00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ניהול ידע 10

שלום לכולם ! ! ! ! ! ! !

בשיעור זה דיברנו על מה היא תרבות. דיברנו על ערכים, אמונות, ומנהגים המאחדים קבוצה של אנשים.

הנסיך הקטן הינו דוגמא מעולה של איסוף ידע. יש את חוקר החלל שם, אשר לבוש לפי התרבות בבגדים רשמיים ויפים. הוא נחשב כחשוב ומושכל. ובתרבות ישנן גם המון מסורות שיש להן המון השפעה וכוח על הקהל. למשל, מסדר הכנפיים, משמעותו גדולה כי גרמו לו להיות כה חשוב, אין ספק שכל אחד מהקורס שלנו היה מוכן לוותר על טקס כזה קיטשי ולעשות טקס צנוע עם המשפחות אחרי קורס של 3 שנים.

הטד טוק שראינו דיבר איש צבא אמריקאי על אינפורמציה שדולפת החוצה. המרצה אמר שהוא מעדיף מישהו שדולף מידע מאשר אחד במחביא מידע אצלו במגירה. המרצה הוא איש צבא אשר עבר המון אירועים וחוויות מפרחות. הוא טוען ששיתוף זה כוח.

למשל עם קבצים שמצאו של אויבים. עדיף במקום לשמור אותו כסודי ביותר, עדיף לשתף עם כל היחידות וכל אחד ישתמש במידע לטובתו ולטובת כל הגוף כאחד.

הטד הבא גם היה מנקודת המבט של צנחן אמריקאי אשר סיפר על חוויית הצניחה וספציפית על הצניחה שהוא ביצע ב11 לספטמבר. הוא סיפר שהעולם שלו כולו השתנה בזמן הקצר שבו הוא היה באוויר. מהבוקר ועד האירוע הנורא שקרה ושינה את העולם ואת המנטליות של כל צנחן באימון, קרה כל כך הרבה בזמן כל כך קצר.

הוא סיפר על חוויותיו בכישלונות, ואיך שמנהיג טוב הוא אחד שגורם לך עדיין להרגיש כמו מוצלח למרות שנפלת במשהו ספציפי. מנהיג טוב הוא אחד אשר חייליו עושים באימונים את כל מה שהם אמורים לעשות, ושבזמן מלחמה הם יעשו בדיוק את אותו הדבר כמו באימונים.

בנוסף, למרות שלהרבה אנשים יש חוויות שונות, חבילות יכולות שונות לכל בן אדם, שפה שונה, כולם צריכים מטרה אחידה כדי לפעול ביחד בצורה טובה.

וכמובן שעמיתות וחברות היא חשובה מאוד. חוץ מהחוויות שחווים ביחד, יש אנשים שכשמבלים איתם מספיק זמן ביחד, הקשר הוא קריטי והוא ממש בונה קבוצות. וזה לא דבר קל, אבל זה יכול להפיל ולבנות קבוצות חזקות או חלשות.

אם אתה מנהיג, מי שסומך עליך, בונה עליך, וצריך שאתה תהיה עם ראש מורם!!

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

ניהול ידע 11

שלום לכולם ! ! ! ! ! ! ! ! !

בשיעור למדנו על מדדי התרבות של Hofsted אלו המדדים עליהם דיברנו:

מדד ראשון - PDI - POWER DISTANCE INDEX: איך אנשים מתייחסים לאי שוויון. תרבויות שבהם לעובדים אין בעיה לחלוק על דעת המנהל לעומת תרבויות שמקבלות את דעת המנהל. מבחינת IBM התרבות המתייעצת היא העדיפה מאחר ובתרבות השנייה המנהל יצטרך לקבל החלטות בשביל כולם ללא הידיעה מהי דעת העובדים שלו. עד כמה אנחנו אומרים מה אנחנו חושבים.המדד נע בדרך כלל בין 0 ל100. 5 המדינות הנמוכות הן- אוסטריה, ישראל, דנמרק, ניו זילנד, שוויץ. אלו המדינות שאין להן בעיה להגיד מה שהן חושבות.

מהצד השני נמצאות הפיליפנים, פנמה, מלזיה, סלובקיה. ארה"ב היא במספר 40, מדינות ערב מספר 80. אין שאלה מה רוצים, זה עניין של תרבות. בישראל אין לנו בעיה עם סמכות, אנחנו ישר אומרים מה שאנחנו חושבים. לעומת זאת במדינות הגבוהות האידיאל הוא שהמנהל הוא זה שיקבל את ההחלטה. לא נמצא קשר בין הציון במדד זה לבין עושר המדינה. 

מדד שני - Individualism: אומר האם מצופה מהפרט לדאוג לרווחתו או שהחברה דואגת לבנאדם. בחברות שבהן מדד זה גבוה, הקשרים החברתיים הם רופפים יותר ומצופה לכל אחד לדאוג לעצמו. לעומת זאת במדינות עם תרבויות קולקטביסטיות מצופה מהחברה (Society/Company) לדאוג לחיי הפרט של העובד.

האם נשאר לך זמן לפעילויות פנאי ומשפחה מחוץ לעבודה? האם יש לך מספיק חופש לעשות את העבודה כמו שאתה רוצה? האם אתה מחפש אתגר בעבודה? מי שענה בחיוב על שאלות עלה שייך לאינדיבידואליזם. תרבויות אינדיבידואליסטיות נמצא כי הן עשירות יותר ולהפך. המדינות הכי אינדיבידואליסטיות הן ארה"ב, אוסטרליה, אנגליה, הונגריה. מהצד השני, קולומביה, אקוודור, פנמה, ונצואלה. מדינות ערב הן ב38, ישראל נמצאת ב54 - קצת מעל האמצע נכון לשנות ה80.

מדד שלישי - Masculinity/Femininity: הוגדרו שתי קבוצות של דברים שחשובים. קבוצה אחת, היא שכר, הכרה בעבודה, קידום ואתגר בעבודה. קבוצה שנייה, יחסי עבודה בארגון, שיתוף הפעולה בין העובדים, אזור מחייה נעים ומחבק, ביטחון תעסוקתי. המדד אומר אם בחברה מגדר אחד חשוב לו בעיקר קבוצה אחת והמגדר השני חשובה לו הקבוצה האחרת אזי החברה תקרא גברית. אם לא יהיה שוני בין העדפת המגדרים החברה תקרא פמיניסטית (ללא קשר לסוג הקבוצה שנבחרה).

האם יש שיוך מגדרי לקבוצות או ערבוב בין הקבוצות השונות. במדד הזה 0 אומר מדינה פמינסטית ו100 אומר המדינה הכי גברית. גבריות אומרת שיש קשר בין המגדר לקבוצת הדברים החשובים. 
אין קשר בין עושר המדינה לגבריות. המדינות הכי פמיניסטיות הן שוודיה, נורבגיה, דנמרק. המדינות הכי גבריות הן סלובקיה, יפן, הונגריה, אוסטריה. ישראל ב47,  מדינות ערב ב62.

מדד רביעי - Uncertainty Avoidance Index: השאלה היא עד כמה אנחנו מרגישים חוסר נוחות מאי וודאות? עד כמה אתה מרגיש עצבני בעבודה?

השאלות שנשאלו הם עד כמה התפקידים בחברה אסור שישתנו? כמה שנים אתה חושב להישאר במקום עבודתך? ככל שאנשים הרגישו יותר עצבניים בעבודה הם פחות רצו שיקרו שינויים. מי שהכי מנסה להימנע מאי וודאות- סינגפור, גמייקה, דנמרק, שוודיה. מהצד השני, גואטאמלה, אורוגוואי, פורטוגל, יוון. ארה"ב נמצאת ב46, מדינות ערב 68, ישראל נמצאת ב21. 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

ניהול ידע 9

שלום לכולם ! ! ! ! ! ! ! !

אני אפתח את הבלוג הבא בשאלה: מה החזון שלכם? את התשובה הזאת תשמרו לעצמכם אנחנו בהרצאה דיברנו על חזון של ארגונים וחברות, החזון של נייק של צ'ק פוינט ואני קראתי על חזון של "ידידים". מאוד התאכזבתי מהחזון שלהם.. הוא מייצג חברה מאוד כללית דואגת ללקוחות יחס הוגן לעובדים זה אכן דברים חשובים אך אני לא מצליח לקבל מסר מה מיוחד דווקא בחברת הביטוח הזו.

נושא נוסף שדיברנו עליו בשיעור הוא 2 סוגים של לולאות, לולאת משוב חיובי ולולאת איזון.

לולאת משוב חיובי מייצגת מצב שהתנהגות טובה גוררת ציון לשבח וגורר התנהגות טובה יותר, בראש שלי מצוין אקספוננצייל לשלמות משתפרים עד אין קץ ככה צריך להיות ארגון לומד, אך כרגיל בהרצאה תמיד יש קאץ' וצריך להסתכל גם על הלולאה ההפוכה.. מה יקרה עם העובד התנהג לא כמו שצריך גם אם לא במתכוון? המנהל ינזוף בו וזה הרי גם כן כדור שלג לאקספוננצייל לתחתית התועלת.

לולאת איזון מייצגת מצב של פתרון בעיה, הדוגמה בכיתה הייתה בעייה של מחסור במלאי גוררת הזמנה גדולה יותר וכך הבעיה קטנה (המחסור קטן) והתפוקה עולה. גם כאן נשמע כמודל מעולה אך גם בלולאה זו יש סיכון. פתרון בעיה יכול להביא לבעיה יותר גדולה, למשל בדוגמה שלנו המפעל ינסה לייצר במקסימום תפוקה ויכול לגרום לכשל במכונות, ואז לא יהיה מלאי כלל וכלל ובעיה רק תהיינה קשה יותר.

מה שאני למדתי מההרצאה בעיקר על מבט הראייה שלי, תמיד לחפש בסיטואציה בה אני נמצא איפה הדברים יכולים ליפול? כמה הדרך בה אני עובד היא נכונה ואיך אני מתגבר על ה"נפילה" הזאת ונשאר בדרך שלי. בלולאת המשוב הפתרון הוא להיזהר במילותיי כיוון שכנראה שאני עובד אל מול אדם רגיש שמשוב מאוד משפיע עליו, וללולאת האיזון הפתרון הוא לזהות את הבעיות שעלולות להיגרם מפתרון הבעיה ולהימנע מהם מראש ולפתור את הבעיה בדרך אחרת.

לדף הרשומה

ניהול ידע 7

שלום לכולם ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! !

היום בשיעור פתחנו את ההרצאה עם עוד Kahoot בנושא חכמת המונים, חשבתי שהייתי יותר על זה בנושא כבר ב3 שאלות הראשונות מתוך 6 צברתי 3 טעויות אבל הצלחתי להפוך את הקערה, לפתוח את השריטה ואחרי 3 תשובות נכונות ומהירות סיימתי במקום החמישי מתוך 20.

רגע של רצינות נזכרתי בכמה עקרונות חשובים על עצמאות התשובה, על חוסר הצורך בחכמה, ועל אומדן לפי איזשהו כלי או רקע בסיסי.

 

במהלך ההרצאה דיברנו על נושאים רלוונטיים, כל נושא נפתח בסרטון של TED שמשך את תשומת הלב של כל הסטודנטים. הנושא הראשון הוא חדשנות הטכנולוגיה בהשפעתה על החברה. דיברנו על התפתחות הטכנולוגיה מדפוס שהמשיך לקשר של אחד על אחד בטלפון משם לקשר של יחיד מול רבים בטלוויזיה או ברדיו ועד לרבים מול רבים באינטרנט. וכיום גם הטכנולוגיה של אחד על אחד ואחד מול רבים גם מושתת באינטרנט מה שמקנה לו כוח בלתי מוגבל בהשפעה על החברה ומעניק פלטפורמה לכוח ההמון.

הנושא השני שדיברנו עליו הוא ההפרדה בין המערכת החברתית למערכת הכלכלית, למשל ניסוי שנעשה בגני ילדים הלך כך: כל הורה שמאחר לאיסוף הילד שלו בסוף היום צריך לשלם קנס, התוצאה המתבקשת היא שההורים לא ירצו לזרוק את הכסף שלהם לפח ויגיעו בזמן לאסוף את ילדיהם, בפועל התוצאות היו הפוכות לגמרי, הקנסות נתנו לגיטימציה מחשבתית להורים לאחר בראש שלי אני מדמיין שיחה: "מה אבל אני משלם על זה, לא אכפת לגננת שאני אאחר". כלומר הם מעדיפים לשלם עוד כסף כדי להימנע מהפרצוף הכועס של הגננת במשך שבוע כי איחרת.

אז כן למדנו שכסף זה לא הכל, דיברנו על כוחה של הטכנולוגיה בחברה ועל עקרונות שמירה על תהליכים פנים מערכתיים בתחום של חברה וכלכלה כתהליכים פנים מערכתיים.

 

נפגש בשבוע הבא!

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

ניהול ידע 5

שלוםםםםםם ! ! ! !

את השיעור היום התחלנו בחידון מטורף. ענינו על 15 שאלות ולאחר מכן השווינו את התשובות שלנו. השאלה הראשונה הייתה סתם כדי לבדוק האם אנחנו אנשים רציונלים שרוצים להרוויח כסף. השאלות (רובן) לא היו בעלות תשובה נכונה אלא נועדו לבדוק רציונאליות. לדוגמא, יצא שרוב החברה ענו שיעדיפו לקבל 3000 שקל ביד מאשר חמישים אחוז לקבל 6000 שקל אבל רובם היו מעדיפים לקבל עשירית האחוז לקבל 6000 שקל מאשר שתי עשיריות האחוז לקבל 3000 שקל. למרות שמבחינה רציונאלית אין שום הבדל ביניהם!

לפי התשובות של רוב האנשים יצאו מהשאלון שתי מסקנות מאוד מעניינות על מוח האדם ודרך החשיבה של אנשים.

  1. רוב האנשים יבחרו בראשון להציל את ה200 אנשים, מה שמראה שהם לרוב מפחדים מסיכונים. זאת אומרת שהם מעדיפים לא להמר על הסיכוי של ה33% אחוזים, אחרת הם פספסו הצלת וודאית של חלק מהאנשים.
  2. רוב האנשים יבדילו בין השאלה הראשונה לשנייה, ובשנייה ילכו על הסיכוי האחוזי להציל חיי אדם, למרות שהסטטיסטיקה בשאלה הראשונה והשנייה היא בדיוק אותו הדבר. הדבר היחיד שהשתשנה הוא המלל. הראשון גורם לקורא לחשוב שהוא מציל אנשים, ושבשני הוא "הורג" מבחירה ובמודעות, למרות שגם בראשון הוא בטוח "הורג" 400 אנשים, או לפחות לא הציל אותם בוודאות.

חקירה של משחק מורכב מתאפשרת על ידי הפשטתו לאחד מכמה מודלים כלליים, הניתנים לניתוח מתמטי. המטרה היא "לפתור" את המשחק, כלומר, לזהות בו את דרכי הפעולה הצפויות של השחקנים או להצביע על דרכי פעולה מומלצות לשחקנים בודדים או לקבוצות של שחקנים. לניבוי נכון של התנהגות השחקנים עשויה להיות משמעות במציאות, אך נושא זה נתון לביקורת ומחלוקת רבה. לדעתם של תומכי הניבוי, ניתן להסיק מהמודלים כי בחירה נבונה של כללי הצבעה, צריכה להביא בחשבון את האפשרות של הצבעה טקטית (אסטרטגית), לדוגמה: תכנון של תשתית הכבישים צריך להביא בחשבון את בחירות המסלול של הנהגים בשעות העומס.

בגדול אסכם ואומר שאחרי כמה שאלות שהמרצה שואל אתה כבר לא באמת מבין מה הפואנטה, הכל נראה אותו דבר ונראה חסר משמעות אתה מפעיל הגיון ואתה מגלה שלא פעם ולא מפעמיים אתה סותר את עצמך ונבלע בתוך הסטטיסטיקה.

שמח קראתם את הבלוג שלי, נפגש בפעם הבאה

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל GevaSherman אלא אם צויין אחרת