00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מיקור המונים גם באקדמיה

מתברר שניהול ידע הוא נושא מורכב ומרתק בימינו אלה. העולם הדיגיטלי בו אנו חיים מזמן לנו חידושים המחזקים את תחושת הכפר הגלובלי ומעודדים יצירת קהילות סביב נושאים שונים. אם המושג Outsourcing היווה מהפכה בעולם העסקי והאקדמי בכך שהוא הפנה מטלות לגורמי חוץ, המושג Crowdsourcing מהווה מהפכה של ממש בכך שהוא מפנה מטלות ומבקש פתרונות לבעיות ואתגרים מקהלים רחבים מחוץ לארגון. למושג זה קוראים תרגום חופשי: מיקור המונים. מושג שנולד משילוב של המונחים. לפי שיטה זו חברות רותמות את הקהל הרחב לפרויקטים כמו פיתוח מוצר חדש, תכנון לוגיסטי או גיבוש רעיון שיווקי ומציעות בתמורה פיצוי כספי או הכרה בסגנון כתיבת שם בעל הפתרון על גבי המוצר הסופי.

השיטה מבוססת על מחקרים שהראו כי החלטות שמבוצעות על ידי ההמון הן במקרים רבים טובות מאלה שהתקבלו על ידי מומחים. הראשון להשתמש במונח היה העיתונאי ג'ף הו מהמגזין.

הפלטפורמה העיקרית שמאפשרת מיקור המונים היא האינטרנט. באמצעות אתרים ורשתות חברתיות יכולות חברות לתקשר ישירות עם הציבור הרחב, להציג בעיות שבהן הן נתקלות ולבקש הצעות לפתרונות. חברה יכולה לבקש מלקוחותיה להציע מוצר או שירות חדשים, ואף להציע להם להיות מעורבים באופן שוטף בתכנונו ובשיווקו.

לאחרונה מצאתי כי crowdsourcing אינו מסתכם בעולם המסחר, המדע והעסקים. שיטות דומות מתפתחות היום בתחום ביקורת העמיתים שבהליך פרסום מאמרים אקדמיים. במדעי הטבע החלו להשתמש באתרים ייעודיים להעלאת מאמרים המיועדים לפרסום בהם קהל מומחים רחב יכול להביע את דעתו על המאמר המוצע. שיטה זו מאפשרת שקיפות וקבלת הערכה מעמיתים רבים. לפי המצדדים בשיטה ההערות הרבות מסייעות בידי המחבר לשפר את המאמר. מיקור ההמונים הופך את ההליך שבאופן מסורתי הנו חשאי ומתנהל בין קבוצה קטנה של אנשים להליך פתוח ושקוף העושה שימוש בחכמת ההמונים.

נראה כי מיקור ההמונים יילך ויתרחב בשנים הבאות ויחד עמו ייעלו אתגרים חדשים שלא היו מוכרים בעולמנו עד היום. אתגר כזה יתכן ויהיה קשור לניצול ידע ויכולות על ידי בעלי כוח בחברה. זמנים יגידו.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

חוכמת ההמונים ופולקלור

חוכמת ההמונים הוא מושג חדש יחסית שטבע ג'יימס סורוביצקי בספרו המפורסם "חוכמת ההמונים". סורוביצקי חקר ומצאה כי אנו נוטים לסמוך על מומחים ולזלזל בהמונים - אך מתברר שאופן מחשבה זה  מוטעה: קבוצות של אנשים הן חכמות מכל אחד מחבריהן בפני עצמו. בתנאים המתאימים הן טובות יותר בפתרון בעיות, אימוץ חידושים קבלת החלטות וחיזוי העתיד. סורוביצקי הגיעה למסקנה כי החוכמה הקולקטיבית היא שמעצבת תרבויות וגם את חיי היומיום שלנו. סורוביצקי מצאה כי דווקא קבוצות מגוונות שמורכבוֹת מאנשים שלא מכירים זה את זה, ייתנו את התוצאות הטובות ביותר. על פי המחקר שהתפתח בעקבות סיפרו של סורוביצקי כדי שחוכמת המונים תהיה אפקטיבית בצורה מיטבית, עליה לקיים את כל התנאים הבאים:

עצמאות מחשבתית – צריך שכל משתתף יביאה את דעתו באופן עצמאי מבלי להיות מושפע מדעתו של האחר. יש לקחת בחשבון, שחלק מהדעות יהיו מוטות או שיחקו דעות של אנשים אחרים, ויחד עם זאת, מצב זה אינו מהווה הפרעה כל עוד ההטיה היא מגוונת.

מגוון דעות - לכל אדם תהיה דעה אישית ופרספקטיבה שונה. בזכות קיומו של המגוון, ניתן לקבל חלופות, גם אם טובות פחות, המסייעות בעת קבלת ההחלטה.  

ביזור - אנשים יכולים להתמחות ולהסתמך על מידע מקומי.

צבירה קיום מנגנון, האוסף את כל מגוון הדעות בתחום מסוים, ומציג אותו באופן המאפשר קבלת החלטות.

האינטרנט ככלי הצובר מידע רב, הנה הזירה הטבעית לחוכמת ההמונים בימינו. ברשת קמו לא מעט יוזמות של חוכמת המונים שהצליחו והפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. הבולטת מבין מיזמי חוכמת ההמונים היא האנציקלופדיה ויקיפדיה. אנציקלופדיה זו יצרה במשך שנים מועטות יותר ידע מאשר זה שנוצר במשך מאות שנים באנציקלופדיות שונות.
בעוד תיאוריית חוכמת ההמונים מצטיירת כרעיון חדשני שאפשר ליישמו בזכות הטכנולוגיות החדשות בחינת תולדות התרבות האנושית מעלה שחוכמת ההמונים התקיימה בדרכים שונות גם בתקופות קודמות.

חקר ההיסטוריה וחקר הפולקלור מלמדים כי בזמנים עברו האדם הפשוט לא עמד במרכז השיח המדיני והחברתי של השבט, המשטר הפאודלי ומדינת הלאום. תרבויות ציפו מהאדם לקחת חלק בקידום האינטרס של החברה מעל לצרכיו האישיים. בתרבויות עבר הושם דגם על חוכמת היחיד הנעלה, המלך, הכומר, השליט וכו'. בעוד המעמדות הגבוהים התעלמו מחוכמתו של האדם הפשוט, האדם עצמו עשה שימוש בחוכמת חיי היום יום לצורך קידום מטרותיו. לעיתים קרובות חוכמת חיי היום יום שותפה בין אנשים רבים ויחדיו פטרו הם בעיות שההגמוניה לא התעניינה בהן. כך נולדו תאוריות שהסבירו את התרבות האנושית כסטרוקטורה ותאוריות פוסט-סטרוקורליות אשר ביקשו לפרק סטרוקטורות ולבחון את מקום האדם בעולם. תיאוריות אלו מצאו כי חוכמת ההמונים קיימת עד היום באגדות, סיפורי עם, סיפורי מעשיות ונרטיבים המספרים על חוכמת האדם. חקר הפולקלור במיוחד מתייחס לתקשורת בין יחידים וקבוצות ושם דגם על חוכמת ההמונים שלפני תקופת האינטרנט. כך מעשיות כגון סיפור סינדרלה נחקרה רבות ונמצא כי היא מעשייה זו היא עתיקת יומין ונובעת מהרצון להעביר מסר. המסר עבר מעם לעם ומדור לדור והפך לחוכמת המונים. ניתן למצוא חוכמת המונים גם בפתגמים ואמרות. בתוך פתגם מאוגדת חוכמת המונים עתיקה אשר מובנת לקבוצה בו נאמר הפתגם.

לדעתי חוכמת ההמונים היא מושג חשוב מאוד המצביעה על התפתחות התרבות האנושית לצד ההתפתחות הטכנולוגית ולא בגלל ההתפתחות הטכנולוגית של העולם.  

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

כלכלת ידע ונעילת לקוחות

במסגרת קורס ניהול ידע ניהלנו דיון על כלכלת הידע. מושג זה חשוב ומרכזי מאוד במאה ה-21. במסגרת זו דיברנו על מושג נעילת לקוחות, מונח מרכזי בכלכלת הידע. נעילת לקוחות הינו ביטוי שבה להמחיש את התופעה לפיה לקוחות של חברה או מוצר טכנולוגי נשארות נאמנות לאותו מוצר גם אם קיימות בשוק חלופות שיתכן והן טובות או זולות יותר. חברות ועסקים משקיעים זמן ומחשבה רבה באופן שבו יוכלו לגרום ללקוחות "להתמכר" למוצר שלהם וכך למנוע את עזיבתם או דרכים להקשות עליהם לעבור למוצר מתחרה באמצעים בירוקרטיים.

החברות יוצאות מתוך הנחה שרוב האנשים לא אוהבים שינויים ויעדיפו להישאר עם אותו המוצר אפילו אם הם הרבה פעמים מאוכזבים ממנו. בני אדם נוטים מטבעם לשאוף לאיזונם. מרגע שהושגה תחושה של איזון, קיימת נטייה טבעית להימנע משינויים המפרים איזון זה ולכן התנגדות לשינוי היא דפוס שכיח בקרב בני אדם. הלקוחות מעדיפים הרבה פעמים להישאר עם "רע" שמכירים מאשר לקחת סיכון ולנסות מוצר אחר.

חברות הסלולר וחברות הכבלים והלוויאן למשל, עושות את כל המאמצים כדי למנוע מלקוחות לעזוב אותן. המחשבה על פנייה למוקדי שירות, הניירת והצורך ללמוד טכנולוגיה חדשה גורמת למרבית האנשים לוותר על שינוי חברת סלולר או שינוי חברת כבלים או לוויאן.

נעילת לקוחות קיימת גם בשימוש בתוכנות מחשב. רובנו משתמשים בתוכנות אופיס של מייקרוסופט ואנו רגילים אליהן במידה רבה כל כך שהשינוי לתוכנה אחרת אינה באה בחשבון. המעבר לגרסה חדשה בלבד של אותה תוכנה גורמת להרבה כאב ראש עבור משתמשים מן השורה. כך ננעלים המשתמשים בתוך עולמו של מיקרוסופט. במקרה של תוכנה המותקנת במחשב האישי אין למשתמש הפסד כספי לכן הסיכוי שהוא יעבור לתוכנה אחרת פחות מזה של המעבר מחברת סלולר אחת לאחרת בו קיים גם גורם ההפסד הכספי במקרה של תשלום גבוהה יותר לחברה אחת לעומת אחרת.

נראה לי שהגיע הזמן לעשות שינוי בעניין זה ולהקל על המעבר מחברות סלולר, כבלים ולויין ולעודד שימוש בתוכנות מחשב חופשיות שאינן מבקשות לנעול את המשתמשים בעסקיהן. 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אפקט הרשת בעבר ובהווה

השבוע בקורס ניהול ידע התעמקנו בנושא כלכלת הידע. במהלך השיעור עלה נושא אפקט הרשת. אפקט הרשת או Network effect באנגלית, הוא מונח שמקורו  בכלכלה, ומצביע על התרומה שיש לצרכן על הערך של מוצר או שירות עבור צרכנים אחרים. למעשה הוא הגורם לכך שמוצר כלשהו יהיה בעל ערך פוטנציאלי גבוהה יותר ללקוח. חוק מטקלף קובע כי ערך שרות או סחורה למשתמש פוטנציאלי, גדל לפי ריבוע מספר המשתמשים שכבר רכשו את הסחורה או משתמשים בשרות.  כלומר, ככל שיש יותר משתמשים בשירות או יותר אנשים שצורכים מוצר מסוים המשמש ליצירת קשר בין אנשים, התועלת ממנו גדלה וכך גם הערך שלו.

דוגמא מצוינת היא המצאת הטלפון – ככל שיותר אנשים השתמשו בטלפון הראשון שהומצא, כך הערך שלו עבור המשתמש היחיד עלה, כיוון שהוא יכול ליצור קשר דרך הטלפון עם יותר ויותר אנשים. רשת האינטרנט היא דוגמה חדשה יותר לאפקט הרשת מכיוון שבאמצעותה ניתן להגיע לרשתות חברתיות ולמאגרי מידע בהם ריבוי משתמשים מעלה את ערך אותו ממשק. דוגמא טובה לאפקט הרשת באינטרנט, היא רשת הפייסבוק, כאשר נרשמתי לפייסבוק לפני כ-10 שנים היו לי מעט חברים, ככל שעבר הזמן מספר החברים שלי ברשת הלך וגדל והרשת הפכה לזירה חשובה ליצירת קשרי חברתיים ולקידום אירועים ותוכניות.  גם רשתות שיתוף סרטים מדגימות את אפקט הרשת. ככל שיותר אנשים משתפים סרט, כך ניתן להוריד אותם בצורה יעילה, מהירה ואמינה יותר.

אומנם אפקט הרשת מצטייר כעיקרון שניתן ליישם על טכנולוגיות מודרניות אך אם נתבונן בתרבות האנושית נוכל להבחין בכך שאפקט הרשת התקיים מאז ומתמד. דתות משתמשות באפקט הרשת לליכוד מאמינים סביב אמונה ייחודית. ככל שלדת מאמינים רבים יותר כך ערכה כדת מרכזית עולה בעיני המאמין היחיד. אפקט הרשת התקיים מאז ומתמיד גם בקרב מספרי סיפורים עממיים. מספרי הסיפורים לכדו סביבם מאזינים והשמיעו באזניהם אגדות ומעשיות. ככל שהתלכדו סביב המספר, מאזינים רבים יותר, כך עלה ערך המספר בעיני המאזין הבודד.

ניתן להמשיך ולרשום דוגמאות רבות לאפקט הרשת אך אסכם ואומר שאפקט זה הוא חשוב מאוד להנעת כלכלת הידע בעולם.

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

ילידים ומהגרים בעולם הדיגיטלי

היום בקורס העוסק בניהול ידע עלה נושא ששמעתי עליו קודם לכם בקורסים אחרים העוסקים במעבר לטכנולוגיות מידע חדישות. הנושא החלוקה שעושה פרנסקי בין ילידים למהגרים בכל מה שקשור לעולם הטכנולוגי. פרנסקי מגדיר את הדור שנולד אחרי 1980, שצמח במקביל להתקדמות הטכנולוגית ולמהפכת האינטרנט, כ"ילידים דיגיטליים". על-פי הגדרתו, הילידים הדיגיטליים מדברים וחושבים בשפת המהפכה הדיגיטלית שלתוכה הם נולדו. הסביבה המתוקשבת היא סביבת המחיה הטבעית שלהם, והשימוש במחשבים, באינטרנט ובטכנולוגיות מתקדמות של תקשורת ניידת הוא טבע שני להם. לעומת זאת, "מהגרים דיגיטליים" הם כאלה שנולדו לפני 1980, ולכן נאלצו ללמוד את שפת המִחשוב המודרני. אלה, גם אם ילמדו היטב את השפה החדשה, עדיין "יישאר להם מבטא", והם לעולם יהיו מושפעים מן החינוך והחִברוּת של עולם הטכנולוגיות הישנות. המרצה בשיעור היום לא התייחס לילדי שנות ה-80 אלא טען שפרסקי אף מחלק בין הילדים למהגרים בחתך של גיל 30. אדם שנתקל בכלי טכנולוגי אחרי גיל 30 יתקשה להגיע לביצועים ולידיעות עליו כמו מישהו צעיר יותר.  

הרעיון של פרנסקי מעניין אך ההשלכה של ביטויים כמו ילידים ומהגרים על עולם הידע הדיגיטלי נראה לי קצת תמוהה. חקר ההגירה מראה כי חיי המהגרים הם מורכבים וקיימים הרבה פרמטרים שדרכם ניתן לבחון את מידת השתלבותם במדינה החדשה אליה היגרו. גם עולם "הילידים" אינו עשוי מקשה אחת. לומר שכל מי שנולד החל משנת הש-80 הוא נולד לתוך עולם טכנולוגי זה נכון והגיוני אך לומר שאחרים היגרו אל תוך הטכנולוגיה אינו מדוייק. האנושות צעדה אל תוך הטכנולוגיה מי מהר יותר ומי לאט יותר אך אל הטכנולוגיה לא מהגרים, את הטכנולוגיה פוגשים אם רוצים או לא רוצים. מידת החשיפה תלויה בעיסוקו של האדם או בבחירתו להיחשף לאפליקציות וגדג'טים. ההגירה היא דבר מורכב אך אנושי מכל בחינה, הגישה לטכנולוגיה היא דבר אחר. 

אומנם מהגרים כמו אנשים מבוגרים מבקשים לעיטים מילדיהם שיעזרו להם עם השפה או עם ביצועים של אפליקציות אך יש הבדל בין שני הדברים. היכולת להסתדר בחיי היום יום כמהגר חשובה מאוד להשרדות האדם והמשפחה, הידע להעיל תוכנת ווטסאפ היא לא עניין השרדותי. יחד עם זאת בחיי היום יום אנו נתקלים בצורך להפעיל ידע טכנולוגי כדי להוציא מספר בתור לבנק או לדואר. במקרים כאלה אנשים מבוגרים לעיטים מתקשים ונעזרים באנשים אחרים או בפקידים. הקונספט של ילדים מול מהגרים לידע מעורר שאלות רבות ואני רושמת לעצמי לבחון את הנושא בכל הזדמנות בחיי היום יום. 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הלוחשתלספרים אלא אם צויין אחרת