00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרויקט SETI יש איתנו עוד חיים?

בהמשך לבלוג חוכמת ההמונים רציתי לשתף אתכם בפרויקט מיוחד שלא הרבה אנשים מכירים ולאחר שיעור שלם על חוכמת ההמונים תחת קורס ניהול ידע, דיברנו גם על הפרויקט המעניין הזה שהובילה נאס"א בשם SETI.
ׁׁׁׂׂ) SETI Search for Extraterrestrial Intelligence) או בעברית סט''י הוא פרויקט אשר מטרתו היא ליצור קשר עם חיים נוספים ביקום על ידי גלי רדיו. בשיעור צפינו בהרצאת טד שלמה על הנושא המרתק ועל אופן ההתפתחות שלו, שהתחיל כמיזם קטן עם חזון גדול ועם השנים הולך ומתפתח.
עד כה לא הצלחנו להוכיח כי קיימת תבונה או חיים אחרים ביקום, בשנת 1977 המכונה הדפיסה צופן למשך 30 שניות אשר היה צפוף מספיק על מנת להגיד שרק יצור חי ותבוני יכול לשדר זאת. אך עם סיום האות לא הצליחו החוקרים לקבל אותות נוספים מאותה נקודה עד היום...
הדבר המיוחד בפרויקט הזה הוא שהוא נתמך על ידי כל אדם פרטי שרוצה לקחת חלק, ואיך זה קורה? הבעיה העיקרית בפרויקט היא כוח מעבד הדרוש לניתוח האותות שמגיעים מן החלל החיצון. למרות שלנאס"א ישנם מחשבי על עם מעבדים סופר מהירים וחדשניים עדין לא מספיק הדבר לניתוח האותות בצורה מיטבית. לכן נאס"א מציעים לכל אדם שרוצה לתרום חלק בפרויקט להצטרף, הדבר חינמי ופשוט. מורידים תוכנה קלה מאוד לתפעול והתקנה למחשב ומה שהיא עושה בפועל, הוא כאשר המחשב נמצא במצב שומר המסך וללא שימוש. היא מנתחת אותות רדיו שמגיעים מן החלל על ידי אלגוריתם מסוים ושולחת אותם ליחידת המחקר בפרויקט. במהלך זה הפרויקט הפך מפרטי לכולל ומונה אלפי משתמשים אשר לוקחים בו חלק ובכך נוצר מחשב על שאין יכולת לאף גוף או חברה לפתח.
הדבר מתקשר בצורה כלשהי לחוכמת ההמונים בכך שאנשים רוצים להיות חלק מקהילה ולהשפיע. בדומה לחברות קוד פתוח אשר להן קהילות מפתחים אשר כותבים קוד ללא כסף, דוגמא נוספת את ויקיפדיה אשר לו חברי קהילה אשר כותבים ללא תועלת כספית. מחקרים רבים מראים כי העולם הולך לשם מאוד ופוגע בחברות אשר לא מבינות שזה הכיוון העתידי. הפרויקט מעניין מאוד ומרתק ואני מזמין אתכם לקרוא ולהעמיק בנושא.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

חוכמת ההמונים

לפעמים אנו משתמשים במושג שנקרא חוכמת ההמונים, כמושג שטוען כי החלטת הרוב היא בדרך כלל הצודקת. האם נכון הדבר? שמא המושג נטמע בחברתנו כדבר עובדתי ונוח לנו להסכים איתו. לאחר שיעור שלם תחת קורס ניהול הידע שעסק בחוכמת ההמונים ניתן לראות בדוגמאות רבות בהיסטוריה כי חוכמת ההמונים, משמע דעת הרבים השפיעה לטובה על התוצאה הסופית ועזרה למקבלי ההחלטות.
תוך כדי השיעור ביצענו ניסוי בכיתה ובו המרצה שאל כל אחד מאתנו מה כמות החברים הממוצעת שיש לאדם לפי דעתו. ביצענו את המשימה וכל אחד אמר בקול רם את כמות החברים הממוצעת לפי דעתו, וברגע שהראשון אמר את המספר 25 כל שאר הסטודנטים אמרו מספרים בטווח שבין 10 אנשים פחות או יותר מן המספר הזה...
הבנו שהמרצה עשה זאת בכוונת תחילה בכדי להראות לנו שחייבת להיות דרך מסוימת על מנת לבדוק את חוכמת ההמונים. בשביל לבדוק את חוכמת ההמונים, דעת היחיד חייבת להיות אישית ולא חשופה לכולם כדי לא ליצור השפעה אחד על השני. במקרה שלנו בכיתה מכיוון שהראשון נתן מספר כלשהו שכולנו שמענו, דעתנו הפכה להיות מוטית וכולנו נכנסנו לתבנית דומה וכך גם תוצאות המספרים.
ממוצע המספרים בכיתה עמד על 30 כאשר התוצאה האמתית היא  150 בעולם ובישראל 250 חברים לאדם ממוצע. (לא כולל חישוב חברי פייסבוק דבר אשר בטוח מוסיף מספר נכבד של חברים).
אך כנראה אם היינו רושמים את דעותינו על הדף ורק לאחר מכן חושפים את התשובה היינו מתקרבים הרבה יותר לתוצאה האמתית. דוגמא נוספת היא חיפוש אחר צוללת אמריקאית ששקעה בים באחת מן המשימות ונעלמו עקבותיה. למצוא את הצוללת זה כמו למצוא מחט בערימת שחט לכן ביקשו עזרה מאנשים רבים אשר נמצאים בצבא וגם כאלה שלא. הסבירו להם את משימת הצוללת הכיוון שאליו היא שטה והמהירות האחרונה שהיא נצפתה בה. האנשים סימנו את מיקום הצוללת על מפה לפי דעתם. לאחר איסוף כמות גבוהה של תוצאות ושכלולם המחפשים הגיעו לנקודה בים והחלו לחפש. הצוללת נמצאה במרחק של 200 מטרים דבר מרשים וכמעט בלתי הגיוני!

חוכמת ההמונים היא כלי חזק מאוד וצריך לדעת איך להשתמש בו. אז כדאי מאוד לנסות לבצע זאת בחיינו המאיישים אפילו על הדברים הפשוטים ביותר... בהצלחה.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

פערי ארביטראז' תופעה

ארביטראז' הוא ניצול של פער במחיריושל נכס מסוים בשני שווקים    או יותרלמטרת רווח. פעולת ארביטראז' פשוטה עשויה לכלול רכישת נכס בשוק שבו מחירו זול ומכירתו בשוק אחר במחיר גבוה יותר. פעולות ארביטראז' מורכבות יותר עשויות לכלול פעולות קנייה ומכירה של נכסים אחדים במספר רב של שווקים, המתקזזות האחת עם השנייה ומותירות רווח ביד מבצען. כאשר אנו עושים קניות הרבה פעמים, אנחנו אפילו לא חושבים שאולי ישנה איזושהי מניפולציה על המחיר, אלא מקבלים את המחיר כמו שהוא.
שלא נדבר על קניות אינטרנטיות אשר אוספות מידע אודות התחביבים שלך והרצונות שלך, ומעלות עבורך את המחיר ברגע שתבצע חיפוש נוסף. 

אני חושב שזה פשוט אבסורד ואני אתן כאן דוגמא שהוצגה בשיעור, מחיר ספר של הארי פוטר עם כריכה רכה היה 40 דולרים, אל מולא ספר עם כריכה קשה שעלה 90 דולרים. המוצר פורסם באמזון והם כמובן יודעים בחתך מסוים באוכלוסייה ישלמו עבור המוצר היקר לעומת שוק אחר אשר ישלמו על הספר הזול יותר. חשוב לציין שיש רווחה גדול בשני המקרים העניין הוא שיש לחברה הנגשה לשווקים שונים וליותר חתכי אוכלוסייה ובכך מגדילים את הרווח. דוגמא נוספת היא ספרי לימוד בארה''ב שעולים בסביבות ה100 דולרים לספר, ניתן למצוא אותו ספר בדיוק בהודו במחיר של 2 דולרים. אז למה לא קונים במקום הזול במיוחד שהכול נגיש היום כל כך באינטרנט?

כמובן שחברות הבחינו במעשה של אנשים אשר ניסו לקנות בשוק הזול ולמכור ביקר ובכך לצמצם את הפערים האלו. ולאחר זמן קצר החלו החברות ליצור מנגנוני הגנה אשר שומרים על המחיר יציבים לדוגמא: בנושא ספרי הלימוד בהודו שינו את כל המטבעות לרופי במקום דולר כך שאף סטודנט אמריקאי אינו רצה להשתמש בספרים הללו. יצרו מכס אשר בודק חבילות מעל סכום מסוים ודורש תשלום הפרש על המוצר כך שזה לא ישתלם ועוד...

המלצתי היא להיות חשדן. לבדוק מחירים במספר אתרים, לגלוש בצורה בטוחה ולמחוק קבצי עוגיות. ובעיקר לא לנדב למוכרים ידע מיותר על העדפותיך עם כל הנוחות שבזה תדע שבכל יתרון תמיד ישנם גם חסרונות.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

הידע הגלוי והסמוי מהם?

אנו מכירים את המשפט הנודע ש"ידע=כוח",  אז נכון אומנם ידע שווה הרבה אך חשוב לומר שהמשפט אינו מדויק לגמרי....
ומדוע אני אומר זאת? אני אביא דוגמא קצרה על מנת להבהיר את טענתי: אדם אשר עובד 30 שנים במפעל על מכונה מסוימת חייב להיות ממוחה בה נכון? אז אומנם הוא מומחה ורמת הידע שלו על המכונה היא מקסמילתית , אך ללא המכונה שעליה הוא עובד כנראה שהידע לא עוזר לו הרבה... כוונתי היא שהידע משמש את העוב לבצע את הפעולה בצורה איכותית והיא הכוח האמיתי ולא הידע.
אז מתי הידע כן הופך לכוח?
אנו יכולים להפוך את הידע לכוח עוצמתי כאשר אנו משתפים אותו, מעבירים אותו הלאה בלימוד, או משפרים את הידע שלנו על ידי שיח או לימוד מאחרים.
את הידע אנו יכולים לחלק לשני סוגים הידע הסמוי והידע הגלוי.
ידע גלוי- הוא בעצם הידע שעליו אנו מדברים אחד עם השני, יכולים לקרוא מספרים, הוא רשום על דף ובעצם נגיש לכולם.
ידע סמוי- ידע שנמצא אצל האדם הפרטי אשר צבר לאחר שנים של ניסיון, ניסוי ותהייה ואותו קשה להוציא החוצה בצורה ברורה וללמד את הדורות הבאים.

אז מה בעצם אנחנו צריכים לעשות עם הידע הזה? 
עם הידע הגלוי התשובה היא פשוטה מאוד, מפני שהידע יכול לשמש אותנו לפעולות יומיומיות וניתן לשפר אותו תמיד נשתמש בו על מנת להפיק את המירב בכל תחום שלא יהיה. את הידע הסמוי אנו צריכים להבין איך עדיף לנו לשפר אותו, איך נכון להעביר אותו הלאה כו'...

דוגמא יפה מאוד שנלמדה בשיעור שלנו היא העברת מידע סמוי לגלוי על ידי חברת גוגל, שלקחו 15 מיליון ספרים סרקו אותם ובכך ניתן להפיק מידע מאוד שימושי ומעניין על אופן התפתחות המין האנושי. פעולה זו נקראת OCR, ומשמעותה סריקת הספרים והבנת מספר המילים החוזרות על עצמן. לאחר מכן מפיקים גרפים אשר מציגים את הופעת המילים לאורך השנים ומזה ניתן ללמוד המון.

אני חושב שידע וניהול הידע הם דברים הכרחיים גם על מנת לשמר את העבר מחד גיסא ומאידך להבין לאן האנושות הולכת וללמוד הרבה מאוד על העתיד. הידע שיהיה בידינו יעזור לנו על מנת להשיג את מטרותינו האישיות או הארגון אליו נשתייך. על מנת לא להישאר במקום נצטרך לשמור על כמה ידע שנצליח לתחקר מאירועי העבר ללמוד ולהתפתח.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל AsafChen אלא אם צויין אחרת