00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הרצאת ניהול ידע - תרבות אירגונית

שלום לכולם,

היום בהרצאה עסקנו בנושא התרבות האירגונית. שאלות המגדירות תרבות אירגונית: מי זה "הם"? ומי זה "אנחנו"? תרבות ארגונית הוא מונח כולל המגדיר את הערכים ,החשיבות, התמורה, האמונה, הנורמות והמנהגים הקיימים בארגונים. התרבות הארגונית כוללת הן את הרובד הגלוי של ערכי הארגון ,חפצים המייצגים את הערכים והתפיסות של הארגון, דברים חיצוניים ומוחשיים כגון לבוש , שפה ,סמלים ומיתוסים (אלו הם הדברים הראשונים בהם נתקלים אנשים חדשים המגיעים לארגון, וכך מבינים איך להתנהג בו). והן את הרובד הסמוי, התשתית הנורמטיבית שעליה בנויים הרבדים הגלויים, שכולל את הנחות היסוד ,הערכים החברתיים ונורמות ההתנהגות הנהוגים בארגון. יישומי ניהול ידע מוצלחים חייבים לכלול את כל ארבעת המרכיבים (במינונים שונים): תהליכים, תכנים, טכנולוגיה ותרבות אירגונית. היבטים מרכזיים בתרבות של ניהול ידע: הנהלה - היחס לידע ולמחזיקיו, עובדים - התייחסות לידע ונכונות לשתף. אך כמובן גם קיימים חסמים לשיתוף ידע, כגון אבטחת מידע.

דוגמא עליה דיברנו בהרצאה בנושא תרבות אירגונית הינה "דוגמת הקופים". הדוגמא מדברת על ניסוי שהתרחש על מספר קופים, הקופים היו כלואים כולם ביחד ובמרכז הכלוב היה סולם שבקצהו העליון הייתה בננה. בכל פעם שאחד מן הקופים היה מנסה לטפס על הסולם על מנת להגיע לבננה, היו משפריצים מים קרים על כל שאר הקופים. שאר הקופים היו מרביצים לכל קוף שהיה מנסה לעלות על הסולם מפני שהם הבינו את ההשלכות של המים הקרים. בהמשך הניסוי החליפו את אחד הקופים שהיו בכלוב עם קוף חדש מבחוץ שעדיין לא מכיר את התופעה של המים הקרים. כמובן שהקוף החדש ניסה לטפס על הסולם בשביל להגיע לבננה אך שאר הקופים שכבר היו בכלוב מתחילת הניסוי וזוכרים את ההשלכות מנעו ממנו לטפס. כך החוקרים של הניסוי החליפו כל פעם קוף חדש עם קוף ישן עד שהגיעו למצב שכל הקופים שכרגע נמצאים בניסוי לעולם לא חוו את תופעת המים הקרים אך עדיין אף אחד מהם לא מנסה לטפס על הסולם ולקחת את הבננה. קופים אומנם לא יכולים לדבר אך כנראה שאם היו שואלים אותם מדוע אף אחד מהם לא מטפס הם היו עונים: "אנחנו לא יודעים אבל ככה זה עובד פה". אני מצאתי את הניסוי הזה מאוד מעניין, זו דוגמא מצוינת לכך שאי אפשר לשנות תרבות אירגונית.

לסיכום, זה הבלוג השמיני והאחרון שלי, הרצאה זו כמו הקודמות לה הייתה מאוד מעניינת. מקווה שנהנתם!

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

הרצאה - ניהול ידע - חזון

שלום לכולם,

את ההרצאה התחלנו בצפייה בסרטון TED, בסרטון דובר על כך שכרגע יש כ26,000 לווינים/גופים זרים שמסתובבים בחלל מסביב לכדור הארץ. בחלל קיימים מעין "כבישים מהירים" אחת הבעיות הינה שלא קיימת מערכת עולמית מסודרת של "כבישים" אלו ולכן כל מדינה אשר רוצה לשלוח איזשהו גוף לחלל, שולחת אותו לפי מה שהיא חושבת לנכון וכך נוצר מצב שכל הגופים מפוזרים בחלל. בעיה נוספת היא שברגע שלווין מפסיק לעבוד הוא ממשיך לרחף בכלל לא כל מעצור, בסרטון הוצג הנושא כבעיה ממשית להמשך שימוש עתידי בחלל לטובת האנושות. בסרטון גם ראינו אתר מרשים מאוד שבו אפשר לראות את כל הגופים הזרים הסובבים את כדור הארץ, ניתן לראות גם את הפעילים וגם את אלו שאינם פעילים. ניתן לבצע באתר חיפוש ע"י שם הלווין או ע"י מדינה מסוימת.

בהמשך ההרצאה עסקנו בתחומים שונים שאירגונים צריכים לעסוק בכדי להצליח, אחד מהתחומים הינו חזון. חברות משקיעות מיליונים בכתיבת החזון שלהם ובכל כמה שנים בודקים האם החזון עדיין רלוונטי ואילו שינויים נדרשים. גישות אפשריות לחזון משותף - מחויבות, הצטרפות, ציות אמיתי, ציות פורמלי, ציות מתוך רטון, אי ציות, אדישות. הצגנו את החזונות השונים של מגוון רחב של חברות, חלקן מוכרות יותר וחלק פחות. לצורך העניין נסתכל על חזון "השומר הצעיר". חזון קצר במיוחד "תיקון אדם - תיקון עולם" לעומת החזון של ה"צופים" אשר שונה במהותו למרות שכביכול שתי התנועות החברתיות זהות. החזון של "הצופים",  ""תנועת הצופים העבריים בישראל" היא תנועת נוער ציונית, ממלכתית, שייעודה הוא להקים ולפתח, מסגרות חינוכיות-ערכיות, בהם יפעלו ילדים ובני נוער בכל רחבי הארץ במגוון פעילויות חברתיות חווייתיות המהוות עבורם מקור לפיתוח אישי, לבילוי ולהנאה".

תחום נוסף שבו ארגונים עוסקים על מנת להצליח הינו חשיבה מערכתית. עקרונות החשיבה המערכתית- המבנה משפיע על ההתנהגות, המבנה במערכות אנושיות הוא מבנה מחוכם, ניצול אפשרויות נובע לעתים מדרכי מחשבה חדשות. בשביל דוגמא של שימוש בחשיבה מערכתית נקח את חברת "פורד", בחברה יש כ500 עובדים במחלקת התאמת חשבונות. תהליך ההתאמת חשבונות ב"פורד" הינו:  קבלות, חשבניות, ואישורים ממספר רב של גורמים ולבסוף צ'ק לספק. חברת "מאזדה" אשר עובדת בהיקף מכירות דומה מעסיקה כ2 עובדים בלבד במחלקת חשבונות. איך הדבר קורה? מסתבר ש"מאזדה" ניצלה את הכוח שלה כחברה גדולה והגדירה לספקים שהם צריכים להתאים אצלם את כל החשבוניות והקבלות למוצרים וכך נחסך המון כוח עבודה אצל החברה. כיום "פורד" משתמשת בשיטה הזהה ל"מאזדה" במחלקת התאמת החשבונות, תהליך זה נקרא חשיבה מערכתית.

לסיכום, הרצאה מעולה!

 

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

הרצאה 7 - עושר המדיה

שלום לכולם,

את ההרצאה התחלנו בכך שדיברנו על טים ברנרס-לי, אשר נולד ב-8 ביוני 1955, מדען מחשב אנגלי, שנודע כממציא "הרשת הכלל עולמית" (World Wide Web). זוכה פרס טיורינג לשנת 2016 "על המצאת הרשת הכלל עולמית, הדפדפן הראשון, והפרוטוקולים והאלגוריתמים הבסיסיים המאפשרים לרשת לגדול".

אחד הנושאים עליו דיברנו בהרצאה היום הינו "עושר המדיה" או באנגלית Media Richness Theory של דף ולנגל. נושא זה עניין אותי מאוד ולכן ארחיבעליו בבלוג שלי היום. קודם כל אתחיל בכך שאשאל אתכם - מהי שיחה? האם זו רק הדרך שבה שני בני אדם מתקשרים או שבעידן הטכנולוגי מדובר במשהו אחר? אז בדיוק בנושא זה עוסקת התאוריה.

מהו בעצם עושר המדיה? המודל דן בנושא - האם אפשר להעביר רגשות ב-SMS או דרך הטכנולוגיה, והאם זה משפיע כמה היא מתקדמת?

תיאוריית עושר המדיה שנמדדת ב:

1. סיפוק משוב מיידי

2. העברת רמזי תקשורת מילוליים/לא מילוליים

3. יצירת תחושה אישית

4. דימוי שפה טבעית

כך בעצם, כשרוצים להעביר מסר לא ברור במיוחד, יש צורך באמצעי תקשורת "עשיר". לעומת זאת, כשרוצים להעביר מסר פשוט וברור מספיק אמצעי תקשורת "עני". ככל שמדיום עשיר יותר התקשורת שלו אפקטיבית יותר, וככל שהיא מתווכת יותר היא אפקטיבית פחות. ועידת וידיאו, למשל, מתווכת פחות, כי אפילו את שפת הגוף רואים, כך שגם המסרים הבלתי מילוליים עוברים. בהשוואה לזה, אם למשל עושים צ'אט, רואים הרבה פחות. התיאוריה הזו מעניינת, כי עושים עליה המון מחקרים ומגלים שלעתים מדיום מתווך דווקא עוזר להיות מוגן יותר.
 
בהמשך ההרצה צפינו בשני סירטוני TED של קליי שירקי ( נולד ב-1964 הוא חוקר מוביל בתחום הרשתות החברתיות המקוונות והשפעותיהן הארגוניות, העסקיות והפוליטיות. שירקי כותב בנושאי אינטרנט מאז 1996. בסיסו האקדמי הוא אוניברסיטת ניו יורק. כמו כן הוא כותב בניו יורק טיימס, וב-Wired, ומייעץ לארגונים גדולים.) הסרטון השני עסק בשאלה "כיצד עודף תודעתי ישנה את העולם?" הסיפור מתחיל בקניה, דצמבר 2007, כאשר התקיימו של בחירות מועררות מחלוקת לנשיאות. מיד לאחר הבחירות הייתה התפרצות של אלימות אתנית. אחת מהעורכות דין ביירובי - אורי אוקולוה, אשר החלה לכתוב בבלוג שלה "פדניט קנייתי" זמן קצר לאחר הבחירות והתפרצות האלימות הממשלה פתאום כפתה השבתה כללית של כלי-התקשורת. כל שהבלוגים שנהגו לדווח לחדשות, כחלר מהנוף התקשורתי, הפכו להיות לחלק קריטי של הנוף התקשורתי. אוקולוה ביקשה מהמגיבים שלה יותר מידע על מה שקורה וכך קרה. אך אוקולוה אמרה שיש יותר מידי מידע על מה שמתחרש כרגע בקניה משאדם כלשהו יכול להתמודד איתו, אם רק היתה דרך להפוך הכל לאוטומאטי. שני מתכנתים שראו את אשר כתבה החליטו שהן יכולים לעשות את זה. ובתוך 72 שעות, הם הפעילו את יושאידי - פירושו "עד". דרך פשוטה מאוד לקליטת דיווחים מהשטח דרך טלפונים ומסרונים, לקבץ אותם ולמקם אותם על מפה. האירוע הזה מכונה "מיפוי משבר" הושק בקניה בינואר 2008. מה שאוקולוה עשתה, היה בלתי אפשרי לבן אנוש ללא נדיבות אנושית. מה שמעניין כעת, הוא מספר המקומות בהם האתגר של תכנון חברתי מסתמך על נכונותם של שני הדברים הללו. המשאב מכונה עודף תודעתי, הוא מייצג את היכולת של אוכלוסיית העולם להתנדב ולשתף פעולה במיזמים גדולים, לפעמים גלובליים.
 
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

הרצאה 6 - חוכמת ההמונים

שלום לכולם,

השיעור החל בצפייה בשני סרטוני יוטיוב. הסרטון הראשון הינו סרטון מ2013 של סטודנטים מקורס הנדסת תעשייה וניהול והסרטון השני הינו של שלושה סטודנטים מהקורס שאנו לומדים - ניהול ידע. הסרטונים היו ברמה גבוהה ומטרתם הייתה כיול סטנדרטים והבנה של מה נדרש ממטלת הכנת הסרטון. כמות הצפיות בסרטון הראשון הייתה גבוהה מאוד.

בהמשך שחקנו משחק הנקרא Nara view , זו הפעם הראשונה שאני נתקל במשחק הזה ודווקא מצאתי אותו למעניין. המשחק אינטרנטי, בוחרים שני ערכי ויקיפדיה והמטרה הינה להגיע במינימום "קליקים" ובמינימום זמן. במשחק הראשון המטרה הייתה להגיע מ"יוחאי בנקלר" (יוחאי בנקלר ישראלי במקורו מנאות סמדר, הוא פרופסור למשפטים המלמד באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. הוא נחשב לאחד מהחלוצים ומהמשפיעים בתחום של זכויות אדם בעידן הדיגיטלי, קניין רוחני וזכויות יוצרים) ל"בסיס חצרים"- המנצח הצליח להגיע בשלושה "קליקים" בלבד! יוחאי בנקלר - ישראל - חיל האוויר - בסיס חצרים. מרשים! המשחק השני המטרה הייתה להגיע מ"ארביטראז'"(ארביטראז' הוא ניצול של פער במחיריו של נכס מסוים בשני שווקים או יותר, למטרת רווח) ל"מספר דאנבר" (מספר דאנבר הוא מספר תאורטי המייצג את הגבול הקוגניטיבי העליון של כמות האנשים עימם יכול לנהל האדם מערכות יחסים יציבות ). הסיבוב הזה היה קשה במיוחד, המנצח ביצע כ- 9 "קליקים"!

בהמשך ההרצאה צפינו בהרצאה של "יוחאי בנקלר". (ספריו הממולצים - "הפינגווין והלוויתן" ו"עושרתן של רשתות") ההרצאה עסקה בכלכלה החדשה של קוד - קוד פתוח. נקודה מעניינת שעליה יוחאי דיבר הינה שביוני 2002 נפלה "פצצה" על עולם מחשבי העל, היפנים יצרו בפעם הראשונה את המחשב המהיר בעולם (עקפו את ארהב). בנוסף יוחאי דיבר על seti@home - פרויקט של חישוב מבוזר קהילתי לחיפוש אחר חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ, שמנוהל על ידי אוניברסיטת קליפורניה בברקלי. מטרת החברה הינה לנתח את המידע המגיע ממצפה הכוכבים ארסיבו, המחפש אותות-רדיו מהחלל. פרויקט SETI@home מחלק את המידע העצום (כ־35 ג'יגהבייט ביום) לקטעים קטנים, ושולח אותם דרך האינטרנט אל מיליוני אנשים ברחבי העולם שהסכימו להתקין במחשב שלהם תוכנה מיוחדת שמעבדת את האותות. עם יותר מ־5 מיליון משתמשים רשומים בכל רחבי העולם, זהו הניסיון המוצלח ביותר של תרימת כוח מחשוב עבור פרויקט קהילתי. קיים בארה"ב במקומות ציבוריים שונים (בשל אבטחת מידע) אפשרות להשתמש במוצרים טכנולוגיים אישיים של אנשים על מנת להעביר מידע/הודעות בין מכשירים אחרים בזמן שאינם בשימוש.

הרעיון הזה של שימוש בכוח הציבורי, כוח האוכלוסייה הכללית לטובת פרוקיטים שזקוקים לאיכלוס ולעיבוד של מידע רב הינו גאוני! לסיכום ההרצאה, כמו תמיד, הרצאה מוצלחת ומעניינת שמחברת מאוד להתקדמות הטכנולוגית של העולם בהסתכלות מזוויות שונות.

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

תחרות בין מערכות - הרצאה 5

שלום לכולם,

התחלנו היום את ההרצאה במשחק "קהוט" שבעצם שימש כחזרה על החומר של ההרצאות הקודמות, נזכרנו באילו חברות גדולות התחילו בעיר סיאטל, איכות הידע אינה בהכרח שווה למחיר הידע ועוד. לאחר מכן ביצענו סקר מאוד מעניין בנושא נטיות קוגנטיביות, הסקר היה כ15 שאלות (השאלות חוזרות על עצמן בניסוחים שונים). מילאנו את הסקר כל הכיתה ועברנו יחד על התשובות ואיזה מידע התשובה של על כל שאלה נותן. כלומר, כל שאלה בודקת תכונה אחרת, שאלה אחת בודקת את לקיחת הסיכונים ואילו שאלה אחרת את הערך לחיי אדם.

בהמשך ההרצאה עברנו לדבר על נושא הנקרא "תחרות בין מערכות". תחת הקטגוריה של השפעות חיצוניות לרשת (Network Externalities) דיברנו על הדוגמה וויז (WAZE), אם לא יהיו משתמשים בוויז אך הוא יהפוך להיות לא רלוונטי. הכוונה היא שכל התועלת של וייז היא בכך שכולם משתמשים באפליקציה ומדווחים, אפילו את המפות של הכבישים וייז לא קנתה אלא ציירה אותם בעצמה לפי נסיעות בכבישים. ניתן למצוא המון חברות שבנויות לפי הסגנון עבודה הזה (ויקפדיה וכו'). דוגמה נוספת הינה כל האפליקציות של פייסבוק, ווצאפ, יוטיוב... כל האפליקציות הנ"ל לא דרשו יכולות תכנות גבוהות במיוחד בתחילת דרכן.

אצל האמריקאים קיים מושג הנקרא "אפליית מחיר" ( "אפליית מחירים היא אסטרטגיית תמחור מיקרו כלכלית שבה מוצרים או שירותים זהים או דומים במידה רבה נמכרים במחירים שונים על ידי אותו ספק בשווקים שונים. האפליה במחיר מבוססת בעיקר על השונות בנכונות הלקוחות לשלם ובגמישות הביקוש שלהם" ). אמזון עשו את זה, הם מכרו במחירים שונים לקהלים שונים. לאנשים שמוכנים לשלם יותר הם מכרו ביותר ולאנשים שלא מוכנים לשלם הרבה הם מכרו בפחות. כך אמזון הרוויחו גם מכירה במחיר גבוה אבל גם לא פיספסו את היכולת למכור יותר מוצרים ברווח קטן יותר. יש דרכים לגיטימיות יותר ופחות לעשות את זה.

בעיה שקיימת ב"המחרה אישית", כלומר מכירה במחירים שונים לקהילות שונות, היא לגלות את עקומת הביקוש (להבין כמה כל אחד מוכן לשלם). לאחר שהצלחנו להבין את המכיר המתאין לצרכן בכל מקום קיימת בעיה נוספת, מה יקרה אם נמכור בהודו אייפון במחיר מוזל, אחד ההודים יקנה אייפון בהודו, יטוס איתו לארה"ב וימכור את אותו האייפון שנקנה במחיר מוזל בהודו ברווח?

לסיכום, הרצאה מאוד מעניינית ורלוונטית.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אלפא01 אלא אם צויין אחרת