00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"אהבה" נמצאו 4 פוסטים

האסופי

29/04/2011
דנדן יקרה, היום אספר לך סיפור שיש בו קצת עצב והרבה אהבה, קצת יאוש והרבה תקוה. זה סיפור על "תומי" (אני המצאתי את השם עכשיו) כי בדרך כלל אני קורא לו "היתום", כי איני יודע את שמו האמיתי. את תומי הייתי פוגש ערב ערב, כאשר חזרתי מהעבודה, הוא היה מחכה בכניסה לשכונה לבואו של בעליו (שגר בשכנותי), שהיה חוזר בערך באותה השעה. כולו דרוך ונרגש לקראתו. יום אחד פרצה שריפה גדולה בכרמל, והבעלים של תומי מיהר אל תוך התופת לנסות ולהציל אנשים אחרים, את חייו הוא לא הציל, הוא קיבל צל"ש על הקרבת חייו למען הזולת. אך את תומי זה לא ניחם, הוא המשיך לחכות ערב ערב בקצה השכונה לבעליו שיחזור. אבל גדול שרר בארץ ובשכונה, גדולי האומה באו לחלוק כבוד למת ולהשתתף באבל המשפחה, אך איש לא שם לבו לצערו של תומי. ערב אחד עצרתי את רכבי בכניסה לשכונה, ניגשתי לתומי חיבקתי וליטפתי אותו, הוא רעד מהתרגשות והתרפק על ידי המלטפת. כשחזרתי לרכב הוא רץ אחרי מכוניתי עד שהחניתי ליד הבית ושוב קפץ עלי לקבל עוד מנת ליטופים. מאז הוא מחכה לי יום יום,  בתחילה ליד הבית, אחר כך הוא נכנס לחצר של ליסה כלבתינו ואף התנחל במלונה שלה,  בלית ברירה השארנו בחצר יותר אוכל ויותר מים, כי הוא בילה אצלינו בימים ובלילות וחדל לחזור לביתו, כדי להרשים אותנו ולשכנע אותנו עד כמה הוא כלב יעיל, הוא לא חדל לנבוח כל הלילה על כל צל ורחש, אמנם הרגשנו בטוחים יותר (כי ליסה כמעט ולא נובחת), אך קמנו בבוקר סחוטים יותר מחוסר שינה. ממש לא היה בתוכניתנו כרגע להגדיל את המשפחה, וחוץ מזה, תומי שייך למשפחתו של השכן האמיץ. פנינו לאשתו וביקשנו שתיקח את תומי בחזרה, כי נכון שהוא חמוד מאוד אך אנו כבר מטופלים בכלבה אחת ואין לנו עניין באימוץ כלב נוסף. ואכן לקחו אותו בחזרה,  בינתיים סתמתי ואטמתי את כל הפרצות בחצר כדי שתומי לא יצליח להשתחל פנימה... אחרי עשרים וארבע שעות, הוא הצליח להסיר את קולרו, למצוא פירצה חדשה, להרחיב אותה  ולחזור אלינו. באמת שאין לי כוח להתווכח עם כלב פיקח ממני, אין לי גם לב להטריד שוב את אשת השכן, יש לה בעיות יותר חשובות על הראש, אז בינתיים הוא גר אצלינו, ומטייל איתנו בשדות שמסביב. מה ילד יום? באמת שאינני יודע... נחיה ונראה, צריך
לדף הרשומה

איית ערך אהבה

    א יך אכתוב אהבה ומשוררי החצר בזזו וביזו את פיוטיי.   ה מילים עקרות ועקורות בפי להביע את עוצמת רגשותיי. ב שפתי אין די משפטים. ושפתותייך נידונו לנשיקות,      ה ניחי לי לעטוף אותך בזרועותיי ולכרוע על חוף חיקך המחכה .   התמונות באדיבות הנט
לדף הרשומה

על הדברים החשובים באמת

`                                                                                   &.
לדף הרשומה

מייל קטן לאמא,

    דנדן יקרה, את נולדת באוסטרליה הרחוקה לשם אבא ואמא נסעו ללמוד. סבתא "נונה" לקחה חופשה מטיפולי ה"כימו" ונסעה את הדרך הארוכה לאוסטרליה כדי לראות אותך.  הורייך ראו אתכם יחד והבינו שאת היא "פרח לב הזהב" המיוחל, ארזו את ה"פקלאות" וחזרו הביתה. בזכותך פרח קטן, הצליחה סבתא לדחות בחודשים ארוכים את לכתה מאיתנו. היא זכתה לראות את הצעד הראשון, את השן הראשונה מציצה ולשמוע אותך אומרת "נונה". לא היתה מאושרת ממנה בעולם.  אי מייל קצר שאבא שלח לסבתא לפני נסיעתה לפגוש אותך .
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל סבא של דנדן אלא אם צויין אחרת