00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שרביט ספר הספרים

הקדמה לרשומה

. ( נכתבה כתוספת )

מתוך תגובות של בלוגרים לרשומתי, קלטתי שניתן  להבין ממנה כאילו אני שופט או תוקף את עופר D ,

ולא היא!!!. אני רק מתווכח איתו וחברים לא תמיד מסכימים על הכל.

אני מחבב ומכבד מאוד את עופר, אני מעריץ את צורת מחשבותו האנליטית ואת הדיוק וההקפדה שלו על הפרטים של כל מה שהוא עושה עם ניתוחים מדויקים ובחישובים עד שלוש ספרות אחרי הנקודה העשרונית,

יחד עם זאת עופר יודע לרגש, לכתוב מחדרי הבטן, מהקרביים והלב ולחדור אל הלב. .

בשעה שמחשבותי עסקו בארעיות קיומנו בעולם הזה, ובשאלות עמוקות של "מי אני? מה אני? קראתי את רשומתו של עופר שעסקה בספרים  אך מהפן שעופר אוהב סטאטיסטיקה ומספרים מדוייקים.

לא צריך  ללמד אותי מי זה עופר, ומה הן האיכויות האנושיות והחבריות שלו, מהי תרומתו לבלוגיה,  ואף לא כמה שהוא אדם מורכב רב תחומי ורחב אופקים. .עופר הוא ידיד וחבר, וחברים לא תמיד מסכימים על הכל וטבעי שיש  לפעמים גם ויכוח, כמו במקרה זה.

אני מקווה שסערת הנפש שנמצאתי בה בשעת כתיבת תגובתי, לא גרמה לי  להישמע פוגעני כי לא זו הייתה הכוונה.

עופר ידידי אני אוהב אותך  אני מחבב ומכבד את נטייתך לכמת, לתייג ולנתח סטאטיסטית כל דבר,  אך הפעם אני לא מסכים למה שמשתמע מרשומתך,

אני יודע שהתוכן חשוב לך יותר מהכמות, וכמו שמישהו ציין כאן בתגובתו, "ספירת המלאי" היא יותר תרגיל אינטלקטואלי בשבילך. :-)

 

כתבתי תגובה לרשומתו של עופר : ספר הספרים- שרביט, הנה הלינק:  

http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2557174

אך משתגובתי התארכה והתארכה החלטתי לכתוב אותה כרשומה.

חייבים לקרוא תחילה את רשומתו של עופר ידידי.

 

לא מתחבר לאמירה של קפקא בכלל.

ולמספר המוזר של ספרים שקראת :-)
הייתי מוכן להישבע בספר הספרים שקראת 670 ספרים.
669 ספרים עופר ידידי? איך???
האם אתה מתעד גם כמה כוסות מים לגמת?
כמה ליטר אוויר נשמת?
כמה אוניות של תפוחי אדמה אכלת?
אני עוצר כאן לפני שאגלוש לחדר המיטות.
הבנת כבר למה אני מתכוון נכון?
האם ניתן לכמת השפעה של ספר או סופר זה או אחר על אדם זה או אחר?.
אינני יודע כמה ספרים קראתי בחיי,
אינני יכול לחשב אפילו בקירוב, כי קראתי כמעט הכל ובלבד שהוא מודפס.
פרוזה, שירה, מדע, מד"ב, הגות ופילוסופיה, ביוגרפיות והיסטוריה, מסעות וגילוי ארצות, ספרות זולה וספרות יפה, מערבונים זולים מרגלים זולים ובלשים זולים, "סטאלאגים" ופורנוגרפיה, גיאוגרפיה וקלאסיקה. ועוד ועוד שהטביעו את חותמם הקטן או הגדול עד שרובם נשכחו, ואלה שלא נשכחו מפני שמזכירים אותם תכופות או שעשו מהם סרט שמוקרן פה ושם.
הכל קראתי... ועוד יותר טרם הספיקותי לעיין. לבוא ולהכריז היום, מה השאיר בי את חותמו?, מה עשה אותי למי שאני היום?
זה לא נראה לי רציני.
כי בין לבין הסתובבתי בין אנשים שהשפיעו עלי, נחשפתי לכמה יצירות שלא מתחום הספרות, שגם הם נגעו בי, כמו ציור, פיסול, צילום, מוזיקה, ארכיטקטורה, תיאטרון, ריקוד, אופנה ועוד  ועוד....
בינתיים גם ראיתי עולם, טיפסתי על פסגות ירדתי לתהומות, ניהלתי מאבקים, בחלק ניצחתי ובחלק אחר הפסדתי. חייתי ואני עוד ממשיך לחיות .
ואינני רוצה לספור את נשימותי כל עוד אני נושם.
אינני רוצה לספור את ספרי כל עוד אני קורא.
אני רוצה לקוות שחיי הם יותר מסך כל הספרים שקראתי.
 
סליחה על תגובתי הרגשית והמעט נסערת.
אתמול ליוויתי את בן דודי  האהוב בדרכו האחרונה והוא רק בן 65 במותו.
לדף הרשומה

מחשבות נוגות על מצב הבלוגיה.

ירח ירח ירח

ספר לי סיפור שמח.

כי אמא איננה ואבא הלך

וריק הבית, ריק כל כך.

כל כך לא שלנו הבית.

הערב צילמנו במאגר המים המתייבש והולך, בחולות פארק התעשייה בקיסריה.

תוך כדי צילום לא יכולתי להמנע ממחשבות נוגות על מצב הבלוגיה.

לדף הרשומה

הלו !!! מה זה פה ?! אירופה ???

הבטיחו לנו חורף סוער בסופ"ש, אז בשישי לא התרחקנו מהבית.

נכון שאנחנו מתוקים אך לא עשויים מסוכר,

אצלי התגלה שהסוכר  טיפה ברמה גבוהה אך אצל אשתי השוקולד ברמה  מאוד גבוהה.

באמת שלא התכוונתי לעשות פרסומת, רק לציין שקצת גשם ורוח לא יפחידונו, אך את המצלמות הם יפחידו גם יפחידו,

להזכירכם ש"קנון" אחת כבר שבקה לי חיים ממש בידיים בשל כמה טיפות מים מיותרות.

טוב, אז נחזור ליום שישי , בשל תחזית מזג אוויר קודרת, החלטנו להשאר קל"ב לבית, 

אבל...איזה חורף ואיזה סוער? היה יום שמש די אביבי וחביב, אמנם מעונן חלקית, אך נעים.

אתמול, אולי שלשום טיילה חברתנו היקרה הבלוגרית מיקה ב"הר הרוח" וכתבה על כך רשומה:

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2526728

ברשומתה היא צילמה חוטמיות והביעה משאלת לב, לצלם אותן על רקע שמיים תכולים,

אז הנה שוב נחזור ליום שישי.

קל"ב גר צביקה מוותיקי המושבה וחברי למשחק ה"פטאנק" ובחצרו צומחות לפלא חוטמיות יפות בצבעים שונים, אז הכנתי במיוחד למיקה זר חוטמיות על רקע שמיים תכולים.

[למרות שלא הזמינה אותנו לפיקניק בהר הרוח, אין דבר נבוא חשבון בהזדמנות אחרת :-). ].

בבקשה מיקה יקרה, זר חוטמיות פורח על רקע שמיים תכולים.

בגלל שמזג האויר היה נחמד, בניגוד לתצפיות ובהתאם לציפיות, התחלנו לתכנן "לאן נטייל השבת?" ובהתאם לכך: באיזו שעה נתעורר בשבת בבוקר... אולי 6:30 אבל  רחמנות...שבת  למה לא 7:30  אז סגרנו על  8:30

הלכנו לישון באביב והתעוררנו  לחורף סוער. נשארנו במיטה עד הצהריים.  מתכרבלים בפוך שהוחזר אחר כבוד מהמדף העליון, ומביטים החוצה בכליון,  ושולחים מידי פעם יונה  וירטואלית צחורה, מבעד לצוהר, שתבדוק "הקלו פני המים".

(נדמה לי שבמקורות כתוב "קלו", למרות שגם המילה "כלו" מתאימה. מתעצל לבדוק.)

בצהריים, נזכר כנראה הקב"ה בבריתו עם נח הצדיק ועצר את הגשם ואף שלף את השמש מנרתיקה. (מה עם הקשת? , אחרי המבול הבטחת קשת! יא ריבונו!).

התלבשנו במהירות לקחנו סנדביץ` לדרך והמצלמות כמובן, ונסענו... לאן נוסעים?  אני מציע לשם, לא בא לה לשם, היא מציעה לכאו, לי לא בא לכאן...מה עושים?לא יודע, ניסע ונחליט בדרך.  דבר אחד בטוח, לא התכוונו להגיע לאירופה, אבל כנראה לשם הגענו, בבקשה ראו בעצמכם.

לו היה לנו עוד קצת גשם ואירופה הייתה כאן! בפארק הירקון!

אז שוב נפתחו ארובות השמיים ונאלצנו לגונן על מצלמותינו בתוך המעילים, ונסוגונו חזרה למכונית והביתה לשמיכת הפוך.

אז אני שוב שואל: זה טוב גשם? או זה לא טוב? תחליטו כבר!

שבוע טוב!

לדף הרשומה

החיטה צומחת שוב

החיטה צומחת שוב

מילים: דורית צמרת

לחן: חיים ברקני

 

שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף
וחרובים וזית וגלבוע -
ואל ערבו העמק נאסף
ביופי שעוד לא היה כמוהו.

זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית,
אתם אינכם ולא תוכלו לשוב
השביל עם השדרה, ובשמיים עיט
אך החיטה צומחת שוב

מן העפר המר העיריות עולות
ועל הדשא ילד וכלבו
מואר החדר ויורדים לילות
על מה שבו ומה שבליבו

זה לא אותו העמק...

וכל מה שהיה אולי יהיה לעד
זרח השמש שוב השמש בא
עוד השירים שרים אך איך יוגד
כל המכאוב וכל האהבה

הן זה אותו העמק, הן זה אותו הבית
אבל אתם הן לא תוכלו לשוב
ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדיין
שהחיטה צומחת שוב.
 

 

יהי זכרם ברוך.
 
 
לדף הרשומה

משה בתיבה

משה בתיבה 

מילים: קדיש יהודה סילמן
לחן: עממי

דומם שטה תיבה קטנה 
על היאור הזך, 
ובתיבה משה הקטן, 
ילד יפה ורך. 

הס, הגלים השובבים, 
משה הקטן פה שט. 
לא יטבע, חיה יחיה 
ילד זה הקט. 

את הרשומה כתבתי אתמול וניסיתי לפרסם אותה כדי שמי שעדיין מתלבט ברגע האחרון בעניין מנה ראשונה לליל הסדר יוכל להשתמש ברעיון. אבל "התפוז המכני" חשב אחרת וכרגיל "הביא לי את הסעיף" וסרב לקבל תמונות, אז הבוקר אני מנסה שוב בתקוה שכבר עבר לו.

תפקידנו בכח היה לדאוג לרגל הקרושה, לחרוסת, ולקנידעלך. אני דאגתי לרגל הקרושה ואביטל דאגה לשאר. כמובן שבמקום תבנית אחת של רגל יצאו לי 3 תבניות, אז אני רץ אחרי אנשים בניסיון "למכור " להם רגל, אם תשמעו על מישהו שאוהב מהרוטט הזה, תודיעו לי. אפשר  לראות שחיסלתי לבד יותר מחצי תבנית, אני יכול לחסל הכל בעצמי לולא הכולסטרול, (אביטל לא מוכנה להסתכל על זה אפילו).

בין לבין, נכנסתי ל"סופר" לקנות חומרים לחרוסת, ואז ראיתי את לבבות הארטישוק הקפואים במשקל. וחשבתי לי כמה הם מזכירים את התיבה של משה הקטן על היאור הזך.  והחלטתי להכין מתאבן לארוחת ליל הסדר בשם: "משה בתיבה".

כמובן שלקחתי עשרה לבבות כאלה...אבל מה בדיוק אני עושה בהם? אז חשבתי לי, משה היה כבד פה, כלומר אפשר למלא כבד קצוץ בלבבות הארטישוק...(כבד קצוץ, כבד פה, גאוני,) רעיון לא רע אך גרוע, כי חלק מהמשפחה צמחוניים. אבל רגע...יש גם חצילים בטעם כבד שהם אפילו יותר טעימים מהכבד האמיתי.

המתכון: 10 לבבות (תחתיות) ארטישוק, מאודים, (לבדוק עם קיסם שיהיה רך ).

תחתיות (לבבות) הארטישוק המאודים, שנתנו לי את ההשראה למנה "משה בתיבה".

 

2 חצילים גדולים (בשרניים ללא גרעינים) פרוסים ואפויים או מטוגנים, 

החצילים נאפים בתנור, רצוי על נייר אפיה, לי נגמר הנייר אז שימנתי את התבנית,

ניסיתי לטגן, הנה הדוגמה, ירדתי מזה כי התוצאה הייתה מידי שמנה אז עברתי לתנור.

2. בצלים גדולים קצוצים דק ומטוגנים עד זהב,

הבצל המטוגן  שמן  די והותר, כדאי להניחו על נייר מגבת סופג.

 

4 ביצים קשות מגורדות בפומפיה.

ביצים קשות הן ביצים קשות, להזכיר לנו את גובה פני המים (כשמשה קרע לנו את ים סוף. ואנחנו עברנו בו בחרבה).

 

2 פטריות חורש גדולות וקצוצות, ומטוגנות.

100 גרם אגוזים גרוסים, (אני השתמשתי בשקדים וקשיו).

פטריות חורש מהסופר ושקדים וקשיו שרסקתי בפטיש שניצלים.

מלח פלפל לפי הטעם.

 

 

 וואלה!!! "משה בתיבה" במלוא הדרו, לוקלוקו את האצבעות וביקשו עוד, אבל לא היה. אין דבר, מחר נקנה עוד ארטישוק. 

חג שמח !

לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל סבא של דנדן אלא אם צויין אחרת