00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אינה דומה אזעקה

12/03/2012

אינה דומה אזעקה בשעת לילה. לאזעקה ב10 בבוקר.

אינה דומה אזעקה אחרי לילה ללא שינה. לאזעקה בשעת ערנות.

אינה דומה אזעקה כשיש ילדים תחת אחריותי, לאזעקה כשאני לבד בגפי.

אינה דומה אזעקה, שתוך 10 שניות ראשונות שומעים את רעם כיפת הברזל יוצא בשליחותו להגן עלינו. לאזעקה שדממה דקה אחריה.

אינה דומה אזעקה שהתחילה בדממה דקה, המשיכה בבום גדול, והסתיימה באמבולנסים דוהרים . לאזעקה עם רעם כיפת הברזל ודממה נעימה אחריו...

אינו דומה יום בדרום, קטוע באזעקות, ליום במרכז, חופשי ומשוחרר.

לדף הרשומה

כדורי שוקולד משקרים

כדורי שוקולד משקרים. (מקור- רחלי)

 

עם הכדורים האלה, תוכלו לעבוד על כולם!  תוכלו להגיד שהם מיובאים מחו"ל... תוכלו גם להגיד שהם חלביים,   אם תרצו תתקעו איזה שם של שוקולד יקר מאוד ותגידו שהם עשויים ממנו...

יאמינו לכם לכל.

הם כל כך טעימים ויוקרתיים!!

אבל... רק אנחנו יודעים עד כמה הם פשוטים .

 

המצרכים-

250 גרםשוקולד לבישול. –להמיס.

קופסת ריץ קטן- להקציף.

2 כפות חמאת בוטנים.

קונטרט אגוזים- (אגוזי לוז מסוכרים קצוצים) לציפוי הכדורים. ניתן גם להמיר בכל ציפוי אחר.

 

אופן ההכנה:

להקציף את הריץ'.

כשהקצפת מוכנה, לכבות את המיקסר ולהוסיף 2 כפות חמאת בוטנים בטעם טבעי. (קיימים כל מיני טעמים לשים לב שקונים את החמאת בוטנים הכי פשוטה)

להוסיף 250 גרם שוקולד מומס.   (אפשר להשתמש בשוקולד הכי פשוט כמו צמקאו)

 

לאחד את הכל על ידי הפעלת המיקסר לסיבובים קצרים , פעמיים או שלוש.

 

להעביר לקערה, לאחסן במקרר לשעתיים.

 

לגלגל כדורים.  יוצא כ60-80 כדורים.

 

לטבול את הכדורים ב- קונטרט אגוזים.

קונטרט אגוזים , ניתן לקנות בחנויות שמתמחות במוצרי אפיה.

אלו הם אגוזי לוז קלופים , מסוכרים וגרוסים.

צריך בערך 200 גרם + של קונטרט אגוזים. עולה בערך כ13 ₪.

 

אפשר גם לטבול בכל ציפוי אחר. אבל הקונטרט הנ"ל עושה את רוב ההצגה.

לדף הרשומה

החיים באזור טווח הרקטות...

19/02/2012

נכתב ב-16.2.12. בתור בדיחה.

לילה. מתוך שינה בת ה6 ניגשת למיטתי ורוצה להצטרף אלי. היא דורכת על יבלות שיפעלו על כל אמא - אני פוחדת!

והאמא- הרי זו אני, כבר שבעה ומותשת מלילות-ללא-שינה בעקבות אפרוחים שמצטרפים למיטתי , אמרתי לה שאין מצב להכנס למיטה שלי, אבל אם היא פוחדת אני מרשה לה להביא את השמיכה שלה ולישון לידי על הרצפה.  היא הביאה כרית, שמיכת פוך ושמיכה נוספת. ונרדמה תוך דקה.

אחרי פרק זמן, אחיה בן הכמעט 5 מגיע למיטתי ומבקש להצטרף, אמרתי לו אותו דבר- למיטה שלי אני לא מרשה להיכנס יותר, אבל אם אתה רוצה, תביא גם אתה את שמיכתך והצטרף לחדרנו בשמחה.  הוא נסחב עם יצועיו, נשכב ונרדם.

אבי הילדים- הלא הוא בעלי, קם לפנות בוקר לעבודתו, ומגלה את כל המשפחה שרועה בחדר השינה, הוא הבין שהיתה אזעקה, אבל נדהם איך הוא לא התעורר ממנה?!  האם הגענו למצב שהילדים התמימים והפעוטים, מתעוררים מהאזעקה, ומארגנים לבדם את יצועם בחדר הממ"ד?  או שמא, אשתו הגיבורה חסה עליו, השאירה אותו לישון, הביאה את כל המשפחה למקום מוגן, והמשיכה לישון בשלווה?!

הוא ניגש לאינטרנט, ומגלה שאמש צהל תקף ברצועה!

אם כך, עוד יותר הגיוני, אבל אף אתר לא מדווח על אזעקה...

הוא נסע עם סימן שאלה לעבודה, ובעשר בבוקר התקשר לברר - היאך היתה אעזקה והוא פספס אותה...

 

לא, לא היתה אזעקה.

אבל זאת דוגמא אוטנטית לדריכות שקיימת כל הזמן מתחת לפני השטח.

גם בימים של שגרה מוחלטת, שלווה ומאושרת.

 

אגב, עוד יותר חמוד- בת ה6 שבעקבותיה קמה כל האפיזודה, שאלה אותי בבוקר, האם היתה אזעקה בלילה, וכשאמרתי לה שלא, היא שאלה, אז למה כל המשפחה ישנה בחדר השינה?!

אההה, אכן שאלה של חן, גם אני שואלת אותה, ביתי היקרה.  בינתיים אין לי תשובה.

 

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

תוספת ב10.3.12

תוך שלושה שבועות. הבדיחה חזרה להיות מציאות.

שוב ישנים כל המשפחה בחדרון קטן. שוב שאלות של הילדים. שוב דריכות וכוננות חירום גם בזמן מקלחת.

5 אזעקות במהלך ליל שבת.

ועוד תוספת ביום.

לא. עדיין לא התרגלנו. זה מפחיד בכל פעם מחדש.

לדף הרשומה

התשמע קולי?

03/01/2012

אני חרדית. אדוקה בדתי. ילדי דוברים עברית כשפת אם ויידיש כשפת אב.  הבנים אצלינו עם פאות מסולסלות בצידי הלחיים. והגברים חובשים שטריימל בשבת.

ואני רוצה לספר לכם מה עובר עלי בימים האחרונים.

כמה שאני נמנעת מלהתעסק בחדשות, כי אני יודעת שהן לא תעשנה לי טוב, בכל זאת, אני שומעת את המילה החדשה שבקרוב תכנס ל"אבן שושן" - הדרת-נשים. מכל כיוון ומכל עבר.

אצלינו, בתור בדיחה.

ובחדשות, ובתקשורת בתור איום, משהו נוראי , מפלצת שהולכת ומתרבה מרגע לרגע, וחובה לנקוט בצעדים כדי למזער את נזקיה.

אני מדגישה- אני לא נציגת החרדים. אני גם לא דוברת החרדים.

רק על עצמי לספר ידעתי.

הקיצוניים , (שאתם מקשרים אלינו החרדים) לא יסתכלו לכיוון שלי, לא יסכימו להתחתן עם ילדי, ולא יעזו לאכול אצלי בבית.  אותו דבר מבחינתי כלפיהם.

אנחנו לא שייכים לאותה קהילה, אנחנו לא חלק מאותו ציבור.  נכון שהחרדים נראים כמו חברה הומוגנית, מחוברת, מאוחדת.  אבל זה כל כך רחוק מהמציאות.

הקיצוניים הללו, הם מיעוט. ולא משנה מאיזה כיוון תספרו אותם. 

אמנם מיעוט קולני שיוצר כותרות, אמנם מיעוט מעניין ומרתיע, אבל מיעוט.

אז קודם כל, תשתדלו לזכור זאת היטב.   ולמה איכפת לי שמכלילים את כל החרדים לתוך מיעוט מכוער?  כי השנאה שהתקשורת הצליחה לעורר בשבועיים האחרונים. מדהימה אותי!

גרתי רוב חיי בעיר חילונית מוחלטת. משפחה חרדית יחידה בבניין. מיעוט חריג ביותר.  ומעולם לא חשנו שנאה משום כיוון.  לא בסופר מרקט, לא ברחוב, לא בקופת חולים. ובוודאי לא מצד השכנים לבניין.

כיום אני גרה בעיר מעורבת- אשדוד. וגם כאן, במשך 10 השנים שאני גרה כאן, לא נתקלתי מעולם(!) בחיכוך בין חרדים לחילונים.

ופתאום, מגיעה התקשורת, (ערוץ 10) מצלמת, עורכת, מוחקת, ומשדרת . ופותחת את הכתבה במילים "עדיין אין אלימות באשדוד"   

עדיין ?!  כלומר, זה עניין של זמן לדעתכם?  הלוווו אשדוד החרדית קיימת לפחות 35 שנה, עד כמה שידוע לי. וב15-20 שנה האחרונות היא גדלה ומתפתחת.   אם עד היום לא היתה קיצוניות. לא נראה לי שהיא תצוץ ביום בהיר אחד.  

אה, אלא אם כן, תשדרו את הכתבה הזאת לכל בית בישראל, ותספרו על אלימות שלא קיימת, ואז אולי החילוני הממוצע יפחד מהחרדי הממוצע, ומכאן לא רחוקה הדרך לשנאה ומשם לאלימות.

ביום שערוץ 10 הגיע לצלם באשדוד, הייתי שם. המתנתי בתחנת אוטובוס מעבר לכביש.  חשבתי לעצמי מה אומר אם יגשו לראיין אותי, אבל משומה, הם ידעו למי לגשת... לא נגשו אלי ולא נגשו לדמויות הרגילות האחרות שעברו שם. 

מתוך שעמום והמתנה לאוטובוס צפיתי על צוות הצילום, הם ראיינו בחורה חילונית, עם שיער שחור, ארוך, לבושה במעיל/ג'קט שחור. היא דיברה איתם הרבה מאד זמן.   אם הצלחתי לזהות אותה נכון מהגב שלה, היא עובדת במשך הרבה זמן בחנות במרכז המסחרי.

משומה,לא הציגו את דבריה, לא הראו אותה בכלל בכתבה!  מה קרה? היא סיפרה איך במשך השנים אין שום חיכוך עם החרדים? מה קרה? היא סיפרה שהחרדים הם דווקא לקוחות הוגנים, קונים בדיוק כמו כל הציבור האחר באותם חנויות, לא עושים בעיות, לא מעירים למוכרת על לבושה, לא דורשים זמנים נפרדים בחנות לגברים ונשים? בקיצור, לא מפלצות אלא בני אדם רגילים?

אין לי מושג מה היא אמרה, כפי שאמרתי הייתי מעבר לכביש. אבל אם לא הציגו אותה ואת דבריה כנראה שזה לא השתלם.

טוב, אין לי תלונה על ערוץ 10. הם הוציאו צוות צילום, השקיעו כסף וכו' ובסוף יפרסמו שהכל דבש? נו ב'מת... הם חייבים למכור כותרות.

 

יש לי תלונה לכל הציבור החילוני שנסחף אחרי התקשרות. ומאמין לתמונה שהועברה דרך המסך.

 

בואו, ליום נורמלי באשדוד, תיכנסו לקופת חולים, תיכנסו לבנקים, תיכנסו לכל חנות שיחפוץ לבכם, ותראו שלא תצליחו לסחוט הערה אחת!

בכתבה הראו במצלמה נסתרת (שזה כבר נותן נופך של חטא, פשע, עוול) איך בכניסה לסופר מרקט, ביקשו מאשה להתעטף בחלוק שמונח בכניסה. כי אלו הם נהלי המקום.

רק מה שכחו לציין?  1) זאת חנות פרטית. אינו דומה שטח פרטי, לשטח ציבורי (כמו תחבורה ציבורית למשל.)  בשטח פרטי זכותו של כל אדם לעשות בו כרצונו.  אלו הם נהלי המקום.  הם יכולים לדרוש שתחבשו כובע ליצן בכניסתכם לחנות. ולא, אתם לא תוכלו לקנות שם.

הם יכולים להחליט שאם אתם לא חברי מועדון אתם לא זכאים להנחות ולמבצעים. וכן הלאה.

2) שכחו גם לציין, שבאותו מרכז מסחרי יש סופר מרקט נוסף, שם תוכלו לקנות אוכל לא כשר כאוות נפשכם, ולהתהלך בעירום, אם זה מה שבא לכם.

לא, דאגו להראות כאילו, האשה הלא צנועה מ-ס-כ-נ-ה, כי מה היא רצתה בסך הכל? לקנות לחם ומלפפון בסופר מרקט, אבל לא מרשים לה להכנס אם לא תשים על עצמה חלוק. המציאות כחומר ביד היוצר. התקשורת מציגה אותה כפי שמשתלם לה.

 

אם כבר דיברו על תחבורה ציבורית-

נכון, יש קווי מהדרין בריכוזים החרדיים. אבל מי שלא רוצה לסוע בהם, ישנה תחלופה. יש קווים נוספים. מאשדוד לירושלים יש קו 448 ו438. האחד ישיר והשני מאסף.

הקו המהדרין, הוא קו 450 שנוסע במשך חצי שעה בשכונות החרדיות בתוך העיר, אח"כ בירושלים הוא אפילו לא עוצר בתחנה מרכזית או בבנייני האומה, הוא ניגש ישר לשכונות החרדיות, וגם שם נוסע במסלול הורדה במשך כחצי שעה.

הקו הזה מגיע כתוספת על הקווים האחרים. זהו קו, שביוזמת עסקנים חרדים הוקם בשביל לשרת את הציבור החרדי (שמהווה נתח גדול מרווחיה של אגד, ולכן, בתור חברה ריווחית, לאגד משתלם להעמיד את האוטובוסים האלו לשירות הצרכנים החרדים)

 

רוב החילונים בכלל לא רוצים להשתמש בקו הזה.

רק טניה, התל אביבית, שהגיעה במיוחד לשם המשימה שלקחה על עצמה. עלתה על האוטובוס והתיישבה בפרובקטיביות בחלק המיועד לגברים.

מי שמאד חשוב לו לשבת ליד המין השני, מוזמן לשבת באמצע האוטובוס, בסביבת הדלת האחורית. כי שם יושבים הזוגות הנשואים, גבר ליד אשתו.

(באופן אישי, לא מפריע לי שיתבטלו קווי מהדרין. מה שאני כותבת כאן, זה רק את הדברים ש"נשמטו" מהכתבות העסיסיות בחדשות)

 

עוד שאלה קטנה

האם כשתכנסו למסגד, תסרבו לחלוץ את נעליכם?

יש מינימום של אנושיות, בלכבד ציבור, כשאתה מגיע אליו מבחוץ. ואת האנושיות הזאת טניה השאירה בבית...

 

אז נכון, אני נגד כפיה. (אבל גם נגד פרובוקציה חילונית)

ונגד יריקה או כל אכיפה אחרת.  אבל כמו שאמרתי בתחילה, המטורפים האלו הם מיעוט!

בואו לאשדוד ותחפשו אותם...  ספרו לי אח"כ אם מצאתם קיצוני אחד! ספרו לי אם אי מישהו העיר לכם על לבושכם או התנהגותכם.

אבל בקשה אחת יש לי- ספרו את זה בחדשות . בטלויזיה, בכל ערוצי התקשורת.

תבחרו את זה בתור "הנושא החם" בתפוז.   איך עבר עליכם יום שלם בשלווה ובנורמה, במחיצת הציבור החרדי.

לדף הרשומה

הצלחת משדרגת את האוכל+מתכון

קיבלתי ערכת התנסות מ"ניקול", צלחות ומגשיות חד פעמיות עשויות קנה סוכר 100% טבעי.

במשך שבוע היא שכבה בשקית ודיגדגה לי באצבעות, להזמין מישהו לאירוח. כי עם כזה סט צלחות, וצלחות הגשה תואמות, אפשר להוציא אירוח על רמה!

אבל מה לעשות? החיים לא איפשרו לפנות זמן וכח לאירוח, או לבישול בכלל :D

היום, בסופו של שבוע עמוס לעייפה, בקושי הצלחתי לבשל  עוף עם פסטה, אבל מהרגע שהנחתי את האוכל בצלחת של ניקול, הכל היה נראה אחרת.

כל האוכל הוגש בכלים חד פעמיים, (חוץ מהכוס, אבל מי סופר?)  תודו על האמת! עם מראה שכזה יכולתי בשקט, לארח גם את חמותי...

 מה אני אוהבת בצלחות האלו?

א, הן משדרות כאילו לא באתי להרשים פה אף אחד. בצבע קרם חביב.  א-בל, הן מרשימות בסטייל שלהן מקרוב, יש להן דוגמא עדינה ורצינית, ומרקם כמו בד רקום. משהו שלא הצלחתי להעביר בתמונה, אבל תדמיינו מרקם שמזמין אתכם להעביר יד ולהרגיש בד.

ב. אפשר להגיש בהן אוכל חם, אפשר לחמם איתן את האוכל במקרוגל!

ג.  בתור חובבת חד פעמי, אין לי בבית כלי הגשה. כן, שמעתם נכון. אין לי בבית כלי הגשה.  לצלחות האלו יש מאותו סט עוד 2 גדלים של מגשי הגשה בצורת אליפסה! אתם יודעים מה זה בשבילי, כל השולחן מאותו סט! כולל צלחות מרכזיות וכל השאר.

ד. עוד משהו שעושה לי טוב בתור חובבת חד פעמי- אפשר להשכיב את המצפון לישון... אין רעלים מפחידים שמשתחררים, אין נזק בלתי הפיך לסביבה, חלומה של כל חובבת החיים הקלים, גם להנות וגם לצאת בסדר מכל הכיוונים

 

 

 התבשיל הזה אהוב מאד על כל בני המשפחה, מכל הגילאים.

זה בסך הכל צלי עוף- בצל מטוגן, חלקי העוף מטוגנים עד ל"סגירה"- עד שהם מקבלים קצת צבע לבן.

תיבול חלקי העוף  במלח, פלפל וגריל עוף . אפשר רוטב צ'ילי, אפשר בעצם ככל העולה על רוחכם. יין, דבש וכדומיהם.

בקערה עם מים רותחים ומלח,   שופכים פסטה גלגלים. (צורות אחרות מתרככות מהר מדי והופכות לבצק) מחכים כעשר דקות, עד שהגלגלים מתרככים, מסננים את המים, ואת הפסטה שופכים אל סיר העוף המתובל. משאירים כך במשך כשעה-שעתיים על אש נמוכה. הפסטה מקבלת את טעמה מאדי העוף המתבשל. 

רק הערונת- בבישול כזה צריך עודפי נוזלים כי הפסטה סופגת עוד ועוד נוזלים. ולכן, בד"כ אני מוסיפה מים בתחילת הבישול.

 

 

לדף הרשומה
קוביית רשימת הרשומות
קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ י ל פ ל י ת אלא אם צויין אחרת