00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

על הא, על דא ועל נייט

מדעי המדינה - מי צריך את זה?

ביום שלישי (9/1) התקיים באוניברסיטת בר אילן יום פתוח לקראת הרישום לשנת הלימודים תשס"ח. דבר אחד בלט בכנס: אל הדוכנים של המחלקות שעסקו במדעים המדויקים, משפטים, כלכלה ודומיהם נהרה כמות עצומה של אנשים בעוד שהדוכנים של המחלקות במדעי הרוח והחברה היו ריקות כמעט לחלוטין. הדבר הזה לא מפתיע כלל. אך הדבר הזה החזיר אליי את המחשבה הישנה, למה אני לומד במחלקה למדעי המדינה? עשרות אנשים (החל מקרובי משפחה וחברים ועד בנות מאתרי היכרויות) כבר שאלו אותי את השאלות האולטימטיביות "למה בחרת ללמוד דווקא את מדעי המדינה? מה תהיה פוליטיקאי? אהה. אתה לומד גם תקשורת! מה תהיה לנו עיתונאי? מה אפשר לעשות עם המקצוע הזה?" ועוד שאלות דומות. אז אני רוצה סוף סוף ברשומה זאת (שחלק מקוראיה הם חברים שלי) לענות על שתי שאלות מיליון הדולר שמופיעות בכתב מודגש.
ואתחיל דווקא עם השאלה השניה. אז מה אני מתכוון לעשות עם החבילה הזו של מדעי המדינה ותקשורת שאני לומד אותה? אז האמת אני לא יודע! איך זה שאני לא יודע ולא מתאר לעצמי מה שאני הולך לעשות כשאני כבר הולך לסיים את התואר?! והתשובה היא פשוטה, זה לא כל כך מעניין אותי! למה זה לא כל כך מעניין אותי? מסיבה פשוטה שאני לא אוהב לתכנן תוכניות לעתיד. יגידו לי האנשים "ככה אתה שופך הרבה כסף בלי לתכנן מה לעשות אחר כך?". אז התשובה היא שזה לא מדויק. אם הלכתי למחלקות האלה מן הסתם אני מעריך שיש לי את היכולות להצליח באיזשהו תחום בתקשורת או בתחומים שקשורים למדעי המדינה. אז נכון שאני לא עובר מסך ולא כריזמטי אבל עובדה ידועה היא שהפוליטיקאים הם למעשה המריונטות של אנשי התקשורת שיושבים הרחק מהמצלמות ומכוונים את הלקוחות שלהם. אני סומך על עצמי שיש לי את היכולות לעשות את העבודה הקשה והאפורה במשרדי יחסי ציבור או פרסום או כעוזר פרלמנטרי ולכן יש בסיס מספיק מוצק לבחירת המחלקה ואני לא מרגיש צורך להתנצל בפני אף אחד. למה בכל זאת לא מעניין אותי מה אני אעשה אחרי התואר. דבר ראשון כי אני מתכוון לעשות תואר שני אך הסיבה העיקרית היא שמה שאני אעשה פשוט לא תלוי בי. במדינה כמו שלנו אם אין לך קיצורי דרך (פרוטקציות למיניהן) אז אתה שווה לאנשים אחרים ולכולם קשה למצוא עבודה בלי קשר למה שהם למדו. לפי מה שלמדתי בחיים רק אלוהים יודע לאן אגיע ובאיזו דרך ותפקידי הוא רק ליצור את הקרקע המתאים לכך.
הזווית השניה של התשובה לשאלה נמצאת באלטרנטיבה שמציעות המחלקות האחרות. מסתבר שהמנטליות של "אמא פולניה" שולטת במחשבות הסטודנטים הפוטנציאליים בלי קשר לרקע והעדה שלהם. היום כבר לא רק רוצים ללמוד משפטים ורפואה אלא צמחו מקצועות "פולניים" נוספים כמו מחשבים, כלכלה, ביו-טכנולוגיה, הנדסת תעשיה וניהול (למדתי תעשיה וניהול שנה ועוד לא הצלחתי להבין מה זה ) ופסיכולוגיה (כולם רוצים להיות אסי דיין פתאום ). ואני שואל מי צריך כל כך הרבה עורכי דין? אולי המושחתים החדשים שמתגלים כל יומיים ומצריכים טיפול שיטהר אותם. מי צריך כל כך הרבה פסיכולוגים? אולי בשביל לטפל בכל הכלכלנים שלא מצליחים למצוא עבודה! ומי צריך כל כך הרבה ביולוגים וביו-טכנולוגים? אה. אולי השב"כ מתכנן פרויקט סודי חדש ואנחנו לא יודעים . בקיצור, מה שאני רוצה לומר הוא שעצם העובדה שאנשים נוהרים למקצועות הפופולריים לא הופכת את סיכוייהם למצוא עבודה לגבוהים יותר אלא ההיפך. בנוסף, אוניברסיטאות שמודעות לעודף באנשים במחלקות אלה מפעילות סינון רצחני ולא הוגן (תשאלו כל סטודנט לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן ) כדי לצמצם את כמות הסטודנטים מה שיוצר תסכול רב מסטודנטים שהחלום שלהם מתנפץ. לכן אני חושב שזה פשוט לא שווה את המאמץ ללכת למחלקות רק ממניעים פרקטיים ואפשר להשוויץ איתו ל"אמא הפולניה" התורנית, אלא אם כן הסטודנט אוהב מאוד את המקצוע ואז זה סיפור אחר.
וזה מוביל אותי לענות על השאלה הראשונה. אז למה בחרתי ללמוד מדעי המדינה ותקשורת. אז יש כאן מניע פרקטי ומניע ערכי. המניע הפרקטי הוא שאני מרגיש את עצמי מתאים ללימודים אלה. למרות הרושם הראשוני מהחיצוניות שלי, מעולם לא הייתי טיפוס ריאלי שמתעניין במחשבים או מדעי הטבע. תמיד הייתי חזק במקצועות העיוניים ואהבתי לקרוא ספרי עיון. כך שהמפגש עם המחלקה לא היה טראומטי ואני מאוד נהנה ללמוד במחלקה והציונים שלי גבוהים, תודה לאל. המניע הערכי הוא עמוק ושווה להקדיש לזה פוסט בהמשך (הפוסט הזה ארוך גם ככה). מה שאני רוצה להגיד כבר עכשיו הוא שאני תופס את האקדמיה לא רק כמקום שנותן מקצוע לחיים אלא גם כמקום שאמור לתת כלים מחקריים וחשיבה ביקורתית לסטודנטים שלו. כבר אמרתי בפוסט הקודם שמערכת החינוך הופכת את תלמידיה לטכנוקרטים ומזניחה את לימודי מדעי הרוח והחברה שאמורים לתת לאדם זווית ביקורתית על החברה ולא להפוך את האדם לרובוט שקונה את כל הזבל שמוכרים לו בתקשורת. אני כמי שתומך בראיית עולם רחבה חושב שהשילוב של מדעי המדינה ותקשורת נותן את הכלים הכי טובים להסתכל על שני המרכיבים החשובים של החברה הישראלית: הפוליטיקה והאמצעים שמביאים אותה אל הציבור. לכן מבחינה ערכית, אני מרגיש שהגעתי למחלקה הנכונה ומבחינה מקצועית, ה` יעזור (או מישהו אחר, תלוי באמונה שלכם).

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

צלילים שאני אוהב

קוביית הבלוגים שלי
אין קישורים להציג
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Dannycom אלא אם צויין אחרת