00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כדי שהרוח לא תישא זאת לכל עבר.

Dead End.

ברור.. לכל הרגשה רעה יש סיבות... גם אם לפעמים מדחיקים אותן, ז"א בד"כ... ואז בא הדיכאון ומכריח אותך להיכנס למקום הכואב, ולהתחבט בו עד מוות. מילא היה זה הדבר היחיד אליו אחראי הדיכאון, אבל לא, זוהי רק ההתחלה.... לא מספיק שהוא גורם לך להתמודד עם הדברים מהם ניסית לברוח (בתוך המוח..), מנגנון של פסימיות משתלט לך על דרך החשיבה... ובנוסף, הוא גם גורם לך להיות משותק. ואז אתה מוצא את עצמך תקוע עם כל הכיאוס שרק האל יודע ממתי התחלת להדחיק, וכל הנגטיביות הזאת כלפי הכל, בקושי מסוגל לזוז, ha ha, joke`s on you.

***

וקיים כ"כ הרבה. אך כל שאני זוכה לקבל הוא רק אוויר משומש, ובכמות שמספיקה בקושי כדי להישאר בחיים, כ"כ רחוקה מכדי לחיות.

 

 חלק גדול מהמחשבות, נקבר בסוג של בית קברות, במקום כלשהו במוח. חלקן קמות שוב לתחיה, בעוד אחרות נותרות קבורות, לנצח. וכך נגזר דינן של מחשבות תמימות להיקבר, בעודן בחיים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Resonating Light אלא אם צויין אחרת