44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בעין בוחנת

לימין שוט

לא יודע מה איתכם, אבל כאשר מסתכלים על מה שמתחולל במדינות הדמוקרטיות בעולם, ובעיקר מה שקורה יום לאחר פרסום תוצאות הבחירות בעולם הדמוקרטי, מברזיל במערב ועד פולין במזרח, מתגלה תמונה מדאיגה, מטרידה, שמעמידה בסכנה את המשטר הדמוקרטי בכלל, והיציהבות הפוליטית בכל מדינה ומדינה בה נערך הליך דמוקרטי כזה או אחר.

בארה"ב נכנסים לישורת האחרונה לקראת הבחירות לנשיאות שיערכו בדיוק  עוד שנה וחודש מהיום. חחחחחחחחחח מוזר לשמוע על הליך הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנה הבאה, כאשר נראה על פניו, שחלקים מהציבור האמריקאי, ועוד אין ספור ארגונים כאלו ואחרים, מערכות תקשורת כאלה ואחרות, עדין לא הצליחו לקבל את תוצאות הבחירות הקודמות בהן זכה דונלנד טראמפ, ומיום היבחרו מנסים בכל דרך לנסות להכשילו, להפילו, לפגוע בשמו,יושרתו, ואצלהם כל האמצעים כשרים. 

בימים האחרונים אנחנו נכנסנו לשלב הקיצוני בפוליטיקה האמריקאית, בה החל הליך הדחה של נשיא מכהן רגע לפני שנכנסים לשנת הבחירות האמריקאית, שכל בר דעת מבין שהליך כזה לא יצלח עקב הרוב הרפובליקני בסנאט, ומעבר להעצמת תחושת הנרדפות, וחוסר קבלת ההליך הדמוקרטי של מתנגדי הנשיא, יגרום בדיוק את ההיפך מרצונם, ומעניקים לנשיא יתרון לקראת הבחירות הבאות.

אין ספק שדונלד טראמפ הוא נשיא צבעוני, משהו שלא ממש שייך  לפוליטיקה אליה הורגלנו, לזוהמה והרפש הפוליטי בה שוחים כל הפוליטיקאים, שהכל נוטף צביעות,צדקנות,התחסדות,מוסר כפול, וכל שאר הדברים שגורמים לאנשים שפויים, וחפים מכל הזוהמה הזו, לחשוב בכלל להכנס לביצה המזוהמת הזאת, בארה"ב ובבכל העולם הדמוקרטי  כאחד.

אפילו אם תמים כזה או אחר, שחושב שאפשר אחרת, ומנסה להכנס לזוהמה הזאת כדי לשנות ולתקן, תוך זמן קצר הוא מבין במה מדובר, ואז אחד משניים, או שהוא בורח כל עוד רוחו בו, או שהוא עוטה עליו שריון של עור פיל, ומתחיל לסגל לעצמו את כל אותן תכונות מחליאות שמשקפות עיסוק בפוליטיקה כדי לשרוד בה.

אני עוקב אחרי הליכי הבחירות ברחבי העולם והתמונה שנחשפת מציגה מן דפוס קבוע ומטריד משהו.

כמו ישראל גם בעולם פחות או יותר הזירה הפוליטית נעה בין ימין שמאל, ליבלים מול שמרנים, סוציאליסטים מול קפיטליסטים.

כאן כמו שם מתגלית פחות או יותר אותה התמונה המטרידה, או שאתה שייך למחנה השפוי, הנאור,הראוי או שאתה שייך למחנה האופל,החשוך והדמוני.

כל הנבחרים מצידה הימני של המפה הפוליטית, מיד הופכים למסוכנים, דמונים, חשוכים, ומיד זוכים לדה לגטימציה לדרכם, השקפתם, ולבחירתם, שילוו אותם לאורך כל הקדנציה שלהם במקרה הטוב, תוך אין ספור דרכים ושיטות שונות ומשונות להפילם בדרך כזו או אחרת.

הצצה על הגלובוס מראה את המצב הזה באופן ודרך חד משמעית.

בברזיל נערכו בחירות, הנבחר בולסונארו זכה לאין ספור כתבות תדמית שליליות לאורך מסע הבחירות שלו, כל החלטה שקיבל הפכה לכותרת, ומיד זכתה ללה לגיטמציה .

בפולין נבחר מטאוש מורבייצקי מטעם המפלגה השמרנית חוק וצדק, ומיום היבחרו מתנהלות הפגנות כנגדו, ונסיונות לגייס את מערכת המשפט שתצר את צעדיו, וכרגע מתנהל מאבק בין הרשות המבצעת והשופטת בפולין, בדומה לישראל.

בהונגריה נבחר ויקטור אורבן, כמות הכתבות הדמוניות שיצאו על האיש ופועלו לא היו מביישות את המסוכן בבני האדם על פני כדור הארץ.

באוסטריה הודח הקנצלר קורץ הצעיר בהצבעת אי אמון לאחר פרשת "השוחד הרוסי" בה נתפסה מפלגתו של שטראכה ראש המפלגה השותפה לקואליציה של קורץ.

מסעות דה לגיטמציה שנערכות באירופה כנגד מנהיגי ימין כמו חירט וילדרס בהולנד, מתיאו סלביני מי שכיהן כשר הפנים של איטליה עד לפני חודשיים , הרפר בקנדה, מארי לה פן בצרפת, והרשימה ארוכה כאורך הגלות.

מאידך מה אנחנו יודעים על ראשי מדינה מצידה השני של הקשת הפוליטית?

כאשר בקנדה נבחר טרודו, העם קיבל את הבחירה וישב בשקט, כאשר בהולנד נבחר מארק רוטה,  ביוון נבחר ציפראס, ליאו ורדקר בהולנד, ראש ממשלת דנמרק מטה פרדיקסן והרשימה ארוכה ארוכה.

בכונה בחרתי ראשי ממשלה ממדינות בינוניות ומטה מבחינת חשיבותן והשפעתן  בזירה הגלובאלית, ומספיק להביט בשמות כדי להבין את כוונתי, הרי הסיכוי שמישהו ברחוב יצליח לדעת מיהי ראש ממשלת דנמרק,הולנד, אירלנד אל מול מקביליהם בפולין,הונגריה,אוסטריה  לדוגמא שואף לאפס, שלא לדבר לחשיפה התקשורתית שזוכים אלו ששיכים למחנה ה"נכון" אל מול מקביליהם ששיכים למחנה ה"חשוך".

אותו הדבר במה שקורה בישראל, יש את המחנה האור ומחנה החושך. 

ישראל אולי אחת המדינות המסובכות בעולם, שחיה באזור המטורף בעולם, וכל העיסוק הפוליטי בה מסתכם במחנה אנטי ביבי, למחנה דוקא ביבי, ומה לכל זה אל מול האיום האיראני, התסבוכת בעזה, חיזבאללה, ושאר מרעין בישין.

לפני מספר שבועות ראיתי ראיון עם נשיא סין שהפך עצמו למנהיג לכל חייו במתכונת מאו, מדבר ומלגלג על הפוליטיקה המערבית, על חוסר היציבות הפוליטי במדינות העולם הדמוקרטי, אל מול התעצמותה והתחזקותה של סין כדי להבין עד כמה המצב מסוכן לעתיד הדמוקרטיה, אגב פוטין במוסקבה חושב אותו הדבר ובניגוד למקבילו הסיני,בוחש מאחורי הקלעים, ואף פועל ומעודד את חוסר היציבות והחולשה בפניה ניצב העולם המערבי היום ,כדי להעצים את היציבות בארצו אל מול הכאוס בשאר העולם, אולי זו גם הסיבה איך מדינה כמו טורקיה לאט לאט הפכה ממדינה דמוקרטית למדינה דיקטטורית חשוכה.

כאשר הנשיא טראמפ צייץ השבוע על מלחמת אזרחים בארצו, כאשר גם בארצנו שלנו כבר צף ועולה הקרע והשסע החברתי , העתיד לא נראה מזהיר, אלא אם הכוחות "הטובים" יזכו ואז יבוא לציון גואל,  שיגאל את שאר העולם מכוחות ה"אופל" מהמחנה הלא "נכון".

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל kalligula אלא אם צויין אחרת