22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

פרובנס היום החמישי - ארל, סימטאות ציוריות, אמנות והיסטוריה

עוד בוקר של שמש בהירה בפרובנס שולח את קרניו אל בין קיפולי הוילון. הקרניים מדגדגות את עפעפי העיניים וקוראות לנו לקום אל עוד יום של כיף. יושבים בחצר המטופחת והפורחת עם ארוחת הבוקר הנפלאה של יוסי ושירים צרפתיים. הקצב אחר. לא ממהרים לשום מקום. אין לחץ. התכנית המקורית היתה לנסוע לשמורת הקמראז׳. אבל יוסי המליץ לנו לא לפספס את העיר ארל, שבתכנון הטיול לא נראתה לי כל כך מושכת. התלבטתי, אבל הגבר שנהג אתמול בכבישים המאתגרים אל מערת סנט באום ביקש לראות קצת עיר. הגיע לו שאיענה למשאלתו. וכך יצא שאל הקמראז׳ לא הגענו, כי בילינו יום שלם בין סימטאותיה של ארל surprise

הנסיעה לארל ממאס דה שוגול אורכת כשעה. תחילתה בכבישים צרים וכפריים העוברים בין כפרים קטנים וציוריים מלאי ירק, וסופה בכבישים בין עירוניים מהירים חנינו את הרכב במגרש חניה מוסדר ממש בכניסה לעיר העתיקה. 

העיר העתיקה של ארל יפיפיה וציורית. לעיר היסטוריה עשירה המשתרעת עד לימי יוון העתיקה. היא פרחה בתקופת הרומאים אשר בנו בה מבני ציבור מרשימים אשר חלקם השתמרו עד היום. בנוסף להיסטוריה העשירה, בחרו אמנים בעלי שם לעבוד בה ולגור בה, ביניהם וינסנט ואן גוך שצייר בה כמה ציורים מפורסמים ופבלו פיקאסו. בשל כך ישנם כמה מוזיאונים ואתרים המתייחסים לאמנים אלה. 

בכניסה לעיר מצד שמאל מצאתי חנות קטנה בה נמכרים מוצרי טקסטיל פרובנסיאליים שנתפרים במקום. כולם מבדים צבעוניים, שמשיים, המיוחדים כל כך לפרובנס. מיד רכשתי לי כמה מהם והלב התרונן. 

חצינו את העיר העתיקה ויצאנו אל מרכז המבקרים. שם הצטיידנו במפת העיר עליה סימנה הפקידה שקיבלה את פנינו את האתרים המרכזיים. כמו כן רכשנו כרטיס המקנה כניסה לכמה מהאתרים המרכזיים. שמחים וטובי לב חצינו את הגן שמול מרכז המבקרים, מעבר לכביש, ונכנסנו בחזרה לעיר העתיקה. 

התחלנו באמפיתיאטרון הרומאי השמור בצורה מרשימה. מחוץ לאמפי שלטים עם הסברים, גם באנגלית, על שלטון הרומאים בארל ועל הפעילות באמפי עצמו. מעניין. נכנסנו פנימה. חייבת לציין שהביקור באמפי עצמו לא מרשים במיוחד ואפשר בהחלט להסתפק בתצפית על החיצוניות המרשימה שלו והתרשמות מההסברים שעל השלטים. 

  

לאחר מכן הסתובבנו בסימטאות הציוריות של העיר, והגענו אל כנסיית סן - טרופים. כנסיה מאד יפה ומעניינת. 

  

כאן היינו קצת עייפים ורעבים, אז חזרנו אל האמפיתיאטרון, וישבנו לאכול ארוחת צהרים קלה בבית קפה חמוד שמשקיף על האמפי. אכלנו כריכים טריים נהדרים מלאים כל טוב ושתינו קפה, שמיד הרים בחזרה את האנרגיה devil. בשולחן שלידנו ישבה חבורת נשים אמריקאיות בשלות ומבוסמות משהו שהשתעשעו עם המלצר הצרפתי הצעיר מהן באי אלו שנים ונראה נבוך למדי. הן לעומת זאת, נראו ונשמעו מרוצות מאד...

חזרנו אל הכיכר בה נמצאת הכנסיה. שם מתחת לבניין העיריה הנמצא באותה כיכר, ישנן גלריות תת קרקעיות עצומות. גלריות אלה נחפרו על ידי הרומאים על מנת לשמש יסודות למבנה הפורום הרומאי. השיטוט בגלריות הריקות והחשוכות מוזר משהו, אך ההסבר שמקבלים על המקום ועל האופן שבו נחפרו, ומה קרה עמן עם השנים, מעניין. 

מכאן המשכנו למרחצאות הרומאיים. מרחצאות קונסטנטינוס, אשר נהרסו עם השנים, אך שוחזרו ע״י ארכיאולוגים בסוף המאה ה - 19. התפעלנו מיכולתם של הרומאים להנות מהחיים, ומכושר ההנדסה שגילו לנוכח האמצעים הלא מאד משוכללים שעמדו לרשותם. 

כאן תם פרק ההיסטוריה בביקורנו בארל והחל פרק האמנות. סרנו למוזיאון ראטו הסמוך. מוזיאון אמנות מקסים. אני הכי אהבתי חדרון המציג רישומים של פיקאסו, אותם תרם המאסטר שחיבב את העיר ארל למוזיאון. הרישום שלעיל הוא אחד משלושה. בראשון רואים את הצייר שהמצייר אישה שחזה חשוף. בשני רואים את הצייר, ודמות האישה הופכת אבסטרקטית וסמלית יותר, ובאחרון, זה, רואים את הצייר המצייר את מה שמעניין אותו באמת מתוך כל הקומפלקס של המודל העירומה. 

עוד יצירות מהמוזיאון המקסים:

לפסל בתמונה למעלה קוראים ״לה גריפו״ והוא נוצר בשנת 1952 ע״י האמן ז׳רמן רישה. אהבתי אותו והתעכבתי לידו זמן מה. 

במוזיאון התקיימו גם כמה תערוכות צילומים מתחלפות מאד מעניינות. 

לאחר הביקור במוזיאון הרגשנו שבא לנו עוד קצת אמנות, אז ביקרנו בגלריה של אגודת ואן גוך (The Van Goch foundation ). זו גלריה שיש בה תערוכות מתחלפות בנושאים שונים, ותמיד יכללו בתערוכה כמה יצירות של ואן גוך. הסיפור של העיר עם ואן גוך מוזר, משום שואן גוך התגורר בה מספר שנים וצייר בה חלק מתמונותיו המפורסמות ביותר, אך בעיר אין יצירות שלו השייכות לה ואין ממש אתרים המוקדשים לואן גוך. מן פספוס תיירותי של משאב חשוב שיש לעיר הזאת. מעט מדי ומאוחר מדי הקימו את הגלריה הזו כדי לתת אזכור כלשהו לאהבתו של האמן לעיר הציורית. 

בדרך אל הגלריה עובדים בסימטאות הציוריות והמקסימות של העיר:

  

פסל בכניסה לגלריית ואן גוך:

לחובבי אמנות הגליה של עמותת ואן גוך היא גלריה מעניינת מאד. התערוכה שהוצגה כשאנחנו ביקרנו התייחסה לשמש וכללה ציורים של ואן גוך, פיקאסו ואמנים נוספים שנתנו ביטוי להשפעת קרני השמש על אור, צבע ונוף. 

כשיצאנו מהגלריה השעה היתה שעת אחר צהרים מאוחרת, והבנו שלקמראז׳ כבר לא נגיע הפעם. קינחנו את הביקור בקפה ועוגה בקונדיטוריה קטנה וחמודה שמצאנו באחת הסימטאות, וחזרנו אל הצימר. 

היינו חייבים לעבור בעיירה רוביון כדי לשלם לגברת מהארוחה המוזרה ביום הקודם, זו שמקבלת רק מזומן ובדיוק בסכום... כל הסיבוב עם הגברת הותיר אותנו ללא ארוחת ערב, כי הסתבר שברוביון רוב המסעדות סגורות ביום שלישי. (לכל מסעדה בפרובנס יש לפחות יום אחד בשבוע שבו היא סגורה). לאחר סיבוב נואש וחסר תוצאות, עצרנו בפיצריה שראינו על אם הדרך ברוביון. קנינו שם פיצה נפלאה, אותה אכלנו בחצר הצימר שלנו, על שפת הבריכה, עם הרבה יין. אין מה לדאוג בפרובנס. לעולם לא תהיו רעבים. הם יודעים להכין אוכל, כך שגם בפיצריה נידחת, תוכלו לסמוך על כך שהפיצה תהיה נפלאה. 

זה היה מן יום כזה לא כל כך מתוכנן, אבל שלו וכיפי ומהנה. הלכנו לישון שמחים ומרוצים. יום בארל הוא לא מאסט. אבל הוא נראה לי שווה ונחמד לטיול זוגי נינוח לאנשים שאוהבים היסטוריה ואמנות ושיטוט בסימטאות ציוריות (כמונו). 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת