00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של גליקמן

מתקנת ההכרזה לחוק חובת המכרזים

מתקנת ההכרזה לחוק חובת המכרזים

 

   בעקבות המאמרים שכתבתי ופעילותי בנושא חופי הכינרת, קבלתי הרבה תגובות כאשר חלקן מעלה את שאלת הנחיצות בעשיית מכרז (על סוגיו השונים) לגבי כל התקשרות של הרשות המקומית . 

ומועלות טענות: "מי אמר שצריך חוק בירוקרטי כזה ?" , " אנחנו מסוגלים לתת פתרונות ישרים ואמיתיים יותר"  "מדוע הקפדות כה רבות  על כללים מדויקים ?"  וכדומה..

 

כבר  בימי המשנה, חכמים תקנו את "תקנת ההכרזה" וזה לשונה:

"שׁוּם היתומים שלשים יום ושום ההקדש ששים יום. ומכריזין בבקר ובערב"

(משנה, ערכין ו` )

תקנה זו עוסקת בשני מקרים: מכירת נכסי יתומים לפירעון חובות אביהם ובמכירת נכסי הקדש לשם פדיונם מן ההקדש,  כאשר שניהן נעשות על ידי גוף ציבורי.   ההכרזה היא פנייה לציבור להציע הצעות לרכישת הנכס העומד למכירה, ובית הדין או הגזבר בוחרים את ההצעה הטובה ביותר. התקנה מפרטת אף את משך הזמן ומועד פרסומו .

משך ההכרזה-  במכירת נכסי היתומים באות בחשבון שתי דרכים: הכרזה יום יום במשך שלושים יום או הכרזה בימי שני וחמישי במשך שישים יום. ימי שני וחמישי הם ימי השוק, ובהם היו בני העיירות מתכנסים לעיר הגדולה ובית הדין עורך את ישיבותיו .

מועד הפרסום - עוד דנו חכמים בשאלה באיזו שעה ביום ובאיזה מקום יש לבצע את ההכרזה, ונקבע שהיא תיעשה בבוקר ובערב במקום שהרבים מצויים. וכל כך למה? כי כך ניתן להבטיח שיוכל מי ששמע את ההכרזה בבוקר לשלוח את פועליו במהלך היום לבדוק את איכות הנכס, כדי שבערב, כשישוב מעבודתו, ישמע שוב את ההכרזה וייזכר לשאול את פועליו מה העלתה בדיקתם ויוכל להציע לרכוש את הנכס לפי ממצאי הבדיקה 

טעות - אם טעו בית הדין ולא הכריזו על המכירה או שלא נעשתה ההכרזה כראוי, הדבר נחשב כטעות של בית הדין בדבר משנה, המכר בטל, ויש לבצע את ההכרזה והמכירה מחדש .

 

מתקנת ההכרזה לחובת המכרזים

המעבר מתקנת ההכרזה לדיני המכרזים המקובלים בימינו מתבקש.

דיני המכרזים הם חלק מן המשפט המנהלי, משום שהם חובה המוטלת על גופים שלטוניים וציבוריים בכל תהליך של רכש, מכר, או השמת כוח אדם. אמנם דינים אלה מפורטים מאוד, אך ביסודם הם מורכבים מהוראות בתחומים דומים מאוד לאלה הקיימים בתקנת ההכרזה: אופן עריכת המכרז, משך הזמן להגשת הצעות, פטור ממכרז ותוצאותיהם של פגמים בביצוע המכרז .

   ביסוד דיני המכרזים המקובלים בימינו, ולפחות מנקודת המבט של המשפט המנהלי, עומדים שני עקרונות יסוד: עקרון השוויון ועקרון התכלית הכלכלית. בפסיקה יש עדיפות ברורה לעקרון השוויון והשקיפות ושמירה על ניקיון כפיהם של עובדי הציבור.

במסגרת תקנה 22 לחוק המכרזים ישנה אפשרות להוספת אמות מידה מיוחדות לבד מקריטריון המחיר, כמו: מומחיות, ניסיון וכושר ביצוע של המציע.

לכן, בהכנת מכרז ראויה ניתן לבנות סל קריטריונים משוקלל לבחינת ההצעות כך שינתן משקל לפרמטרים נוספים ובתנאי שיהיו שיוויונים.

גם  אם נראה לנו לכאורה כי יש מקרים בהם ניתן ל"דלג" על חובת המכרזים ולהביא לתוצאה משוקללת   ראויה יותר בדרכם אחרות, עדיין יש משמעות עצומה לעקרון השוויון ולכן יש להקפיד לקיים את חובת המכרזים בכל דבר ועניין.

יש לא מעט פגמים בהתנהלות רשויות שלטוניות בישראל, אולם כדאי לדמיין עד כגמה המצב יכל להיות גרוע הרבה יותר ללא חוק חובת המכרזים!

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל GlikmanY אלא אם צויין אחרת