22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג ספרותי

פיזור סמכויות ההחלטה בקיבוץ

פיזור  סמכויות ההחלטה  בקיבוץ

פורסם  ב  "הד  המח"ר " גיליון  מס. 5  1992

נכתב  ב – 2.1991

מזה  מספר  שנים  עוברת  התנועה  הקיבוצית  טלטלה עזה. אידיאלוגיות, דפוסי  מחשבה  ודפוסי התנהגות  שחברי  הקיבוצים גדלו  על  ברכיהם  ואשר  נראו  כיצוקים  בסלע, מתלווים  אליהם עתה סימני  שאלה  לא  מעטים. מורגש  כאילו  כל  עתידה  של  התנועה  הקיבוצית  מוטל  על  כף  המאזניים  או  לפחות  יחולו  בה  שינויים  חריפים  שישנו  את פניה  ללא  הכר.

המסגרת  בה היו מתקבלות  ההחלטות  ואשר  למוצא  פיה  כל  חברי  המשק היו  מתיישרים  היא  אסיפת  החברים.  אמנם  אספת  החברים   כמסגרת בה חברי המשק  מתאספים  וקובעים יעדים  של  הקיבוץ  אם  ברמת  הפרט  ואם  ברמת  הכלל  היא  מסגרת  דמוקרטית מובהקת,  אך  התבררה כלוחצת  ומעיקה,  אשר  לא  כולם  נכונים  ויכולים  לקבל  את   קביעותיה.  סדקים  ובקיעים  החלו  להתגלות ועם  הזמן  הלכו  והתרחבו עד  לידי  שבר כולל.  במקום  מרכז  סמכות  אחד ומחייב החלו  להתפתח  מרכזי  סמכות  נוספים  כאשר  אספת  החברים  הופכת  למרכז  סמכות  נוסף ואולי  גם  לא  רלוונטי. במקרה  האחרון  האספה  מאבדת  את  הלגיטימציה  שלה  ועם  חסך  כזה  יכולה להישאל  השאלה  מי  צריך  אותה  בכלל?

מוקד  סמכות  אחר  שהחל  אט  אט  לגרוף  לתוכו  עוצמה  עד  כדי  איום  על  ערך  מקודש  של  התנועה הקיבוצית  הוא  לינת  הילדים.  עם  השנים  גברה  הדרישה  מצד  משפחות  ללינת  ילדים  בבית  ההורים. בדרישה  זו  קיימת  אמירה  מוסווית  של  ההורים   כי  גם  להם  חלק  חשוב  בחינוך  ילדיהם.  יש  כאן  משום  צורך  מצידם  לחזק  את  מעמדם  לא  רק  כהורים. אלא  גם  בעיקר  בחיזוק  מעמדם  כסוכני  סוציאליזציה. הקיבוץ   כבעל מונופול  על  החינוך  מאבד  מכוחו. במשתמע  ההורים  אומרים :  המסגרת  החינוכית  בקיבוץ  מקובלת  עלינו,  אך  גם  לנו  יש  מה  לומר. זהו  משחק סכום  אפס  שהתנועה הקיבוצית  אמנם  הבינה  אותו, אך  לא  היתה  מסוגלת  לעמוד  בפרץ. הכללתם  של  רוב סעיפי  הצריכה  ב "תקציב  הכולל"  שהחבר  מתמרן  בו  כרצונו  ללא  אישור  של ועדות  והכנסת טלפונים  וטלוויזיות  לדירות  העצימו  את  המשפחה  כמרכז  סמכות  עצמאי  בקיבוץ.  הנה   המשפחה  אינה חייבת  להימלך  בדעתן  של  ועדות  מה  לקנות  לביתן.  היא  ריבונית  ברכישותיה  וקונה  על  פי  צרכיה  ולא  על  פי  מה  שהקיבוץ  מוצא  לנכון. בהתפתחויות  אלה יש  משום  התכנסות  של  המשפחה  לתוך  עצמה. רוצה,  רואים  אותה  בחדר האוכל  ובמועדון,  רוצה  לא  מתקשרת  עם אף  אחד. המחויבויות  החברתיות  מקבלות  אופי  וצבע  שונים  משהיו עד  כה.

מוקד  סמכות  שני  הוא  החבר  הבודד.  התחזקותו   של  הפרט  נעשית  בשני מישורים.  מישור  אחד  הוא  יכולת  התמרון  בתקציב  ומישור  שני  הוא  האפשרות  שניתנת  בידי החבר  ללמוד  כל  מקצוע  שיחפוץ  בו,  מעבר  למקצועות  הפונקציונאליים.  יכולת התמרון  התקציבית  נותנת  בידי  הפרט  אפשרות  להביא  לידי  ביטוי  ולממש  את  עצמו.  להציג  את  עצמו  בחברה  על  פי  דרכו  ובכך  להצהיר  על  תעודת  הזהות הייצוגית שלו.  חבר  הקיבוץ.  יכול  ללמוד  בנוסף  ללימודים  הפונקציונאליים  שלו, לימודי  עניין  בשעות  הפנאי שלו,  או  לחילופין  ללמוד  מקצוע  שאיננו  נמצא ברשימת  מקצועות האינוונטר  של  הקיבוץ. לימודים  אלה  יוצרים  בקיבוץ מוקד  סמכות  שלישי  והוא  סמכות  ידע  לא  פורמלית. חברי  הקיבוץ  שבידם  ידע  שיכול  להיראות  שולי  וחסר  חשיבות,  יש  בידם פוטנציאל  להקמת  חוגי  העשרה. חברי קיבוץ  אשר  עתותיהם בידיהם,  בתום העבודה והמעוניינים  להעניק  ממד  נוסף  לאישיותם  וללמוד  דברים חדשים, יפנו  מטבע  הדברים  לאותם  חברים  שלמדו  לכאורה  מקצועות  לא רלוונטיים.  הם  יוכלו  לשמש  גם  כמומחים  לשעות  הפנאי.

מוקד  סמכות  רביעי  כולל  את  אנשי  המקצוע  לסוגיהם   כמו  מהנדסים, כלכלנים  ואפילו אותם  חברים  השוהים בבורסה.  רכישת  מכונה  למפעל  היא  עניין  לאנשי  מקצוע  ולא  לאסיפת  חברים.  אנשי  המקצוע  הם  שמסוגלים  להכריע  בדבר  יתרונות, חסרונות,  עלויות  ורווחים  פוטנציאליים  של  רכישה  זו  או  אחרת.  נושאים  אלה  מטבעם  דורשים  לימוד  ממושך  והבנה  לעומק  ולא  כל  אחד  מעוניין  להקדיש לכך  מזמנו. צורה  מיוחדת  של  מוקד סמכות  זה  היא  חבירה  של  אנשי  מקצוע  בתחום  מסוים  מקיבוצים  סמוכים למימוש  תוכנית כתוצאה ממחסור  בכוח   אדם  וציוד  מקצועי  בקיבוץ  אחד.  דוגמה  לכך  היא  התאגדותם  של  מעונייני  וידיאו בקיבוץ  אפיקים  עם עמיתים  בקיבוץ  כינרת  ובית   הזורע  להפקת  מגזין  אזורי  באולפן  בית  ירח.

תהליך  דומה  יכול  להתרחש  במגזר  התעשייתי של  הקיבוצים.  אי  הרצון  להעסיק  שכירים,  מחסור  בידיים  עובדות  וחוסר  כדאיות  אפשרי   בהקמת  מפעלים  זעירים  עשוי  להביא   לפתרון  האומר  שיש  להקים  מפעל  גדול  באחד  הקיבוצים,  כאשר  מקיבוצים  סמוכים באים  לעבוד  בו.   אין  גם  שום  מניעה  של  חברי  משקים הממשיכים  לתפעל  את  המגזר  החקלאי  של  קיבוצם  לא  יעבדו  גם  שדות  של  קיבוצים  סמוכים.  זהו  למעשה  מוקד סמכות  של  עובדי  ייצור המשרת  לא  קיבוץ  אחד,  אלא  מספר  קיבוצים.

התמקצעות  הולכת  וגוברת  תוך  רצון  לחזק  את  מעמדם  של  הפרט  והמשפחה ליתר  עצמאות  ומיכון  מתקדם  של  החקלאות   המקטין  את  מספר  העוסקים במגזר  זה  דומים  למעבר  מחברה  חקלאית  לחברה עירונית  ומעמידים בסימן  שאלה  את מידת  הרלוונטיות  של  הקיבוץ  באשר  לגודלו.  מספר  כה  גדול  של  סמכויות  מחליטות  וגיוון  המקצועות   הגדול  היא  מעבר  ליכולתו  של  קיבוץ  שמספר  חבריו  הוא  מאות  חברים  בלבד. ייתכן  והפתרון  המיטבי  לשימור  ולו  חלק  ממהותו  של  הקיבוץ  הוא  איגודם  של  מספר  קיבוצים  סמוכים גיאוגרפית  לקיבוץ  אחד  גדול.  אפשרי שדרך  זו  תביא  לחיזוק מעמדה  של  התנועה  הקיבוצית  ולהעלאת  קרנה בחברה  בכלל.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

ארכיון פוסטים
נקה
תגיות
סטטיסטיקה
מספר כניסות לבלוג מה - 07/2014
152,604
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל MazarHM אלא אם צויין אחרת