00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ראבק, מה נסגר איתכם?

מילא, על קלינטון אני יכול להבין. אבל קצב?

יקירתי היקרה,

נכון שירדתי למחתרת קצת. עם כל השימחה בדרום ובצפון, מה יש לי להגיד? כשכולם חוטפים מכל הבא ליד, צריך לשתוק. לא?

אבל אני לא יכול יותר. בחיי שניסיתי. התאפקתי. כשכבר רציתי לכתוב, נכנסו בדיוק לשטחים. כשביתרו את הרצועה שמתי פלסטר על היד שמקלידה. כשכבר חשבתי שהנה אני כותב, הורידו בית בעזה. חיכיתי. עכשיו חטפו חיילים והולכת מלחמת עולם, אבל אני כבר לא יכול יותר. לא היית צריכה לספר לי את כותרות פרשת קצב. אבל אחרי שסיפרת לי, אז תסלחי לי אבל אני חייב.

רק שאני אבין מה שאמרת: ה"שמועה" אומרת שכבוד הקצב היה מסתגר עם א` ולפעמים עם אות אחרת במשרדו מדי פעם בשעות הצהריים? וגם ש-א` או האחרת הקליטה אותו שיחות אינטימיות? קצב, כן? כבוד בעלה של גילה? ההוא שגר בבית הנשיא? כאילו, מה שאני שומע זה "אוי אוי אוי"??? אני צודק עד כאן?

קודם כל, אחרי שהיו מחשבות חשבו שאני אנטי שמנות, תני לי רק מראש להבהיר שברור לי שאני הולך לשמוע איך אני אנטי הצבע עור שלו, אנטי נשיא, אנטי גמדים או אנטי בעלים של גילה. שיהיה. אבל תראי איך אני רואה את זה:

פעם, בעיר רחוקה שבעצם מאוד קרובה, גר איש. עשו אותו נשיא. והוא בא עם אשה קומפלט. הוא גם עבר לבית הנשיא ונהיה נחמד לכולם ואישיות מקובלת על כוללללללם. מדי פעם הוא שם כיפה על ראשו כדי להראות את מוסריותו הנעלה. והוא וזוגתו תרו בין בני עמם. וחתמו על חנינות ודיברו טובות כשצריך וגם עשו מעשים טובים. אבל הנשיא, איש יקר, יצא שהוא נהיה מאוד עסוק. אז איש מאוד עסוק צריך עוזרת. אחת, שתיים, מה שצריך. יהודיה כשרה. ותבוא העוזרת או המזכירה או איך שהופיעה במצבת כוח האדם ועזרה לנשיא. עזרה לו לכתוב מכתבים. עזרה לו בסידור פגישות. עזרה לו בעיניינים אישיים. בקיצור – עוזרת. בשביל זה היא שם. ואז נהיה יום אחד שבו היא כבר ממש לא יכלה יותר. היא היתה חייבת, אבל ממש חייבת, לספר כמה שהיא קרובה לנשיאנו היקר. וככה נהיה לנו הסיפור הכי מצחיק. על קלינטון. לא על משה. על משה זה לא מצחיק. על משה זה פרודיה ישראלית. כי אנחנו חייבים לחקות את האמריקאים.

 

 

איך אפשר לחשוב על משה ומוניקה? כאילו, מה הולך פה? נגיד אני מוניקה עם א`? (שזה אוניקה). ונגיד אני בת 26 וכבוד הנשיא אומר לי "אוניקה, בואי רגע". כאילו, תסבירי לי, איך? איך זה המשיך מפה? נגיד על קלינטון אני יכול להבין. הוא גדול. הוא חזק. הוא נשיא ארצות הברית, ואי אלו נשים בהיסטוריה הביעו את טעמן האישי שתמך בבחירתה של מוניקה. אז אולי ביל אמר ישב בניחותא ובחברותא ובסגנונו היחודי אמר לה משהו כמו "אז מה מוניקה, מה קורה? מה את עושה, איפה את לומדת? רוצה זיון?" אני יכול לראות את זה (אם כי מעדיף שלא). 

אבל משה??? איך הולך קטע כזה? הוא קרא לה ואמר לה מה? "אוניקה חביבתי, שבי נא. ספרי לי, מאיפה הורייך? מה תחביבייך? הסירי את בגדייך"??? מאיפה זה בא? נגיד פעם אחת יצא שהוא ניסה. והיא נבהלה, כי בינינו? קלינטון הוא לא. אבל נגיד. אבל מה אחר כך, מה אוניקה עשתה שם? אני מסוגל להבין סטיות קטנות של אנשים גדולים. כאילו, סיגרים? אבל סטיות של אלפ`יות עם אנשים קטנים?

ואז באה המכה של ההקלטה. נגיד שזה נכון? אני רוצה למסור לאוניקה הודעה: צרי איתי קשר דרך האתר. תגידי כמה את רוצה. אני אשלם. אני גם מוכן להתחייב לא לפרסם את זה. אבל המחשבה המזעזעת שאיזה עיתונאי יקבל את ההקלטה, ונצטרך לשמוע את משה בשיחה אינטימית? זה כבר ממש ממש יותר מדי.

אויש,

ראבק

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Rabakkk אלא אם צויין אחרת