22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יוסי רגב

ה'אמת' דועכת: (יא) עמיר פרץ – שוב?

בקיצור: סיפורים מגונים על עמיר פרץ, ותגובות על אבי גבאי $$$ [4120]
     - 1,550 איש כבר קראו את הפוסט הזה ואת התגובות הרבות שבהמשך - 
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי  ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
 
       "מפלגת העבודה" היא כמו אישה מוכה, שחוזרת אל הגבר המכה אותה, שוב ושוב, למרות שהוא מכה אותה ומתעלל בה, שוב ושוב. זה אמור בהצעות להחזיר את אהוד ברק אל "מפלגת העבודה". זה אמור עוד יותר בכך שעמיר פרץ הוא המועמד המוביל בבחירות הפנימיות לראשות "מפלגת העבודה". יש לו תומכים רבים ויש סיכוי טוב שמחרתיים (10.7.2017) הוא אכן ייבחר, ויתמודד מול נתניהו על ראשות הממשלה. עמיר פרץ הודיע שאם הוא ייבחר לראשות מפלגת העבודנ, מייד כולם יראו את האור, יעזבו את נתניהו ויעברו אליו, אל פרץ. הסיכוי לכך הוא קטן מאוד. גם הסיכוי לכך שעמיר פרץ יצליח לגבור על יאיר לפיד ולהחזיר את המצביעים אל "מפלגת העבודה", גם הסיכוי לכך קטן. אבל לא זה נושא הדיון במאמר הזה. הנושא הוא ההתעללות של עמיר פרץ ב"מפלגת העבודה".
עמיר פרץ
       עמיר פרץ הוא ותיק חברי הכנסת, בה הוא מכהן מאז 1988. הוא גם שיאן חברי הכנסת במעברים ממפלגה למפלגה, בעזיבות של "מפלגת העבודה" וחזרה אליה. זיגזג בין "מפלגת העבודה", "עם אחד", "מפלגת העבודה", "התנועה" ושוב "מפלגת העבודה"- כל אלה מפלגות שמטעמן היה עמיר פרץ חבר כנסת. פעמיים הוא עזב את "מפלגת העבודה", בריב, ועוד פעם גרם לנאמני "מפלגת העבודה" לפרוש ממנה בזעם ולהצטרף ל"קדימה", איש ריב ומדון – אבל "מפלגת העבודה", כלומר ראשי "מפלגת העבודה", לא למדו לקח.
"עם אחד"
       עמיר פרץ נכנס לכנסת בשנת 1988, כאחד מן "השמיניה", קבוצה של צעירים ב"מפלגת העבודה", מפלגה שסבלה כבר אז מתדמית של מפלגה זקנה. בהנהגתו של חיים רמון, אחד מחברי "השמיניה", הוקמה מפלגת "רם", שרצה בבחירות ל"הסתדרות" נגד "מפלגת העבודה", ניצחה אותה והגיעה לשליטה ב"הסתדרות". חיים רמון חזר ל"מפלגת העבודה". עמיר פרץ נשאר יו"ר "ההסתדרות" והקים, בשנת 1999, את מפלגת "עם אחד", שהתמודדה פעמיים לכנסת, מול "מפלגת העבודה". עמיר פרץ היה אז אויב של "מפלגת העבודה".
שקר לפרס
       בשנת 2005 הזמין שמעון פרס את עמיר פרץ לחזור ל"מפלגת העבודה", עם אנשיו. פרס לא ידע עם מי יש לו עסק. עמיר פרץ הבטיח לשמעון פרס כי לא יתמודד נגדו, כל עוד פרס הוא ראש "מפלגת העבודה", אבל מייד התארגן להתמודדות מול פרס על ראשות "מפלגת העבודה". בבחירות הפנימיות, אותה שנה, ביצע עמיר פרץ את התרגיל הקרוי "מיפקד הארגזים", כלומר המיפקד לקראת הבחירות, בו הביא למפלגה ארגזים עם טפסי התפקדות של עשרות אלפי אנשים, שלא היו חברי המפלגה קודם לכן, וגם רובם לא היו מצביעי "מפלגת העבודה". כך הוא ניצח בבחירות והפך ראש המפלגה. שמעון פרס, חיים רמון ועוד כמה מראשי "מפלגת העבודה", לא יכלו לשאת את המעשה הזה, פרשו מ"מפלגת העבודה", והצטרפו לאריאל שרון בהקמת "קדימה".
שר ביטחון
       בבחירות בשנת 2006 זכתה "מפלגת העבודה" בראשות עמיר פרץ ב-19 מנדטים. הוא הצטרף לממשלת "קדימה" בראשות אהוד אולמרט. אולמרט ניזקק ל"מפלגת העבודה" לצורך הקמת קואליציה. עמיר פרץ דרש את משרד האוצר, אך אולמרט התנגד, עמד על רגליו האחוריות, ואילץ את פרץ לקבל על עצמו את  תפקיד שר הביטחון, למרות שפרץ מעולם לא היתה לו כל נגיעה באיזשהו נושא ביטחוני. עמיר פרץ הסכים. זה היה מהלך ציני של אולמרט ושל עמיר פרץ, שנושא ביטחונה של מדינת ישראל אינו חשוב בעיניהם. פרץ יכול היה למסור את תפקיד שר הביטחון לעמי איילון, אישיות ביטחונית, ולקחת לעצמו תפקיד אחר, אך לא עמיר פרץ יעשה מהלך כזה. נוסף על כך לא קיים פרץ את הבטחתו לאבישי ברוורמן, הבטחה שימנה אותו לשר בכיר, שר האוצר, והעדיף להכניס לממשלה כשרים את בנימין ("פואד") בן אליעזר ואת איתן כבל, שני עסקנים, שהיה להם כוח רב במרכז "מפלגת העבודה".
       למזלם הרע של אולמרט ושל עמיר פרץ הסתבכה מדינת ישראל בשנת 2006 במלחמה בצפון, "מלחמת לבנון השנייה", כנגד החיזבאללה בלבנון. המלחמה הזאת היתה כישלון חמור. צה"ל לא הצליח להכות את החיזבאללה, אירגון של כמה אלפי לוחמים, ולנצח אותו. צה"ל לא היה מוכן למלחמה הזאת, וזאת בגלל שאול מופז ו"בוגי" יעלון, אבל התוצאה היתה כישלון, שניזקף לחובתם של אולמרט ושל עמיר פרץ. גם ועדת וינוגראד וגם מבקר המדינה קבעו מיצאים שלילים גם על ראש הממשלה אולמרט וגם על שר הביטחון פרץ. לזכותו של עמיר פרץ יש לזקוף את החלטתו לאשר את פיתוח "כיפת ברזל", שהוכיחה את עצמה ב"צוק איתן".
אהוד ברק
       כתוצאה מכך, בבחירות המוקדמות בשנת 2007, הודח עמיר פרץ, ובמקומו נבחר אהוד ברק. בבחירות בשנת 2009 זכתה "מפלגת העבודה" בראשות אהוד ברק רק ב-13 מנדטים, עוד שלב בדעיכה של ה"אמת", של "מפלגת העבודה". אין הרבה מה לספר על התנהלותו של עמיר פרץ בכנסת ה-18. אהוד ברק הודיע ש"מפלגת העבודה" הולכת לאופוזיציה ואז, מאחורי גבם של הח"כים של המפלגה, צירף את "מפלגת העבודה" לממשלת נתניהו. עמיר פרץ ועוד כמה ח"כים של "מפלגת העבודה" רצו לפרוש מן הסיעה, אבל שלי יחימוביץ' מנעה זאת מהם. אז אהוד ברק הקים את סיעת "עצמאות" והוא פרש מ"מפלגת העבודה".
ה"תנועה"
       בשנת 2011, בבחירות המוקדמות ב"מפלגת העבודה", התמודד עמיר פרץ שוב על ראשות המפלגה, מול שלי יחימוביץ'. יחימוביץ' ניצחה. פרץ החל למרר לה את החיים. בין היתר הוא דרש ממנה שתתחייב שלא תעשה כמעשה אהוד ברק, ולא תיכנס לממשלת נתניהו בשום פנים ואופן. ואז, ברגע האחרון, ביום האחרון להגשת הרשימות בבחירות לכנסת התשע עשרה, הודיע פרץ כי הוא פורש מ"מפלגת העבודה" ומצטרף למפלגת "התנועה", מפלגתה של ציפי לבני. אבל אחרי הבחירות הוא הסכים שציפי לבני תצטרף לממשלת נתניהו – והוא יהיה בה השר להגנת הסביבה. עקביות איננה אחד המאפיינים של עמיר פרץ. אגב, ציפי לבני עקפה את עמרם מיצנע, שהיה מספר 2 ברשימה שלה, פגעה בו ולא נתנה מינוי של שר. למה? תנחשו בעצמכם.
שוב ב"מפלגת העבודה"
       בשנת 2015 נבחר עמיר פרץ לכנסת, כחבר "התנועה", במסגרת "המחנה הציוני", גוש של "מפלגת העבודה" ושל "התנועה". אבל תוך פחות משנה הוא פרש ממפלגת "התנועה" והצטרף ל"מפלגת העבודה", כדי להתמודד על ראשותה. ביום שלישי האחרון הוא הגיע למקום הראשון בבחירות המוקדמות, כאשר אבי גבאי הגיע למקום השני, בהפרש לא גדול (32:27), ויתמודד מולו מחרתיים. גם הפעם הושמעו טענות על "מיפקד ארגזים", אבל בבדיקה שנעשתה ע"י מזכיר המפלגה, לא נמצאו לכך הוכחות. כל הטפסים שנמסרו לוועדת הבחירות היו של אנשים שהיו מודעים לכך. האם כולם גם מצביעי "מפלגת העבודה"? אין לדעת.
אבי גבאי
       אני לא חבר "מפלגת העבודה" ולא אצביע מחר, אבל אני מצפה מכל אדם ישר להצביע בעד אבי גבאי ולא בעד האיש שאותו תיארתי בפרוטרוט לעיל.
       סוציולוגית אני לא בעד גבאי. אבי גבאי היה אחד מ"נערי האוצר", ובמסגרת אחד מתפקידיו בממשלה הוא התמנה מנכ"ל "בזק", מה שהפך אותו לאיש עשיר, ששווה היום, לפי ההערכות, כחמישים מיליון שקל. אבל אחרי חמש שנים פרש אבי גבאי מ"בזק", לא פנה להמשיך לעשות כסף, אלא החליט להתמסר לעניינים שבטובת המדינה. הוא הצטרף למשה כחלון, למפלגת "כולנו", ואף התמנה לתפקיד השר להגנת הסביבה. בממשלת נתניהו הוא היה עד מקרוב למה שהולך שם. הוא התנגד באופן גלוי למיתווה הגאז של נתניהו וכאשר נתניהו פיטר את שר הביטחון "בוגי" יעלון, ומינה במקומו את אביגדור ליברמן – החליט אבי גבאי שאינו יכול יותר, פרש מהממשלה, פרש מ"כולנו" – והצטרף ל"מפלגת העבודה". הוא החליט על התמודדות על ראשות המפלגה, למרות שלא היה לו בסיס תמיכה בין פעילי המפלגה וה"מאכערים" שלה. הוא הכין תוכנית, שמפרטת מה יעשה אם ייבחר לראשות הממשלה, ואיתה הלך מעיר לעיר, מבית לבית, כדי לשכנע אנשים לתמוך בו. הוא הצליח לאסוף 4,000 איש שבאו ל"מפלגת העבודה" לתמוך בו. העובדה ש-27 אחוז מהמצביעים תמכו בו, באיש שלפני כשנה כלל לא היה המפלגה - היא הישג גדול.
הבטחות
       אבי גבאי הוא בעד בנייה אך ורק במסגרת גושי ההתיישבות. הוא בא מבית דתי והוא בעד "יהדות ליברלית יותר". הוא מבטיח לעמוד על כך שתהיה תחבורה ציבורית בשבת. זה יפה. הוא מאמין בכך ש"מפלגת העבודה" בראשותו תזכה לשלושים מנדטים. הוא מאמין גם שיצליח להושיב יחד גם את יאיר לפיד וגם את החרדים. אני מפקפק בשתי אלה. אבל אבל אני מצפה מכל אדם ישר להצביע בעד אבי גבאי ולא בעד עמיר פרץ.
עוד
       אם לא קראתם עדיין, או שאינכם זוכרים את מה שקראתם מזמן, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את ה`אמת` דועכת: (ה) עמיר פרץ נגד ובראש "העבודה" בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewEntry/1404318
 
     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
   המונה היומי: עד היום היו 718,965 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
 
תגובות
      אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
      אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
      אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
      כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
      אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
 
תגיות
   את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
       את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/7347329
      את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416
 
תגיות: אקטואליה, פוליטיקה, עמיר פרץ, אבי גבאי, מפלגת העבודה, שמעון פרס, חיים רמון, ביבי, קדימה, ציפי לבני, התנועה, אהוד אולמרט, ברק אהוד, שלי יחימוביץ', אבישי ברוורמן, פואד בן אליעזר, עמרם מיצנע, עמי איילון, ה"הסתדרות", נערי האוצר, בוגי יעלון, משה כחלון, מלחמת לבנון השניה, בחירות מוקדמות, תחבורה בשבת, שאול מופז

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

164 תגובות

סטטיסטיקה
מספר כניסות לבלוג מה - 02/2006
1,064,222
תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יוסי רגב אלא אם צויין אחרת