22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יפיתוש ממליצה

'נעלמות'; בכורה בערוץ yes דוקו ביום רביעי, ה-11 לינואר עם היוצרים אילן פלד ויאיר קידר

אתמול שוב התרגשתי עם yes דוקו ואני מודה על כך שאני מנויה של yes כל יום ביומו. על איכות איני רוצה להתפשר ואם כבר טלוויזיה אז איכות לשמה. הסדרות הדוקומונטריות של yes הן שם דבר ממש באיכות, בעניין ובמקצועיות.

וכעת נושא שאיני חושבת שאי פעם נגעו בו, כמו שם הסדרה החשובה והמרגשת- כך גם כל הנישה הזו נעלמה מעינינו כבר שנים וזה לא היה בראש מעייניו של הממסד או איך שתקראו לזה. וכעת אילן פלד הגאון ויאיר קדר חברו יחדיו לפרוייקט כל כך חשוב. נשים גדולות מן החיים שעסקו באמנות ,אם בשירה או בריקוד ומעולם לא התייחסו אליהן ונתנו להן במה, לא האדירו אותן כשאר המשוררות והמשוררים ואף לא הרקדניות והיוצרות וחבל שכך. ופה ממש מכים על חטא, חטא שנעשה ולא ניתן להשיב את העבר לצערי, אך הפרוייקט הזה של הסדרה הכל כך חשובה שנותנת את הכבוד לאומניות וליוצרות הנפלאות שנשכחו מן העולם , מחייה ממש את הנשים הגדולות האלו .היה לי ערב מרגש ומצמרר ממש ,עד כדי כך.

ואני שמחה שנותנים לנשים האלה את המקום המגיע להן, על אף ולמרות שכבר עברו מן העולם. באולם איתי ישבו נשים ואנשים בכלל שעברו בתחנות חייה של ליליאן המשוררת הגאונה שכל כך אהבה את החיים והן למעשה השתתפו בפרק הזה וסיפרו על האישה, הדמות, המשוררת, המצחיקה, המוכשרת וגם הפמיניסטית שלא הסכימה שמשורר גדול שהתייעצה איתו בקפה כסית, יקרא לה חמודה. ליליאן הייתה אישה ומשוררת גדולה מן החיים

כל כך נהניתי והתענגתי ואני ממליצה לכן/ם לעקוב אחר הסדרה הכל כך חשובה.

אז סוף סוף נושא שנעלם מעינינו. חבל שאילן פלד היה בחזקת נעלם אתמול ולא יכול היה להגיע להשקה/הקרנה והערב המרגש.

 

תודה רבה לאילן פלד ויאיר קדר. תמשיכו כך!!

 

 

 

 

נעלמות
ביוגרפיות מוקומנטריות

פרוייקט הביוגרפיות המוקומנטריות של yes דוקו מאת אילן פלד ויאיר קדר, העוסק – באמצעות עשייה קולנועית שוברת-מוסכמות – בסוגיה חברתית-תרבותית מן המעלה הראשונה: הדרה וקיפוח של אמניות מקבוצות מיעוט בחברה הישראלית

סרטי הפרויקט:

 

לִיליאן

סרט התעודה הטוב ביותר – פסטיבל חיפה 2016

בכורה: יום רביעי, ה-11.1, בשעה 22:00 ב-yes דוקו וב-yesVOD.

שידור נוסף: מוצ”ש, 14.1, 22:30

״ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה״…  (פרשת נח,פרק ח, ו-יא)

צלילה מרתקת לסיפור חייה של המשוררת מזרחית ליליאן לוי, שנדחתה ע”י הממסד בישראל וברחה לפריז.

בשנות ה-70, קנתה הזמרת הצרפתיה עמנואל טיבוֹ את עולמה בזכות להיט ענק בשם “Ma Vie” (״חַיַי״), ובן-לילה הפכה לכוכבת ענקית בצרפת.

מי שכתבה את ״חיי״ היתה ליליאן לוי, משוררת ישראלית שלא היתה מוכּרת בישראל.

כל חייה של ליליאן היו חיפוש אחר המקום שיהיה לה בית. מקומות שהיו אמורים להפוך לה קרקע פורייה לנטיעת שורשים היוו מקור לסבל, וכך מציאת ״בית״ היה למשאת נפש עבורה.

לילאן נולדה ביום הפַרהוּד הנורא, בו התבצעו פְּרעות בקהילת יהודי עיראק, ומצעירותה חיה בנדודים שלא הסתיימו עד מותה ממחלה קשה.

הנדודים והזרות היוו מקור השראה לשיריה, אבל בישראל לא הכירו בה כיוצרת ולא העריכו את פועלה, מה שהסב לה צער גדול וכאב שהשתלטו על חייה.

בשנות החמישים, כשהגיעה לישראל, שנחשבה עבור יהודי עיראק לארץ המובטחת ולבית האולטימטיבי -  נתקלה בחומה בצורה של גברים מקומיים ששלטו בשיח התרבותי. הישראלים סירבו להתייחס ליצירתה ולהכניס אותה למעגל ההכרה.

היא עזבה לפריז, שם פגשה את בעלה – מפיק מוסיקלי שקידם את הקריירה שלה, אלא שגם שם לא מצאה נפשה מרגוע והיא המשיכה לשאת את כאב הנידוי, שהתערבב בטרגדיה אישית גדולה.

כל מי שהתוודע לשיריה מספר על משוררת פורצת דרך, מסעירה, יצרית, מרגשת ומלאת תעוזה. יוצרת שידעה לעמוד על שלה ולא נכנעה למוסכמות של החברה הפטריארכלית, הלבנה. שלא נרתעה מהמישטור ולמרות זאת נמחקה וגאונותה לא עזרה לה מול גדרות התיל של הממסד הספרותי.

האם ליליאן היתה?

החוקרים שקראו את יצירתה ורותקו לשיריה, היוצרות שהושפעו מהדהוד שיריה, ויצרו בהשראתה – כל אלה מתכנסים כדי לספר את הסיפור שלה. הסיפור על נשים יוצרות רבות שלא זכו להכרה ונעלמו.

 

עם: אמירה הס, משוררת ממוצא עירקי; רוני סומק, משורר ממוצא עיראקי; בני ציפר, עורך מוסף ספרות הארץ; עדי קיסר, מייסדת ערס פואטיקה; רון כחלילי, פעיל מזרחי; אריאל הירשפלד, פרופ’ לספרות; גילה יונה, חוקרת השפה העיראקית; יקיר בן-משה, משורר, עיתונאי ועורך; ליסה פרץ, עורכת מוסף גלריה; אייל שגיא-ביזאווי, כותב מדור התרבות המזרחית “רלבנט”; קרן מור, שחקנית; ועוד.

בימאים: אילן פלד, יאיר קדר | מפיקים: אילן פלד, יאיר קדר | עורך: ארז לאופר | מוסיקה מקורית: רן שם טוב | תחקיר ויזואלי: לילי יודינסקי

ישראל, 2016

 

בֶּבֶּה

הסיפור על הילד שרצה להפוך לציפור ולעוף לשמיים

בכורה: יום רביעי, ה-18.1, בשעה 22:00 ב-yes דוקו וב-yesVOD.

שידור נוסף:  מוצ”ש, 21.1, 22:30

 

בֶּבֶּה התקיימה שנים בגופו של חיים גולדברג. עד ששינה את מינו וקיווה לשחרר את נפשו ולהציל את חייו, הם חייה.

הטרנסג׳נדריות, נשים שנולדו בגוף לא להן, הגשימו את משאת נפשן ושינו את מינן. אך למרות המעשה האמיץ-המשחרר, הן ממשיכות להסתיר בתוכן משהו שאי אפשר להסיר בניתוח: הן נושאות איתן לעד את הפצע והכאב. כאב על שנים בהן הנפש חיה בגוף שאינו שלה. כאב על היחס של בני האדם שהרגישו את השוני ופעם-אחר-פעם לעגו, התעללו, לא הושיטו יד ולא הסכימו לקבל את ״האחר״. והקולות הכואבים הללו – מושתקים. מוסתרים. מודחקים. חלקם דומם לנצח.

סיפור חייה המטלטל של בֶּבֶּה, עובר דרך כל תלאות המאה ה-20: ניצולת שואה שהוסתרה כילד מחופש לילדה במנזר בפולין ונאנסה ע״י אחד מהנזירים במלחה״ע השנייה; הגירה לישראל; עבודה בזנות לצרכי פרנסה; הדרה מעולמות התיאטרון; שוב הגירה לאירופה, חזרה לישראל; שכול במלחמת יום הכיפורים הנוראה; הגירה לארה״ב ומוות מאיידס.

כל מי שהכיר את בֶּבֶּה יודע לספר על תשוקתה לחיים, ליצירה, לאהבה, על הכמיהה שלה לשחק בתיאטרון.

הניסיונות הרבים להתקבל לתפקידים שרק סטרייטים מקבלים, הכישלונות ותעצומות הנפש שהרימו אותה מעפר והביאו אותה ליצור קברט שמשפיע עד היום על יוצרי אוונגרד בפולין.

בבה היתה אישה חזקה, נדירה, מעוררת השראה. ולמרות כוחה האדיר – בבה איננה. היא נעלמה מדפי ההיסטוריה של היצירה.

האם בבה היתה?

החברות המרתקות של בבה, נשים בלתי נשכחות שהיו שם לצידה, קמות כיום ובצעד אמיץ מספרות את הסיפור שלה, שהוא גם הסיפור שלהן. סיפור על נשים נעלמות.

 

עם: גילה גולדשטיין, ותיקת הטרנסיות בישראל; ננסי שניידר, ראשונת המנותחות לשינוי מין; צדי צרפתי, במאי מיוזיקלס;

ישראלה סטפני מאנס, מובילת המאבק הטרנסי; סנדרה לוסקה (התגשמותה של בבה), ועוד.

 

בימאים: אילן פלד, יאיר קדר | מפיקים: אילן פלד, יאיר קדר | עורך: ארז לאופר | תחקיר ויזואלי: לילי יודינסקי

ישראל, 2016

 

 

בכורה: יום רביעי, ה-25.1, בשעה 22:00 ב-yes דוקו וב-yesVOD.

שידור נוסף:  מוצ”ש, 28.1, 22:30

 

“דבר לא נשאר מהריקוד – לא שיר לשים במגירה ולא ציור לתלות על הקיר. דבר לא נשאר מהריקוד, מלבד הרגע הזה על הבמה, שבו אתה מרגיש חי” (מרס קנינגהם)

 

סיפורה של יונה תנעמי, רקדנית. ילדה שנולדה למשפחת רבנים למודת סבל וטרגדיות שנגינת תפילותיהם היתה למקצב נשימתה ותנועותיה.

 

כבר כילדה בתימן, הרגישה יונה שנפשה מחפשת מפלט ומתקשה לפעול על פי חוקי החברה לתוכה נולדה. משפחתה נאלצה להגר מתימן לישראל וכאן גברה תחושת הניכור מחד, והכפייה של חוקי הקהילה מאידך.

כמפלט מתחושת אי-השייכות ברחה הילדה יונה לעולמות הדמיון – היא דיברה עם חיות, צמחים ומלאכים. האגדה מספרת שקולה כאשר קראה קדיש על אביה בלילות הגיע לאוזניי מקובלים, ופתח שערי שמיים.

בהמשך חייה, כשלא מצאה יונה מנוח לרוחה הסוערת, התמידה בלימוד ונחשפה לספר הזוהר ולקבלה, תחום שהעמיק את עולמה היצירתי.

מקצבי התפילות, מעגלי גופה על החול ותעופת הנפש הפכו למחול מצומצם של זעקה וכאב.

בכל מקום אליו ניסתה להתקבל ראו בה דבר משונה וזר. פעולתה נגד המוסכמות היתה לה לרועץ והעובדה שהתנגדה לגבולות הרחיקה אותה מפעילות ממסדית.

למרות יצירתה המקורית, הייחודית, יונה נעלמה.

האם יונה היתה?

רקדניות שרקדו איתה, חוקרים שנחשפו ליצירתה, בני העדה ששמעו על שירתה והכירו את עברה, כולם מספרים סיפור מרטיט לב על ילדה שהיא ציפור פצועה ועל ההפסד הנורא של חברה שלא מסוגלת לקבל את השונה ומוכנה לוותר על יצירה פורצת דרך נעלמת מהמורשת שלה.

 

עם: מלכה חג’בי, סולנית להקת “ענבל”; לאה אברהם, סולנית עבר בלהקת “ענבל”; אביתר סעיד, אמן ופעיל מזרחי; צביה בר אברבאנל, זמרת ג’ז ממוצא תימני;  ועוד.

 

בימאים: אילן פלד, יאיר קדר | מפיקים: אילן פלד, יאיר קדר | עורך: גל גופר | תחקיר ויזואלי: לילי יודינסקי, מיקי שלום

ישראל, 2016

בחזרה לראש המייל

 

הפרוייקט “נעלמות” מוקדש באהבה לאמניות המוכשרות – זמרות, שחקניות, ציירות, פסלות, אדריכליות, רקדניות -  שהודרו מהקאנון התרבותי הישראלי, בהן:

סועאד זכי | אודרי ברגנר | לין מונטי | רחל נדב | זהבה אודס שטרן | לאה ברגנשטיין | ציפורה צברי | שולמית בן שלום | עדה ואלרי לולה טל | רבקה שטורמן | חנה מינזלי | מאיה קזביאנקה | שושנה הימן | חד גדיא מרים | טרודי שוורץ | פיירוז אלחלביה | קליר יניב | מרגלית עובד | חזקיה מזל | הלה רייכמן | רחל עובדיה | בורלא מרים | גילה בשארי | בנבנישתי שולמית | לילי מאטה | גיטונופולוס מריה | שושנה דואר  | חנה לוי | אווה שטיינר | רחלה מורי צעירי | נדיה שטיין | תקוה קהתי | ברוריה כובאני | טהון שרה | לוי צילה | עליזה הרץ | אדית סמואל | הלן מקומבסקי | לוין דינה | פנינה פנלון | נעמי סמילנסקי | הדסה בדוח | סוניה קולודוני | חביבה מסיקה | אלמה רוזה | רות באסין | חנה הנדלר | לואיזה אלתוניסיה | חיה שורץ | פאיזה רושדי | ליזה ורון | אסנת ברזאני | רנט לורנייז מאוראן | רחל ויטליס | רוזה אשכנזי | מייזליס גניה | דליה כובני | אניטה לסקר | סוניה אדלר | עדה אהרוני | צלה נימן | אינה גובינסקה | רוזה ליברמן | לילי עשהאל | אלה אמיתן | מירי דור | יוכבד נאמן | קרלה ואגנברג | ברוריה כובני | סלומון בראון רחל | חנה אורלוף | קטרובסקי שרה | ריין פרומה | אסתר דעיף | בת-עמי אלישיב | מאיה רוזנברג | רות אריון | יהודית שטודלר | מוסיה ורחל בוגרשוב | שושנה טובי | מרי פרומר | תמימה יודיליביץ | שטארק רבקה | סיליה אדלר | שרמן פרידמן בלה | גרטשקובה גרוניה | לוטה כהן | נינה פטצ׳ו | חבצלת חבשוש | רחל ברלה | יהודית מושקוביץ | שרה זארב | יהודית ברקאית | זוהרה אלפסיה | חנה בן-דב | גאולה ברדה | ארנה פולק | מוריאל בנטוויץ | מרים בן שמחון | דבורה בארון | טובה ברלינסקי | אולגה שץ | מלכה הנקין | מרים ברלין | לאה דגנית | אלן ברנקופף | צפורה ברנר | לסימה מורד | לילי גומפרץ-ביאטוס | לאה גרונדיג | הדוויג גרוסמן | יונה מרקושביץ | אגניה בוגוסלבה | מונירה אלמהדיה | יאנה הילמל-שחרל | פאני הפטר | ירדנה כהן | יהודית שוויצר | שרה ווסקו | לאה שלונסקי | מרגריטה זיבנשיין | מינה זיסלמן | בלה חסן | בלנקה טאובר | אנטה גרודנר | חנה טברסקי | שולמית טל  | חיה שיינטל | טרודה חיים | אירה יאן | וילי לוין | פמלה לוי | שושנה לויסון | פאולה פדני | אסתר לוריא | קלרה יונג | חוה מחותן | אביבה מרגלית | שושנה פרלמוטר | אנני נוימן | ליליאן לוקס | סימה סלונים | גדולה עוגן | נורה פרנקל | אסתר פרץ-ארד | יונה צליוק | אידה קמינסקה | חיה סנקובסקה | רות צרפתי-שטרנשוס | מרים קיפר | תהלה רסלר | נתה קפלן-דושניצקי | אילנה שפיר | זהרה שץ | בופיה קרפ | לואיז שץ | איווט שצ׳ופק-תומא | האחיות אורנשטיין  | מרים שרון | דורה גד | דבורה קסטלנץ | אסתר גמליאלית | אלזה גדועני | אסתר רחל קמינסקה

 

מידע נוסף על תופעת הנשים שהודרו מהאמנות והתרבות הישראלית ניתן למצוא גם בעמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל, מיסודה של רות מרקוס. מומלץ גם לקרוא את המסה המכוננת שכתבה מרקוס - “מדוע נשים מודרות מההיסטוריה של האמנות הישראלית?”

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל yafiti3 אלא אם צויין אחרת