00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פ.י.מ.פ.

על שלושת פשעי הדמוקרטים

13/11/2016

ב-2012, לאחר התבוסה המוחצת שנחלה המפלגה הרפובליקנית בבחירות בארה"ב, כתבתי כאן רשומה בשם 'על ארבעת פשעי הרפובליקנים', שבה תיארתי את הימין האמריקאי כמנותק מן המציאות ונתתי את ארבע הסיבות העיקריות שהביאו לניתוק הזה. הרפובליקנים לא השתפרו בהרבה מאז, אבל הסיפור הגדול יותר היה ההתנתקות של השמאל האמריקאי, ושל השמאל המערבי בכלל, מן המציאות. נתתי ביטוי לכך ברשומות שלי בבלוג הזה בסוף השנה שעברה, וזה נתן לי את ההרגשה שאני דרוש במקום אחר. ליברלים אמיתיים צריכים להתגייס כדי להציל את השמאל המערבי ולנקותו מן הרעיונות המפגרים שהשתלטו עליו. הפסקתי לכתוב בבלוג הזה כי בתחילת השנה עברתי ליוטיוב, שבו אני מעלה סרטונים בשפה האנגלית, וזה גוזל את כל זמני. מי שמעוניין לעבור איתי לשם יכול למצוא את הערוץ שלי כאן.

קיוויתי שההתדרדרות בשמאל לא תמיט עלינו את נשיאות טראמפ, אבל זה קרה בדיוק כאשר יגורתי. התקשורת מנסה עכשיו לתת הסברים, אבל מכיוון שהתקשורת הממוסדת גם היא מנותקת מן המציאות אני לא מצפה מהם למצוא את התשובות. אז, בתור אחד שמצוי בתוך המלחמה הפנימית המתנהלת עכשיו בשמאל ויודע למה הרבה צעירים משכילים וליברלים החליטו שהם מצביעים לטראמפ (או לפחות לא לקלינטון), הנה שלוש הסיבות העקריות שאני מזהה למפלת הדמוקרטים:

1. המורמות מעם של הממסד הפוליטי: זו עובדה ידועה למדי. כ-90% מאזרחי ארה"ב מרגישים שהמדינה שלהם הפכה לפלוטוקרטיה, שבה הפוליטיקאים הם שפוטים של בעלי ההון (אלו שמממנים את מסעי הבחירות שלהם) ועושים את רצונם במקום את רצון העם. זה הביא במערכת הבחירות הזו לעלייתם של שני מועמדים פופוליסטיים שהבטיחו לרסק את הממסד הזה: דונלד טראמפ בצד הרפובליקני וברני סאנדרס בצד הדמוקרטי. הממסד של המפלגה הרפובליקנית ניסה בכל כוחו למנוע את בחירתו של טראמפ למועמד, אבל לבסוף נכנע לרצון בוחריו. ממסד המפלגה הדמוקרטית, לעומת זאת, לא האזין כלל לבוחריו. הם החליטו מזמן (מסיבות שנדבר עליהן להלן) שהילארי קלינטון היא המועמדת שלהם. המפלגה הדמוקרטית אמורה להישאר נייטרלית בזמן הפריימריז ולא להעדיף מתמודד אחד על רעהו, אבל וויקיליקס חשף את כל הדרכים הפסולות שבהן המפלגה סייעה לקלינטון לזכות במועמדות. קלינטון עצמה שיתפה פעולה עם המהלכים הללו, והגישה הזו של "אתה לשלטון בחרתנו" גרמה לה להצטייר כסמל המובהק ביותר של הממסד הוושינגטוני המושחת. בחודשים האחרונים, הממסד הפוליטי ובעלי ההון התגייסו כמעט כולם לסייע לקלינטון להביס את טראמפ, והרבה מהם עשו זאת מתוך דאגה אמיתית לעתידו של העולם במקרה שטראמפ ייבחר. אבל זה רק גרם לבוחרים להזדהות עוד יותר עם טראמפ, וחרץ את גורלה של הילארי. נקווה שלא את גורל כולנו.

2. ההפיכה של פוליטיקת הזהות והתקינות הפוליטית לכלי נשק: אם הסעיף הראשון הוא מחלה שכל המערכת הפוליטית האמריקאית, שמאל וימין, נגועה בה, הרי שכאן אנו מדברים על מחלתו העיקרית של השמאל. בעבר, פוליטיקת הזהות נבעה מכך שהחברה המערבית הייתה בנויה בצלמו של הגבר הלבן הסטרייט, מה ששם מכשולים בפני נשים, מיעוטים ולהט"ב ומנע מהם שוויון הזדמנויות אמיתי. בעשורים האחרונים השמאל הקדיש עצמו למאבק כדי לשנות את המצב, והמאבק נחל ניצחון מלא: המערכת אינה מפלה עוד אנשים מן הקבוצות הנ"ל על בסיס זהותם, והגזענות, הסקסיזם וההומופוביה נדחקו לשוליים. אבל חלקים משמעותיים בשמאל, במקום להכריז על ניצחון ולחפש מטרות חדשות, נצמדו עוד יותר לפוליטיקת הזהות, והפכו אותה לתיאוריית קונספירציה, תיאוריה הטוענת כי החברה המערבית נשלטת בידי "פטריארכיה" של גברים לבנים ופועלת כדי לשמר את ההגמוניה שלהם. גברים לבנים הפכו מתוך כך לאשמים מעצם היותם גברים לבנים, והתקינות הפוליטית שניסה השמאל המטורף הזה להנחיל קבעה כי לגבר לבן אסור לחלוק על דעתם של נשים, מיעוטים ולהט"בים, ואם הוא עושה זאת הריהו סקסיסט, גזען או הומופוב. המחלה פשתה גם בממסד הדמוקרטי, וגרמה לאנשים בתוכו להאמין כי כל האמצעים כשרים כדי להמליך אישה על אמריקה, שכן ה"פטריארכיה" לעולם לא תיתן לזה לקרות בדרכים הוגנות. כאשר תומכי סאנדרס ביקרו את קלינטון, תומכיה ביטלו את דבריהם וקבעו כי הם נגדה רק בגלל שהם שונאים נשים. הילארי עצמה גם היא אימצה את הקו הנלוז הזה, וכמה שבועות לפני הבחירות קבעה כי מחצית מתומכי טראמפ הם אנשים העושים זאת מתוך גזענות, סקסיזם והומופוביה, אמירה מגעילה ומקוממת שאין לה כל אחיזה במציאות וגרמה לאנשים רבים לפנות נגדה. אל מול הטקטיקה הדכאנית הזו, שאוכלת כל חלקה טובה בחברה האמריקאית ומונעת דיאלוג אמיתי, קם דונלד טראמפ והכריז כי הוא מסרב לציית לכללי התקינות הפוליטית. בעיני ליברלים רבים הוא נתפס משום כך כקול החירות, ואפילו כאשר אמירותיו הבוטות גלשו באמת לגזענות וסקסיזם, הם עדיין העדיפו זאת על האלטרנטיבה. טראמפ זכה בעיקר בזכות תמיכתם של גברים לבנים, רבים מהם אנשים הגונים שנמאס להם להיות מואשמים על לא עוול בכפם. כל עוד השמאל מגוע במחלה הזו, אין לו סיכוי להשתקם.

3. הגירה: ההגירה היא בעיה המטרידה אזרחים אמריקאים רבים, ולבעיה יש שתי פנים. ראשית, ההגירה הבלתי חוקית של מיליוני מקסיקנים המתגנבים לתוך ארה"ב ומתיישבים בתוכה, ומהווים נטל על החברה. שנית, הגירה של מוסלמים מן המזה"ת בזמן שבו האיסלאם עובר את אחת התקופות היותר קיצוניות ואלימות שלו. האמריקאים רואים את המתרחש באירופה, שבה מהגרים מוסלמים רבים מסרבים להתערות בחברה האירופית ולאמץ את ערכיה ומשום כך מהווים מדגרה לטרור מקומי ולבעיות נוספות, ואינם רוצים שזה יקרה במדינתם. אלו שתי בעיות אמיתיות שיש לדון בהן ביושר ובכובד ראש, אבל התקינות הפוליטית שמנחיל השמאל מונעת את הדיון הזה ומדביקה תווית של גזען לכל מי שמעז לטעון שיש בעיה כלשהי. טראמפ נתן פה לכל מי שחושב אחרת, ורכב על הסוס הזה עד לבית הלבן.

אז עכשיו יש לנו בגלל זה את הנשיא טראמפ, אדם שהוא בור גמור בענייני ניהול מדינה. גרוע מכך, אדם שחצן ונרקיסיסט שחושב שהוא יודע טוב מכולם, ולפחות כלפי חוץ אינו מראה שיש לו רצון ללמוד. בידי האדם הזה מסור עכשיו ניהולו של העולם החופשי. מצד שני, העובדה שטראמפ אינו כבול לאידיאולוגיה ולממסד הרפובליקניים עשויה לפחות לגרום לו להיות נשיא שיפנה למרכז ויבטא את רצון העם. הדבר היחיד שאני רואה כאשר אני מביט אל העתיד הוא אי וודאות.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אלדינסיין אלא אם צויין אחרת