00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מסע בין רגשות

היום ה-7 לחופש מטיפולי פוריות

מאתמול בלילה אני "מושבתת" עם סינוסיטיס (הערה: ככה חשבתי אז, אח"כ הסתבר שזאת דלקת באוזן תיכונה) שמפעיל לחץ על האוזן השמאלית וכל החלק השמאלי של הפנים... התעוררתי באמצע הלילה עם כאבי תופת...

אני שונאת להיות חולה בימים "הארוכים" שלי – ימים  שבעלי עובד עד מאוחר. כ"כ קשה להיות חולה ולטפל בילדה בו זמנית במיוחד כשמדובר באוזן – כואב לי לדבר, כואב לי לשמוע והבת שלי, בלי עין הרע, קולנית... איך אפשר במצב כזה להתמודד עם ההתנהגויות שלה?! אתמול היא גילתה שנגמר לחם וחומוס (כי אכלה את זה כל יום כמה פעמים ביום השבוע) והתחילה לצרוח מרוב כעס ותסכול... אם מקודם חשבתי שאני משתגעת כשהיא שרה בקולי קולות אז עכשיו ממש הרגשתי איך אני מתחרפנת מכאבים ורוצה להיעלם...

נאלצתי לאזור את שאריות הסבלנות וכוח הנפשי ולחזור כמו תוכי על המשפט "אני מבינה שאת רוצה לחם וחומוס אבל כרגע אין" ו"אני מבינה שאת כועסת אבל את יכולה לאכול משהו אחר..." היא נרגעה כשצדה לה במקרר משהו אחר שהיא אוהבת תוך כדי צרחות ויללות.

בימים כאלה אני שואלת את עצמי: "איך את חושבת על עוד ילד?!" בימים מסוימים כ"כ קשה לי לגדל את הילדה הזאת... יותר קל ללכת בדרך של אימא שלי ש"שברה" אותי כי זו הייתה הדרך היחידה שיכלה להתמודד איתי כשהייתי קטנה... אבל אני לא רוצה לשבור את בתי, יש לה אופי של מנהיגה, מנהיגה רגישה מאוד, אופי חזק מאוד ורגיש בו זמנית וזה נפלא בשבילה... אבל קשה מאוד בשבילי... אולי כי גם אני הייתי מנהיגה רגישה ואותי "שברו" ועכשיו אני "אוספת את עצמי" בחזרה והדרך קשה מאוד... גם "לאסוף" את עצמי וגם לשמור עליה שלמה...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הכותבת מתוך רגשות אלא אם צויין אחרת