00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

לכתוב על מה שבא.

29.

היא הגיעה - השנה שבה אני מגרד את גיל שלושים מלמטה ונפרד מהעשור הכי משמעותי בחיי שבו הפכתי להיות האדם שאני היום. כמו תמיד, אני לוקח על עצמי בשמחה את המשימה שהיא כתיבת פוסט לסיכום החודשים האחרונים.

השנה התחזקה אצלי ההבנה לגבי עד כמה שאני לא "אחד מכולם", לטוב ולרע. זה קרה בעיקר דרך חבר יקר שהתקרבתי אליו יותר מבעבר וחידד אצלי את ההבנה לגבי מה אני לא. כמו שאבא שלי הוא הדוגמה השלילית המוחלטת לדרכים בהם אסור להתנהג בכל תחומי החיים, כך אותו חבר מראה לי איזה סוג של אדם לעולם לא אוכל להיות - הבורגני, הנשוי, היציב. זה שהולך בתלם ורק מחפש את המקום הבטוח שבו החברה תגרום לך להרגיש עטוף, מחובק, כאילו הוא חלק לגיטימי ונהדר במערכת שבה דברים עובדים בדיוק כמו שהם צריכים.

הוא בחור נשוי ובערך בגילי שכבר קנה דירה, עובד במשרה מלאה ומתחיל תהליכים שבסופם יהיה אבא. הוא הולך להורים כל סופ"ש ואוכל איתם ארוחות בחגים. הוא משחק טריוויה עם חבריו לעבודה. חיי המין טובים, ואני מהווה חבר וסוג של חלון לעולם אחר, כמו שהוא מהווה עבורי.

אני רווק ללא חסכונות או כסף מיותר באופן כללי, שעובד בכמה משרות חלקיות. לעולם לא אהיה אבא. הקשרים עם משפחתי, או לפחות חלקים ממנה, גרועים עד כדי שפל שבו אני קצת מתבייש בתשוקות האפלות שלי לגבי גורלם האפשרי. אני לא רואה את עצמי בזוגיות בקרוב. אין יציבות בחיי באף תחום. כל שנה אני מאבד חברים ועושה חדשים. המטרה שלי בחיים היא לא "להסתדר", לפחות לא רק, אלא לשנות. לעולם לא אהיה אחד מאותם אנשים שמתיישרים.

הזוגיות שמילאה אותי בשנה שעברה אינה, היא זיכרון קרוב - רחוק של מישהו שיכולתי להיות אבל אני לא. למרות שהפרידה לא הייתה ביוזמתי, השינוי שעברתי באותה התקופה היה זמני. אני מי שאני, ואני לא מתנצל ולא מחפש מילים נוחות. לא במרדף אחר מין חסר משמעות, לא באמת רואה את עצמי בזוגיות - לפחות לא בדרך שבה אנשים אחרים רואים אותה. אני אדם של לבד. גר לבד, חי לבד ומבלה את יום ההולדת לבד (אתמול גם עשיתי את זה עם חברים, אין עניין של רחמים עצמיים). אני אוהב את זה. אני שלם עם זה. אני לא יכול לסבול כשאנשים אחרים שופטים את זה מתוך ראיית עולם צרה שהם גיבשו באותה מערכת תרבותית שהזכרתי קודם.

אני לא יודע אם אשאיר חותם על העולם, רוב האנשים לא עושים את זה - אבל אם כן, אני יודע כיצד. חשוב לי להשמיע את קולם של החלשים ביותר, והמאבק שלהם הוא המאבק שלי. הרבה אחרי שהגוף שלי יתפורר, הערכים שניסיתי לבטא בזמן שלי בעולם הזה יישארו, ואנשים אחרים ירימו את אותם דגלים. אין סיבות טובות לפגיעה באחרים. אין מילים שמצדיקות גריסת אפרוחים, רצח פרות וחשמול תרנגולות. כל עוד אנשים מסרבים להבין את זה, כל עוד תאגידים שמעוניינים ברווח ותו לא ממשיכים להיאבק בתפיסות האלה ולממש מדיניות אכזרית כל כך של התעללות בחיים, המסרים שלי ישרדו, וזה  מה שחשוב לי.

טוב, לא התכוונתי שזה יהיה כ"כ קודר. לסיכום הפוסט אציין שמשמעות חיי נשארת כמו שהייתה - במאבק עבור ערכים אלה, בכל זירה שבה אוכל להגיע לאנשים אחרים ולנער אותם מהמטריקס בעל ההשלכות הכואבות כל כך. זה מה שבוער בי, ואני לא צריך את האשרור הזה של החברה לפיה אני בסדר, כי אני יודע את האמת - היא זו שלא בסדר.

עכשיו נשאר העניין של להיפרד מנטלית מהעשור הנהדר הזה שבו עיניי נפקחו ולהתחיל להבין כיצד אני יכול לתרום לעולם טוב יותר בשנים שעוד נותרו.

אריאל. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Arielcohen אלא אם צויין אחרת