00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ושתי

ניתוח אישיות מעמיק בשלב אחד.

התאהבתי בו אנושות לקראת סוף כיתה ח', ואני כבר לא זוכרת למה. במשך שנים זכרתי רק שהוא מצייר יפה, וחכם ולשונו מושחזת ושיש לו עינים ירוקות נפלאות. התאהבויות של גיל חטיבת בינים הן בדרך כלל כאלו, שהצד השני בכלל לא יודע על קיומו של הצד המאוהב עד כלות. במקרה שלנו, זה ממש לא היה ככה. הוא ידע שאני קימת ומאוהבת, ובז לי עד מאד. בתיכון כבר למדתי בתל אביב, ולא ראיתי אותו מאז. ואני מודה שבאו אחרים במקומו אל לבי. והיו אהבות גדולות בחיי. הוא לא היה אחת מהן.
לפני כמה שבועות היה לנו מפגש של הכיתה מפעם. וכמו תמיד, נשבעתי שאני לא אלך, ולעגתי להולכים, וכמובן שהלכתי בסוף.
הייתי סקרנית לגבי אחרים, אבל לא לגביו. הוא המשיך לא להטריד את זכרונותי. בכניסה למפגש הוא עמד שם, עינים ירוקות נפלאות.

בעולם שנון ומומצא הייתי מספרת שהתאהבתי בו שוב, וששוב לא העזתי להוציא מילה, ויצאתי כזו אהבלה מולו. אבל לא. הייתי אני, ולא דיברתי איתו מילה כי בחיי שלא היה לי על מה. למעשה, לא היה לי על מה לדבר עם מרבית הנוכחים, כי כמה אפשר לנהל שיחות בטלות על מספר הילדים, ומספר החדרים בבית, ומידת המכנסיים. וכמה אפשר כבר לשקר ולהגיד שהתגעגעתי לאנשים האלו, שבמשך שנים התאמצתי כל כך שלא לפגוש.
והלילה טלטל אותי חלום. וכשקמתי, מצאתי את עצמי מסתובבת כסטוקרית עלובת נפש ברשת. דולה פריטי מידע על אדם שלא הכרתי בגיל 14.
ומגלה שהאיש ירוק העינים מצייר נפלא, וכותב תמציתי ומצוין וסרקסטי, מצלם בכשרון רב ומנגן בגיטרה. חי בבית מעוצב, חיים של רווק שמח ולא בודד. יש לו הכל, לאיש ירוק העינים.

ונזכרתי שבמפגש ההוא, לא דיברנו מילה. כי לא היה לי מה לומר לו. (הנפשות שמכירות אותי מקרוב מתבקשות להפיק להשמיע קולות פכפוך ענוגים. על אף נדירותו של האירוע). ונזכרתי שהוא התחיל את המפגש מסטול, וסיים אותו עוד יותר.

אני אדם ממוצע. וגם זה מעל ומעבר לציפיות שלי מעצמי. ויש אנשים שיש להם צורך להיות מוערצים, אבל אין להם יכולת אמיתית להיות נאהבים. כי להיות נאהב, זה להיות מסוגל לקרבה אמיתית, שעלולה לחשוף את מגרעה. וכשאתה מוצלח מאד ומוקף באנשים סופר מוצלחים כמוך, קל יותר ללקות בתסמונת המתחזה, ולהאמין שאהבה והערצה הן אותו הדבר, ולהצטרך להיות מוערץ, אבל לא להיות מסוגל לאינטימיות של אהבה.
האיש ירוק העינים לא קורא כאן. גם לו היה קורא, לא היה מחבב את הסגנון, כשם שאינו מחבב את הבינוניות הבורגנית, את הכשרונות שלא קיימים, ואת האנשים שאינם מבריקים בכל תחום. והלילה הבנתי, שלעולם לא יהיה לי על מה לדבר על האיש הזה, כי מעולם לא אהבתי אותו. אבל יש לו סוג של מעריצה. ובחיאת ראבאק, אין אדם שזה לא מחמיא לו קצת.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ו שתי אלא אם צויין אחרת