00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלי ניקוד

לא קוסם לי

לרוב אני בוחרת לכתוב על ספרים שאני אוהבת ואם יש ספר שלא אהבתי אני מעדיפה פשוט להתעלם ממנו. אבל זה זמן רב שאני נתקלת בביקורות מהללות, כולל מאנשים שאת דעתם אני מעריכה מאוד, על ספר שכשאני קראתי אותו לא התחברתי אליו כלל, וחשבתי שאולי במקרה זה כדאי בכל זאת להשמיע את קולי, ולו רק לצורך איזון וכדי שקוראים שחשו כמוני (ואני יודעת שיש כמה כאלה) לא ירגישו לבד.

מדובר בספר הקוסמים מאת לב גרוסמן (במקור מ-2009, יצא בעברית במאי האחרון). גיבור הספר הוא קוונטין, נער מחונן ומדוכדך שגר בניו-יורק של ימינו, נטול אהבה, נטול חברים, לא מסתדר עם ההורים ומכור לסדרת ספרי פנטזיה לילדים המזכירה מאוד את סדרת נרניה.

בתחילת הספר ניגש קוונטין לריאיון קבלה לקולג' יוקרתי אך מוצא את עצמו בסופו של דבר בקולג' לקסמים שמזכיר מאוד את הוגוורטס. במהלך לימודיו, שמתוארים בדחיסות רבה בחלקו הראשון של הספר, עוברים קוונטין וחבריו הרפתקאות רבות - חלקן טובות, חלקן רעות - וקוונטין אף פוצח בקשר רומנטי עם תלמידה אחרת. לאחר הלימודים גרים קוונטין וחבריו בניו-יורק, שם הם מנהלים חיי הוללות ריקניים עד שיום אחד מגיע חבר ותיק מהלימודים ומציע להם הזדמנות לצאת להרפתקה שעל פניה נראית כמו הגשמת הפנטזיה הגדולה ביותר של קוונטין.

הספר זכה לשבחים כספר בוגר וייחודי, שלוקח את ז'אנר הפנטזיה ומעמיד אותו על ראשו. אכן, אני מודה שהספר מקורי בכך שהוא אינו מאדיר את עולם הקסמים כמו רוב חבריו לז'אנר אלא בוחר לעסוק בהרחבה בצדו האפל. והוא אכן בוגר מבחינה זו שזהו בהחלט לא ספר לילדים או לבני נוער - לא מבחינת התכנים (סקס, סמים, דיכאון וכו') ולא מבחינת השפה והסגנון הגבוהים והמורכבים.

מדוע, אם כן, אני כל-כך לא אוהבת אותו? ראשית, כי הוא הצליח לעשות מה שספרים רבים נכשלו לפניו - הוא הותיר אותי אדישה. מתחילת הספר ועד סופו לא הצלחתי לפתח רגש כלפי קוונטין - לא אהבה ולא שנאה, לא סלידה ולא חמלה. אמנם הספר מסופר מנקודת מבטו, אך אפילו כשמסופר כיצד הוא מרגיש, הדבר נעשה תוך ריחוק מסוים. זה בפני עצמו אינו סיבה, מבחינתי, לא לאהוב ספר. כבר קרה לי לא פעם שלא אהבתי דמות ראשית בספר או בסדרת טלוויזיה ועדיין אהבתי את המכלול בזכות דמויות המשנה, אך הרגשתי שבמקרה זה ההיצמדות אל נקודת מבטו של הגיבור הראשי והמידע המועט יחסית שניתן על הדמויות האחרות שוללים ממני את האפשרות לפתח רגשות כלפי מי מהדמויות האחרות.

סיבה נוספת לכך שאינני אוהבת את הספר היא העומס הרב שלו. נראה כאילו הספר לא החליט לחלוטין מה הוא. הוא מזכיר בבת אחת הרבה ספרים אחרים (את חלקם באופן מוגזם, לטעמי, בעיקר סדרת נרניה וסדרת הארי פוטר). הוא פותח המון קווי עלילה בו זמנית והוא דוחס המון תקופות אל בין דפיו, דברים שבספרים אחרים לא מפריעים לי אבל כאן פשוט נעשה באופן שאינו מאפשר פיתוח מעמיק של שום דבר.

בגלל כל הסיבות הנזכרות לעיל, אני חשה שהספר אינו בשל מספיק ואותי אישית הוא אכזב, למרות הפוטנציאל שזיהיתי בו.

אבל אל תסתמכו רק עליי. אתם מוזמנים לקרוא את שני הפרקים הראשונים בתרגומו של גיא הרלינג באתר של הספרייה הפנטנסטית כדי לקבל רושם ראשוני ואם קראתם את הספר וגיבשתם דעה - שונה משלי או דומה לה - אשמח אם תשתפו אותי בתגובות.

 

 

חמוטל ילין

 

(הקוסמים. לב גרוסמן. מאנגלית: גיא הרלינג. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015. 378 עמ')

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל בלי ניקוד אלא אם צויין אחרת