00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

crafty fairy

טילדה מאניה

 

 שלום..

יש כאן מישהו?

תשעה חודשים לא כתבתי כאן 

לפעמים  כנראה צריכים להיכנס לתקופת הריון כדי ללדת משהו חדש.

היצירתיות שלי בחודשים הללו הלכה לכיוונים אחרים.

הרבה יצירה במטבח  למשל ( כן.. צילמתי המון... עוד יגיעו פוסטים עם מתכונים והמלצות).

שעות הפנאי שלי הוקדשו לרב לביקורים בחוף הים שהוא המקום שתמיד עושה לי טוב בנשמה .

חורף ,קיץ ,סתיו ,אביב ,זריחה ,שקיעה , ריצה , צעידה ,או   לחילופין, ישיבה רגועה ובהייה בגלים.

גם חודשיים של מלחמה עברו עלי כמו על כולם וגם בהם  הקפדתי להמשיך לבקר בחוף  ( אשדוד) שהיה המקום היחידי בו יכולתי לחוות קצת שפיות בתוך כל המצב  הלא נורמלי שהמדינה כולה היתה שרויה בו.

 

חומרי היצירה שלי נותרו סגורים בארון חודשים רבים פרט למפגשי חברות ( כולל סוף שבוע יצירתי  בגליל שחברותי היקרות יזמו ) ובהם פרקתי חומרי יצירה , התחלתי פרוייקטים ואת רובם לא סיימתי.

מן תקופה שכזו  שבה מתחשק רק לראות ולשמוע ולהפנים ולא לפרוק החוצה מן הלב והידיים ,שום דבר.

בנסיון אחרון לעורר את הדגדוג באצבעות ליצירה החלטתי לקנות לי כמה ערכות יצירה.

 לפעמים כשיש ערכה מוכנה  שלא מצריכה לפתוח ארון, לבחור חומרים, להחליט על פרוייקט, לצייר גזרות   וכד'..  אז קל יותר פשוט להפעיל את הידיים.

זכרתי מהספורט שלי שכשאין חשק אז פשוט מתחילים לעשות ואז החשק מגיע.

 

בביקור האחרון שלי באמסטרדם קניתי כמה ערכות יצירה.

עכשיו כבר לא היה לי שום תירוץ

השארתי את ערכות היצירה על השולחן בחדר העבודה שלי כך יהיו לי תמיד מול העיניים וזה עבד.

מבחינתי היה סופר משתלם לקנות כמה פיסות בד , חוט תפירה פשוט ופיסת צמר במחיר מופקע  רק כדי לעורר את החשק לתפור בובות כי כשהחשק היגיע התחילה החגיגה..

 

 

את הבובה הראשונה שלי החודש תפרתי מהערכה שקניתי.

ברור שבחרתי בובה  שבאה מן הים.

נערת חוף כזו שגרה בבית שטוף רוחות ומלח .

אהבתי את המעיל שלה ואת המגפיים.

שמתם לב לתפרים הדקורטיביים שהשקעתי בשוליים התחתונים של המעיל ושל השרוולים?

אחר כך נזכרתי שלמרות שאני נוהגת לרוץ יחפה על החוף אני מקפידה בחורף לחבוש כובע צמר שיחמם את הראש שלי.

ניערתי את  האבק מן המסרגות שלי  וסרגתי לה כובע אופנתי 

 

פתאום היא התחילה להרגיש נוח על הסט  והתיישבה בפישוק רגליים

 

אז לימדתי אותה איך נהוג לשבת כשלובשים שמלה קצרצרה כי אחרי ככלות הכל לא רק הדגים האצות והסרטנים צופים כאן בבלוג שלי

את העציץ היפהפה שבתמונה קיבלתי במתנה מאשה מאד מיוחדת.

ויני ואן דר אורד שהיא האשה שהכי מזכירה לי את אינדיאנה ג'ונס , חיה במדבר ,  מכירה בע"פ את כל מפת הכובים בשמיים,  אוטודידקטית שלומדת מהאבנים והצמחים .

אפשר לקרוא עליה כאן

היא חולקת עם האיש שלי תחביב משותף  שבזכותו התפתחה בינהם ידידות יפה .

את האבן הזו מצאה ויני, באחד משיטוטיה במדבר ושתלה בתוכה צמח.

ואני זכיתי להעניק לו בית חדש.

----------------

ופתאום נפתח הסכר.

אחרי שתפרתי את הבובה "ימית"  קיבלתי חשק לחטט בארון הבדים שלי ולבחור חומרים לתפירת בובה נוספת.

רציתי אותה רכה, ילדותית, נעימה.

היא היתה מיועדת להיות הבובה  עבודת יד הראשונה של כרמל - נכדתה של חברתי האהובה מימס 

אני אוהבת אותה מאד

אני חושבת שילדות קטנות  אוהבות בובות ארוכות שיער שאפשר לקלוע להן צמות אז בחרתי צמר שקיבלתי מחברתי  הסרגנית המוכשרת שריק  והוא נראה לי מושלם  עבור יצירת רעמת שיער יפה ועבותה לבובה של כרמל 

 

האמת היא שאפילו סיפרתי אותה בתספורת מדורגת כך שהחלק האחורי ארוך יותר מהחלק הקדמי .

עכשיו אני מצטערת שלא צילמתי אותה מהצד האחורי 

-------------

בשלב הזה הבנתי שאני חולה ב"טילדה מאניה"  כי החשק לתפור עוד בובות רק עלה.

פתחתי בפינטרסט לוח "טילדה" ( טילדה הוא השם המסחרי של המעצבת הנורווגית שאחראית על עיצובי הבובות בסגנון הזה) והתחלתי לאסוף רעיונות  לתפירת בגדים, אביזרים ותסרוקות.

חדוות היצירה חזרה.

חזר החשק להתנסות בעוד ועוד טכניקות.

 

החלטתי לקחת את אותה הגזרה של הבובה של כרמל ולתפור  את "לובה"   הרוסיה עתירת התחרות.

 לובה נתנה לי הזדמנות להתנסות שוב בטכניקת הליבוד מפני שאת השיער שלה הכנתי מצמר טהור ובעזרת מחט ליבוד. 

אני מוצאת שזו  טכניקה פשוטה  שמאפשרת בקלות יחסית לעצב תסרוקות שנראות ,ממבט ראשון ,מסובכות.

היא קיבלה גם תיק קרושה עבודת יד  עם כפתור עתיק מקופסת כפתורים שירשתי מאמא שלי

נראה שכל בובה מקבלת אופי משל עצמה.

אני אוהבת מאד את לובה והשקעתי הרבה שעות ביצירה שלה אבל היא החליטה לעטות על עצמה הבעת פנים  סנובית ולא התחבבה על שאר בני המשפחה ולכן  תישאר לגור בחדר היצירה שלי  ואני אוהב אותה  ואחלוק איתה רעיונות והשראה.

---------------

במסגרת ההתנסות בשיער החלטתי לשפץ תסרוקת לבובה ישנה שתפרתי.

הרעמה שלה עבותה מאד ובעבר  היא הביעה התנגדות בכל פעם שאספתי את שערה.

תמיד התייחסתי אליה כאל אשה בשלה אבל רק בימים האחרונים הבנתי שמדובר בילדה  שבסך הכל רוצה צמד קוקיות שבכל אחת מהן שזור פרח.

היא היתה ביישנית מאד במהלך הצילומים.

אני באמת חושבת שהיא פשוט עוד צריכה להתבגר..

 

לא..

לא החלמתי מהמחלה..

תסמיני הטילדה מאניה רק מתגברים אצלי 

בחדר העבודה כבר מחכים לי  עוד בדים ועוד גזרות ואני סקרנית לדעת איזה אופי יהיה לבובות הבאות.

  במחשב מחכות תמונות מהים מהמטבח ומחדר היצירה ואני מקווה בקרוב מאד לחזור ולכתוב כאן שוב.

תהיתי אם מישהו עדיין קורא כאן אבל כשניכנסתי ראיתי שבחודשיים האחרונים נוספו הרבה מנויים חדשים ואולי זה סימן שאני צריכה לחזור לכתיבה.

 

אז אם אתם כאן 

תנו לי סימן..

 

שולחת לכם נשיקות של ים  וגלים

ענת

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

25 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פיית מרציפן אלא אם צויין אחרת