11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יוסי רגב

ציוני, סע לברלין???

בקיצור: מה להגיד לצעירים שרוצים לרדת מישראל? $$$ [3135]
      - 271 איש כבר קראו את המאמר הזה - 
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
 
       אני ציוני. אני אשמח מאוד אם כל יהודי בעולם יעלה לישראל. אני אשמח מאוד אם כל ישראלי יישאר לחיות בארץ ולא ירד מכאן לברלין, לאוסטרליה, או לכל מקום אחר. אבל אני לא חושב שאני יכול לבוא לצעיר ישראלי, להסתכל לו בעיניים, ולהגיד לו: אל תלך.
       אני ציוני ממשפחה ציונית. כשסבא שלי עלה ארצה בשנת 1925, יחד עם אשתו, בנו ובתו, הם הגיעו לארץ נידחת, שאפילו מקררים הפועלים על קרח – לא היו בה. הם חיו בתנאים לא קלים וחשבו שזה נכון, כי מה שממנו הם ברחו מווילנה היה שינאה והלאמת כל רכושם. כשאמא שלי פעלה בשורות "ברית הביריונים", אצ"ל וצה"ל (במלחמת העצמאות). היא סיכנה את חייה ופעלה בתנאים קשים, וידעה שהיא עושה זאת כדי שתהיה לנו מדינה, שאליה יוכל לבוא כל יהודי נירדף מכל מקום בעולם. כשאני השתתפתי כילד בפעולות האצ"ל, וסיכנתי את חיי כחייל במלחמת ששת הימים, ידעתי שאני עושה את הדבר הנכון, ולרגע לא פיקפקתי בחשיבות המטרה ובנכונות שלי לעשות הכל למען המטרה – "מדינה עברית, עלייה חופשית", שזאת היתה הסיסמה בזמן המאבק בשילטון המנדט הבריטי.
       אבל היום, יש לנו מדינה עברית. יש לנו עלייה חופשית. יש לנו מדינה עם שבעה מיליון יהודים. האם עדיין צריכים אנו לחייב כל אדם, לא רק לחרף את נפשו, אלא לחיות כאן 365 ימים בשנה, בתנאים קשים? כשיש מלחמה רבים מן הישראלים השוהים בחו"ל נדחקים למטוס, ובאים ארצה כדי להילחם למען המדינה שלהם שנמצאת בסכנה. אבל לחיות בה, כשהם חשים שבארץ רע להם, ואילו בחו"ל יהיה להם טוב – לזאת הם אינם מוכנים. ואני אינני חושב שאנו צריכים לחייב אותם בכך.
מה שכואב להם
       צעיר שעכשיו השתחרר מהצבא, או שזה עתה סיים את לימודיו (הגבוהים) – מה מצפה לו בארץ? מחירי מזון שעולים כל הזמן. מחירים מפלצתיים של הדיור, שממריאים כל הזמן. משכורות שאינן מספיקות לגמור את החודש, גם כששני בני הזוג עובדים, ואינן מתקדמות בקצב של עליית המחירים ועליית התל"ג. מערכת בריאות שסובלת מבעייות קשות, ולכל ניתוח צריך להמתין שבועות רבים (מניסיון אישי). מערכת חינוך שסובלת מתנאי צפיפות בלתי סבירים. לגדל ילדים בישראל עולה מאות אלפי שקלים. למי יש זכות לבוא לצעיר כזה ולומר לו: "אל תלך"?
       יש למדינת ישראל תקציב של מאות מיליארדי שקלים. יש לנו תל"ג אדיר. אבל רוב התקציב הוא "מסומן" (ear marked) להוצאות קבועות ולביטחון. מה שנשאר מזה הולך למטרות שניתן לפקפק בהן, כמו חיזוק ההתיישבות מעבר לקו הירוק ותקציבים ההולכים לאוכלוסיה אנטי-ציונית, שברובה אינה עובדת, אינה משלמת מיסים (ברובה!) ואינה תורמת לתל"ג. ומה שנשאר מזה הולך לאלפיון העליון, אנשים שמקבלים משכורות של מיליוני שקלים, בשעה שצעירי מעמד הביניים אינם יכולים לגמור את החודש. בתנאים הללו, למי יש זכות לבוא לצעיר כזה ולומר לו: "אל תלך"?
       מדינת ישראל היא לכאורה מדינה "יהודית ודמוקרטית". בישראל חיים 340 אלף יהודים, בנים לאב יהודי ואם נוכריה, שאינם יכולים להתחתן במדינה – דבר שהוא מנוגד לכל האמנות של זכויות האדם והוא בלתי סביר. נוספים להם עוד 110 אלף יהודים, עולים מברה"מ, שיש להם אם יהודיה, אבל הרבנות אינה מכירה בהם כיהודים, בטענה שעובי הנייר של המסמכים שלהם אינו בסדר. במדינת ישראל חיות עשרות אלפי נשים, שחיות עם בעל אלים, או עם בעל פסיכי, או לבד עם ילדיהן, כי הן "מסורבות הגט", או צפויות בוודאות להיות "מסורבות הגט", וכל שנה נוספות להן עוד 3,400 נשים שנקלעות למצב האומלל הזה. במדינת ישראל חיים אלפי צעירים, שלמדו בארץ, שירתו בצה"ל, רוצים להתגייר, אבל מערכת הגיור אינה מוכנה לקבל אותם, כי הם אינם מוכנים לחיות כחרדים. זה לא דמוקרטי. זה לא יהודי. במדינת ישראל ישנם "נערי האוצר", שממציאים תקנות שממררות את החיים לקשישים, לזוגות נשואים שעובדים יחד באותו עסק, לעובדי משרד החקלאות, לעובדי הניקיון, לעובדים הסוציאליים, לחיילי המילואים, לילדי בית הספר שאינם מקבלים חיסונים כי אין יותר אחייות בבתי הספר, ועוד דוגמאות רבות שהבאתי בבלוג הזה. במדינת ישראל יש בג"ץ, שמגן על זכויות המסתננים לעסוק בתחביבים, אך אינו מגן על "מסורבות הגט" ולא על הזוגות הנשואים, שניגרם להם עוול בלתי אנושי ובלתי נסבל. בתנאים הללו, למי יש זכות לבוא לצעיר כזה ולומר לו: "אל תלך"?
       צעיר שסיים עכשיו את לימודיו צריך לדעת שהוא צפוי לעבוד כ-15 שנים ואז, כשיגיע לסביבות גיל 40, עלול המעביד שלו להחליט שמשתלם יותר לפטר אותו, כי משכורתו גבוהה, ולקבל במקומו עובד צעיר בשכר נמוך - ואז יהיה לו קשה מאוד למצוא עבודה חדשה. בני 40+ בישראל נחשבים זקנים ורוב המעסיקים אינם מוכנים לקבלם לעבודה. ואז צפויות לו כמה שנים קשות, אולי ימצא עבודה כנהג מונית, ואולי כמאבטח, ויחסל את כל המשאבים הכספיים שצבר בשנות עבודתו, ואז יגיע לגיל פרישה ויצטרף לחיות מקיצבת הזיקנה הזעומה. למי שמודע לסכנה הזאת, אתם יכולים להגיד לו: תישאר בארץ ותחיה בעליבות חיי עוני!
       2,222 ישראלים נהרגו במלחמת יום הכיפורים. 670 איש נהרגו במלחמת לבנון הראשונה. 165 איש נהרגו במלחמת לבנון השנייה. 72 איש נהרגו במלחמת "צוק איתן". האם היה הכרח במותם של כל האנשים הללו? אני לא מדבר על המלחמות האחרות. אני מתייחס למלחמות הללו שהן כישלונות, שהם תוצאה של הנהגה שפועלת באופן לא נכון. ממשלת ישראל לאחר מלחמת "צוק איתן" מסרבת להכיר בה כמלחמה, כדי שלא לשלם כמה מיליארדי שקלים פיצויים לכל האנשים שנפגעו כלכלית במלחמה הזאת. זאת מדינה שקרנית. בתנאים הללו, למי יש זכות לבוא לצעיר כזה ולומר לו: "אל תלך"?
זוגות שירדו
       אני מכיר זוג אחד, שירדו מן הארץ לקנדה (כתבתי עליהם בבלוג הזה) משום שלא יכלו להתחתן בארץ, שכן הצעירה היא בת לאם שאינה יהודיה. אני מכיר זוג אחד שירדו לאוסטרליה, כי כשנולד להם ילד הבינו שהם נכנסו לברוך כלכלי כזה, שלא יוכלו לצאת ממנו, משום שהוצאות המטפלת אינן מוכרות כהוצאות לצורך מס הכנסה. אני מכיר זוג שירדו לגרמניה (לא לברלין), משום שהם חוששים לחיות במדינה "שביבי מוביל אותה לאסון". ששת הצעירים הללו אוהבים את ישראל, והיו רוצים לחיות בארץ הזאת, אבל הם חשים שאינם יכולים לחיות במקום הזה. האם אתם יכולים להגיד לששת הצעירים הללו שהם לא בסדר?
       אני יודע שבחו"ל יש אנטישמיות וצרות אחרות. אני יודע שלא קל להסתדר בארץ זרה, שאת שפתה אינכם מכירים, לא את תרבותה ולא את המנטליות של האנשים. אני ציוני. אני אשמח מאוד אם כל היהודים בעולם יעלו לישראל. אני אשמח מאוד אם כל הישראלים יישארו לחיות בארץ ולא ירדו מכאן לברלין, לאוסטרליה, או לכל מקום אחר. אני אשמח מאוד אם כל הילדים היהודים בעולם יגדלו בארץ, יתחנכו בארץ להיות יהודים – ולא יתחתנו בחו"ל עם נערה נוכרית, או נער נוכרי, ויגדלו את ילדיהם - שלא יהיו יהודים. אבל אני לא חושב שאני יכול לבוא לצעיר ישראלי, להסתכל לו בעיניים, ולהגיד לו: אל תלך.
עוד
       כמעט כל שורה בדברים הללו מתייחסת לתופעה מגונה אחרת, שעליה הרחבתי את הדיבור במקומות שונים ברחבי הבלוג שלי. אין טעם להוסיף פה עוד רשימה ארוכה של קישורים למאמרים הרלבנטיים. אם יש לכם סבלנות, קחו נושא אחר נושא, וחפשו באוסף התגיות שלמטה (אחרי "הצג הכל"), ובמיוחד בתגית
 
     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
   המונה היומי: עד היום היו 549,971 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
 
   אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
   אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 17 שורות).
אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
הפונקציה "חפש בבלוג" אינה פועלת כהלכה. כדי לעשות חיפוש בבלוג הזה אחר רשומה שמכילה מילה מסוימת, או צירוף של מילים – היכנסו לגוגל, או לשדה של גוגל בדפדפן, וחפשו את המילה המבוקשת, או את צירוף המילים בתוך מרכאות, יחד עם המילה regevj, שמופיעה בכל אחד מהקטעים שבבלוג הזה.
       את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416
       אל רשימת המאמרים הכי נצפים שלי ( <- קליק על)
 
תגיות: אקטואליה, ציונות, יורדים, מסורבות הגט, יהודים מצד האב, מחאת צמ'ב, דיור, נערי האוצר, צוק איתן, ביבי, אנטישמיות, חינוך, בריאות, מחשבות והגיגים, אוי לנו מן הביורוקרטיה,

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

71 תגובות

סטטיסטיקה
מספר כניסות לבלוג מה - 02/2006
989,922
תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יוסי רגב אלא אם צויין אחרת