00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

קובי נאור

מה עוד יש לנו לחפש בעזה, לעזאזל??

השבוע (יום א' 18/5/14) שודר בערוץ 2 עוד פרק מן הסידרה המרגשת של צופית גרנט, "אבודים".

התוכנית מביאה סיפור מורכב ומסובך של זוג מעזה, שהתחיל לפני 33 שנים.

בני הזוג היו בטיפולים רפואיים בישראל, וילדו את ילדם בבית החולים של בית ג'ללה.

לתינוק שנולד הם קראו נאסים (Nassim).

קשה לדעת בדיוק מה קרה שם, אולי היה סיפור של כבוד המשפחה או משהו אחר, בכל אופן הסבא של הילד הודיע להורים שהתינוק מת, ופתח בהליך למסירתו לאימוץ.

בגיל 5 חודשים אומץ הפעוט נאסים על ידי זוג מ-שוודיה.

עשר שנים לאחר מכן, התוודה הסבא על ערש דוואי על כל הסיפור.

ומאז אין להורים של נאסים מנוחה, ומייחלים ליום שיפגשו ויכירו את בנם.

 

לא כאן המקום לספר את כל השתלשלות מסע החיפושים, רק אומר שלסיפור יש האפי אנד.

 

כשאני מתחיל לראות סיפור כזה, כל החומות נופלות מייד:

אין עזה וישראל, אין ערבים ויהודים.

אין עניים ועשירים, אין גנבים ושוטרים.

יש רק דבר אחד: שכולנו בני אדם.

 

אני טיפוס רגשן (נו, מזל סרטן...) וכמו שאני יכול לבכות כל פעם שאראה את הסיום של האופרה לה טרויאטה, כך אני תמיד מתמלא דמעות כששמים לי מול העיניים מיפגש של הורה וילד שהופרדו משך תקופה ארוכה.

מאדר אנד צ'יילד ריוניון. זה תמיד עושה לי את זה.

 

אני לא צריך לחשוב הרבה למה נראה לי טבעי שהשאלה "מה פתאום לעזור לערבים בעזה??" לא עולה אצלי כלל, במהלך כל הצפייה.

או מה הלכו לחפש שם צופית גרנט וכל צוות התוכנית. כאילו אין אצלנו אנשים שצריך לעזור להם.

ואני גם בטוח שכל מי שראה את התוכנית הרגיש כמוני. חוץ כמובן מכמה פנאטים וגזענים ללא תקנה.

 

כי התשובה לכל השאלות האלה מונחת בדיוק באותו מקום שבו מאשימים אותנו בגזענות:

התשובה היא: שאנחנו עם סגולה.

לא, זה איננו ביטוי גזעני. לא, אנחנו לא חושבים את עצמנו מעל לשום עם אחר.

אבל הסגולה המיוחדת שלנו היא שאנחנו היינו הראשונים לקבל את התורה מן השמיים, ואנחנו בין העמים הבודדים שאורח חייו הדתי והרוחני נקבעים על פי התורה.

ובתורה כתוב, בפרק הראשון המספר על בריאת העולם, זה שכל ילד לומד, כך כתוב מייד כשזה מגיע לבריאת האדם:

"ויאמר אלהים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו... ויברא אלהים את האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אותו"

כל יהודי, כפרט וכעם, מצווה לראות בכל אדם כמי שנברא בצלמו של אלהים.

בכל אדם, לא רק ביהודים.

שהרי האדם נברא בצלם אלהים עוד לפני היות דתות ועמים, ולפני היות העם היהודי.

 

הדיון מדוע יש כל כך הרבה גזענות ושינאת האחר בישראל של ימינו, על אף שבנוסף לראיית כל אדם כמי שנברא בצלם אלהים הצטווינו גם לקבל את הגר, הוא בוודאי רחב הרבה יותר מכל מה שאפשר לתאר כאן.

אומר רק שהמצב לדעתי נובע מתערובת של פחד שהאחר יהפוך להיות חזק מאיתנו, ושל התרחקות מערכי הדת.

 

 

ועם זאת, כאשר זה מגיע לרמה ההומניטארית, תמיד יימצא אצלנו מי שיושיט יד לעזור. אם זה למסתננים שהורסים את שכונות דרום תל אביב, ואם זה לערבי מעזה שזקוק לניתוח, או ליולדת מג'נין שתהליך הלידה הסתבך.

אפילו לפצועים במלחמה בסוריה, שלימדו אותם לראות בנו את השטן.

וכמובן יש את כל הסיפורים על עזרה והצלה ברחבי העולם לאחר התרחשות אסונות שונים.

 

וכך, גם זוג הורים מעזה יכולים להתאחד עם בנם האבוד, אחרי 33 שנים.

 

אבל השימחה לא שלמה, כי ביתם השנייה של הזוג משוודיה, גם היא בת מאומצת מ-אינדונזיה, עסוקה שנים רבות בחיפוש הוריה הביולוגיים, אך ללא הועיל וללא קצה חוט.

 

מי יודע, אולי יימצא איזה יהודי טוב באינדונזיה, או בשוודיה, או אולי כאן, שירימו את הכפפה.
 

 

 

השבוע גם צפינו כיצד גורמי טרור בעזה מתצפתים על הרכבת לשדרות.
ברגעים אלה, הם וודאי חורשים מזימות ומתכננים לנו מכה לא קלה.

במקומות רבים בעולם, די היה בפירסום התמונות הללו כדי להביא לתקיפה מיידית של כל האיזור, חישופו ויצירת איזור חייץ שכל הנכנס אליו דמו בראשו.

אך אצלנו כמו אצלנו, עושים מה שהיהודים יודעים לעשות הכי טוב: לריב ביניהם. למלחמת התקציב בין משרד הביטחון למשרד האוצר, מכניסים גם את משרד התחבורה...

ובינתיים, לתושבי שדרות יש עוד סיבה לדאגה.

 

כאלה אנחנו.

אחרי שמצרים הרסה באיבחת מי ביוב את כל המנהרות (שישראל התמודדה איתם משך עשרות שנים ללא הועיל), אחרי שמצרים הכריזה על חמאס אירגון טרור, ניתקה כל קשר עם הרצועה וסגרה הרמטית את גבולה, תוך שלא איכפת לה שכל תושביה יגוועו ברעב – אז כמו הביטוי שרק אלהים יכול לעזור – אז באמת רק אנחנו יכולים לעזור להם.
להגביר את הסיוע העצום שהיה גם קודם, עוד משאיות במעבר כרם שלום, גם אם ברור שחלק מן הסחורות הולכות ישירות לתשתיות החמאס.
ועוד חשמל, גם אם חלקו הולך למעבדות הטרור.

 

 

ועוד השבוע:

אירגון עורכי הדין היהודיים בעולם יוזם דיון באו"ם על הפליטים הפלסטינאים והטיפול של UNRWA בהם משך כל השנים.

בדיון על כך בתוכנית לונדון וקירשנבאום, תוקף ח"כ אחמד טיבי את נציגת האירגון, וכשזו אומרת שהאירגון פועל מתוך איכפתיות, והוא העלה גם את בעיית הפליטים בסוריה, תוהה ח"כ טיבי איזה אינטרס עומד מאחורי זה שאירגון עורכי הדין היהודיים העלה לדיון גם את בעיית הפליטים הפלסטינאים בסוריה.
הרי לא יכול להיות שהדבר נטול אינטרס, לדברי טיבי.

ובכן מר טיבי, יש ועוד איך אינטרס גדול. אינטרס עצום. אותו האינטרס שעומד מאחורי התוכנית "אבודים" בעזה.

האינטרס היהודי לראות בכל אדם כאילו נברא בצלם אלהים.

 

מובן שח"כ טיבי לא יכול להבין זאת.

כי כמו שליטי מדינות ערב בעבר (אני אומר בעבר, כי כיום בעיית הפליטים ומדינת ישראל לא מעסיקים אף מנהיג ערבי בעולם) גם טיבי מעוניין בהנצחת מצב הפליטים, כבני ערובה, וכערובה להשמדתה של מדינת ישראל.

זה הרי לא יקרה, אבל בינתיים הוא נהינה מן הקיום האין סופי של הסיכסוך. זה מקור הכוח שלו, ושל רוב חברי הכנסת הערבים ושאר מנהיגי הציבור הערבי.

כפי שנהינו בעבר שליטי מדינות ערב ממקור כוח זה, עד שהאביב הערבי לקח אותם בסערה.

כשיגיע האביב לערביי ישראל, אביב שיפקח להם את העיניים לאמת, הם יבינו ש"מנהיגיהם" הצליחו לקיים אותם בתוך השקר במשך עשרות שנים, ומנעו מהם השתלבות מלאה בחברה הישראלית.

חברה שלמרות כל הפערים, יודעת גם להסתכל על האדם כאדם.

 

 

לסיום, אי אפשר בשבוע כזה לסיים את כל הדיבור הזה על "בצלם אלהים", בלי לאמר מילה על אירגון "בצלם". כי השם מחייב.

ואכן, זהו "שבוע האמת" של האירגון הזה.

לדיברי הפלסטינאים, בהפגנות יום הנאכבה ב-ביתוניה נהרגו 2 בני אדם מירי של כדורים חיים על ידי כוחות הביטחון של ישראל.

מאז שהתחילו להתעורר ספקות באשר לאמיתות הדיווח, עסוק אירגון "בצלם" בהצגת ה"אמת" שבה הוא מצדד.

דוברת האירגון שרית מיכאלי לא נחה לרגע. אני הספקתי לראות אותה בימים האחרונים לפחות ב-3 תוכניות טלוויזיה.
מול מומחים לבליסטיקה, מול אנשים שראו במו עיניהם כיצד נופל אדם שנפגע מכדור, מול יודעי דבר היודעים לספר כי הנשק שנראה בדיווח ה-CNN אינו יכול לירות אלא כדורי גומי בלבד - עומדת דוברת "בצלם" חשופה בצריח, ובידה הנשק האולטימטיבי כנגד כל המלעיזים: 12 שעות וידאו של האירועים (3 שעות ב-4 מצלמות).

אם יוכח כי אכן קרה דבר, ואותם 2 נערים אכן נפגעו מאש חייה של כוחות ישראלים, זה יהיה כתם, אולי אפילו קטן, בתוך מסכת שמירת טוהר הנשק של מדינת ישראל, ובים המאמצים למנוע הרג מיותר.
אני לא יכול להעלות על הדעת סיטואציה שבה זה יכול לקרות, אלא רק יוזמה אישית של חייל ממורמר, או סדיסט, שהביא כמה כדורים חיים מן הבית וטען אותם בנישקו האישי כנגד כל פקודה.

אבל, אם יוכח, כמו בפעמים רבות בעבר, כי מדובר בפיברוק זול מבית פאליווד, זה יהיה עבור ישראלים רבים מאוד, במיוחד עבור מי שמצדדים באירגון זה, יום הכיפורים של אירגון בצלם.

(ובינתיים העולם אינו מחכה לאמת: עוד פיגוע שינאה. ב-בריסל הפעם. זה לא סתם פיגוע אנטישמי. וודאי נשמע בימים הקרובים את מבצעיו טוענים כי זו נקמה על הרג 2 הנערים בביתוניה)

 

 

ונקודה אחרונה למחשבה:
הוריו המאמצים של נאסים ביקשו לתת לו, עם אימוצו, שם "יותר אוניברסלי. יותר קליט" (כדבריהם). כדי שיקל עליו בעתיד.
מה הוא אותו שם שנתנו לו?? דוד.

כן, אומנם היה זה לפני 30 שנה, אבל בשוודיה דוד נחשב שם טוב.

רק אצלנו שמות תנכיים כבר לא נחשבים, והם הוזנחו כמעט לגמרי על ידי רוב המיגזרים בחברה היהודית

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל קובי נOR אלא אם צויין אחרת