00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של לי גפן סול -♥- hagan-shel-lee.co.il

תשעה טיפים על ילדים סרבני אוכל

19/05/2014

 

 

נפתח בכמה עובדות חשובות בנושא תזונה וילדים: נתונים של משרד הבריאות מהתקופה האחרונה, מציגים תמונה מדאיגה: אחד מכל ארבעה ילדים בישראל סובל מהשמנת יתר. יותר מ-20% מתלמידי כיתות א` סובלים מעודף משקל, ובגיל ההתבגרות, בכיתה ז`, מדובר כבר ב-30% ויותר. שיעור הילדים הסובלים מעודף משקל בישראל ובעולם כולו עלה ב-50% בעשורים האחרונים. מחקרים מראים כי לילד שסבל מעודף משקל בצעירותו יש סיכוי גבוה לגדול להיות אדם שמן בבגרותו.

תופעת סרבנות האכילה היא אחת התופעות השכיחות בקרב ילדים.

רבים מההורים נלחמים בילדיהם: רודפים אחריהם עם אוכל כשהם לא רוצים לאכול, מחזיקים ביד אחת מוצץ ובשנייה כפית, דוחפים אוכל תוך כדי משחק בהיסח דעת, מבשלים במיוחד בשבילו אוכל שהוא רוצה, מנסים לשכנע יתר על המידה "אם תאכל מחר אני אקנה לך הפתעה" וכשזה לא הולך עוברים לאיומים : "אם לא תאכל אז לא נלך לטיול" או שפשוט "נשברים" ומביאים לילד ממתק או חטיף בטענה שזה הדבר היחידי שהוא אוכל.

אסטרטגיה זו של "לדחוף" לילד אוכל "רק כדי שיאכל משהו" עלולה להוביל את הילד לבעיות של עודף משקל.

מה שחשוב להבין שבמלחמה הזו שני הצדדים מפסידים ואנו ההורים צריכים לשים דגש על הגשת אוכל בריא שילדנו גם יאהב.

אז בשבילכם הורים יקרים – כתבתי כמה טיפים שיסייעו לכם גם אם הילד שלכם סופר סרבן:

  1. ויכוחים סביב נושא האוכל

 ילדים בריאים, שמתפתחים באופן תקין, ללא כל בעיה רפואית או אחרת, ילדים נמרצים ופעלתנים, ידעו וירגישו כמה הם צריכים לאכול. זהו דחף פיזיולוגי טבעי. (בדיוק כמו שתינוקות יודעים להסדיר את צריכת המזון שלהם ואחראים לכמה הם אוכלים, באיזה תדירות, ובאיזה קצב).

לכן, חשוב לא להיכנס למאבקים בנושא האוכל. פשוט מבהירים לילד שיש זמן לכל דבר ושמהיום אנחנו ההורים אחראים על מה שיוגש בארוחה, ומתי מוגשת הארוחה ואילו הילד, אחראי על מה שהוא רוצה או לא רוצה לאכול.  

לתשומת ליבכם - ייתכן שבימים הראשונים יסתובב בבית ילד כעוס שיתלונן ויעשה סצנות של בכי ואיומים. ואולי, אף אותו ילד ילך לישון רעב. לא צריך להילחץ, למחרת הוא צפוי לאכל ארוחת בוקר גדולה יותר, ואם זה לא קורה בבוקר אז זה בטח יקרה בצהריים. מה שחשוב הוא שעמדתכם כהורים צריכה להישאר ברורה ובלתי מתפשרת: אין מקום למלחמות סביב נושא זה. "אם אתה רעב - תאכל, זה האוכל וזו שעת ארוחת הבוקר/צהריים/ערב לא תהיה עוד ארוחת בוקר/צהריים/ערב היום אז יש לך כעת הזדמנות".

כמעט כמו בכל דבר, התמדה עקבית שכזו, לאורך מספר ימים ברצף תביא ללמידה ותבהיר לילד שאנו עומדים מאחורי דברינו, ושאנו סומכים עליו שיאכל את האוכל הנכון והכמויות הנכונות לגופו.     

  1. ארוחות משפחתיות

הקפידו לאכול ביחד במהלך השבוע והכניסו זאת לשגרת חייכם  - זהו רווח גדול לכולכם הארוחות המשותפות יעצימו את תחושת המשפחתיות, ויחזקו את הקשר. זה זמן מצוין לעצור  ולהתנתק ממרוץ היום, להתעניין לשתף, לספר ולהקשיב לכל בני המשפחה.

יש חשיבות להקניית זמני אכילה פרופורציונליים - ארוחה צריכה להיות כחצי שעה. אין סיבה שתרדפו אחרי הילד עם צלחת כל היום.

  1. אווירה בארוחה

          חשוב לשבת לאכול באווירה נעימה, נינוחה ורגועה. שתפו את הילדים בהכנת האוכל ובעריכת השולחן. עשו זאת בכייף כחלק מאיחוד משפחתי.

          ילדים בגילאים צעירים אוהבים מאוד לעזור ולהפגין בגרות ויכולת, והרבה יותר כיף להם לאכול כשהם מסייעים בהכנת האוכל או השולחן.

  1. דוגמא אישית

          בדקו את עצמכם, איזה מודל לחיקוי אתם מהווים בנושא האוכל : מה אתם אוכלים? מתי אתם אוכלים? כמה אתם אוכלים? איך אתם אוכלים?. ידוע כי דוגמא אישית היא הכי אפקטיבית בכל הקשור לתזונת ילדכם, מאחר והם מחקים ומעתיקים אותנו בכל הזדמנות. אם חשוב לכם שילדכם יאכל ירקות - שמשו דוגמא ואיכלו אותם יחד איתו. אם אתם רוצים שילדכם ימנע ממשקאות ממותקים ומוגזים, אל תשתו אותם בעצמכם.

  1. לא לשקר, לא לצ`פר, לא להתעצבן ולא לפחד מקצת שיווק יצירתי
  • חשוב לא לשקר לילדים ולספר להם באמת איזה מזון יש בצלחת, גם אם אתם יודעים שהם לא יאכלו אותו. כבוד ואמון באים לפני האוכל.
  • ניתן "לשווק" את האוכל בצורה יצירתית כדי לעורר את עניין הילד במזון והרצון שלו לטעום דברים אחרים ובריאים: 
    כולנו נחשפים בצורה יומיומית לשיווק האגרסיבי של חברות המזון לאותם מזונות לא בריאים ולא מזינים, בבית שלנו אנחנו יכולים להפוך את היוצרות ו"לשווק" דווקא את ה"חבר'ה הטובים".
    כך למשל, דימיתי סלק לשוקולד (מפני שהצבע הכהה של שניהם דומה) את המרקם של הקיווי דימיתי לסוכריות קופצות ואת הצורה של גרגירי החומוס דימיתי לסוכריות.
    אם קולפים גזר לרצועות עבות ודקות, ניתן לגלגל אותו וכך ליצור "שבלולי גזר", אם חותכים קולורבי למקלות דקים וארוכים נוצרות "חרבות קולורבי" ו"גלגלי הקישוא" שבתי כה אוהבת הינם בסה"כ עיגולי קישוא בתנור.
    חשוב להכנס לזה ולעשות את זה בכיף, עם חיוך ולא מעט צחוק, לכן ספורטקס מסדרת הילדים הנפלאה "נווה עצלנות" שביתי בת ה-3 וחצי כה אוהבת מככב בשיחה בארוחות הערב שלנו. ספורטקס הוא אתלט, גיבור וחזק ותמיד מטיף לאכילת מזון בריא.
    לכן, אנחנו מספרים לה שהוא גאה בה מאד והיא בתורה מראה לנו את השרירים שלה בידיים וברגליים שגדלים כתוצאה מהמזונות הבריאים אותם היא אוכלת.
    בקיצור, השיווק היצירתי הביא לכך שבשבילה זה כיף אמיתי לאכול את כל המאכלים הבריאים הללו (ועוד) ולכן אצלנו בבית השם שלהם השתנה ל"שוקולד סלק", "קיווי סוכריות קופצות" ו"סוכריות חומוס" וכו' באופן קבוע. 
  • הימנעו מלהפוך את האוכל לפרס בסגנון : "רק אם תאכל את כל הירקות תקבל גלידה". תפקידו של האוכל הוא להזין ולחזק את הגוף ולא דרך להשיג צ`ופרים.
  • לא להתעצבן ולכעוס על ילד שלא רוצה לאכול בין אם הוא לא רעב, עושה דווקא או מכל סיבה אחרת שהיא. כעס יביא לתשומת לב מוגברת והדגשת נושא האוכל – ואנו לא חפצים בכך.
  1. צרו עניין ויצירתיות באוכל

בנוסף לשמות יצירתיים, הגישו את האוכל בדרכים מקוריות ומיוחדות כמו: עיצוב פרצוף בצלחת, שיפודי פירות וירקות צבעוניים וטעימים. 

השתמשו בכפיות צבעוניות ומשעשעות שהילדים אוהבים. (תמונות ודוגמאות  – למטה)

  1. פרופורציות

           קחו דברים בפרופורציה ואל תשוו בין ילדים ואיך שהם אוכלים. כל ילד הוא אחר ושונה ובעל קצב התפתחות שונה. 

          לכל ילד יש כמויות המתאימות לו : אחד אוכל 3 ביסים ואחד אוכל 3 צלחות, יש ילדים עם מבנה גוף רזה, יש ילדים עם מבנה גוף רחב, יש ילדים עם תאבון גדול ויש ילדים בלי תאבון - כולם נורמליים ובריאים (בהנחה שאין בעיה רפואית ושיש עליה תקינה במשקל).

          כמובן שיש גם להבדיל בין כמויות המזון הבריא והטוב שילדנו צורך לבין החטיפים הממתקים ושאר הצ`ופרים למיניהם. מזונות אלו צריכים לבוא בכמות קטנה אחרי הארוחה ולא כחלק ממנה.

  1. מים מים בששון

      חשוב לשים דגש על שתייה מרובה של מים (במיוחד בימי הקיץ החמים) ולהקפיד על שתייה במהלך כל היום. עם זאת, בכל מה שקשור לארוחה רצוי לתת את המים אחרי האוכל, על מנת שהמים לא "יסתמו" לילד את התיאבון.

  1. ולסיכום - אל ייאוש

להתמיד ולא להתייאש, זה סוד ההצלחה. על פי  מחקרים ילדים צריכים להיחשף  20 פעמים שונות למאכל מסוים עד שיסכימו לטעום ממנו ויאהבו אותו. לכן, גם אם הם לא נגעו באוכל בפעם הראשונה, השנייה השלישית וכו`, אל תאבדו תקווה והמשיכו להגישו על שולחן האוכל.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל לי גפן סול אלא אם צויין אחרת