00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלי חיתולים ובלי חשבון

לב היריד

זו הרשומה השניה שלי על היריד של מחוז אלמידה, והיא עוסקת בחלקן של חיות המשק בו.

אני זוכרת את היריד הראשון שביקרתי בו. זה היה היריד הארצי של מדינת וויסקונסין, לפני כשלוש-עשרה שנים. הייתי סקרנית אז נסעתי ליום אחד למילווקי לראות את היריד.

מדינת וויסקונסין חקלאית מאוד. בהתאם, החלק הדומיננטי ביריד היו חיות המשק. ביליתי שם בנעימים יום שלם בו ראיתי תחרות יופי של כבשים, תחרות גזיזת כבשים, מירוץ חזירים ואפילו התנסיתי בחליבה ידנית של פרה. אבל הזיכרון הכי חד שיש לי מהארוע ההוא הוא המראה של ילדים צעירים, בני עשר או אחת-עשרה בסך הכל, המובילים הנה והנה בני בקר עצומים בגודלם בחתיכת חבל.

ביריד של מחוז אלמידה ביקרתי בפעם הראשונה כשהבנות היו צעירות מאוד. היה צפוף שם, וחם, ואבו נטע היה לחוץ לחזור מהר הביתה, למזגן. ראינו כמה הופעות קטנות, ישבנו עם הבנות בכמה מתקני שעשועים ואכלנו ג'אנק, כי זה מה שיש לאכול ביריד. אני זוכרת שחיפשתי את החלק של החיות והייתי מאוכזבת מזה שחלקן של חיות המשק היה קטן משמעותית מזה של וויסקונסין. ובכל זאת - מצאנו אותו. כשהגענו לאזור החיות הגדולות בדיוק התקיימה שם מכירה פומבית של בני בקר. בתמימותי, שאלתי את אחד הצופים מה עושים עם הבקר הזה.

אחרי שנמכר, לוקחים אותו אחורה, לשם - והאיש הצביע בכיוון כללי כלשהו. אחרי זמן מה הקונה מגיע לשם גם כן, ומקבל את החיה שקנה כשהיא מבותרת ומנוילנת.

הסקרנות שלי סופקה. לא חשבתי שאגיע ליריד, הזה, או כל אחד אחר אי פעם שוב.

תהפוכות החיים הובילו אותי לבקר שוב ביריד של מחוז אלמידה לפני שנתיים, כשבכורתי היתה בשנתה הראשונה בתנועת הנוער. אז עוד לא היינו מעורבים, רק צופים מהצד. בשנה שעברה היינו בארץ בזמן היריד, אז נחסך מאיתנו. אבל הקיץ הזה כבר היינו שקועים עד צואר. ונראה שזה ישאר ככה בשנים הקרובות.

אז עיקר היריד הוא כבר לא חיות המשק, אבל עדיין - החיות מהוות בו חלק מרכזי מאוד. בתחרויות, בתצוגות, במצגות חינוכיות וכמובן - כפריטים נסחרים.

מצגת חיות החווה היא ממש בכניסה. פחות או יותר הדבר הראשון שרואים כשנכנסים למתחם היריד. יש שם דוגמאות והסברים לכל מיני חיות משק ולמגוון שימושיהם לתועלתו של האדם. נטע התרשמה מהתיש בעל ארבע הקרניים:

בבניין התצוגות החקלאיות המועדון של בנותי העמיד שולחן פעילויות ובו ילדים (וגם מבוגרים) יכלו להחזיק חיות קטנות ולהצטלם איתן. הנה הדוגמן היפה ביותר, תרנגול מגזע מודרן גיים העונה לשם הגברי 'ריטה'.

אגרה, אחת התרנגולות האחרות שהובאו כדי לדגמן החליטה לבדוק מקרוב את המצגות בבניין. ברגע מסויים היא קפצה על מתקן הגריל בתצוגה (לא פעיל, כמובן, והתירס מפלסטיק, למרבה אכזבתה). כמובן שמייד כל הנוכחים הריצו בדיחות.

במסגרת הפעילויות של המועדון ביריד, העלו שניים מהחברים על הבמה מצגת על ביצים שכללה הדגמה של שלוש דרכים שונות להפרדת החלמון מהחלבון.

חיות המשק הגדולות מגיעות ליריד לפי התור. שבוע חזירים, שבוע צאן ושבוע בקר. השנה הייתי שם בזמן שבוע הצאן. בתאי המכלאה ראיתי הרבה גזעים שונים של כבשים. חלקם לפני הגז.

וחלקם אחרי.

לפעמים הם גם קיבלו ליטופי חיבה מהמבקרים.

וכמובן - התחרות. ארבע רחלות צעירות וקטועות אליה עומדות למבחן. אני חושבת שהן היו נהנות יותר להיות עם האילים בתמונה שמעל. מה שבטוח, לאילים האלה יש ביצים הרבה יותר גדולות מלשופט.

וכמובן, שלא נשכח - מצגת חינוכית המסבירה על כל המוצרים שלא הייתם חושבים למצא חלקי כבשה בתוכם: 

ואם כבר אני מזכירה חלקי חיות, היה מגוון די גדול של אלה בכל רחבי היריד.

לטבעונים אין מה לחפש שם. אחרי יום בו רעבתי כל היום כולו והשבוע שאחרי בו דאגתי להביא צידה מהבית מצאתי דוכן אחד שמכר פלאפל. אבל זה היה דוכן יווני אז הייתי צריכה להגיד להם לא לשים את הרוטב, שהיה צזיקי ולא טחינה.

גם לאנשים לא טבעונים שסתם רוצים אוכל שהוא לא ג'אנק אין מה לחפש שם.

וכמצופה ביריד - המסחרה. מהמקום הזה רכשתי את התרנגולות הראשונות שלי.

הבנות ביקשו גם ברווז, אבל פה כבר מתחתי את הגבול.

אבל רוב החיות שהוצגו למכירה היו בוגרות ונתונות בכלובים גדולים, כמו היונים האלה. צילמתי הרבה, אבל רק בתמונה הזאת לא רואים את רשת הכלוב. בתמונת התרנגולת שבראש הרשומה כן רואים אותם. והמבט - כמו של התרנגול המצוייר מהרשומה הקודמת.

אבל היו גם נקודות חיוביות יותר. כמו דוכן ההסברה של ארגון להצלת חיות בר שנפצעו.

או הפינה לאימוץ כלבים נטושים.

בירידים אחרים באזור החלק החקלאי קטן מאוד, ויש לא מעט המצרים על כך. התחושה שלי היא שהיריד עובר תהליך דומה למה שעבר הקירקס. כבר אין 'פריק שואו' של אנשים, ומופעי החיות בדרכם להיעלם גם. לדעתי לא רחוק היום וגם בירידים יהיה חלקן של החיות זניח.

אבל בנתיים, לפחות ביריד של מחוז אלמידה, חיות המשק הן הלב.

 

ועל תנועת הנוער ומעורבותנו שלנו ביריד ברשומה הבאה בנושא.    

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

19 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אום נטע אלא אם צויין אחרת