00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חברותא או מיתותא

מתחת לעץ התות, -או מאימתי פרק ראשון ברכות דף ט עמוד א

לסוגיה הפעם ניגשנו אחרי שיחת רעים ודיון לגבי מיקום ביתינו. השיקולים, החששות והמחשבות על האופציה החדשה שנפתחה בפנינו. אבשלום, יפתח ואנוכי ישבנו בפרגולה ערב ב' באב. עת הגיע אבשלום בטרמפים מצרופה עם סיפורי טרמפים שמשמחים את הלב.

הסיטואציה: יפתח הלך ונשארנו שנינו, אבשלום ואנוכי עייפים ורעבים. מי מאיתנו שאכל יותר עוגיות היה פחות רעב. ותהייה עמדה באויר- הנוכל לה? הנוכל להחזיק ראש וללמוד תורה במצבינו? והינה, מבלי לחכות יותר מידי, הוצאנו את הגמרות, האוכל היה על האש בזכותה של אשת חלומותיי, והתחלנו ללמוד. מצייה. שנקראת גם מצה-ברייד(עכשיו התחלתי לחשוב שמא המילה ברייד לקוחה מהמילה ברד[לחם באנגלית[).

רבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה נחלקו בהבנתם 'עד מתי מותר לאכול את (קרבן)הפסח'. ומובאות לשניהם, לחיזוק דעתם ועמדתם מהתורה כמובן. האחד מביא פסוק לראיה לשיטתו. והשני מסביר איך ניתן לפרש את הפסוק אחרת ולפי שיטתו הוא משתמש בפסוק אחר. הפסוקים המצוטטים בעניין: "ואכלו את הבשר בלילה הזה", "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה" בשני הפסוקים מופיעות המילים 'בלילה הזה'. מזה מסיק רבי אלעזר, לפי שיטת 'גזרה שוה'(יש כמה שיטות איך לדרוש פסוקים), מבין רבי אלעזר שמועד אכילת הפסח הוא גם עד חצות, כמו שמכת בכורות הייתה בחצות. שאלתו של צל"ח, אף שלא נידונה בלימוד שלנו, הינה משכה תשומת ליבי מתוך האותיות בקטנות של שוטנשטיין: ידוע שמכת בכורות הייתה בדיוק בחצות. אם כן, האם זמן אכילת הפסח, צריך להסתיים בחצות או להתחיל בחצות? צל"ח מציע שני פירושים לשאלה מעניינת זו, ושוטנשטיין סותם כאן בהערה קצרה, "עיין צל"ח...".

מי היה צל"ח? לקחתי קצת מויקיפדיה לסבר את האוזן- "בשנת ה'תקל"ב )1772) פרצה שרפה ששרפה את ביתו יחד עם הכתבים שלו. לאחר מכאן הוא התחיל לפרסם את חידושיו בשם ציון לנפש חיה (צל"ח)על שם אמו מרת חיה. וכן פסקים בהלכה בשם נודע ביהודה על שם אביו רבי יהודה".

רבי עקיבא מגיב, "ואכלתם אותו בחיפזון" ומפרש שחיפזון משמעו עד עלות השחר. ורבי עקיבא מייחס את המילה "בלילה", להורות לנו שלא לאכול את הפסח ביום ההקרבה; ולא בלילה אחר(וכך מסביר את צורך המילה "הזה", אלא דווקא אז). עכשיו חוזרת הגמרא לרבי אלעזר. הרי ראינו שרבי עקיבא למד שרק בלילה 'הזה' ניתן לאכול את הפסח ולא בלילה אחר. אם כן, מהיכן לומד את הלימוד הזה רבי אלעזר, שהרי לפי שיטת הלימוד שלו, המילה "הזה" נצרכת לדבר אחר. (מכאן למדנו שאין שני תפקידים לאותה מילה, אולי בדומה לשלושת השליחים של אברהם. שכל אחד בא לבשר בשורה אחרת. ולא שמו שלוש בשורות אצל מלאך אחד). רבי אלעזר נתמך בפסוק "לא תותירו עד בוקר".

עכשיו הגמרא רצה בחזרה לרבי עקיבא. אם כן, מה רבי עקיבא עושה עם המילה 'בוקר', של הפסוק הנ"ל? ונידמה לרגע, שהדבר יכול היה להימשך לנצח. ריצת הגמרא לסבר ולנתח את ההבדלים בין הגישות של רבי אלעזר ורבי עקיבא. אבל, תחזיקו ראש עוד מעט ונעבור גם את זה(:

מכאן והלאה לא אנסה להסביר את היתמכותם בפסוקים, כיון שאני מתעניין יותר ברעיונות שמאחורי.

מכאן ואילך גם מקום הלימוד היה שונה. הפסקת שינה. טבילה במעין ביבנאל, תחת עץ התות. המים זורמים ומקררים את הרגליים. גזיה עם קפה. וופלים. סיגריה של בוהריים. כיסא פלסטיק ממוקם בתוך הזרם ואבשלום ושטיינזלץ מפענחים ואסף מקשיב.

'כל בוקר- בוקר ראשון הוא'.  ואסף הביא חידה שפורטת על אותם הנימים. ב1919 פורסם בעיתון ש'מלחמת העולם הראשונה גבתה מחיר של כ 17 מליון אנשים'. מה לא הגיוני במשפט הזה?

פיתרון אפשרי לחידה: המושג מלחמת העולם הראשונה, נטבע רק כשהייתה מלחמת העולם השניה. אחרת, מספיק היה לקרוא לה "מלחמת העולם". או כדיברי הגמרא- כל 'מלחמת העולם' מלחמת העולם הראשונה היא. אבל זה ניתן לומר רק לאחר שיש המשך לספירה. או כדיברי אותו קוסם שהייתי בהופעה שלו, "אם מישהו אומר, "אלף..", אתה יודע שאח"כ הוא יגיד "בית". אבל אם מישהו אמר "בית", זה רק אומר שהיה כבר "אלף", ולא בהכרח שיהיה "גימל".

ובכן, ניתן לעיין עוד בעניין הספירה ומתי היא מתחילה.

כך למשל בויקיפדיה ראיתי שהמושג מלחמת העולם הראשונה התחיל עוד טרם מלחמת העולם השניה. ולכן גם הקפדתי לכתוב "פיתרון אפשרי לחידה", מאחר ורק בעצם הלימוד של הפרוטוקול, השכלתי לדעת זאת, אבל בעת שהיינו בנחל, חשבתי שזהו באמת הפיתרון." מלחמת העולם הראשונה, שהתרחשה בין השנים 1914 - 1918, מוכרת לבני התקופה בשם המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920 על ידי סגן אלוף צ'ארלס רפינגטון בספרו "The first world war, 1914-1918"

לסיכום המחלוקות, "אמר רבי אבא..." כולם מסכימים על מועד הגאולה. אלא על מה נחלקו רבי עקיבא ורבי אלעזר? על 'שעת חיפזון'. רבי אלעזר סבר שמדובר על החיפזון של מצרים לשלח אותנו, ולכן נאכל הקורבן עד חצות. רבי עקיבא סבר שהחיפזון של ישראל כשיצאו ממצרים, בעלות השחר. ופישר בין הצדדים רבי אבא ואמר, הגאולה היא תהליך. ואינה מתרחשת באחת. התחילה בערב והסתיימה בבוקר. והינני להוסיף דבר-מה: אפשר גם לראות דמיון בין הפסוק, "סור מרע ועשה טוב". השם הוא אחד. אלא, שכאשר אנחנו, בעולם ה"שניות"(SHNIYUT) שלנו, מנסים להתקרב אל השם, המסע גם הוא אינו אחד. אלא יש שני כיוונים. סור מרע ועשה טוב. מצד אחד המצרים נחפזים לשלח אותנו. מצד שני, אנחנו נחפזים לצאת ממצרים. אלו ואלו דיברי אלוקים חיים. הרי אנחנו כמו אותם עיוורים שממששים את הפיל ומנסים לתאר כיצד הוא ניראה, וכל אחד אוחז באיזה חלק. אז רבי עקיבא אחז כך ורבי אלעזר אחז אחרת. וכולנו אוחזים וסוברים. הלוואי שרק נדע לעשות זאת בסבלנות ומתוך ענווה והכרת מקומינו.
 

בהמשך לפרשת יציאת מצרים דנים ב"שאילת כלי הכסף והזהב ממצרים". ונציג את העניינים בצורה של שאלות, שיש להם תשובות מעניינות בגוף הגמרא. מדוע לצאת ברכוש גדול? מיהו המבקש לצאת ברכוש גדול? כמה כמהו בנ"י לצאת ממצרים? "וישאילום"- מלמד שהשאילום בעל כרחם. מי הוא שהכריח להשאיל? והאם בנ"י הוכרחו לשאול? ולמה בנ"י התנגדו לקחת את הרכוש? "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"- רבי אמי מדבר על הרכוש הגשמי של מצרים. ריש לקיש מדבר על הרכוש הרוחני של מצרים. איך הגיע לכל זה שוטנשטיין, הרי בגמרא לא ברור שכך אמרו רבי אמי וריש לקיש? מה שמותיו של הקב"ה? ומה ההבדל ביניהם? אהיה אשר אהיה, הוא סוג מסויים של כפילות שמופיע עוד בסיפור אליהו על הכרמל- "ענני ה' ענני..." למה פעמיים ענני? פעם אחת שתרד אש מהשמיים. פעם שניה, שלא יאמרו מעשה כשפים הם. ויש לתמוה- מה בין כשפים לפועל ה'? אלא שהתפלל אליהו, שהעם לא יחשוב שהכוחות של אליהו עמדו לו, אלא שיבינו כולם שכוחות ה' פעלו כאן. דהיינו, אליהו רצה שיכירו ש"אצבע אלוהים היא", ולא 'כוחי ועוצם ידי'. ויש להגות עוד בדבר(:

מתחת לעץ התות נסענו למרכז, שם הייתה לאבשלום סייעתא דשמיא עם הטרמפים עד לצרופה. בבחינת ענני ה' ענני(:

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אסף ואבשלום אלא אם צויין אחרת