00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סריגה עם שוקו

קשיים בהוסטל - והעצבים שלי גואים

אני כועסת. אני רותחת. אני מאוד עצובה - ואין עם מי לדבר. 


בסדר יש מדריכים. אז מה?! הם טוענים שם מעבירים הלאה את הבעיות - אבל הן לא מטופלות. 


והפעם - אמש החזרנו את רותם להוסטל. אני עוזרת לה לפרוק, מבקשת מצעים חדשים (לאחר שנאמר לי שאין צורך להביא מהבית וזאת אחרי שראיתי שהשותפה שלה 

לחדר החליפה כבר פעם שלישית מצעים) - מה אומרת לי המדריכה - תביאו מהבית. אני צועקת סליחה, אמרו לי שאין צורך שאתם נותנים הכל וגם הראיתם לי במפורש 

את המרתף מלא המצעים - אז מה קורה פה. נבהלה ממני והלכה להביא מצעים חדשים תוך שהיא פולטת בסדר אבל זה פעם אחרונה שאני נותנת מצעים או משהו כזה. 

מחר שוב טלפון למנהל ההוסטל שאף פעם לא נמצא (נראה לי שזה שהוא היה בקבלה - זה רק להרשים את ההורים שהוא באמת שם אבל הוא לא, גם זה מעצבן אותי 

נורא). 


טוב נגיד שבעיה אחת נפתרה - קבלנו מצעים והחלפנו. אמרתי לרותם שתשמור את מה שהורידה מהמיטה שלה כשהיא מכבסת ותקפל לארון שלה ותשמור כי היא כנראה 

לא תקבל עוד מצעים (אז עכשיו יש לה 2 זוגות חדשים). אוף. 


ואז אני ניגשת לשים באמבטיה את מה שהבאנו חדש להשבוע (אני לא מבינה בשביל מה אני משלמת למעלה מ-2500 ש"ח לחודש אם לא מאבזרים את הבית), נאמר לי 

שהילדים יקבלו הכל ואין צורך להביא מהבית ואני מוצאת את עצמי כל שבוע מחדש מכינה לרותם דברים לקחת אם זה לאמבטיה ואם לחדר שלה. שלא נדבר שהבית פעיל 

רק שבועיים והסרחון במקלחת אלוהים ישמור ולא זה לא ממגבות רטובות - הביוב התפוצץ, לא קראו לאינסטלטור סתם שברו את היציאה של הביוב וניסו לפתור ככה את 

הבעיה.  זה בית חדש - מה קורה פה?! 

האם גם בבית שלהם היו מתנהגים ככה? 

ואת הילדים כל פעם שאני אומרת ביוב - הם מתפוצצים שם מצחוק. 


יורדים למטבח - אני רואה בלגן וטינופת ובעיקר שלוליות מים ושואלת בעדינות מה קרה פה, המדריכה מביטה בי בתמהון - הכנו ארוחת ערב. סליחה בבית שלי המטבח 

לא נראה ככה אחרי הכנת ארוחה. ואם זה לא מספיק אז השתמשו במכשיר של רותם לסלט, טינפו ולא יודעים לנקות, אז ככה כמו חורנים שמנקים הם שמו אותו 

במתקן השטיפה. רותם מעירה, איש לא עונה לה. מבקשת שאם משתמשים שינקו כמו שצריך כי זה מעלה עובש, המדריכה מביטה בי בתמהון, מושכת בכתפיים ולא 

עונה. רותם מתרגזת. מנקה בעצמה. 

אני פותחת מקרר לראות מה אוכלים היום בכל זאת 4 ילדים צריך לתת להם א. ערב (הגענו בשעה 19 כמו שהם בקשו להחזיר כשהם יוצאים הביתה). מקבלת את שוק 

חיי. המקרר ריק. אין ירקות, אין פירות, אין כלום כמעט. בקושי יש 4 ביצים, תפוח חצי רקוב, חצי שקית חלב, רבע קופסת גבינה לבנה, וחצי מיכל שוקולד למריחה. 

בפריזר שאני לא מתביישת ופותחת מצאתי עוד 2 ככרות לחם (אחד של רותם שאנחנו קנינו) חצי שקית צ`יפס קפוא או פחות מזה, שקית אחת של ירקות למרק. 

מזה צריך לאכול בשבת נכון. יש ילדים שנשארים שם בשבת. כנראה שהם נשארו רעבים. 

הכינו להם סלט מהירקות האומללים שנשארו: 2 עגבניות, מלפפון אחד, משהו שמזכיר כרוב, הוסיפו גמבה (שרותם לא  נוגעת) וזיתים. יצא כמות של סלט אומללה ביותר. 

זה ממש לא ארוחה ל-4 ילדים. לזה תוסיפו מרק שראיתי את גודל הסיר הבנתי ש-4 מנות לא יצאו משם ואם מישהו ירצה תוספת  כי נשאר רעב - אז אין. 

בקיצור הבת שלי מודה שלפעמים היא נכנסת למיטה אחרי א. ערב והיא עדיין רעבה. לא פלא. אז על מה אני משלמת?! לכל הרוחות. 


אני משתגעת ורותחת. מחר בהזדמנות הראשונה שתהיה לי אחרי 8 בבוקר אני מתכוונת לצרוח על המנהל שלהם. מזמן לא התרגזתי ככה. 

ועוד אומרים לי שהם מושכים מצרכים מהבית השכן (הרי זה שני בתים מחוברים בדלת אחת). היה להם קערה של פירות בסלון על השולחן. הקערה ריקה. 

רותם שמה שם באבירות לימון לפני שבוע הוא עדיין בקערה. כשאנחנו היינו בביקור הורים וגם כשהבאנו אותה הקערה היתה מלאה תפוחים שרותם מאוד אוהבת 

אבל היא ריקה (רותם סיפרה לי כבר יותר משבוע) - הבנתם בית אקשטיין היפה - זה רק למראית עין. תזהרו לכם.!


דווקא בינתיים היחס לדיירים נראה לי סביר. אם כי הבנתי מרותם שלא עושים שם כלום אחרי הצהריים. הם כבר 12 דיירים בשני הבתים ביחד ומלבד לשחק 

כדורסל פעם בשבוע תוקעים אותם מול הטלויזיה אין מה לעשות או שהם לא רוצים לעשות שום דבר והעיקר סיפרו לנו שכל יום יעשו איתם משהו. 


לא פלא שבימי שישי כשרותם מגיעה הביתה - דבר ראשון זה לאכול לי חצי מקרר ואח"כ היא מבקשת לראות את המוקלטות שלה שדפנה הקליטה לה במשך 

השבוע - מה שהיא מספיקה לראות היא רואה ואנחנו מוחקים שיהיה מקום להקלטות חדשות. והיא יושבת שעות על המחשב בבית כי לצערי שם עדיין לא 

הספיקו לסדר את המחשב (מסתבר שהיה שם מחשב ללא DOS - אין לי מושג איך זה אפשרי זה רק אומר שבעצם היה שם רק קופסא שנראתה כמו מחשב 

אבל לא היה בתוכה כלום). וגם אינטרנט עוד אין להם והובטח לנו שהשבת הזו כבר יהיה והנה עדיין אין. 

אין לי כוח כי אם אני לא אפסיק עכשיו לכתוב את העצבים שלי - איש לא יוכל לעצור אותי אח"כ. כשאני מעוצבנת אני מעוצבנת. 


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של דפנה אלא אם צויין אחרת