00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חברותא או מיתותא

ללכת אחורי בית הכנסת

 

"ואל תעברו אחורי ביה"כ בשעה שהציבור מתפללין"

מדוע שלא נעבור שם, שאלנו את עצמינו, אבשלום ואנכי הקטנים. אך רק לאחר שקראנו את שוטנשטיין ושטיינזלץ. אם נצטט משוטנשטיין(הוא העותק שבידיי), "מפני שניראה כאילו הוא בורח מפתח בית הכנסת, שעובר שם ואינו נכנס". שטיינזלץ הולך באותו הכיוון.

ורק לאחר זמן מה של דיון, אבשלום העלה את הנקודה, כביכול דייק ואמר- `רגע, עם כל הכבוד לפרשנים שבידינו, בוא ננסה אנחנו להבין בעצמינו מדוע לא לעבור שם`.

אסף חשב שיש בכך מעין אמירה סמויה של הגמרא, "אל תהיה פרובוקטור". בסדר שאתה לא רוצה להתפלל עם כולם. לא צריך ללכת לידם דווקא כשהם מתפללים ולא להיכנס בהפגנתיות. תימנע מכל הסיטואציה ומעט התחשבות תוביל אותך לכיוון הנכון יותר של החיים.

אבשלום מצידו, עדיין חשב שאסף נשען בצורה מסויימת על דיברי שוטנשטיין ושטיינזלץ והולך לכיוון של ה`מראית עין`. אבשלום חיפש פירוש מהותי. פנימי יותר. שבא מתוך האדם עצמו, ולא מחשש של `איך יראו אותי ומה יחשבו עלי`.

יגעת ומצאת, תאמין.

אבשלום הזכיר סיטואציה כזו של איש שעובר ליד קבוצת מטיילים, שעוברת הדרכה. רוב האנשים, כניראה פשוט יימנעו מלעבור בתוך הקבוצה, או בסמוך אליה וייעשו איזהשהו מאמץ עדין שלא להפריע. מאחר וקורה משהו באותה הקבוצה. הם באמצע משהו וזה מורגש. אנרגתית, טאקט, נימוס, ועוד מיני אפשרויות לנסח את הדברים עלו.

אבשלום בא על סיפוקו ושמח שהתעכבנו עד להבנה הראויה.

בבואי לכתוב את הפרוטוקול, אני שם לב, שזו גם האמירה השלישית של רבא לבניו.

הראשון- "כשאתם חותכים בשר, אל תחתכו על גב היד"

השני- "ואל תשבו על מיטת ארמית"

השלישי- "ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין".

 

ואם בפרוטוקול הקודם, עמדנו על הדיוק שבסדר אמירת הפירושים "לעת מצוא", הרי שכאן לא נגענו בזה. ועוד יש הרבה לדון בדברים. הפוך בה והפוך בה, שכולה בה.

תודה על הלימוד, ה`.

מי ייתן וניזכה בלימוד הבא לעשות איזה ניגון שירומם אותנו ויגיענו לגן עדן.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אסף ואבשלום אלא אם צויין אחרת