00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יומן המורה

חיילים. התלמידים שלי.

אני לא מאלה המעלים את הצבא למעמד מיתי, ההופכים אותו לקדוש. יש לי ביקורת לא מעטה על הגוף הזה, לו הקדשתי שנים לא מעטות מחיי. ובכל זאת אני חושב ומחנך את תלמידיי לשירות משמעותי ורציני והם מאכלסים תמיד את המקומות הראשונים בטבלאות הגיוס המתפרסמות בעיתונים. הנה שתי דוגמאות מימי כמחנך על בוגרי כיתותי בצבא.

כמעט ארבע שנים עברו מאז התמודד התלמיד שלי, עליו סיפרתי כאן, עם חוסר הוודאות באשר למעמדו בארץ. נראה היה שהוא עומד בפני גירוש מהארץ משום שאמו היא עובדת זרה. אחרי הרבה מאד פרוצדורות וקשיים שהערימו עליהם פקידי משרד הפנים קיבל תלמידי תעודת תושב קבע, כשלב ראשון לפני קבלת האזרחות. מדי פעם אנו בקשר. כשחזרו הוא ואמו מביקור בארץ בה נולד הם באו לבקר והביאו מתנה והודו לי על הטיפול במשך כל אותן שנים. יום אחד שלחתי לו הודעה באשר לעוד טופס שהיה צריך מבית הספר. הפעם לא נענתי מיד, כפי שהייתי רגיל. חששתי קצת, אבל אחרי כמה ימים הוא חזר אליי. "איפה אתה?" שאלתי. "אה, אני בטירונות", הוא הפטיר כאילו כלום. מסתבר שהוא התגייס לאחת מהיחידות המובחרות ושיבוא לבית הספר לטקס יום הזיכרון מחר.

במחזור קודם, לפני כתשע שנים, קיבלתי בכיתה י` לכיתתי תלמיד נכה (ולא אפרט כאן באיזו נכות). אין זה דבר פשוט לחנך תלמיד כזה. תמיד יהיה המורה שלא יבין את הקשיים, תמיד יהיה המקום בו לא אוכל לעזור, בו לא אוכל לגשר על הפער של הנכות. למרות כל הקשיים הוא הלך והתקדם, הצליח יותר ויותר ובעקשנות ועבודה מאומצת ביותר השיג תעודת בגרות מלאה וטובה. אביו היה זה שברך אותי במפגש הכיתתי בסוף השנה. ראיתי בכך סגירת מעגל.

אבל המעגל נסגר רק באותו היום בו קיבלתי הודעה מהאב: בני שהתעקש להתגייס לצבא כמתנדב זכה להכרה כחייל מצטיין. אמרתי לו שאני לא מופתע, רק גאה מאד.

בשני תלמידיי, החיילים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יומן המורה אלא אם צויין אחרת