00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חברותא או מיתותא

לעת מצוא - ח ע"א

כבר השלימה הלבנה מחזור חיים שלם מאז ראש חודש ניסן והיום בא עלינו לטובה ר"ח אייר, וכבודו מתעד שוב לחלץ עצמותיו בדרך מערבה אל מושב צרופה - אשריך אסף שיזמת קביעת עיתים לתורה בראשי חודשים. יהי רצון שנזכה להמשיך במפעלנו זה הצנוע עוד חודשים רבים.

ואני בעוונותי הרבים עוד ממהר לנסות ולהעלות על הכתב משהו מן הלימוד הקודם, רגע לפני שיחדש עלינו הקב"ה את לימודו של אייר. חודש שלם עבר מאז ובו חג הפסח. חודש בו עתידין להיגאל...

ובכן, בראש חודש ניסן נפגשנו כאן בצרופה. הנוכחים: יואב, איתמר, אסף, ניגון לב ואנוכי. מרבית הנוכחים כלל לא היו אמורים להישאר ערים עד כה מאוחר מה שיצר מניעות רבות בלימוד.

ואז היה את הרגע הזה בו חשנו כי הציפייה האדירה ללימוד, שאינה מתממשת, יוצרת תסכול ועגמת נפש. מתח נפשי. אי קבלה של המציאות, ריב... והמציאות - די מתוקה בעצם, זכינו בניגונים ואיתמרים. וכך הצענו - שגם הרצון ללימוד יכול להיות בבחינה שלילית אם הוא כל כך בוטח ב"מחשבות בלב איש" ואינו פתוח ל"עצת ה`".

פעם אחר פעם נזכיר לעצמנו שהתורה - תורת חיים היא, וכשאינה בין הדפים יש לבקשה ברגעיי החיים.

ובכל זאת...

"על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק לשטף מים רבים, אליו לא יגיעו" (תהילים לב, ו) 

הפיסוק הוא על פי טעם האתנחתא ומצאנו בו עניין רב. הגמרא מביאה תירוצים שונים באשר למהו אותו זמן, רגע, מקום, המכונה בפסוק "לעת מצוא".

קראנו את המזמור. "לדוד משכיל...". זהו מזמור של תשובה. דויד מתוודא על חטאיו. "ואתה נשאת עוון חטאתי סלה - על זאת יתפלל כל חסיד אליך..."

הפכנו בפסוק עצמו לפני שניגשנו אל הגמרא. על מה מתפלל החסיד?

"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" (שהש"ר) 

האם החסיד מתפלל על כך שאותם מים רבים המאיימים לכבות את האהבה - "אליו לא יגיעו"? ואולי, וכך נראה ע"פ אותה אתנחתא - התפילה על דווקא רצון להישטף באותם מים רבים, דווקא כשהם "לא מגיעים"

ועלה בליבנו הציור של רגע התשובה העמוק בו הלב נפתח לאין שיעור בגעגועים להשי"ת והדמעות שוטפות את הלחייים. מים רבים אשר מובטח לנו כי אין להם סוף ולא יוכלו לכבות את האהבה ומותר, וכדאי - עוד ועוד. 

שנזכה לכך - לישועתך קיוויתי ה`.

וכך, החסיד מתפלל על הנקודה הזו - על שטף המים הרבים. אך הם עוד לא כאן. הלב עוד סגור.

זוהי פרשנות שהעלינו וכך ניסינו לאחוז בגמרא: "לעת מצוא". לתפילה על הנקודה הזו, על הכלים בדרך אליה. והגמרא מתייחסת אל נקודה זו כאל מציאה טובה, עמוקה, הרת גורל ומחפשת פסוקים שונים אשר יש בהם אזכור למציאה:

אשה טובה - "מצא אשה מצא טוב" (קהלת) (רבי חנינא)

תורה - "כי מצאי מצא חיים" (משלי) (רבי נתן)

מיתה - "למוות תוצאות" (תהילים) (רב נחמן בר יצחק)

 קבורה - "ימצאו קבר" (איוב) (רבי יוחנן)

בית הכסא - שנקרא "מוצא" (מלכים) (מר זוטרא)

בעניין בית הכסא יש לבאר שבימי חכמים לא היתה מע` ביוב מסודרת וכו` וברוב המקומות הוצרך האדם לילך מרחק מה מהעיר בכדי למצוא מקום להתרוקן בו.

האם ישנה משמעות לסדר הופעת הפתרונות? ואולי, כפי שהצענו - הכי קל למצוא את הנקודה הזו בחיבור לאשה ולתורה והכי קשה בעניין בנאלי כמו "בית הכסא"? כל זה דרוש עיון... "על זאת יתפלל כל חסיד אליך?!" על מציאת מקום ראוי להתרוקן בו

ואולי ניתן לדמיין שכל חכם וחכם שהוזכר כאן העלה מזיכרונו ומנסיונו את הרגע הזה של פעמיי התשובה ומציאתם - אחד מאהבתו לאשתו, אחד ממחשבותיו על הקבורה ועל כליון הגוף הגשמי ואחד מאיזה מקרה שקשור במציאת מוצא...

וגם אמרנו בצחוק - שאם הולכים לפי הפשט ולפי איך שקיבלו במערבא (א"י) שפרשנות בית הכסא היא המקובלת מכולן - הרי שתפילתו של החסיד היא ממש בבחינת תפילה שהתקבלה ברבות השנים לימינו אנו - למצוא נוחיות בקלות, בבית, לעשות את מה שצריך והופס - שטף מים רבים שלוקחים את היציאה ו"אליו לא יגיעו"... בזכות הניקוז ומע` הביוב, ושלא תהיה נזילה או פיצוץ בצינור חלילה:-).

עוד נקודה שדיברנו בה בקשר ל"עת מצוא" היא 903 סוגי המיתה שהגמרא מציינת - גימטריא "תוצאות". הגמרא פורסת את אלו על פני הסקאלה שבין המיתה הנוחה ביותר ובין הקשה. המיתה הנוחה ביותר, היא מיתת נשיקה שהיא בבחינת הוצאת שערה מחלב - בקלות וברכות נפרדת הנשמה מהעולם. ואילו המיתה הקשה המכונה "אסכרא" היא בחינת הוצאת קוץ התקוע בגיזת הצמר או הוצאת חבלים מפי הושט, דימויים לעניין קשה, לאופן בו הנשמה אולי אחוזה בעולם הזה עד כי היא ממש נקרעת בצאתה אותו. מיתה ממושכת וקשה. והזכרנו את "ספר המתים והחיים הטיבטי" שהוא ספר חוכמה בודהיסטי המדריך לקראת המוות ושם דגש רב על הכנת האדם לרגעיו האחרונים - למצב בו נשמתו תיפרד מהעולם בקלות, עם כמה שפחות היצמדות והיאחזות בהבליי העולם הזה, כל זאת בכדי שתוכל להתרומם מעלה מעלה ברוחניות של העולם הבא... ואולי הגמרא מתכוונת בגימטריא ש903 סוגי המיתה הם אכן סוגים שונים הנובעים מתוצאות מעשיי האדם בעולם הזה, שכן הגימטריא היא למילה "תוצאות" שבפסוק.

בהמשך הגמרא נגענו בעניין של "מאז שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא 4 אמות של הלכה" וכאן יש הרבה מה להוסיף בפנימיות הדברים. וגם להזכיר לנו שההלכה אמורה להוות את גילוי דבר ה` ממש - שלא ניפול במצוות אנשים מלומדה. ודרוש עוד עיון רב...

וסיימנו בנפקא מינא של הדברים - לפי הגמרא וכך נפסק גם להלכה, יעדיף תלמיד חכם להתפלל בבית המדרש, היכן שהוא לומד תורה - ואפילו, לדעת חלק מהפוסקים, תפילת יחיד.

אסף יקירי. רק אתמול שרית במחיצתי ולמדנו הלאה מנקודה זו - אך כל זאת ועוד ברשומה הבאה...שבת שלום ומבורך, שבת שלום ומבורך. שנזכה לעת מצוא. להתגעגע עד בלי די. לישועתך קיוויתי ה`.אמן.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אסף ואבשלום אלא אם צויין אחרת