00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג המלא- יועצת ארגונית מנתחת הישרדות

הישרדות VIP- על הישרדות פסיכולוגית (פרקים 23,26 ליוני)

התכנית בנויה על כך שמעמידים אותך במספר מצבי עלבון, ואתה צריך עור של פיל כדי לשרוד אותם. מה זה בעצם אומר עור שלל פיל? עור של פיל הוא פירוש אופטימי של מצבים בחיים. מחקרים העלו שאנשים דכאוניים נוטים להאשים את עצמם באופן מוגזם במצבים רעים שקורים להם, ולייחס את הדברים שקורים להם למשהו חיצוני, שלא קשור לתכונותיהם. כך, למשל, אדם אופטימי היה אומר לעצמו, במקרה של עזאם: "מה זה 'הרוב כתב שלא ישמור קשר עם עזאם אחרי המשחק'? מה זה רוב? יש פה 6 איש, מתוכם ענת לא כתבה אותי. אז זה 4-5 אנשים שכתבו זאת. 4-5 אנשים מכל העולם כולו, כשלשניים מהם עשיתי חיים קשים בשבט, כשלא ויתרתי לגחמותיהם, ושלשאר השלושה לקחתי את סיר הבישול במשימת המו"מ. נו שוין, אז שלא ישמרו איתי על קשר". אדם פסימי היה אומר לעצמו: "מה יש בי שהם לא רוצים להיות איתי בקשר? אולי אני טיפש בעיניהם? אולי אני לוזר?" וכו' וכו' וכו'. אדם דכאוני עוד יפליג למחשבות בנוסח "זה כבר קרה לי בעבר" או " זה קורה לי הרבה" או במקרים קיצוניים "תמיד זה קורה לי".

האדם הפסימי ייחס את הכשלונות לתכונותיו האישיות, ואת ההצלחות לאיזשהו גורם חיצוני, למשל- "זה סתם מזל, צירוף מקרים, שהצלחתי".

 

בעונה הראשונה היה נראה שההישרדות היא פיזית, והחזק במשימות הוא השרד, אבל אז גילינו שההישרדות היא פוליטית, ומי שיש לו הכי הרבה קשרים חברתיים ומצליח לשכנע, הוא השורד. כעת אנו מבינים ההישרדות היא פסיכולוגית. אתה לא נפגע=אתה שורד. אם אתה לא נפגע, אתה לא כועס. אתה רגוע, אין לך משקעים, ומחכה בשקט שהסדרה הזאת כבר תיגמר.

המקרה של עזאם מזכיר לחלקנו מצבים שהיינו בהם בעבר- בצבא וכיו"ב. במצבים כאלה, בהם אתה דחוי, חשוב שתזכור מי אתה ומה אתה שווה. לדוגמא, עזאם צריך לזכור שהוא לוחם ישראלי מגולני, ששרד 8 שנים בכלא בארץ אויב, אב משפחה וכיו"ב. הוא צריך לזכור שאנה היא בחורה צעירה ללא נסיון חיים, שהנקודה היחידה לטובתה במאזן היא כשרונה בריקוד. זה הכל.

הם באים משתי תרבויות שונות, וערכיהם שונים: לאנה,למשל, לא ברור איך עזאם לא מתפעל מתורג'י. לעזאם לא ברור מה יש להתפעל ממנו (גם לבוקי זה לא ברור, אגב, לדבריו). הדבר מרגיז אותה וחמתה גורמת לה להגיד דברים קיצוניים וללא שליטה עצמית. לעזאם יש דוקא שליטה עצמית רבה, והוא דוקא לא מסוגל להגיד על אחרים דברים קיצוניים מסוג של "איזה ריח נודף ממנו". זה לא לפי תרבותו. האם יש באמת סיבה לחשוב על דבריה של אנה (שנאמרו כמובן רק אל הצופים ולא אליו)? האם יש לו סיבה להיעלב מזה שאנשים כמותה לא מעוניינים בחברתו? עליו לשאול את עצמו האם יש בה משהו מעניין מבחינתו, והתשובה היא – לא. היא לא מעניינת אותו כהוא זה. אם היו שואלים אותו אם הוא מעוניין לשמור איתה על קשר הוא היה אומר שלא ממילא. מה כל כך מעליב בשאלות הללו? אנו נוטים להיעלב גם מאנשים שממילא איננו רוצים בחברתם, פשוט כי הם הביעו דחיה כלפינו. אבל הוא עצמו אינו מתעניין בהם, ולא מעריך אותם כלל (אגב, הם מרגישים זאת, וזו הסיבה שאינם רוצים לשמור עמו על קשר). עזאם משדר שכוכבי הבידור הללו מעניינים אותו כמו יום האתמול- מה זה לזכות באוסקר הישראלי? הוא לא רצה בכלל אנשים כאלה סביבו. הוא חשב שיהיו חברי כנסת שרים ואנשים שמבחינתו הם הם מודל לחיקוי, לא ילדים בני 20 שמשחקים בסרטים (מבחינתו).

חישבו על כך כשאתם נמצאים במצבים לא נעימים, ושיהיה לכם רק טוב.

 

עַדית-יועצת ארגונית

"התמודדות עם אנשים שמקשים עלינו"

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עדית גאנה אלא אם צויין אחרת