00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

השומרונים-הילה ודורון צדקה

מזבח בהר עיבל?- דורון צדקה

        שמחתי להיחשף בגליונו האחרון (5.4.12) של עיתון "ישראל היום" לכתבת עומק אודות "המזבח" של יהושע בן נון.  אותו "מזבח" שגילה בחפירותיו אדם זרטל לפני כשלושה עשורים.  אקדים ואומר שלא הייתי , איני כיום וכנראה, שלא אהיה גם בעתיד חסידם המופלא של ארכיאולוגים.  לא מכיוון שעבודם אינה חשובה , אלא למרות שעבודתם חשובה ביותר. הסיבה טמונה בכך שלעיתים מזדמן לי להציץ לעולמם והוא נעוץ עמוק עמוק בתיאוריית ה"אם" וה"אולי", ולפעמים זהו  "אם" שמסתמך על "אם" שמסתמך על "אולי" שמסתמך...שמסתמך.. עד שנדמה שהסיכוי שכל התיאוריות המופצות על ידם קטן מהסיכוי לזכות בפיס. והכל נאמר ללא היסוס, ללא גימגום ומתוך אמונה שלמה. ונטייה זו שלהם , למען ההגינות, אינה מתיישבת עם הבנתי.

אדם זרטל

 

         ובכל זאת, נפרשה מעל דפי העיתון תאורייה רצינית שרציתי להתייחס אליה .  ממבט ראשון היא נראית בלתי חדירה ומלוטשת, אך ככל שקוראים והופכים בה בקריאה יותר עיונית עולות וצפות שאלות כבדות משקל.

    אתחיל דווקא מהנקודה בה זרטל מנסה לסכם את תאוריית ה"מזבח" שבהר עיבל. זרטל טוען: "לעובדה אין משמעות, אלא אם היא חלק מתיאורייה. שני תנאים לתקפותה של תיאורייה מדעית: האחד-שרוב הנתונים יתאימו לה, והאחר- שלא תהייה תיאורייה טובה יותר.."  לאור הנסיון האישי והקבוצתי של כל אחד מאיתנו, טיעון זה נשמע כמו מדע בדיוני. אדם זרטל שכח, כנראה, שלמען תיאורייה זו הוא "הזיז את הרגריזים כחמישה קילומטרים צפונית מזרחית, דבר שאין לו כל ביסוס היסטורי , ארכיאולוגי ומדעי, והממצאים הקיימים מחזקים את מיקומו המוחלט של הרגריזים כפי שהוא ידוע לנו כיום. אלא שאדם זרטל ככל הנראה אוהב תיאוריות, ומהפכניות עדיפות בעיניו... למי עדיין זכורים ה"אימים" מהפסקה הראשונה?.

      כטיעון לביסוס דבריו משתמש זרטל  באקוסטיקה שנותן המקום. אבל הוא מתעלם לחלוטין מהיות המקום- מרוחק ממקום ישוב, בצידו הפחות מוכר של הר עיבל, קשה לגישה ועוד כהנה וכהנה נתונים שלא ממש מתיישבים עם עובדת היותו של המקום- מקום מרכזי  בהוויתו של עם ובכיבושה של ארץ מולדת. הרי אין ה"מזבח" האמור מזבח פרטי של יהושע, אלא מזבח שאמור לשמש את כל עם ישראל... לזרטל גם במקרה זה הסתדרו כל ה-"אימים" מהפסקה הראשונה.

      חבל שזרטל לא נבר קצת יותר בנבכי התורה כדי לדעת שיחמורים אינם מוקרבים כקורבנות. דינם הוא כדין הצבי והאיל המותרים רק לאכילה ולא לזבחים וקורבנות. כקורבנות ניתן להקריב ע"פ דין תורה רק צאן ובקר, ככתוב בספר דברים... אך מה לנתון כגון זה להשפיע על נכונות הנתונים וה"אימים" של זרטל. לו ישנה תיאורייה וריבוע הנתונים כלפי התיאורייה זו כבר מלאכה קלה.

     נתון נוסף שזרטל מתהדר בו הוא "נבוב לוחות.." (נבוב=חלול-  ד.צ.) . מה לעיניין זה ול"גילוי" הארכיאולוגי שחשף. הרי את המזבח במשכן התבקש משה לבנות כ"נבוב לוחות" בכדי שיהיה קל לניידו ממקום למקום במדבר. ואילו במימצאו של זרטל מדובר במבנה אבן גדול שכנראה, לא הייתה כוונה לניידו ממקום למקום מלכתחילה...אלא שכאשר מכונת הליטושים עובדת , אין דבר שימנע זאת ממנה..

      בספר שמות מצויין: "מזבח אדמה תעשה לי",  וכן מוסיף הכתוב: " ואם מזבח אבנים תעשה לי, לא תבנה אותהן גזית...אשר לא תגלה ערוותך אליו" . איך שלא ינסה זרטל להפוך משפט זה- לא יכול להיות שהכתוב מדבר על מבנה גבוה ומרשים כפי שמתואר בתרשימיו וב"גילוייו. הכתוב מציין מקום צנוע ונמוך גובה (וגם לכך ישנן כמה תיאוריות-ד.צ.) . ולראייה- כך ראו זאת השומרונים לאורך כל ההיסטורייה שלהם ועד לימינו אלה. את זרטל, כרגיל, מעניינות ממשפט זה רק ה"מעלות" = מדרגות שכל כך אהב לא למצוא במיבנהו הארכיאולוגי.

דגם של ה"מזבח" -ע"פ זרטל  

 

 

 נתון נוסף אך משמעותי שזוכה להתעלמות גסה מצידו של זרטל הוא העם השומרוני. עם זה כידוע לא נדד בערבות הסהרה וגם לא במרחביה המושלגים של אירופה. עם זה נותר בארץ ישראל גם עם ברבות השנים כמעט והוכחד. לעם זה ספרות, היסטורייה ותרבות אשר להם חבל מקשר עבה עם ההיסטורייה הכללית של ארץ ישראל. את זבח הפסח הוא מקיים כמעט ככתבו וכלשונו כמו מלפני שלושת אלפים ושש מאות שנים. את העליות לרגל הוא מקיים כמעט ככתבן וכלשונן. את לבוש השבת שלו ירש הישר מיוסף אבינו. אין סיכוי שעם זה יפר את ברית שמירת ההיסטורייה באופן כה בוטה כמו הזזת הרגריזים כמה קילומטרים, או התעלמות מכוונת ממזבח של לא אחר מיהושע בן נון בכניסתו לארץ.

ה"מזבח" הנ"ל לא מופיע אף לא ברמז בספרות השומרונית.אנו השומרונים שעם כל מספרנו הדל עורגים לכל ממצא היסטורי וארכיאולוגי הקשור בחבל טבורה של א"י, לא היינו מפספסים הזדמנות נוספת לעשות כן. צער רב חילחל בי לנוכח ההתעלמות הכמעט מכוונת ממימצאים היסטוריים וספרותיים שאינם מתיישבים עם ממצאיו הארכיאולוגים של זרטל...

 

"אימים" כבר אמרנו?...

היות  שזרטל טוען שאין תיאוריות טובות מזו, אז התאמצתי ומצאתי אפשרויות נוספות שבליטוש הנכון ,וארכיאולוגים יודעים ללטש, יכולות להוות תחליף ראוי. הראשונה שבהן יכולה להיות, לדוגמא: שהמקום שימש מקום שחיטה אזורי. השנייה יכולה להיות : שהמבנה נבנה כהתרסה לקדושת הרגריזים, ומשנתגלה הושמד ולא "נגנז" כדברי זרטל. שהרי גם זרטל מכיר בכך שנדידת ארון הקודש לשילה ולאחר מכן לירושליים הייתה התרסה אחת גדולה... התרסה נוספת בדרך לקידוש ירושליים לא תרעיד את אמות הסיפים, אבל תכלול נתונים נוספים שזרטל העדיף להתעלם מהם.

    אדם זרטל, כפי שבוודאי שמתם לב, מתעלם מנתונים משמעותיים, ומעצים נתונים אחרים (פחות משמעותיים ד.צ.) בדרך לפסגת חלומותיו של כל בעל מקצוע-ניפוץ מיטוס. בדרך נופלים לרגליו שדודים כמה אנשים שלמענם הוא מבצע עבודת קודש, והם משיבים לו באמונה יוקדת הנובעת מהגיגי לב ולא מאמת צרופה.  יחד עם זאת מצאתי גם נתונים חיוביים בתיאורייה הדומה יותר לגבינה צהובה עתירת חורים. ראשית, זרטל החל להאמין באמיתות המקורות לפחות מבחינה היסטורית. שנית, אדם זרטל עם כל הליטושים וההשתדלויות  מעמיד בצל כבד את כל הסיבות האמיתיות שהובילו לבחירתה של ירושליים כמקום נבחר...ועל זה נאמר: בא לקלל ויצא "כמעט" מברך....

 

 

                                                                                       דורון צדקה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

תקציר ליגת קיץ-חולון
 
פיוטים אקטואלים

קוביית אלבום
תקציר ליגת קיץ-חולון
 
פיוטים אקטואלים

קוביית אלבום
תקציר ליגת קיץ-חולון
 
פיוטים אקטואלים

קוביית אלבום
תקציר ליגת קיץ-חולון
 
פיוטים אקטואלים

קוביית אלבום
תקציר ליגת קיץ-חולון
 
פיוטים אקטואלים

קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dorhilts אלא אם צויין אחרת