44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יוסי רגב

ה"דובר שטויות": (יז) רות אלמגור רמון בערבית

בקיצור: רגע של עברית וזיכרון מטיול ליד כפר ערבי. $$$ [1944]

X קטן בפינה השמאלית למטה –

כדי לסגור פירסומת מעצבנת שמסתירה את הבלוג הזה.

אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)

                                                                                         

       בתוכנית "רגע של עברית" אמרה אתמול ברדיו רות אלמגור רמון, היועצת הלשונית של קול ישראל כך: מדברים היום על חרם. המילה "חראם" מקורה בערבית. היא ניכנסה לשפה העברית במשמעות של "חבל", אבל בשפה הערבית משמעותה היא שונה, "אסור", ורק בעברית משתמשים בה במשמעות של "חבל".

       לא נכון! וכי אני מומחה לשפה הערבית שאבוא ואכחיש את דבריה של הבלשנית החשובה מן הרדיו? לא מומחה אני, ולא בן מומחה, אלא שמעשה שהיה – כך היה:

       יום אחד יצאנו לטיול עם החברה להגנת הטבע בראס קרקר שבצפון השומרון. אנו באנו לת"א, לבית חותנתי, היא רחל ברגר קרונזון ע"ה. היא הסיעה אותנו למקום המיפגש, וכשהיגענו למקום, התחשק לה לפתע להצטרף לטיול. היא החנתה את מכוניתה במקום והצטרפה לחבורה, ללא תיכנון מוקדם, ובנעלים לא מתאימות לטיול. הטיול היה מוצלח וכולנו נהנינו, ורק היא התנהלה בכבדות, בנעליים לא מתאימות לטיול. כשעברנו ליד אחד הכפרים הערבים, הציצו בה כמה נערים ואחד מהם אמר בערבית:

חראם עלא ח`תיארה!

כלומר: חבל על הזקנה. הביטה חותנתי בנערים וענתה להם בערבית:

אנא מוש ח`תיארה!

כלומר: אני לא זקנה. הנערים פערו פיהם בהפתעה. הם לא ידעו שהיהודיה המתנהלת למולם בכבדות היתה רופאה ברמאללה, וידעה היטב ערבית.

       זה הסיפור. הוא חלק מהמיתולוגיה הפרטית של המשפחה. כולם מכירים וכולם זוכרים היטב שהנערים אמרו "חראם" במובן של "חבל", ולא במובן של "אסור".

 

המלצה

       אם לא קראתם עדיין, או שאינכם זוכרים את מה שקראתם מזמן, אני ממליץ בפניכם לשוב ולקרוא את ויקטור אלוש – חבל שלא הקשיבו לו בכתובת:

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1071464

 

     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.

       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?

יוסף רגב

-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-

   המונה היומי: עד היום היו 369,295 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006

 

   אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.

   אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.

אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.

כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול להגיב.

       את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416

 

                                       דרגו אותי באינדקס הבלוגים

                                         עשו קליק כאן

 

תגיות: סיפורים, סיפורים שקרו באמת, ה`דובר שטויות`, רחל ברגר קרונזון, טיולים, ערבית, החברה להגנת הטבע, הומור, רדיו

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

סטטיסטיקה
מספר כניסות לבלוג מה - 02/2006
1,210,926
תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יוסי רגב אלא אם צויין אחרת