00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של יאסי

נשמתי השאמית מנוחתה עדן - ויאללה לחדשות מהנעשה בפינה

טוב הבנו - התיש נגנב ועכשיו אני מנסה לאסוף קצת רסיסי תהילה.
באו הגנבים לילה אחד ולקחו אותי השד יודע לאן.
בבוקר הם התפכחו מתעתוע "תיש ההרבעה" שנסוך על הצל שלי או ששמו אותי בפיתה במזנון לא נחשק במיוחד.
 כולי תקווה ששחררו אותי באחו נפלא עם אלפי דליים של קש ומלא אתרים לקדם.
וכך נלקחתי. נלקחתי מהבלוג. נלקחתי מהספארי.
ולא נראה היה שהמשך כתיבת הבלוג תחזיר לנו את הוירטואלי לעולם הריאלי.
"אל-פאת- מאאת" נאמר כבר ביבוסית והאבוס שואל בעצב- איפה יאסי?
יום אחד נמשכה נשמתי התועה ברחבי פינת החי אל מחסן הבניין הגדול שליד הטרקטור.
ותראו איזו תמונה מצאתי שם:

כן, כן - מסתבר שהיו פה לפני וגם יהיו פה אחרי. מקום לרח
מים ולרגשות אשם לא קיימים בקיבתו של השאמי ולכן אני ניגש דבר ראשון לסקירה מהירה על עניינים שהיו וחלפו
ואז נקדם אתרים יחדיו.
אז מה היה לנו?
היה חורף. עוד חודש אף אחד לא יזכור שהיה אחד כזה במחוזותינו. הרי לנו תמונת חורף יפה:

תוך כדי החורף התחיל אביב מוקדם ונולדו גדיים באופן דרמטי וסוחט דמעות, משפחת החוטמנים התרחבה בהדרגה
בעוד הפניניות הצטמצמו עקב נימייה יותר מידי פעלתנית ורעבה.
אבל תמיד היה את נחום ועוד חברים קרובים ואחרים שחיזקו ותמכו בימים קשים.

אנשים באו ואנשים הלכו בחודשים האחרונים.
חלקם תהו היכן התיש הגבוה שנפנף בשערות הרעמה הלבנות-בוכיות שלו?
חלקם לא תהו והמשיכו לדרכם כדרכו של כל חי.

את מלאכת ההצטלמות עם סלבים השארתי לג'קסון הצעיר וטל בורשטיין הגיע יומיים לפני הפיינלפור. כן.
אני לא בטוח שג'קסון הוא הבעל חי המתאים לשאת את מלאכת ייצוג הספארי בין המהלכים על שתיים.
הוא קצת מריר ועצל בזמן האחרון ובנוסף לכך הרי הוא מתגדר בביצת הריאליזם ולובש מחלצות היסטוריון
 והכול על מנת להתחמק מתספורת שנתית. אני בהחלט לא מתגעגע ליחיא הגוזז.

וזאת מה העניינים איתה? כשיש בדלי חיטה מרשרשת לא תעצור גם את אתי המתעטשת.
ואין כמו התמונה למטה שמזכירה לי מה אני מפסיד בכל רגע שאני לא נמצא כאן.
שמש, צל, ירק רענן וכפיר מספר לילדים סיפורים קסומים על בעלי חיים שהצילו בני אדם ממוות או מסכנה גדולה.

הוי רעי הטובים! כמה חסר לי האויקליפטוס שלי ברגעים אלו. חסר לי צילו המנחם וגזעו האיתן.
מה שלא חסר לי דווקא זה הגולגולים הקטנים האלה שנורא מרים אם בטעות לועסים אותם.
וגם חליבת עיזים קצת חסרה לי, אני מודה.

ממשיכי דרכי לא חסרים, כך אומרים וכולי תקווה שישכילו להקים צבא הגנה שאמי איכותי שיסכל פריצות והפקרות.
אתם שומעים שם? הלו?
אנחנו במאה ה-21. אני מבקש להפסיק לבעול תיש את אחותו. עלינו לעבור תהליך של מודרניזציה ולהמשיך לשכפל
את עצמנו בנגיחות ישבנים וירטואליים של מדושני העונג הפלצנים עלינו לטובעה.
מוטל עליכם להצדיע לזבל וללעוס את הדגל. עשו זאת בתשוקה!!

ואל תשכחו לתת זרנוק חלב ביניקה מידי פעם, כשמתאפשר.
אחר-כך זה שגרה של דלי חציר אויקליפטוס ופעםם ביום מתקפה אכזרית על כרוב או חציל.

חוץ מזה אני מצווה עליכם להמשיך את דרכי בהסברת פנים ובקידום אתרים. כתיבת ההיסטוריה של השאמי היא הזכר
היחיד לנצר הרבים וחשוב מאוד שגם תכבו את השרפה בכרמל. ותורידו מחירים. ותחזירו את גלעד שליט.
ובשום פנים ואופן אל תפספסו ארוחת בוקר טובה.

ואסיים הפעם במילים חמות שאמר לי לא פעם ברווזאוסקאס ידידי הטוב עת עלה לגרדום:
"אם יש לך מספיק כסף - תשקיע בסנטר טוב!"
וזה מה שאני מתכוון לעשות כי סנטר זה אכן מה שחסר לי כרגע. וגם קצת קש באוזניים.
אז יאללה ביוש מיאסיוש...

עד הפעם הבאה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל rasta yasi אלא אם צויין אחרת