00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרבולה מחייכת

ליידי, תעשי לי גאגא!


שונאת טרנדים. כל פעם שיש איזו אופנה חדשה שגורמת לאלפי נערות (מה לעשות, נשים הן טיפשות וגברים שולטים, לא?) לצרוח בלי הכרה עד שכמה מהן מתעלפות- המוח שלי ננעל על מצב אנטיגוניזם ממנו מאוד קשה גובל בבלתי אפשרי להוציא אותי. נגזרת של העניין היא שאחת לכמה זמן, כשבאמת יש סיבה להיסטריה, אני מפספסת דברים גדולים בזמן התרחשותם. את הארי פוטר, לדוגמא, התחלתי לקרוא מהספר הרביעי, וגם זה רק כי אחי קיבל אותו מתנה ליומולדת וחצי שנה הוא שכב אצלו בספריה והעלה אבק. על דמדומים סרבתי לתת את הדעת כל זמן שזה הוקרן בקולנוע. רק לילה של שיעמום מוחלט וזמינות הסרט גרמו לי לתת צ'אנס ולגלות שבאמת מדובר במשהו חדשני. פייר? פשוט הנחתי שארדם עם זה ברקע.

אז כשכל העולם געש ורעש וגיאגא כאילו אין מחר על איזו... ליידי גאגא אחת... סרבתי לשמוע. זה לא היה כזה קשה, סה"כ אני די סולדת ממועדונים, ואת המוסיקה שלי אני זו שבוחרת. אז התעלמתי ממנה. היא, כמובן, בכתה, צרחה והתחננה שאקשיב לשיריה, אבל אתם יודעים... "לא" זה "לא". עד שיום בהיר אחד לפני כמה חודשים נתקלתי בפרסומת עם שיר רקע מדהים ביותר. הוא היה קצבי, קליט וכיפי. הלכתי ליוטוב ורשמתי "רא רא רא אה אה", ומשם הכל היסטוריה. השיר המעולה "bad romance" נגלה בפני, מיד אחריו "poker face", "paparazzi" וכמובן "alejandro". 

אז הפלייליסט שלי הועשרה קצת, הרינגטון שלי שר "I want your love and I want your revenge", ולמשמע השירים האלה גיליתי שהרבה יותר קל לי לרוץ או לתפעל את מכשיר הסקי. משהו בהם פשוט מחדיר אדרנלין מטורף מהסוג שגורם לך להבין למה המוסיקה תפסה את מקום הכבוד שלה בהיסטוריה האנושית כדבר שמאחד את כולנו. אבל גם עכשיו, אחרי שהודתי ביני לבין עצמי שטעיתי בנוגע לשירים, עדיין לא עלה בדעתי שעלי לראות את הקליפים. סה"כ חטיבת הביניים הייתה וחלפה לה, נכון?

הפעם הראשונה שאמרתי "לא ראיתי את הקליפ של זה" זכתה לזעזוע עמוק, בוז ומבטי זלזול. נגררתי (אני לא צוחקת. פיסית.) אל היוטוב האהוב, כדי שאוכל למצוא גאולה. ואכן, פעם שנייה- ליידי גאגא הדהימה אותי. כל קליפ שלה מושקע ברמות של מיני-סרט, ונותן תחושת התלהבות ראשונית כזו. כאילו חוזים בהתהוותה של גדולה אמיתית. ילדותי קצת, אולי, אבל למי אכפת?

עוד כשיצא הקליפ (המצויין) "Born this way" היו דיבורים על הקליפ הבא, "judas", שאמור היה להיות מזעזע מאוד ולהקים על הגאגא את כל העולם הקתולי (כאילו שהם לא מעוצבנים עליה מספיק גם ככה) ולמען האמת ציפיתי למשהו הרבה יותר שערורייתי מהתוצאה הסופית של השיר על היהודי הארור שבגד בישו והביא לצליבתו. אולי אם אתה נוצרי אתה מרגיש משהו בוער יותר משאני אי פעם אוכל להבין כשאני צופה בקליפ הזה. כמו שאני רואה אותו- פשוט עוד שיר מעולה מבית היוצר הגאגאי, ועוד קליפ מושקע ואיכותי... לא שערורייתי במיוחד.

ליידי גאגא עושה לדור שלי מה שמדונה עשתה לדור של אמא שלי. בניגוד לאז, תקופה בה הכתף של ריטה התסיסה את כל ישראל כאילו היה זה פורנו רך, הדור שלי לא כזה... תמים. אנחנו לא מזועזעים בקלות כזו, אבל, לעזאזל, היא מצליחה ובגדול. אני מאוד מקווה, ומאמינה יש לציין, שעוד הרבה שנים עדיין נשמע על הגאגא והיא תהיה פעילה כמו היום. היא מוציאה ממני התלהבות שאף פעם לא הייתה לי מזמרים. מעולם לא רציתי להיות בהופעה, לא חשוב כמה הערכתי את האמן המופיע, אבל עכשיו? אני ממש מחכה שהיא תגיע שוב לארץ. לראות אותה נותנת שואו צריך להיות אדיר. 

אחתום בקליפ שכל המדיה טוענת כי "judas" עומד לרשת את מקומו-  "bad romance". גם כי הוא (עדיין) הכי כבש אותי וגם כי, כמו הספר הרביעי של הארי פוטר, לתגלית שמור מקום חם בלב שלי:

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל just GL אלא אם צויין אחרת