00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אבודים, אבל לגמרי

דארמה: הגירסה הלטינית

כבר ציינתי עד כמה אני אוהב סימטריה?
זה כלום לעומת החיבה שלי למטאפורות

מאת: אילן

הפרק "מעבר לים" הוא הפרק שציפיתי לו מאז סיום עונה 5.
הטוויסט של סוף עונה 5 גילה לנו שכל מה שראינו בסידרה בכלל ובעונה 5 בפרט היה חלק מקנוניה.
קנוניה שנוהלה ע"י העשן השחור במטרה להרוג את ג'ייקוב.
וברגע שגילינו את זה, מיד עלו השאלות החדשות; מיהו ג'ייקוב? איך הוא הגיע לאי?
איזה כוחות יש לו? איזו אחריות יש לו? ומה זה העשן השחור?
איך אמרה "אמא" בפרק האחרון? על כל תשובה עולות שאלות חדשות.

הפרק "מעבר לים" המשיך את הסיפור בדיוק מהרגע בו לא-לוק הורג את ג'ייקוב.
הוא קופץ לאחור אל סיפור הרקע של שני היריבים הללו כדי לתת את האקספוזיציה.
אין כאן "תשובות". אין כאן הסברים. יש כאן צעד לאחור כדי לראות את התמונה בכללותה.

ומהי התמונה בכללותה?
אף אחד לא יודע. אף אחד לא יודע כלום.
ג'ייקוב הוא לא אל ולא חצי אל. הוא בסך הכל בן אדם שנקלע אל האי ונהנה מהתכונות שלו.
בדיוק כמו "אמא" שהיתה שם לפניו. ואין טעם לשאול מי היה שם לפניה ומי לימד אותה על האי.
הפרק הזה מסביר לנו בצורה ברורה שמדובר בסיפור שחוזר על עצמו שוב ושוב:
הם באים, הם הורסים ואז מסתלקים.

קלאודיה, אמא של ג'ייקוב ושל האיש בשחור, הגיעה אל האי כאשר ספינתה נטרפה, והיא בהריון מתקדם.
בדיוק כמו רוסו. בדיוק כמו קלייר.
וכמו שתי האמהות הטראגיות הללו, גם היא יולדת על האי - והילדים נלקחים ממנה.
בהמשך היא מתגלה כרוח רפאים מול האיש בשחור, בדיוק כמו בן אשר ראה את הרוח של אמו והלך אחריה אל ה"אחרים".

רוצים עוד הקבלות?
מה דעתכם על האנשים שהגיעו איתה בספינה, אשר מאתרים נקודות של מגנטיות חזקה על האי וחופרים כדי לחקור אותן.
הרי זו הגירסה הלטינית של פרוייקט דארמה.
וגם אחריתם היתה כמו דארמה - טיהור מוחלט.
בואו נניח שגם סיפורה של התרבות המצרית על האי היא סיפור דומה.
הם באו, חפרו, חקרו, בנו, הרסו - והלכו.

הסיפור חוזר על עצמו. זה מה שהפרק מספר לנו.
אין טעם לשאול מי זה ג'ייקוב ומה הוא עושה על האי; בואו נעקוב אחרי ג'ק שפרד ונקבל תשובה.
הרי גם ג'ייקוב עצמו לא יודע הרבה על האי. הוא יודע רק את המעט ש"אמא" המשוגעת סיפרה לו.
ומניין הידע שלה? ממישהו שסיפר לה, לא? ומדברים שהיא ראתה והבינה בעצמה.
כך נולדת מסורת. כך מתהווה דת - כדי להסביר לנו את המסתורין של העולם. את מקור החיים.

"אמא" מגדלת את ג'ייקוב ואת האיש בשחור על פי דת מסויימת.
כל אחד מהם לוקח חלק אחר מהמורשת שלה.
ג'ייקוב לוקח על עצמו להגן על האי, האיש בשחור לוקח את ההשקפה לגבי הטבע האנושי.
את הידע שלו על האי ועל תכונותיו הוא מסיק בעצמו, ואז הוא כופר באופן בו גידלה אותו.
הוא פונה עורף לאמונה ומעדיף לחקור בעצמו את האי, כמו מדען.

זהו הסיפור. אין כאן טוב מוחלט ואין רע מוחלט. העשן השחור הוא לא התגלמות הרוע, אלא נשמה של אדם מתוסכל וחסר תקווה.
וג'ייקוב הוא לא התגלמות הטוב שבעולם. הוא בסך הכל ילד טוב שעושה את מה ש"אמא" לימדה אותו.
לא לחינם "אמא" והאיש בשחור הם דמויות חסרות שם.
הם בסך הכל חוליה בשרשרת, מטאפורה למצב קיומי אינסופי.
מצב בו אנחנו חיים בעולם אבסורדי ולא מובן, ומנסים למצוא בו חוקיות.
יש מי שפונה אל האמונה, ואחר פונה לכיוון המדע.
ההתנגשות ביניהם מולידה טראגדיה; טראגדיה בה אין צודק או טועה, אלא רק השקפות מנוגדות על העולם.

זו היתה המיתולוגיה של האי. אלה ה"תשובות" לגבי מקורו של העשן השחור ומוצאו של ג'ייקוב.
התשובות הללו יכולות להוליד שאלות חדשות, אבל אין בהן טעם. הסידרה הזו לא נועדה לתת תשובות.
הסידרה "אבודים" במיטבה כאשר היא מציתה את הדמיון ושולחת אותנו להציע תשובות למסתורין, לא כאשר היא פותרת אותו.

כעת נחזור לגיבורים שלנו, לאלה מהם שנותרו בחיים.
נחזור לעלילה, להסתבכות, לגורל שלהם.
בשבוע שעבר ניסיתי לחזות כאן מה יעלה בגורלם.
כמה טעיתי, הא?
לא די בכך ש"אדם וחווה" הם לא קייט והארלי, הרי שכעת מגיע הראיון הזה עם המפיקים בו הם מבשרים שהם לא יחזרו לסצינת המרדף בסירה.
אז כנראה שג'ולייט לא תהרוג את סוייר.
כנראה שאני לא אמור לנסות לנחש מה יקרה בהמשך.

ואולי אנחנו כבר יודעים מה יקרה. אולי זה סיפור מחזורי ואינסופי?
ומצד שני, אולי הדור הנוכחי, של ג'ק וקייט, הוא זה שישבור את המחזוריות?
עוד שני פרקים נדע את הכל. אולי.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל losties אלא אם צויין אחרת