00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מה שיותר עמוק

הזמן לא תמיד עושה את שלו

אני יושבת באמצע הסלון בבית של ההורים שלי. אני מניחה שהתמונה הראשונה שעולה ברוחכם היא כנראה סלון משפחתי ריחב היקף, עם ספות פרחוניות, טלויזיה, ציורים של דה וינצ`י על הקירות ובעיקר חוסר פרטיות מעיק.
ובכן, הסלון של הבית של ההורים שלי תמיד מבולגן. שמיכות על הספות האדומות-כהות, עיתונים על השולחן, כוסות קפה מהבוקר. הוא לא מבולגן באופן שקשה להתסכל - וכמו בית פולני טוב, כשבאים אורחים הוא תמיד מסודר למשעי - אבל בוא נאמר שהבית שלי הוא אכן "בית שגרים בו". על הקירות יש בוטרו ומודליאני במקום דה וינצ`י, הטלויזיה היא פלזמה זולה עם יס מקס ואמנם אמא שכובה על הספה, אך היא ישנה לחלוטין. כך שחוסר פרטיות, בשעות הלילה, הוא לא מאפיין של סלון הבית.

זה משעשע. זה חייב להיות משעשע. כי כל דבר שהוא עצוב מספיק כדי שלא נוכל לדבר עליו, הוא בסופו של דבר גם מצחיק-עד-כדי-כאב.
השבוע סיפרתי לאחותי הגדולה שעזבה את בית הורינו, שהלכתי לקנות עם סבתא חיתולים לסבא שלנו. ותוך כדי השיחה גיחכתי וסיפרתי כמה בדיחות, והיא אמרה לי "גליה, זה לא כל כך מצחיק..." ואז פניתי אליה בחיוך ושאלתי אותה: "אז מה נעשה, נבכה?" והיא ענתה : "בכל פעם שאני שומעת דבר כזה יש לי לכלוכית בעין."

אני המשכתי לצחוק.

כן. זה מבאס ועצוב שסבא שלנו, ניצול שואה, האדם שהיה עבורנו גם אבא וגם סבא וגם אח, מי שנחשב בעינינו כאדם הכי חזק והכי גיבור והכי-הכי, מי שהסיע אותנו ברחבי העיר והארץ - לא רק שלא יכול לנהוג היום, אלא שהוא גם צריך להשתמש בחיתולים כי יש לו בעיה שכנראה לא תיפתר במערכת השתן. והוא בקושי הולך, וקשה לו, אבל הוא צלול לגמרי ומבסוט מהחיים. אז כן. זה מבאס מאד. אבל זה גם נורא מצחיק, לנסוע עם סבתא לסופר-פארם, להחזיק לה יד ולקנות איתה חיתולים למבוגרים. זה גם מאד מצחיק לדמיין את סבתא מלבישה לסבא חיתול. זה נורא, אבל זה גם משעשע-עד-כדי-עילפון.

כן, זה מבאס נורא להיפרד מבן זוג אחרי שלוש שנים. בן הזוג שהיה הראשון שלך, בן הזוג שנתת לו את כל כולך, ובעיקר את מי שאת. בן הזוג שנתת לו לאהוב אותך ולהיכנס לחייך, ואת התעקשת להיכנס לחייו גם כששניכם לא הייתם בטוחים שזה הצעד הנכון. בן הזוג שהיה האדם היחיד שידע עליך הכל, שהכיר אותך טוב כל כך, לפעמים יותר משהכרת את עצמך. אהבה שמצד אחד ענתה על כל חוקי הז`אנר, ומצד שני הייתה מיוחדת ומגניבה ושונה וכל כך ייחודית לשניכם. זה כואב נורא, אבל זה גם מצחיק שאת כל כך רוצה אדם שהוא בסך הכל ילד. וזה גם מאד מצחיק שהפייסבוק הוא מוקד הרכילות הגדול ביותר, ושניה אחרי שהוא משנה את הסטטוס שלכם בפייסבוק את מקבלת עשרה טלפונים, ועוד לא הספקת לספר לאף אחד וכבר השכן ממול יודע בדיוק מה קרה. וזה מאד מצחיק שעשר דקות אחרי הפרידה האקס שולח הודעת טקסט ומבקש להיפגש. וזה כל כך מבדר, שהפרוד הטרי, הבחור שלפני חמש שעות היה החבר הכי טוב שלך והאדם שיכולת להיות כנה לחלוטין איתו, האדם היחיד שלא היית מסננת אף פעם וזה שתמיד ענה לך - רואה שהתחברת לתכנת המסנג`ר ומיד מתנתק. כן. להיפרד מחבר אחרי שנתיים וחצי זה כואב ושחור ונוראי, אבל זה גם משעשע-עד-כדי-דמעות.

וכן, זה מדכא לנפץ לעצמך את החלום אליו שאפת להגיע כל החיים. זה נורא לא למצוא את עצמך באחד מהמקומות המוצלחים ביותר בישראל. זה נורא פשוט לקום וללכת ממקום שקיבל אותך באהבה ואתה פשוט לא יכולת להתמודד איתו. זה כל כך עצוב שבמקום לכבוש את העולם ולכתוב ולדבר בפלטפורמה עתירת רייטינג והשפעה, אני יושבת בבית כי מרוב מחשבות ודכאונות לא יכולתי לתפקד. זה נורא שאני, גליה, הבחורה הכי מוצלחת בשכבה ובבית הספר ואפילו בעיר, לוקחת כדורים אנטי-דיכאון. זה מזעזע לראות בן אדם כל כך מוכשר ומוצלח הופך לחולה רוח קטן, רק כי ההצלחה הזאת נפלה עליו באופן שהוא לא יכול היה לשאת אותה. זה כל כך מדכא לבעוט בחלום הכי גדול שיש, ולטפל בדיכאון שנוצר כתוצאה מיתר-הצלחה, אבל זה גם משעשע-עד-כדי-אושר.

וכעת תגיע הקלישאה הגדולה ביותר בהקשר הזה.

העולם מצחיק, אז צוחקים.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ציפור שחורה כחולה אלא אם צויין אחרת