00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים עוברים בקליק

להשתפר במכמורת עם רז גורן

אחרי שהתשתי את עצמי היטב ביום שישי, חיפשתי רכיבה רגועה יותר, או לפחות כזו ש:

א. לא מצריכה השכמה מוקדמת מדי
ב. אין בה בוץ

לאור הדרישות האלו, רכיבה עם אבינועם וקבוצת אופן מצרעה לצובה יורדת מהפרק ואני מצטרפת לקבוצה של רז גורן, האיש והאגדה, שבאופן חד פעמי מדווש בשבת, במקום ביום שישי.

רז, שעבר עליו שבוע לא פשוט, בחר מסלול מעודן, "מכמורת משופר"  היוצא מתחנת "פז" במחלף ינאי ואני איתם.

הקבוצה של רז, "Northrn riders", היא קבוצה מסודרת, בעלת נהלים ברורים ומסורת.

כמו למשל - רכיבה כל יום שישי. מוקדם.  והרבה.  עם גובה מצטבר מאוד.

כך שהרכיבה הזו, קצת קטנה עליהם - משהו בסגנון של סיבוב בחצר, לא באמת נחשב לרכיבה רצינית.

ובכל זאת - מצליחים למצוא כמה סינגלים חמודים לפתוח את היום.

רז גורן, למי שטרם שמע, ידע או הכיר, הוא סמכות על בכל הקשור למסלולי רכיבה.

ואת הידע הזה הוא מפיץ באופן חפשי ברשת, כולל תיאורים, מפות, קבצי ניווט לג`יפיאס, גרף גבהים ואפילו דירוג קושי.

לא סתם הערכה גסה לפי ראות המחבר, אלא מדד משוקלל ומפורט המספר בדיוק מה צפוי לרוכב בטיול.

ומכיוון שרז טרח לתאר כל כך טוב את המסלול, לא נותר לי אלא לעסוק בתהיות ברומו של עולם, הצצות במהלך הרכיבה.

אנחנו חולפים על פני גשר הצבים ורוכבים לאורך נחל אלכסנדר.

דותן, ששריר הארבע ראשי שלו בולט גם במנוחה, מעיף מבט לעבר הרוכבים האחרים שעל השביל ומסנן, בנימה מעט מבטלת, הערה על "רוכבי נחל אלכסנדר".

אני מתקוממת.

נכון, מי שרגיל לרכיבות של ארבע-חמש שעות, עם גובה מצטבר המתקרב לאלף מטרים, ישתעמם עד מהרה מרכיבה מישורית, תהא יפה ככל שתהיה.

ומצד שני - כל עוד הרוכב נהנה מעצם הרכיבה, מה פסול יש בדבר?

ומי אמר שיש דרישת סף שמתחתיה הרכיבה "לא נחשבת"?

וכן, כל כך הרבה פעמים דיוושתי במסלול השטוח המקיף את אגמון החולה ובכל פעם נהנתי מחדש: מהנופים, מהמראות, מהציפורים ומעצם הרכיבה עצמה.

 

הכל תלוי במה מחפשים, מה רוצים להשיג ומה יש בהישג דוושה...
 
לאחר ביקור בחרבת סמארה ורכיבה כמעט ללא בוץ בכלל צפונה, במקביל לכביש החוף, חצינו את הכביש בגשר הולכי הרגל של מחלף אולגה, קיבלנו שיעור בחציית שלוליות מילד מקומי שרכב על אופני מדבקה דרך שלולית שחצינו בהליכה זהירה והמשכנו לאורך הים, במסלול שפשוט עושה חשק לעוד.  והמון.


זיו, שהבטיח לי שבקטע הזה יהיו תמונות טובות (הנה אחת לדוגמא - )


תוהה מה אני יותר: צלמת או רוכבת?
 
נו, האם באמת צריך הגדרות? אני תוהה בחזרה.
התשובה ברורה.
הרכיבה, עבורי, היא סוג של טיול. והטיול, מעבר לשאיפת האויר הצלול והאתגר, הוא הזדמנות לצלם.
 
הרכיבה פשוט מאפשרת להגיע ליותר מקומות באותו הזמן 
 
כן, קורה לפעמים שאני חוזרת מרכיבה בלי שצילמתי כלום.
 
בדרך כלל, ברכיבות כאלו, יש הרבה "תמונות שלא צילמתי" - רגעים שאילו יכלתי הייתי מצלמת, אלא שהם חלפו לפני שהספקתי.
 
גם ברכיבה הזו, ישנם רגעים שכאלו, אלא שהקבוצה מדוושת במהירות ואני לא מספיקה לצלם תוך כדי תנועה מהירה.
 
 
רציתי, למשל, במהלך הרכיבה, לצלם מהצד את הרוכבים על מצוק הכורכר, כשמאחוריהם הים ומתחת גלגליהם הסלע.
 
לא הספקתי...
 
רק בים, במקום שאיפשר לי צילום תוך כדי רכיבה, הצלחתי.
 
 
יום של חורף
 
על החול המהודק של שפת הים
 
ואפילו פה - רז מגלה לנו סינגל חינני ומהנה.
 
 
שלוש שעות, בדיוק כמו התכנון ואנחנו בחזרה במגרש החניה.
 
אחרי בוקר שכזה, עוד יש הרבה אנרגיות שמבקשות להתפרץ.
 
אבל יש שני זוגות אופנים לשטוף קודם
 
וכשאני מסיימת, עולים מהדרום הדי תחילת המבצע וכל התכניות לצאת לרכיבה נוספת, נדחקים למועד אחר...
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אצטק קאמרה אלא אם צויין אחרת