00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מועצת השבט של צפניה

פרק הגמר - "אישה בלי רקע קרבי"


 

כראוי לעונה בזיונית, גם הגמר הגדול היה בזיוני. הוא היה מבולגן, פתאטי, בזיוני ובעיקר – שחט סופית את הפורמט המקורי. לפחות נועם לא ניצח. זה גם משהו. כמובן שהמנצח האמיתי של העונה הוא הבלוג הזה שהביא לכם את ההצבעה הסופית כבר לפני 4 ימים.

 

עוד לפני שהגמר התחיל, זכינו לקבל תוכנית קדם-גמר עם גיא פינס שעיקרה היה לראות כיצד חנה לסלאו מתעללת במיקי בוגנים. למרות תצוגת הנפל של לסלאו למדנו כמה דברים מהתוכנית:
1. הרעיון לשחוט את קוריצה – לא הגיע מדן מנו.
2. גם לדן וגם לנועם יש אח שנקרא "מודי".
WTF?
3. בגד הים של מרינה ניתן לה ע"י ההפקה. היא הגיעה לאי עם בגד ים אחר.
4. מנהיג המעריצים של נועם (ויש לומר, מנהיג המעריצים המבוגר של נועם) סבור ש"לדן אין מקום בגמר הזה". אח, האירוניה.
5. כ-ל המעריצים של נועם שהגיעו ליד אליהו התלבשו בחולצה ורודה כי "ורוד זה אהבה ואנחנו אוהבים את נועם". הבלוג אוהב הרמות להנחתה. תודה.

 

הפרק נפתח כשרובוארץ טס במסוק עם ההצבעה הגורלית. המתמודדים נכנסים לאפולוניה מיוזעים מהדרינק בברסרי והמסוק כמובן מפספס אותם. מרינה מביטה לשמיים ותוהה למה רובוארץ בורח ממנה. קשה לא להבין אותו, לך תספר לבחורה הכי תחרותית ביקום שהיא הודחה 0-10. נועם מודה שאין לו מושג מה עומד לקרות ומרינה מדברת על הישבן שלה. רובוארץ מדיח את מרינה פה אחד ומרינה עוזבת כשהלפיד שלה עדיין דולק ומרמורים בנשמתה: "לעולם לא אשלים עם זה. איך אני יכולה?". די כבר נודניקית. דפדפי.

 

רובוארץ אומר ש"מרגע זה, כולכם שווים בפני חבר המושבעים" ואני משחרר צחקוק קל שהופך לתמיהה כשדן מעיד שמגיע לנועם להיות בגמר. WTF?

 

מועצת השבט האחרונה נפתחת כשרובוארץ מסביר על משאל העם שבעצם היה הדרך של ההפקה לעשות קצת כסף על הצד. קצת חבל שהשקופית טענה שצריך לשלוח סמס ל-*7272, כולם הרי יודעים (אחרי 8 הפקות של טדי) שאי אפשר לשלוח סמסים לכוכביות. אני מקווה שלא יפטרו את מי שאחראי על הטעות הזו, יש אנשים אחרים שראוי לפטר. על טעויות גדולות עוד יותר.

 

רובוארץ המשיך לחפור עם "התחלתם עם דף נקי ויצרתם מציאות". מסכן. הוא חשב שהוא פונה לעורכי התוכנית ולא למתמודדים שאכן הביטו בו קצת המומים. "המושבעים יוכלו לפנות אליכם בפעם הראשונה מאז הודחו", המשיך הרובוארץ כאילו לא חלפה כמעט שנה מסוף הצילומים והחבר`ה מורידים דרינקים כל יום.

 

הפיינליסטים פנו אל המושבעים בנאומי פתיחה שהוכתבו להם מראש ודן סיפר על צו ה-8 שקיבל במלחמת לבנון השניה. היה מאוד מרגש. רגע אחרי זה הוא גם הבטיח לתרום מחצית מהכסף לנוער בסיכון. מה אכפת לו? חצי מאפס זה אפס. זה לא שהוא באמת ייתן משהו. מלך.

 

נעמה מלמלה משהו על זה שהיא לא הגיעה מרקע קרבי. משתמטת. ונועם טען שהוא "לא איש של מילים. תשפטו לא רק את המשחק, אלא גם את האדם". פייייי יה.

 

ואז הכל התחיל להשתגע. כלומר, קפון התחיל להשתגע. "קר פה קצת לא? אז בואו נדליק אש". אללי, אני רעדתי, בוטנר ליקק לעצמו את הזנב וג`יימי ברח לחדר השינה. קריפי. באופן כללי, הקפון התנהג בצורה קצת פסיכוטית. הוא התחיל באזהרת "אם את משקרת לי, את מאבדת את הקול שלי" והמשיך עם "קנית אויב בחבר המושבעים. ולא סתם אויב. את עידן קפון". היה מבדר לראות אותו. קצת חבל שדן לקח את האשמה על מות קוריצה לעצמו לאחר שהערב גילינו שהייתה זו ההפקה שהורתה לו לעשות את זה. אבל שוין. לא באמת אכפת לנו, נכון?

 

ליה עולה אחריו ומציקה לנעמה על זה שעזבה את הילדים. כל כך ינואר 2008 מצידה. אנחנו לא אמרנו כלום כשעזבת את אשקלון והפקרת את כל הילדים שם, נכון? נקסט.

 

רובוארץ מספר לכולם על עדויות אופי, כלומר, קטעי וידאו בהם יוכלו גם המודחים הראשונים לתקוף את הפיינליסטים. WTF2?

 

נעמה סופגת אש מכולם וקפון מקנח: "היא הפרחה האינטיליגנטית".

 

תורה של ורה לשאול שאלות מגיע והיא תוהה מדוע נעמה הקריבה כל כך הרבה כדי להגיע למשחק? נעמה כבר דומעת אחרי עדויות האופי ועונה שזה בגלל אביה המנוח. ורה לא נראית מרוצה אבל גם לה יש קו אדום. מסתבר.

 

משה מגיע למרכז הבמה ותוהה מה הוא היה בשביל דן ונעמה. נעמה לא עונה אז אני מניח שזה אומר "כלום" כי העורכים אף פעם לא משמיטים קטעים מהתוכנית ודן אומר לו שהם היו "חברים עד כמה שהמשחק מאפשר" ומחמיא לו על משחק טוב.

 

עדויות האופי של נועם מגיעות ומסתבר שאלכס עדיין חי בסרט הגרוע בו הוא ונועם אחים, כפילים או אלכסים קטנים. לה לה לנד. ליה מטעימה: "קופסה יפה". מלכה. ממורמרעומר מככב עם "לנועם לא הייתה אסטרטגיה. הכי הרבה לילה עם יעל. סוג של אסטרטגיה". צקצקצק. כל החבר`ה עברו בתוכך כאילו את רכוש ציבורי.

 

מושיק הפרזנטור של ראש המועצה כולה מושיק מנג`ס שוב עם נאום הערכים שלו ועל זה שהוא לא רוצה שהילדים שלו יגדלו על ערכים כאלה מה שיגרום לדן לומר אחר כך את המשפט הקלאסי הבא: "אתה תהיה גאה אם הבן שלך יגדל להיות כמוני". אחחחח. תענוג. 0-1 לדן והתקף אפנדציט קל למושיק.

 

האירוניה ממשיכה להגיע לשיאים חדשים כשמושיק שזכה לאחרונה בראשות מועצת סביון שואל את דן על שאיפות פוליטיות עתידיות. מסתבר שמושיק קרא על זה בעיתון אחרי שנסע על האופנוע החדש שהוא מקדם. דן בתגובה מפנה אותו לידיעה על הרומן בין מושיק ומרינה ומרינה מצחקקת. 0-2 לדן.

 

מושיק לא נכנע ושוב ממלמל משהו על יושר, עקימות ו"ערכים זה ערכים" אבל גם לרובוארץ נמאס מזה והוא מעיף אותו לכיסא שלו.

 

ההולוגרמה הכי ערכית ביקום מגיעה וטוענת שאת נועם היא לא מכירה (מה שלא ימנע ממנה להצביע עבורו) ושדן ונעמה לא ראויים לשאלה. איי איי איי. מרמור סו מאצ`?

 

עדויות האופי של דן מוקרנות וכמובן שמושיק מפציע שוב עם נאום הערכים שלו. קרייסט, לא נמאס לו?

 

תורה של יעל מגיע והיא מנסה לראות עד כמה נועם אמין או משהו כזה. היא שואלת אותו אם החברות ביניהם תיפגע במידה ולא תצביע לו. נועם אומר שבכל מקרה יישארו חברים ויעל מחייכת. איזה יופי.

 

גיא החיובי נותן לפיינליסטים לטנף אחד על השני ונועם טוען שדן ונעמה זלזלו ופגעו באנשים. נעמה אומרת שדן שיחק משחק מלוכלך ושנועם לא שיחק משחק חברתי. דן עושה פרצוף של דבורה ואומר שאין לו מילים רעות להגיד. אולי ככה הוא ישיג את המליון.

 

מרינה, המושבעת האחרונה, מגיעה ומתקשה להעמיד פנים שהיא לא כועסת: "אף אחד לא ראוי. אף אחד מכם לא צריך להיות בגמר". יאללה יאללה. מרינה דורשת מדן ומנעמה להסביר לה למה הם הצביעו נגדה. דן מפגין נטיה לאובדנות וממלמל משהו על זה שהוא רצה להתמודד מול נועם, נעמה אומרת שמוסרית היא לא יכלה להצביע נגד נועם לאחר שפרגן לה חסינות. מרינה לא משתכנעת. כלומר, מעמידה פנים שהיא לא משתכנעת וחוזרת למקומה.

 

תודה לאל מועצת השבט האחרונה הסתיימה. רובוארץ שוב עולה על מסוק שנוחת משום מה בעזריאלי ולא ביד אליהו והמתמודדים נוסעים במשך 6 ימים מאפולוניה לתל אביב. תמיד יש פקק בין אולגה וחבצלת. תמיד.

 

יד אליהו מפנק אותנו עם אנשים שחורים שמתופפים על תופים ועם פסקול הסדרה שנתקע על "אמאיה". המתמודדים נכנסים ונעמה לא צולעת למרות הנקע ההו כה כואב מלפני יומיים.

 

רובוארץ מתחיל את שלב האיחוד עוד לפני שההצבעה התקיימה ומוכיח בפעם המי יודע כמה שההפקה הזו שוחטת את הפורמט המקורי בלי למצמץ.

 

בין לבין בהפקה מפרגנים קטע וידאו שנועד למפרסמים שיקנו זמן פרסום בעונה הבאה ("כשמחפשים הישרדות יש למעלה מ-7 מליון תוצאות!". מוזר לי יצאו רק למעלה ממליון) ורובוארץ מציג בול של משתתפי ההסתדרות.

 

אלכס פונה לבלוגרים ברחבי היקום ומספר ש"אנחנו סבלנו ברמות הכי קשות. תפסיקו לכתוב את כל השטויות".

 

בסדר. אפסיק לכתוב. דווקא יצא אחלה בחלה של טיימינג כי ממש אין לי מה לכתוב על הקלטת של ההורים של משה. איזו התעללות בגופה.

 

ליה מספרת שחזרה לציביליזציה וישנה תחת כיפת השמיים כמגן אנושי מפני קסאמים וקפון מספר שהוא ישן על הרצפה. מוזר. בד"כ בבתי משוגעים הכל מרופד.

 

נאומי הסיכום יוצאים לדרך ונועם מספר שהים היווה עבורו השראה כי הוא גדול ועצום ושהוא הרוויח אם מישהו ייקח משהו ממנו. נשבע לכם. זה מה שהוא אמר. דן מפסיד בכבוד ושולח ברכת "ג`יבארו לנצח" אלוהים יודע למי ונעמה שוב מספרת שהיא אישה יחידה בלי רקע קרבי. פעם היו מוקיעים נשים כאלו, היום נותנים להן ג`יפ.

 

במסגרת המשאל האינסופי, נשאלים תושבי ארגנטינה, מיקרונזיה, בוליביה וגאבון מי צריך לנצח. לאחר מכן גם המודחים הראשונים נשאלים ובעיקר מבלבלים את השכל. עם ישראל בוחר בנועם (68%) ובסופו של דבר מגיעים להצבעה!

 

כרגיל, קפון יוצא המשוגע העיקרי עם "היום אני ואתה נסגור חשבון" ו"דן, הבטחתי שלא ארשום את השם שלך וגם היום לא ארשום אותו". הייתי צוחק מזה אבל כבר ראיתי את זה באנגלית לפני כמה שנים.

 

יתר המושבעים מצביעים בדיוק כפי שחשפתי לפני 4 ימים ונעמה קסרי מוכרזת כמנצחת הגדולה.

 

הידד. כוח לצדפטות!

 

זה הזמן וזה המקום להיפרד מכולם.

 

הבלוג הכניס אותי לתקופה מאוד מאוד אינטנסיבית. לא עבר יום אחד בלי שהמייל שלי קיבל כמה פניות/טיפים/רסיסי מידע. הבלוג הזה הוא לא עוד בלוג. הבלוג הפך להיות מוצר נלווה לתוכנית ואתר תוכן בפני עצמו. כמות הכניסות וכמות הפולו-אפים לאייטמים שנכתבו כאן לראשונה הם ההוכחה.

 

תודה למתמודדים – היה לי כיף לצפות בכם. אמנם העריכה גרמה לצפיה להיות כמעט בלתי נסבלת אבל אין לי באמת שום דבר נגד אף אחד מכם. אתם הכוכבים שלי.

תודה למדליפים – הפכתם את הבלוג הזה לאחד המקומות היותר מעניינים בתקופה האחרונה.

תודה לחברי הטמטום שהיוו השראה ומקום מפלט.

ובעיקר תודה לקוראים – היה לי כיף לכתוב עבורכם. היה לי כיף לקרוא אתכם. היה לי כיף לחסום חלק מכם. בסה"כ, באמת היה פאן. תודה לכם. זה לא היה אותו הדבר בלעדיכם.

 

אתם יכולים למצוא אותי באופן שוטף בבלוג הזה. אנג`וי.

 

(בתמונה: מולי)(קולאז` באדיבות שרון גפן)

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

110 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל צפניה ומועצת השבט אלא אם צויין אחרת