00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג סיפורי הנונסנס של אביב וסתיו

מעשה שאירע בעת שהחתול שמיל התדפק על דלתו של דריידל

והנה אנו חוזרים למיודענו דריידל שהותרנו אותו להתקלח אי שם במקלחת ולהציף אותה בשל השערות הרבות שסתמו את חור הניקוז, ובשל כך נאלץ הנ"ז להחליף מקלחת ולזמן אינסטלטור שיתקן ויוציא הג`יפא והשערות שנצטברו שם עוד מתקופת מתושלח עליו השלום,עוד לפני מוש בן ארי שבחור הניקוז של מקלחתו ודאי נצטברו שערות כל שני וחמישי.

והנה אך גמר את מקלחתו ושם עליו מגבת כדוגמת טורבן ששמים עליהם ילידי מדינת אינדי"ע, הנה נשמעו נא דפיקות רמות בדלת. ודריידל קרא: "מי זה? א שטיקעל אורייח?"

ומשלא נענה בקול אנושי פתח את הדלת ולתדהמתו ראה חתול בגובה אנושי עם מסיכה והוא חובש כובע כדוגמת החתול במגפיים, אלא שהחתול במגפיים היה אדה והחתול שמיל היה מציאות. ודריידל נרתע למאחוריו וקרא:

"אוי א ברוך! גם מס הכנוסה שולחים חתולים! לא מספיק החתולה נחמה והגורים שלה ששלחתי מכאן ועכשיו בא חתול כל כך גבוה לחסייל אותי? אולי גם תחסייל את הכנרית יז`וויקה?"

והחתול פתח את פיו ואמר בחגיגיות: "אני הוא החתול שמיל! יש לי מועדון ובאתי להזמין אותך ספיישל, לשיר שם קטע חזנות! וזה יהיה בטלוויזיה, בשידור חי"

וחרה אפו של דריידל ולא נתקיים בו הפסוק "אחריש אתאפק" והוא ציווח על החתול שמיל ואמר:

"נתנו לחתול שמיל לשמור על החלב! אני לא הולך לא לדיסקאטעק ולא לטלויזיה. תיין לי לחיות את החיים שלי יא חתול. אני לא עושה משא ומתן עם חתולים!  ועוד החוצפע של הטלוויזיה! שולחים לי חתול להזמין אותי. אם היית מבקש כוס חלב, אולי הייתי נותן לך חלב מקולקל אבל בכל זאת הייתי נותן. ועכשיו אתה מבקש שאזמייר בפני חבר`ה ליצים? אתה לא מתבוייש! יא חתול בר מינן! א שלעכט קוטע! ויי זמיר!"

"אתה לא מבין דריידל.. אם אתה לא תשתתף אנחנו נזמין את...!"

"לא לא !" קטע דריידל את דבריו... "לפני כמה שנים היו פה שמשון ויובב... החתול והשועל עם החלושעס שלהם והיו לבושים שמאטעס כמו מוישה אופניק. וניסו לשכנע אותי להחליף את סבא ג`פטו בתכנית של פינוקיו... רק נתתי להם להיכנס לסלון.. ומיד הם גנבו את הקוגל של שבת ואת הקישקע והחרמז`לך של השוויגער שלי!"

ושמיל נסה ניסה לדבר על ליבו החמרמר והסלעי והגרניטי של דריידל אך ללא הועיל. ונתאכז אל ליבו ואל כיס המרה מרה. ומיד אמר בליבו להזמין את החזן האחר שמופיע ברשימה: את קלמן הערשטיק.הוא אמנם פחות טוב, אבל לא יתנגד להופיע בטלוויזיה שהרי "קול המון כקול שדי- וקול הטלוויזיה כקול ילדיי..." ומה אני מכניס הפתגם הקלוקל הזה,שאינו מוסיף מניה ומקצתיי לסיפור זה. אלא שמיד נכנסה בדריידל רוח הקפידא היתרה והיה שואל בטלפון בשלומה של אשתו ציפקה שהלכה לכינוס של נשי מזרחי וטרם שבה אל ביתה. ומסתבר היה כי נתקעה באין אוטובוס בדרך ז`בוטינסקי, ליד המספרה של דנגור העיראקי, ודריידל ציווה עליה ליקח מונית והוא ישלם לנהג טבין ותקילין.

 

והנה באותו יום ששודרה התכנית נסתובב מיודענו דריידל ברחוב דיזנגוף למען יקנה רגל קרושה במעדניה של בלומה שוורץ, והנה ראה חנות טלוויזיות ותמה אל ליבו אל המכשיר הפלאי, ורצה הגורל וכל הטלוויזיות היו על ערוץ אחד, דבר שלא כל כך תלוי היה בגורל מחמת גזירה קשה שהוציא שר התקשורת לבל ירבו ערוצין. ורצה הגורל בתזמון מקרים מופלא שבאותה שעה הייתה משודרת תכניתו של החתול שמיל והנה עמד להזמין את החזן קלמן הערשטיק לשיר כמה פרקי חזנות. ואותו קלמן מקולמן היה שנוא נפשו של דריידל מכיוון שנטל ממנו פעם אחת מבלי רשות, מפתחות בית השימוש ולא החזירן לידו אלא לאחר שדריידל נתאפק וכמעט ברח לו ואז נאלץ לברוח לשדה ולמצוא פינה. כפי שנאמר "ויברח יעקב שדה לבן". אבל לדריידל לא קראו יעקב והוא לא ברח לשדה של לבן אלא לגינה של קופלוביץ` המסכן. ובכל זאת אחרי כל אלו הוזמן פורץ לחדר חשוב זה והוחלף מנעול.

והנה ראה את קלמן והחתול שמיל מחליפים דחקות ביידיש כיד המלך קזימיר שמלך בפולין אי שם. כל זאת בתכנית שלפי דבריו של החתול שמיל "מוקדשת כולה לחזנות ושירים חסידיים". ומיד התעצבן בפומבי כשהוא אומר:

"אוי, בעד שום הון שבעולם לא אתן לקלמן שיכור זה לגנוב את ההצגה! הוא יזייף שם נורא! יעשה חילול שם שמיים ברבים!"

והוא נכנס לחנות הטלוויזיות. מוכר בעל שיער ארוך כמו ג`וני קאקר עמד שם ועיין בחוברת. דריידל שם ידו על כתף הבחור בשואלו:

"יונגער בוחר. תעזור לי להיכנס לטלוויזיה! יש את החתול שמיל!"

והבחור שהיה חביב עד מאוד ציחקק ואמר: "אי אפשר להיכנס לתוך טלוויזיה. זה נמצא באולפן! והאולפן יושב בגבעתיים!"

"אז תזמין לי מונית לגבעתיים!" דרש דריידל והצעיר כיבד אותו ומילא את רצונו

 

תוך כמה דקות היה דריידל בדרך לגבעתיים. לאחר עוד שלש דקות עצר ליד האולפן.

 

החתול שמיל עמד מאחורי הבמה, כשקלמן מזמר ואף מזייף את "שיר המעלות" בניגון של מודזי`ץ.מצלמות הטלויזיה שידרו ללא הירף והנה הופיע על הבמה דריידל . הסדרן הפנה אותו באופן טבעי לחתול שמיל ודריידל לחש לו:

"אדון חתול. יסלח לי כבודו. אבל אם יש ברירה בין הזייפן הזה לביני. אז תעלה אותי הבא בתור! אני מספר שתיים!"

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אביב וסתיו1 אלא אם צויין אחרת