מחר אהיה בן 35. מדהים איך השנים עוברות כל-כך מהר ואני זוכר שרק אתמול החזקתי את המצלמה הראשונה שלי, אני חושב שהייתי בן 5.
כשאני חושב כמה עברתי ומה הספקתי ואיפה הייתי ומה ראיתי הרשימה היא עצומה. אני עובד בתחום הבידור כבר שנים, תעשייה שצומחת ומתפתחת וכשאני עומד בצד ומסתכל על ההתנהלות לפעמים הכל נראה כמו בדיחה. התפקיד שלי מאוד ספציפי, צלם פפראצי, פתאום כשמעריב כבר לא הבית שלי המייל שלי פחות עמוס מיחצנים וסלבים פחות מתחנפים. הם עוברים למדיה הבאה שתיתן להם רבע עמוד של תהילה.
גיל 35. סוג של חצי חיים, לפחות החצי של החלק בו עובדים ונמצאים במרדף מתמיד אחרי קריירה/עבודה/משפחה/ילדים/פיתוח אישי. דווקא עכשיו כשיש לי יותר זמן אני יכול לעצור, לחשוב, לסכם. איכשהו ימי הולדת וימי כיפור הם הזמן הטוב ביותר לסיכומים וחשבונות נפש. כאילו שבזמנים אחרים בחיים זה לא מתאים וצריך לחכות עד לתאריך ספציפי בשביל לחשוב. הגיע תורי.
אני חושב כמה עברתי בכל שנותיי כצלם, תחילה במחלקת הניוז, כמה תאונות דרכים, פיגועים, בתי משפט, זירות פשע. השדרוג לעולם הסלבים עם הקמת רייטינג, מיתוג המוצר, יצירת מערך המקורות. ברשימה מהירה אני יכול לרשום דברים שהספקתי:
- לעבור 3 תאונות אופנוע ולהישאר בחיים
- להיות היחיד שהצליח לצלם את בר וליאו בביקורם בארץ, גם תמונה מטושטשת נחשבת
- וגם לתבוע אותה על דברים שאמרה עלי
- לשבור שיא בהמתנה מתחת לבית של נינה
- ולנהל איתה מערכת יחסים שעליה כתוב במילון אהבה-שנאה
- להציל לה ולסלבים נוספים את הרכב מגרירה 12,572 פעמים.
- שיישברו לי המצלמות 4 פעמים
- לעבור 7 דירות ב3 שנים
- לשמש בעל כורחי כבייבי-סיטר למגה סלבים כשנתקעו, פרטים בפוסטים הבאים
- להחזיק עם אותה בחורה כבר שנתיים וחצי
- וכמעט לאבד אותה בכל פעם שסאני לא חוזרת בזמן מהטיולים
- לראות הופעה של יובל המבולבל 3,768 פעמים.
- ולהגיע למצב שהשיר שלו "שלום לכם ילדים..." הוא המושמע ביותר בפלייליסט אצלי ב-3 שנים האחרונות
- לחגוג יום הולדת כל שנה ושנה בארוע מוצלח ביותר.
אני מאחל לעצמי את מה שאני מאחל לכולם, בריאות, אהבה, אושר. כל השאר לא חשוב. שיהיה לי יום הולדת שמח, נתראה בבר התמוז
הוספת תגובה לתגובה זו
