פעם, מאז IOL ואילך, הייתי ממהרת להירשם לכל קהילה חדשה ומגניבה ברשת, לתקוע שם יתד וירטואלי. באיזשהו שלב, לפני שנתיים או שלוש, נמאס לי להתפזר. נמאס לי שאני כבר לא זוכרת את הסיסמאות של הבלוגים שלי, נמאס לי לפזר את החיים שלי על פני הרשת. יש ביטוי באנגלית שמקבל כאן ביטוי מוחשי - spreading myself too thin. כשנמצאים בכל כך הרבה מקומות, גם אם זו נוכחות וירטואלית "בלבד", זה נורא רדוד.

ההידרדרות התחילה כבר כשפתחתי בלוג גם בקפה דה מרקר, למרות הממשק המעצבן, כדי להיות שם. היתה איזו תקופה בה היה מקובל ש"אם אתה לא שם אתה לא קיים". אבל מה עשיתי? פשוט העתקתי את אותן רשומות לכאן. כי כבר אין לי כוח לפרנס כמה בלוגים שונים. פעם זה ענה על צורך מסוים, הבלוג הסודי שלי, הבלוג המטורף שלי, הבלוג הקבוצתי שלי וכן הלאה. אבל למי יש זמן וכוח לזה (יש יס מקס!)

בכל אופן, נרשמתי שלשום לפייסבוק, אחרי שהתאפקתי הרבה זמן. קראתי אצל ג`ף פאלבר שבדיוק יש "יומולדת" - החבר הישראלי ה-100,000 שמצטרף לקהילה הווירטואלית הזאת -  והחלטתי שהגיע הזמן.

אז מלבד העובדה שבכך אני כנראה נפרדת לגמרי מכינויים בדויים ומחברת לגמרי את הזהות האינטרנטית שלי עם הזהות הפיזית הידועה (את אתר חבר`ה זנחתי לפני שנים, אני אפילו לא יודעת אם הוא עדיין קיים), אני מחבבת את פייסבוק. נדמה לי שיש בו את מה שצריך כדי להשאיר הכל, או כמעט הכל, במקום אחד. יש בו חברים, קולגות, היכרויות (די מעפן בינתיים, אני אתפלא מאוד אם משם תבוא האהבה הבאה שלי), שירות הודעות, קישורים לרשומות בבלוג, שיתופים תרבותיים (מוזיקה, ספרים, סרטים) והמון צעצועים וירטואליים, חלקם שווים וחלקם סתם קשקושים בלתי מזיקים.

עכשיו אני שומעת מוזיקה דרך איזו אפליקציה שמתחברת לפייסבוק, Qloud או משהו, ומביאה לי מיו-טיוב את הקליפים בזמן שאני נמצאת בתוך פייסבוק. אם החברים שלי ירצו, הם יוכלו לעשות בעקבותיי את אותו מסע מוזיקלי, ולהפך. נרשמתי לקבוצה ששואפת להגיע ל-6,000,000 יהודים חיים, נראה לי שהיא תגיע לזה במהירות רבה בקצב הזה.  הקמתי קבוצה לכותבים של ערוץ יחסים, והוספתי צעצוע חמוד שמייצר גרף שמחבר ויזואלית בין החברים שלי (כמו "פנדורה").

אתמול ראיתי שיש קהילה וירטואלית בה גם משלמים כסף עבור פעילויות של החברים שלך, ושל החברים של החברים שלך, עד לדור עשירי. אבל אני לא חושבת שאני אלך לשם. יותר מדי טירחה להיסחב שוב עם כל הדברים האלה. אז יש מצב שאני אשאר בפייסבוק בינתיים. נראה.

שלכם,

שרית Perkol.com

ואני גם עורכת את ערוץ יחסים