אסקופה נדרסת - משל לאדם מושפל וכנוע. מילולית: סף הבית שהכל דורכים עליו.

הנה מכה שרק עובדים שפופים וחסרי חוליות כמונו, המורים, היו יכולים לסבול.

נגיד שנקלעת לעימות עם תלמיד בכיתה סביב הפרת משמעת כלשהי. הילד הולך לביתו ומשמיץ אותך בלי שום קשר למציאות. ההורים מתקשרים זועמים למנהל בית הספר ותוקפים את המורה. המורה מזומן ל"שיחת ברור" עם המנהל וההורים.

במשך שבוע יושב לו המורה וחושש לגורלו. חבריו מנסים לעודד אותו, המנהל טוען שאין לו אפשרות למנוע מההורים לשוחח איתו, אפילו שלא ביררו עם המורה עצמו מה בכלל היה באירוע. השיחה כולה היא מעין ענישה של המורה המסכן, שהרי הוא לא עשה כלום, אבל מגיע נזוף אל מנהלו.

במקרים רבים יהיו ההורים המתלוננים מקורבים למנהל, בדרך כלל מועד ההורים ש"תורם כל כך לבית הספר" (ולכן חושב שמגיע לו הכל). המורה מגיע מראש בעמדת נחיתות, צריך להסביר שלא עשה דבר רע.

מכיוון שזהו בלוג המספר על מקרים מ"השטח", הנה שניים או שלושה:

מורה וותיק אמר לתלמיד "הבט בראי לרגע אחד" במטרה לגרום לו לקחת אחריות ולא להאשים את המורה בבעיותיו. ההורים התקשרו למנהל בצרחות וטענו שהמורה פגע בתלמיד השמנמן וקרא לו מכוער.

מורה אחרת דרשה מהתלמידה לא ללעוס סוכריה בשיעור. האם הזועמת התקשרה למנהל בכעס עצום בטענה שהמורה חייבה את התלמידה לזרוק את הסוכריה לפח, ולא איפשרה לה להכניסה לתיק, דבר שכמובן לא עלה כלל על הפרק (כאילו שאכפת למורה אם היא תכניס את הסוכריה לתיק).

מורה צעירה עמדה על כך שהעבודות יוגשו עד יום מסויים ושעה מסויימת. שני תלמידים פנו במהלך השיעור ואמרו שהוריהם מביאים להם את העבודה באיחור. כאשר גילתה המורה שאחד מהם משקר ומנצל את הזמן שניתן לו להעתקה, סרבה לקבל גם את עבודתו וגם את עבודת חברו. האם צילצלה בהיסטריה למנהל ודרשה פגישה איתו משום ש"המורה חשדה גם בו שהעתיק", בלי לברר כלל את המקרה עם המורה.

כשאני מתאר את כעסם וזעמם של ההורים, קשה לי להסביר לכם במה מדובר: צעקות, שיחות בלתי פוסקות למזכירות בית הספר, התפרצויות זעם ועוד ועוד. פשוט טירוף.

בשלושת המקרים הללו זומנו המורים למנהל, חוששים לגורלם ומאויימים, ממתינים לבדוק אם יצאו "זכאים" או לא. מיותר לציין (או לא) שהמנהל לא זימן את המורים אליו כדי לשמוע את הצד שלהם ולתת להם גיבוי עוד לפני השיחה.

ברור לגמרי שמורים אחרים מבינים את הרמז ולא יתעמתו עם תלמידים, בוודאי לא תלמידים שהם ילדים של הורי ועד ההורים או כל אחד אחר המקורב להנהלה. אף אחד לא רוצה לחיות בפחד.

אני כותב כאן לא מעט על כך שאנו עובדים במקצוע המדהים ביותר, הנפלא ביותר שיש. אני חייב לציין שלצד הימים הנפלאים שחוויתי השנה, קשה לי מאד לראות את המקרים שתיארתי כאן, ועוד רבים אחרים. האם מישהו יעמיד את אותן שלוש משפחות תוקפניות, כמעט אלימות, על טעותן ועל העוול שגרמו למורה? אני מסופק.

המשך שנה נפלאה לכולנו...

אני מנסה להביא לקוראי את הנעשה במערכת החינוך כפי שרואה זאת מורה פשוט, בבית ספר רגיל. ככזה, אני חושש שרוב הדברים לא יגיעו אף פעם לכיתות ולמסדרונות בית הספר (מהיעדרם של חלק אינני חושש, למעשה. טוב שלא יגיעו).

אני די מחבב את שר החינוך החדש, ולדעתי הוא למד היטב מרוזוולט איך לירות לכל הכיוונים כדי ליצור מראית עין של תזוזה (שגם היא חשובה!!!), אבל כאמור רוב ההכרזות יישארו במסדרונות של משרד החינוך.

הנה ההנחתות האחרונות והערותי במילים ספורות:

קביעת לבוש מורים מחייב - זה יקרה כשחזירים כשרים יעופו באוויר במבנה של בית הספר המשותף לטיסה של חיזבאללה וצה"ל.

צמצום היעדרויות המורים - זה מזכיר לי שקיבלתי מכתב נזיפה על היעדרות של כעשרים שעות. בכתב יד היה כתוב בסוגריים (מילואים).

סלבמורים - אנשים מפורסמים מוזמנים כל הזמן לבתי הספר, אם מישהו רוצה לממן זאת בנפרד, אני אשמח. גם אם יתבצע זה יפגע יותר משיעזור בפורמט שהוצע. לראשונה הסכמתי עם יאיר לפיד במדורו האחרון, אשר יצא נגד היוזמה במילים קשות וחכמות.

חינוך לציונות - על כך כבר כתבתי. ציונות אינה מה שחסר לתלמידינו כרגע.

צמצום הקמת בתי הספר הפרטיים - אני בעד. לא נראה לי שזה אפשרי, כי ההורים פשוט ישקיעו יותר כסף כדי למצוא לעצמם מסגרות מורמות מעם, אבל לך על זה, גדעון!

מבחני הערכה למורים - כן, כן. זה מהמשובחים. ונגיד שמורה לא עבר את הבחינה? את מי תביא במקומה? האם אתה מודע למחסור במורים שקיים כיום, ולזה שיהיה קיים בעתיד הקרוב?

גיוס אלפי מתנדבים להוראה - עוד צעד בהפיכת המערכת לנזקקת. מה עם איסוף אוכל למורים? התרמות בסופרפארם למען קניית מזגנים? לא יותר פשוט להשקיע במורים?

קצינים בבתי הספר - לעידוד הגיוס - זה קיים כבר. אפשר להתווכח על כך, אבל חדש זה לא.

שילוב בין שירה עברית לזמרים פופולארים - כן, כן. אני אראה את זה כשאביב גפן ישתף פעולה עם נינט טייב (אופס, זה כבר קרה?). וברצינות - לא רציני ולא יגיע לבתי הספר. מישהו יצטלם, מישהו יכתוב ושום דבר לא יזוז או יקרה.

פרסים כספיים לבתי-ספר "קרביים" - כתבתי כבר על הפיכתנו לספרטה. אפשר לתת תקציב מיוחד לגנים שבהם הילדים לא בוכים.

בונוס לפי ביצועים לבתי הספר - כתב העת המצויין ארץ אחרת הקדיש גליון לשאלה אם "הכל מדיד". אני מבין את הצורך למדוד, אבל בחינוך יש דברים, כפי שהגדיר כתב העת, שהם "דברים שאין להם שיעור".

פרסום תוצאות הבגרות לפי בתי ספר, ולא ישובים - זה יגיע, אין ספק בכלל.

מתן נקודות בציון על התנהגות טובה - זה קורה מזמן. צר לי שכתבי חינוך בעיתונים לא יודעים מה קורה זה שנים בבתי הספר ומדווחים על חידושים ישנים שכאלה.

סיפורי החסידות יכנסו לבגרות "בשנה הבאה" - שמרתי את הטוב לסוף. בלי מילים, כמו שאומרים.

שנת לימודים מצויינת לכל עמיתיי המורים, לתלמידים ולכל מדינת ישראל.

מדוכא מצבו

עוני סביבו

אחוז במרירו

עד שובו לעפרו.

…

רבים יקנאוהו

על נועם חיתו,

מאין הבין פצעיו

קרוהו לרגעיו.

יום ביומהו

אסור באזיקים

כאסיר בסוהר

מציץ מחרכים,

שואף זוהר[1]

מבית ספרהו…

ועל המורים

יורו ההורים

חצי חרף

מבלי הרף,

ולעג הרבה

מאין הרפה

עלימו יסערו

וגרונם יפערו.

נבזה ונכלם

כעבד עולם,

נקשה ורעב,

יגע ועיף

בבוקר יחרף

ונפשו דאבה,

ומדד ערב[2]

ישכב למעצבה…

1. כל מיני עמותות שעושות כסף על חשבון המורים. 
2. כל מיני עיתונאים או פובלציסטים בגרוש וחצי שחושבים שהם מומחים בחינוך ומתלהבים מכל יוזמה מיוחצנת.
3. וועדי הורים, בעיקר כאלה ששולחים מתנות לחג לחדרי המורים. זה סימן מבשר רעות.
   
4. מאבחנות דידקטיות, מאבחנות פסיכולוגיות או מאבחנות פסיכולוגיות-דידקטיות.
5. מפקחים (עוד לא ראיתי מפקחות, מצטער).
6. נציגים אזוריים של ארגוני המורים.
7. נציגים ארציים של ארגוני המורים.
8. יועצות ששומעות שילד משגע אותך ושואלות: "איך אתה מרגיש עם זה?"
9. רכזי מערכת.
10. רכזים חברתיים שמוציאים תלמידים לגזור בריסטולים על חשבון השיעור שלך.