|
tur2
תוכן
| פורסם ב-26 בפברואר 2010, 15:12 | | במדור | עצוב |
|
אני נכנע להיגיון שוב ושוב. נכנע להיגיון ואז מרגיש את מלא המהלומה נוחתת על הלב שלי ושוברת אותו, מפוררת אותו. זה כבר זמן רב שאני מנסה להבין לאיפה נעלמו הרגשות, ההרגשות של מה שנכון וטוב, מה שמשמח ומה שאפשר לאהוב. אני מנסה לחפש את מה שמצאתי לראשונה לפני קצת פחות מעשור- ההתרגשות, תחושת הפרפור, ההבנה שלא צריך אוויר לנשימה או אוכל להזנת הגוף כשכל מה שמניע אותי זה הלב. זה נעלם...
המשך >>
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-22 בינואר 2010, 15:41 | | במדור | זיכרון |
|
 | לא ידעתי אם לשטוף את העפר והלכלוך.לא רציתי לשטוף את העפר ממני, את הזיעה שניגרה כשחפרתי עמוק יותר אל תוך האדמה הרטובה. הלכלוך הזה מנקה. לפני שלוש שעות היא עוד הסתכלה עליי בעיניים החומות-חכמות שלה, בירכה אותי בבוקר טוב אופייני.לפני שעה הורדתי אותה אל האדמה כשהעיניים האלו אטומות, חסרות התבונה, חסרות החיים שאפיינו אותה. הכאב מטהר.כל מכה עם המעדר באדמה הרטובה הפחוסה...
המשך >> |
1 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-20 באפריל 2009, 21:57 | | במדור | זיכרון |
|
 | לקום ולהתחיל ללכת, רגל אחר רגל בצעדים מדודים.קדימה, לא משנה לאן הדרך מובילה.עצם הקיום הוא התנועה, עצם התנועה הוא הקיום.השאיפה המולדת של כל בן אנוש, הקוד הטבוע שאומר לו לקום על שתי רגליו ולצעוד.השאיפה שלכמה אנשים, תישאר בגדר שאיפה. האדם הוא לא היחיד שקם על רגליו והולך, בזה הוא אינו מותר מן הבהמה.אבל לאורך השנים אפשר להיות עדים גם לתקומתן (ואף לנפילתן התכופה) של עמים ואימפריות...
המשך >> |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-8 באפריל 2009, 18:34 | | במדור | הרהורים |
|
 | כמה שניות ממש לפני "חג ה-" חירות/ עצירות ואני יושב ומוציא אל הכתב כמה דברים שיושבים אצלי מהשבת האחרונה.בעצם, אני יושב ומוציא אל הכתב כמה דברים שיושבים אצלי כמה חודשים אם לא שנים. בשבת האחרונה ישבתי וקראתי את "מן המדבר והלבנון" של עשהאל לובוצקי.מעבר לעובדה שמדובר בחתיכת אומנות יוצאת דופן שמהווה צהר לנקודת מבט של פיקוד זוטר בשטח, יש משהו אחר שהביא אותי לדבר על הספר הזה...
המשך >> |
4 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-19 ביולי 2008, 23:24 | | במדור | הרהורים |
|
פעם ראשונה שאני כותב ומוחק ומקווה שלא חוזר חלילה, אבל מוצא את היד שלי מגששת את דרכה אל כפתור הBackSpace.
פעם ראשונה מזה הרבה זמן שהידיים שלי בכלל מוצאות את המקלדת כמקום להניח בו ראש, אות, מילה, משפט ורגשות שמצטברים כבר זמן רב כל כך....
המשך >>
5 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-7 במרץ 2008, 11:31 | | במדור | עצוב |
|
הימים, ימי ראשית אדר ב` בשנת התשס"ח.ראש חודש, ימי שמחה שתייה והתהללות. וראש הישיבה לצעירים בישיבת מרכז הרב, ירחמיאל וייס, עומד ומספיד שמונה יקירי תורה שנלקחו לעולמם שלא בעיתם.תחושת האבל מכה רק עכשיו, רק כשרואים את האלפים ומזכירים ומעלים את השמות והזיכרונות.עילויי תורה, בחורי ארזים, אנשי נפש צדקה ורוח, צעירים שלא עלה בידם עוד דבר...
המשך >>
6 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-19 במאי 2007, 22:48 | | במדור | הרהורים |
|
השבריריות היחסית הזו של החיים שלנו מדהימה אותי בכל פעם מחדש.
אולי בעקבות גל הרציחות האחרון, או אולי בגלל העובדה שיום אחד כל אחד מאיתנו ייעלם.
מדהים אותי שביום יום יוצא לנו לא להעריך את החיים שלנו מספיק בשביל לשמור עליהם מספיק טוב.
ועוד- מדהימה אותי העובדה שפיתחנו לעצמנו מערכות הרג והגנה כלליות ואישיות, ששתיהן עובדות כ"כ טוב....
המשך >>
3 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-23 באפריל 2007, 18:18 | | במדור | זיכרון |
|
כבר שכחתם.לפני כה מעט זמן הזלתם דמעות על רגבי האדמה הטריים, שנערמו על ארוני.
לפני תקופה לא כל כך ארוכה, חשתם שמשהו אינו כשורה. והתחוור לכם שצדקתם לכשפתחתם את הדלת.
לפני שנתיים, אמא בכתה בלשכת הגיוס, ביקשה ממני לחזור בשלום.
לפני חמש שנים גם אני עליתי, כמו כולם, לתורה. הנחתי תפילין לראשונה יחד עם כיפה שעליה נכתב "ירושלים, ילד טוב"...
המשך >>
6 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-19 בפברואר 2007, 19:31 | | במדור | אהבה |
|
חזרנו למוטב.הצורך לפרוק אל הדף את הזעם שידעתי שיווצר בשלב מסויים. אהבה מהי?עסקתי בזה לא פעם ולא פעמיים. כתבתי עלייה כל מילה אפשרית והיא חרטה על ליבי כל צלקת רגשית. אהבה שלא תלוייה בדבר?לא, זו לא מיניות. זו לא הפיזיות. אלו זוג עיניים שגורמות לי להרגיש שאני רצוי שם, בנקודה בה אני עומד.מולה. והרגש?אינני יודע מהו. אבל הוא קיים, אולי בלשון עבר. ואולי כבר כוסה בעפר...
המשך >>
8 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-9 בדצמבר 2006, 22:52 | | במדור | הרהורים |
|
 | קשה לשפוך לעיתים את הרגשות מן הלב אל הדף.
כה קשה להעביר פעימה אחת לצורתה המופשטת, הברורה מאליה.
עצב, הוא לא רק דמעות . הוא גם הנשמה העלובה שמסתתרת מאחורי העיניים המוצפות.
אהבה, היא לא רק פרפרים. היא גם נפש בתחילת מעופה אל שמיים תכולים וזכים....
המשך >> |
6 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
|
|
|
תגיות בבלוגיה:
