|
tur2
תוכן
| פורסם ב-11 במרץ 2010, 21:37 | | במדור | תפירה |
|
איך יודעים שבא אביב? מסתכלים סביב סביב... ואיך אני יודעת שבא אביב? המעילים כבר מתחבאים להם טוב טוב הארון (והשרב הנוכחי פשוט מצחיק), יש מכירות סוף עונה על שאריות החורף, אפשר להתחיל לנעול סנדלים או נעליים בלי גרביים, והכל מסביב פורח... בנימה פרחונית זו נרשמתי לסדנת טוליפ בעציץ במסגרת פורום טכסטיל השבוע. זוכרים את השבוע המשוגע שחיכה לי? אז הוא עדיין מתקדם לו במרץ. הסדנא התקיימה לה אי-שם בת"א בביתה של א' (נכון שזה נשמע כאילו גם אני במוסד?) - או יותר נכון אורית מ-Tweelingen. המדריכה היתה מיכל פ' - שצלחה בכבוד את ההדרכה הרשמית הראשונה שלה! אז קודם כל, הסטודיו של אורית הוא פשוט פנינה של שלווה בתוך ההמולה של העיר מסביב - בכל פינה יש עוד קישוט ועוד שכיית חמדה שהזלתי עליהם ריר... כשאהיה גדולה גם אני רוצה סטודיו כזה! מיכל שהגיעה במיוחד אלינו מהצפון, הצליחה להשאר בפוקוס, לתת לנו הוראות בשקט ורוגע ולהסביר את הכל בלי להשתגע מהרעש שעשינו מסביב... אז הנה הם בהופעת בכורה - שני הפרחים שלי בעציץ - העציץ הוא מ-IKEA (ברור, לא?).   ואני לא מגיעה לסדנא בידיים ריקות - הנה המתנות שתפרתי לאורית+מיכל- שני נרתיקים לפנקסים עשויים משאריות עור וקישוטים. מכיוון שעור לא נפרם, התפירה היא חיצונית בלבד - זה היה עובד גם עם לבד למשל, אבל העור פשוט עשה לי את זה...     בינתיים אני מתחילה לעכל שביום חמישי הבא אני כבר טסה ושום דבר לא מוכן. לא התמונות לסדנא, לא החומרים לסדנאות, לא הרשימה של מה ואיפה חייבים לבקר הפעם, לא שום דבר... אני פשוט מחכה שסוף השבוע יעבור ואז אוכל לקחת אויר ולהתחיל לתקתק עניינים. סוף שבוע רגוע לכולכם - אני פשוט אתרוצץ לי מאירוע לאירוע. פשוט לרחם עלי... יאללה, יש לי עוד עוגה לאפות למחר... הלילה עוד צעיר! קרן.
12 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
זה היה הנושא של הכרטיס שאחי הקטן ביקש ממני לעשות ליום ההולדת של אשתו - משהו שקשור בחמשת החושים ויש לו גם קצת נגיעה למוזיקה. חלק מהחושים היו ממש קלים - וחלק היו ממש אתגר, אבל בסוף יצא כרטיס! לא סטנדרטי ולא סקראפי אבל עדיין כרטיס... איזה חושים היו לנו? חוש המישוש - לכן יש לב מפרווה נעימה ורכה  חוט השמיעה - לכן יש פעמון שתלוי על ריבוע בד שהחתמתי עליו תווים של מוזיקה  חוש הטעם - לכן יש לב של שוקולד באחד הכיסים חוש הריח - לכן יש שקית עם פרחי לוונדר ריחניים בכיס השני ואחרון חביב - חוש הראיה - ולכן אפשר לראות את הכרטיס, לא? וגם אפשר לראות שתפרתי את הכיסים קצת עקום...   נתנו לה את הכרטיס בעיניים עצומות (שלה, לא שלנו!) והיא היתה צריכה לנחש מה כל חוש - וכמובן שהיא ניחשה! הנושא של המוזיקה היה לי עדיין בראש כשהכנתי כרטיס גם עבור אחי (פברואר זה חודש החגיגות שלהם). אני לא רגילה לעשות כרטיסים גבריים, אבל זה מה שיצא לי:  והנה מקרוב:  ביום שישי היתה הסדנא לאלבום המסע - והיה פשוט נהדר! כל המשתתפות יצאו עם אלבומים מושלמים וגמורים (גם אלו שעשו אותו בלי תמונות) ואני יצאתי עם רגליים כואבות וחיוך מאוזן לאוזן - פשוט נהניתי מכל רגע. מכיוון שבשבוע הבא אני טסה ל-10 ימים וחוזרת רק לקראת ליל הסדר, שתי הסדנאות הבאות מתוכננות רק לאחרי הפסח - ספר מתכונים קצת וינטאג'י (לא יותר מדי - אפשר לקרוא לו אפילו וינטאג' מודרני) ומיני אלבום אקורדיאון בתוך ארנק בנושא משפחה. כמו שאתם בטח מכירים אותי, עד שאני לא מסיימת את הפרוייקט לדוגמא אני לא קובעת תאריך לסדנא, ומכיוון שאני עמוסה עד מעל לראש בשבוע הקרוב אז ההכנה של הפרוייקטים כנראה תהיה אחרי הנסיעה בחול המועד ואז כבר נראה. ומה בינתיים? בינתיים מחכה לי שבוע עמוס שרק הולך ומתגבר... ביום שני אני משתתפת בסדנת צבעונים מבד (פורום טכסטיל) ביום רביעי אני מעבירה סדנת טיפים וטריקים בתפירה (הקומונה של פרידה ונומה) ביום שישי בבוקר אני מעבירה סדנת אלבום מסע נוספת ביום שישי אחה"צ אנחנו חוגגים לאור ול-20 חברות יום הולדת תשיעי אצלינו בבית (ואני המפעילה אבל לא המבשלת - אנחנו מזמינים פיצה!) ביום שבת בבוקר יש לנו בית קפה והצגה לילדים במדיטק (קצת תרבות זה תמיד טוב - ואם מישהו אחר מכין גם ארוחת בוקר אז זה בכלל מושלם) ביום שבת בצהריים נפגשים לארוחת יום הולדת לאור עם המשפחה (לא אצלי למזלי - שוב מישהו אחר מבשל!) ביום שבת בערב יש מפגש יצירה לקראת הכנס באיטליה תוסיפו עוד כמה פרטים קטנים כמו לקנות לאור בגדים ליום ההולדת, הפתעות למשחקים, להכין עוגה מבצק סוכר (או שלא), לארגן את הבית, לחשוב מה לארוז לנסיעה, להכין את כל הדברים לכנס באיטליה ובטח עוד המון דברים ששכחתי - שלא לדבר על משרה מלאה בהייטק בשעות היום...כרגיל לקחתי על עצמי יותר מדי! בשבוע הבא עוד נחגוג לאור יום הולדת בצהרון ובחוג הכדורסל (לא נגמרות החגיגות האלו!) נראה לי שאני אעלה למטוס עם ריח של שוקולד וממתקים ואשן טוב טוב בטיסה... האמת? כל הלחץ הזה זה רק בגלל דברים טובים, אז על מה אני מקטרת בכלל? זה רק מוכיח שאני פולניה אמיתית . קרן.
תגיות בבלוגיה:
כרטיס, ברכה, נייר, סקראפ, יצירה, נסיעה, יום הולדת, חושים, חוש, חמשת,
|
31 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-1 במרץ 2010, 23:47 | | במדור | תפירה |
|
היה נדמה לכם שמיציתי את שלב השמיכות לשנה זו, נכון? בזזזז - תשובה שגויה... בפורום טכסטיל בתפוז החלו פרוייקט של quilt-along, כלומר פרוייקט תפירה משותף - בכל שבוע מעלים את השלב הבא בשמיכה וכל המשתתפות מבצעות אותו עד לסיום השמיכה. אז מה אם אני כבר יודעת איך תופרים שמיכת טלאים? אז מה אם תפרתי מספיק שמיכות השנה? מי אני שאומר לא לפרוייקט כזה? לקחתי על עצמי משימה קצת יותר פשוטה ובמקום לעשות לשמיכה חלק עליון שתפור מריבועים קטנים, השתמשתי בריבועים גדולים. כמה גדולים? מ-א-ו-ד גדולים! כל ריבוע הוא בגודל של 40 ס"מ... לא ממש תכננתי את הגודל הסופי של השמיכה אלא זרמתי לפי החומרים שהיו לי. הכל התחיל מזה שהיה לי פאנל של ריבועים מודפסים של מייקל מילר עם כל הריבועים המקסימים האלו:  במקור תכננתי לעשות מהם כריות אבל בינתיים הם סתם ישבו כבר שנה בארון הבדים וחיכו לתורם. אז הנה התור הגיע... היו לי שמונה ריבועים ומסביב הוספתי פסים של פשתן. הוצאתי מהארון את כל הבדים שנראה לי שיכלו להתאים ויצרתי מהם את הפסים האחרים - עם ריבוע פשתן קטן יותר במרכז. עכשיו רק נותר לחבר את כל הריבועים - והנה החלק העליון מוכן!  כל הקמטוטים זה בגלל שזה פשתן - הבד הכי קמיט (יש בכלל מילה כזו?) באיזור - ובגלל שהשמיכה ישבה מקופלת בסלון וחיכתה להפוגה בגשם וליום בוקר עם טיפת שמש לתמונה. אני אישית אוהבת את השמיכה קצת מקומטת - זה רק מוכיח שמשתמשים בה, לא?   החלק התחתון היה קצת יותר בעייתי בגלל שלא נשאר לי מספיק פשתן... כן, אני ידועה בתור אחת שמתחילה פרוייקט ורק באמצע מסתכלת אם יש לה מספיק חומרים. בן אדם נורמלי היה עוצר לחשוב ואולי מחליט לחכות עד שיהיה לו זמן לנסוע לנחלת-בניימין לקנות עוד פשתן, אבל מעולם לא האשימו אותי שאני בן אדם נורמלי . השתמשתי בפשתן שנשאר לי, בריבוע מיותר שנשאר מהחלק העליון (פשוט כי לא חישבתי נכון כמה ריבועים צריך) ובבד חום חלק מהארון. עשיתי תיפורים ישרים בלבד (אני עוד מתאוששת מהספירלות בתיפורים חופשיים שעשיתי בשמיכה הקודמת) עם רגל הולכת - וזו התוצאה:  עבור הגימור מסביב השתמשתי בבד דק בצבע חום עם נקודות ורודות - הבד היה כל כך דק עד שאין ספק שלא יכולתי להשתמש בו למשהו אחר, אבל עבור גימור הוא נהדר בעיקר בגלל שעושים אותו עם רצועה כפולה שמקופלת לשניים לאורכה.   אז נכון שהפרוייקט בפורום התארך לו על כמה שבועות - אני נכנסתי לעניין אחרי שכולן סיימו את החלק העליון והייתי חייבת להשלים פערים. כמובן שלא היה מצב שאני אשב ואמשיך לחכות עד שהפרוייקט יתקדם לו לשלב הגימור ואני (בגלל חוסר הסבלנות האופייני שלי) כבר סיימתי אותו. התחלתי את השמיכה ביום חמישי בערב ובמוצ"ש כבר סיימתי את הגימור (לפני שבוע - בפורים אני חגגתי!). יצאה לי שמיכה קצת רצינית (בגלל הצבעים) אבל אני אוהבת אותה, למרות שאין לי מושג למה היא תשמש... זהו, נגמלתי משמיכות לשנה הקרובה - בטח לקראת החורף יתחיל שוב הדגדוג. בעצם, יש עוד שמיכה אחת קטנה שהבטחתי לעשות - נחכה ונראה... עדכון אחרון לנושא הסדנאות - הסדנא ביום שישי הבא מלאה אבל בסדנא של יום שישי הקרוב התפנו שני מקומות- אתם מוזמנים! קרן.
30 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-26 בפברואר 2010, 22:40 | | במדור | תפירה |
|
בהמשך לפוסט הקודם, הנה עוד משהו שחושבים עליו אחרת כשמתחילים לתפור - כל מחיר של בגד שקונים מתרגם אוטומטית למחיר למטר בד... את הסווטשירט (או מיזע בעברית - איזו מילה מזוויעה!) קניתי בחנות העודפים של FOX והוא עלה לי 20 שקלים (או 19.90 ליתר דיוק) - סווטשירט פוטר דק במידה XL (כמה שיותר בד, זוכרים?) כולל כיסים ורוכסן שאני בטח אנצל לפרוייקטים אחרים. משרוול אחד יצרתי את הכתפיה, מהגב יצרתי את התיק והכיס החיצוני. הוספתי בטנה פרחונית, סוגר מגנטי ויצרתי פרח ורוד מפליז לקישוט. כל זה ניתן מתנה ליום ההולדת התשיעי של שירה, החברה הכי טובה של אור.    התיק הוא מהדרכה בעברית של עופרה והיה ממש כיף לעשות אותו! האמת היא שלעשות דברים לבנות זה ממש כיף (ותסלחנה לי כל האמהות לבנים) - כי חוץ מבגדים אפשר לעשות גם המון אקססוריז - סיכות, צעיפים, קשתות לשיער, תכשיטים, תיקים, בובות - פשוט תענוג! מצד שני, זה שיש לי שלוש בנות רק אומר שכל דבר שאני אעשה יגרום לויכוחים מי תקבל אותו... עדכון פורים - לי התחפשה ליסמין (בת הזוג של אלאדין) ועבורה תפרתי מכנסיים מסאטן ושרוולון מבד נצנצים.  מאי היתה האינדיאנית הכי מתוקה בגן (עם התחפושת של פוקהונטס שתפרתי עבור לי בשנה שעברה).  אור התחפשה לילדת הסוכריות. איך? זה הוחלט בשעה שמונה בערב של יום חמישי - ובתשע כבר היתה לה תחפושת מוכנה - טוניקה מפליז שבגב יש אפליקציה של סוכריה ומקדימה סרטים שקשורים אליהם סוכריות. הטוניקה רפויה, לא לוחצת והיא בצבע הצהוב שאור הכי אוהבת (נכון שרואים שהיא לא אוהבת להצטלם?). כצפוי, לא נשארה אף סוכריה תלויה על התחפושת בסוף היום...   זהו, עוד חג מאחורינו - אני כבר מתחילה לספור את הימים עד הנסיעה ועד פסח... קרן.
תגיות בבלוגיה:
תיק, טריינינג, פוטר, תפירה, מתנה, פורים, תחפושת, פוקהונטס, סוכריות, יסמין,
|
26 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-22 בפברואר 2010, 9:14 | | במדור | כללי |
|
עוד לא היה ביקור אחד ב-IKEA שיצאתי ממנו עם ידיים ריקות. כנראה שעל זה בונים במחלקת השיווק של החנות, כי תמיד יש שם דברים קטנים שממש צריך . הביקור הפעם הוליד גם הוא כמה הפתעות - קודם כל, אתם ודאי זוכרים שכל המוצרים בקומה העליונה מסודרים בחדרים לדוגמא. אז תראו איזה חדר לדוגמא מצאתי בביקור הקודם שלי שם:  והנה עוד תמונה מהביקור הנוכחי:  IKEA הוא גם מקום נהדר לחומרי גלם - שמיכות פליז במחיר אפסי שאפשר לגזור וליצור בלי נקיפות מצפון, כריות למילוי, ציפיות לקישוט ושלל חומרי יצירה. השלל הפעם כלל 3 שמיכות פליז (במחיר של 15-19 שקל לשמיכה). מה שקנה אותי בשמיכה היה דוקא החיתוכים בקצוות... אני יודעת שמטר פליז עולה 20 שקלים בערך - ושעכשיו בסוף העונה אפשר למצוא גם ב-10 שקלים, אבל הפליז של השמיכות האלו חלק ודק יותר - ויש לי עבורו רעיונות אחרים. כמובן שאפשר למצוא שם גם בדים - רובם במרקם של קנבס עדין עם הדפסים גדולים - נהדר לתיקים, ריפוד, וילונות, מתלים או סתם יצירה עם חומר שהוא יותר עבה מכותנה רגילה.  עוד הפתעות? ערכות יצירה לילדים, חיתוכי קרטון לקישוט והכי שווה זו ערכת מכתביות מלאה ב-29 שקלים - דפים, מדבקות ומעטפות שכל ילד/ה היה שמח לקבל.   והנה גם טול עדין במחיר מצחיק - שני וילונות (כל אחד בגודל של 3X2.5 מטר) במחיר של 29 שקלים...   וגולת הכותרת שלי להפעם - רציתי מילוי לשמיכה (כן, שוב שמיכה, יש לכם בעיה עם זה?). אבל לא מילוי דק כמו כותנה אלא משהו יותר עבה עם נפח, משהו כמו שמיכת מעבר או כיסוי מיטה. רציתי גם שיהיה מטראז' כדי שיהיה לי מספיק לכל מידה שארצה ברוחב או באורך - ומצאתי שמיכה זוגית (2X2.5 מטר) עם תיפורים ומילוי עדין ב-45 שקלים... יחי IKEA! עוד שבועיים נפתח הסניף בראשל"צ ואז IKEA תהיה קרובה אלי מתמיד . האמת היא שמאז שאני מתעסקת ביצירה בנייר ותפירה אז אני מסתכלת על הרבה דברים בצורה שונה (ושימושית יותר). יש פשוט דברים יומיומיים שמוכיחים לי שאני מכורה... - אם מה שמשכנע אותי לקנות שוקולד או ממתקים זה המחשבה על קופסת המתכת שהם נמצאים בה (מי אמר מקס ברנר?)
- אם אני קונה בגד ומתרגשת לגלות שיש לו 2 כפתורים לרזרבה או שהתגית תלויה על שרשרת דיסקית שאפשר לעשות בה שימוש חוזר
- אם אני מתפעלת מהפלייסמט בבית הקפה יותר מהמנה שאני אוכלת
- אם כשאני בוחרת בגדים בבוקר אני חושבת איך יראה שילוב צבעים כזה בדף באלבום...
- אם כשאני מסתובבת בחו"ל אני כבר אוספת מזכרות וכרטיסים באופן אוטומטי לאלבום
- אם כשאני מודדת בגד בתא ההלבשה אני מסתכלת בתוכו לראות את הגימור ואיך הוא תפור - וכמובן ממששת טוב טוב את הבד...
- אם הדבר בראשון שאני חושבת עליו כשאני רואה מצעים למכירה זה "יו, כמה בד! אפשר לעשות מזה המון דברים!"
- אם אני בכוונה קונה לעצמי גרביים עם שילובי צבעים משוגעים כדי שיהיה לי חומר גלם לבובות גרב
אתם מוזמנים להוסיף עוד דברים לרשימה... אגב IKEA, יש לי די הרבה דברים שימושיים שעשיתי מחומרי גלם שלהם, למשל לוח מודעות ממסגרת לתמונה ששדרגתי:  למתלה הכיסים הזה יש בד קנווס לבן ומוט תליה מ-IKEA:  צנצנות הנשיקות הגיעו גם הן מ-IKEA:  וכמובן גם עציץ הנשיקות:  הצעיף הזה היה פעם שמיכת פליז:  וחלק אחר של השמיכה הפך להיות הכיסוי לערכת היצירה של מאי:  וזה רק על קצה המזלג... לכל מי שדאג לגבי התחפושת, לי החליטה שהיא מתחפשת ליסמין (בת הזוג של אלאדין מסרטי דיסני) - ובדיוק סיימתי לתפור לה מכנסי שראוול מסאטן ושרוולון מבד מנצנץ - תמונות יגיעו לקראת החג (אם לי תתאפק עד אז). תחפושת החתול של מאי עדיין לא נמצאה ואולי אצטרך לתפור לה אחת חדשה. ואור? אור עדיין מתלבטת אם להתחפש בכלל... ולסיום, עדכון אחרון - סדנת האלבום ב-5 למרץ מלאה, אבל פתחתי מועד נוסף לאותה סדנא בדיוק בשבוע שלאחר מכן (יום שישי ה-12 במרץ) - הנה עוד כמה הצצות לאלבום...   שבוע נהדר! קרן.
49 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-18 בפברואר 2010, 14:56 | | במדור | תפירה |
|
והכוונה היא איך אני מצליחה תמיד להעלות רעיון לפרוייקט שבסופו של דבר מתסכל אותי עד טירוף והסיבה היחידה שאני מסיימת אותו זה רק בגלל שאני עקשנית. הפעם החלטתי לתפור שמיכת פוך. נשמע תמים, לא? הרעיון היה פשוט להפליא - לקחת שמיכת פוך מוכנה (קניתי בכיתן בסוף עונה - שמיכת הולופייבר שאפשר לכבס במכונה) לשים מעליה ומתחתיה שני בדים ולתפור תיפורים ישרים של שתי וערב (ממש על הקווים של שמיכת הפוך עצמה) ולסגור מסביב. קלי קלות! אז זהו, שלא... שמיכת פוך=חורף וגם פלנל=חורף. הווה אומר שמיכת פוך=פלנל! לא סתם למדתי במגמה ריאלית בתיכון . קניתי חבילה של חצאי יארד של פלנל לכריסטמס של Riley Blake, חציתי אותם לאורכם וחיברתי זה לזה כדי ליצור את החלק העליון. החלק התחתון הוא פלנל ורוד מנחלת בניימין שתפרתי לו באמצע שאריות מהחלק הקדמי. עד כאן הכל טוב ויפה - ומכאן התחלתי להסתבך... פרשתי את הכל על הרצפה, חיברתי בסיכות בטחון והתחלתי לתפור עם רגל הולכת. יש לכם מושג כמה שמיכת פוך יכולה להיות כבדה? ידעתם ששמיכת פוך לא יכולה להתכווץ ולהיכנס במכונה? במיוחד כשצריך לעשות תיפורים במרכז וחצי שמיכה צריכה להיות מכווצת... התת מודע שלי כנראה ידע את כל זה והדחיק הכל עד רגע האמת. טוב שאני עקשנית כי אחת השמיכה הזו לא היתה מסתיימת לעולם. כן, התיפורים קצת עקומים. כן, זה לא יצא מתוח כמו שרציתי (מה לעשות שלריבועים של שמיכת הפוך יש נפח?). אבל שום הון שבעולם לא ישכנע אותי לפרום ולתקן את זה. מבחינתי, אם לי אוהבת את השמיכה ורוצה לישון בה אז עשיתי את שלי.   לפחות אני גאה בגימור של השמיכה...  קצת מוזר לכתוב על שמיכות פוך כשיש בחוץ 28 מעלות! האמת היא שחשבתי שאני אכתוב קצת על פורים ותחפושות - אבל פשוט עדיין לא התחלתי. שבוע לפני פורים - והבנות שלי לא סגורות על תחפושת (חוץ ממאי שרוצה להתחפש לחתול כמו בשנה שעברה). אור בכלל לא רוצה להתחפש - כשנדנדתי לה שתחליט כבר היא הודיעה לי שאני מעצבנת אותה ושלא בא לה בכלל. לי רצתה להתחפש לקרטון חלב - כשהסברתי לה שאי אפשר לשבת בקרטון חלב היא אמרה שהיא פשוט תעמוד כל היום. פה אני לא דואגת כי ברור לי שמחר יהיה לה רעיון אחר - הבעיה היא שהתאריך מתקרב ואני כרגיל אמצא את עצמי תופרת בשעות הלילה המאוחרות (או שעות הבוקר המוקדמות - תלוי איך מסתכלים על זה) של יום חמישי הבא... מכיוון שארגז התחפושות נמצא אצלינו במצב פתוח ושימושי כל השנה, במקרה הכי גרוע פשוט אשלוף משהו משם ואאלתר ברגע האחרון. שמלה לבנה עם נצנצים מתאימה למלכת אסתר, מלאכית, פיה, נסיכת החלומות ובטח עוד הרבה רעיונות. אני כבר אסתדר. חוץ מזה, הערב אנחנו הולכים למסיבת רקודים. כן, בגילי המופלג גם זה קורה לפעמים... חבר ילדות שהגיע לגיל 40 חוגג במועדון ואנחנו הולכים לחגוג איתו. קצת מוזר לראות בני 40 (אוטוטו גם אני שם) רוקדים, לא? להבדיל מלצאת לרקוד בגיל 20+, הערב מתחיל ב-9:45 (כי באחת לפנות בוקר כולם בטח כבר ירדמו), אין סלקציה בכניסה וזה עולה יותר כי צריך גם בייביסיטר. ולא לשכוח שמחר יש השכמה כרגיל בשעה 7 בבוקר כי יש בית ספר... חוץ מזה, החבר הוא פלסטיקאי - מישהו שכדאי להמשיך להיות חברים שלו ככל שהזמן עובר ואני מזדקנת . כל אחד צריך שיהיו לו חבר רופא וחבר עורך דין, לא? מה שמזכיר לי שאני מכירה אמא שאמרה על הילדים שלה "זה עורך דין - והשני יצטרך עורך דין...." . רק בשמחות... קרן.
50 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
כן, שמתי לב באיחור שהסדנא יוצאת בדיוק בפורים. אין מצב שאני אפסיד את מצעד התחפושות ואת התמונות בבית הספר ובגן! בקיצור, אני אשמה... והסדנא תידחה לשבוע שלאחר מכן ליום שישי ה-5 במרץ! קרן.
4 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
אחד מהדברים הכי מהנים במסע או טיול הוא אגירת הזכרונות והחוויות. לאסוף כרטיסי ביקור במוזיאון או הצגה, חלוק נחל ממסלול הטיול או כרטיס נסיעה ברכבת, תפריט ממסעדה שווה או את כרטיס העליה למטוס. גם מי שלא אוסף מזכרות בטוח מצלם תמונות במהלך הטיול. לא הגיע הזמן לעשות איתן משהו? יומן מסע יכולים להכין בדיעבד - פשוט לאסוף את החוויות, התמונות והמזכרות אחרי שגומרים לפרוק את המזוודות ולאגד אותם ביחד. יומן מסע גם יכול להיות מראש - להכין מקום לכל מה שהולכים לצבור בדרך ולמלא אותו תוך כדי הטיול. את אלבום המסע שלי בהולנד עשיתי מראש - ונהניתי בסוף כל יום לתעד מה עבר עלי ומה עשיתי. כשאני קוראת את היומן הזה היום, מיד צצות לי בראש החוויות שחוויתי שם בצורה ברורה. את יומן המסע החדש הזה עשיתי בדיעבד - ולא סתם בדיעבד אלא עשיתי אותו על טיול שארז עשה בסן פרנסיסקו לפני כשלוש שנים. בחיים לא הייתי בסן פרנסיסקו אבל כשאני קוראת את מה שהוא תיעד באלבום, אני מרגישה כאילו חלק קטן ממני גם חווה את הטיול בדרך שלו. אפשר לקרוא לזה יומן מסע - אפשר לקרוא לזה פשוט אלבום טיול - לפי שיקול דעתכם... אפילו טיול זו לפעמים מילה גדולה מדי. אפשר לתעד יום שבת בגבעת הרקפות, סופשבוע בצימר בצפון, או אפילו סתם יום של כיף בעיר הגדולה. כל דבר יכול להיות טיול או הרפתקה - לא צריך לנסוע לקצה העולם כדי לצבור חוויות - וגם לא צריך לאסוף מאות תמונות כדי לתעד את כל החוויות. הפעם אני מזמינה אתכם לתעד את יומן המסע שלכם - בדיעבד או מראש. נעבוד עם הדפים המשגעים של October Afternoon וניצור את האלבום הזה: הנה כל הפרטים: המועד: יום שישי ה-5 במרץ בשעה 9:00 בבוקר עדכון: יש מועד נוסף ב-12 למרץ! המקום: אצלי בבית בגני-תקוה (בין קרית-אונו לפתח-תקוה) העלות: 200 שקלים למשתתפת אורך הסדנא: 4 וחצי שעות (עד השעה 13:30) כמות משתתפות: 11 משתתפות מה מקבלים? כל משתתפת תקבל ערכה המכילה את כל החומרים הדרושים להכנת האלבום - כולל הדפים, המעטפות, הכריכה וגם כמובן הקישוטים! מה צריך להביא? מספריים חדות, טרימר/גליוטינה (או פשוט סכין יפנית+סרגל ומשטח חיתוך), דבק ג'ל, דבק ספוג, מחט, עט טוש שחור לכיתוב - ותמונות כמובן! (רשימה מסודרת והסברים ישלחו מראש לנרשמות). אין צורך בידע מוקדם בעבודה בנייר או בעיצוב אלבומים! להתראות בסדנא! קרן.
17 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-13 בפברואר 2010, 16:41 | | במדור | תפירה |
|
מי שקורא בבלוג הזה מספיק זמן יודע שהצבע הפחות אהוב עלי (שלא לומר שנוא) הוא סגול. א-ב-ל אני יודעת שאני יוצאת דופן ויש כאלו שזה הצבע האהוב עליהם - ולכן אני לא נמנעת מסגול כשצריך לתת מתנה... בינינו, כמה כבר אפשר לתת מתנות בורוד וירוק? אפילו לטילדה בטח כבר נמאס! כל המחשבות האלו צצו לי בראש כשהייתי צריכה להכין מתנה ליעל קיפודים. מי שקורא ב בלוג שלה יודע שאין צבע שהיא נמנעת ממנו (ובכלל הכשרון שלה צבעוני ומשמח) ולכן חשבתי שסגול יכול להיות רעיון נהדר עבורה. המגשונים האלו הם בעצם ריבועי בד שתפרתי בפינות - נהדר לשים על השולחן ולאגור בהם את כל הפיצ`פקס שמסתובבים להם בבית - סיכת בטחון, גומיה תועה, מפתח רזרבי, עגיל בודד שבן זוגו הלך לאיבוד, פתק עם מספר טלפון, מטבעות מהעודף במכולת וסוכריית טופי. זה מה שמסתובב אלינו בבית - אני בטוחה שגם אצלכם יש כל מיני חפצים תועים שמתישהו מגיעים למגירת הפיצקפקס במטבח... החלק החיצוני של המגשונים עשוי מבד פיקה עדין בצבע טבעי: אני מילאתי אותם בכדורי לבד סגולים - אני בטוחה שיעל תמצא להם שימוש הולם... הברכה היא בעצם חתיכה של קרטון ביצוע - החתמתי בראשה חותמת ובתחתית קשרתי חוט עם כפתור בצבעים תואמים. ולכבוד מה פגשתי את יעל המהוללת? בקומונה של פרידה ונומה נערכה סדנת כלובי ציפורים בהדרכתה של יעל. זו הפעם השניה שהסדנא נערכת ולשמחתי הצלחתי להשתחל לרשימת המשתתפות כדי לעשות בעצמי כלוב. כל הכלוב הזה עשוי מ..... קולבי מתכת! לא להאמין, נכון? הנה הוא תלוי לו בין ענפי עץ הלימון בגינה הקטנטונת שלנו: אני ניצלתי את שאריות הווים של הקולבים כדי לעשות לכלוב גם רגליים: וכשהוא עומד (קצת עקום) בגאון: כמובן שצריך לתפור גם כמה ציפורים ולקשט בחרוזים/פרחים/כפתורים - אבל גם כשהוא ערום הוא מעורר בי חיוך וגעגוע לאביב... מזג האויר היום רומז לי שהאביב כבר בפתח! בינתיים עבר לו כבר שבוע מהפוסט הקודם - איך שהזמן רץ! את שאר השבוע העברתי בהדרכת סדנא לפונצ`ו בפורום טכסטיל בתפוז ובעיקר ביצירת האלבום לסדנא החדשה שלי - כל הפרטים בפוסט הבא וזה לא יקח הפעם עוד שבוע, מבטיחה! אני מרגישה איך החשק שלי לנייר שוב מטפס - איזה כיף! קרן.
39 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-4 בפברואר 2010, 23:08 | | במדור | תפירה |
|
אחד היתרונות כשיש מכונת תפירה הוא שאפשר לעשות כל מיני תיקונים שאחרת היו עולים כסף ולוקחים זמן. אני הספקתי השבוע לקצר מכפלות ל-5 זוגות מכנסיים לאור - הילדה הזו גדלה בקצב מסחרר! בכיתה ג` יש לה מידת נעליים 36 (בדיוק כמוני!) - והיא כבר מתחילה להשתלט לי על המלתחה... הספקתי גם לקצר שרוולים למעיל זמש מהמם - קניתי אותו לארז לפני שנה כשהייתי בארה"ב ומאז הוא ישן לו בארון (המעיל - לא ארז!  ) בשל שרווליו הארוכים - לא עוד! כנ"ל לגבי תפר שנפרם, קישוט שרוצים להוסיף, בגד שרוצים לשפצר או לשדרג - הכל בגדר אפשרות. ומה לגבי בגדים חדשים? תראו איזו פרסומת לזינגר מלפני 30 שנה לפחות: מאז זינגר (או "סינגר"?) הוא כבר שם פחות ידוע ויש מכונות נוספות עם מוניטין - אבל חדוות היצירה מן הסתם נשארה אותו הדבר... נזכרתי בכל זה כשמאי נפגשה עם חברה לפני כשבועיים ולחברה היה מעיל מקסים מפליז עם כובע גמדים... נזכרתי גם שיש לי חותמת של גמדה (או לפחות ילדה מתוקה עם כובע גמדים) וידעתי שזה הפרוייקט הבא שלי! לקחתי קפושון ישן של מאי והוצאתי ממנו את הגיזרה, שיניתי את הכובע כדי שיהיה לו שפיץ והארכתי את המעיל ובינגו - כיפה אדומה נולדה! צילמתי יותר מ-50 תמונות עד שהצלחתי לתפוס את הגמדה הקטנה שלי רגע אחד בשקט בלי שהתמונה תצא מרוחה. היא לא עצובה - היא פשוט מחכה שאמא תסיים לנדנד, תצלם כבר ותיתן לה ללכת... בגן של מאי כל המעילים תלויים על ווים בשורה על הקיר - ולכן הייתי חייבת להוסיף בחלק הפנימי מתלה. פשוט לקחתי סרט בד (הפטריות האלו שימושיות!) קיפלתי לו את הקצוות כלפי פנים ותפרתי תפר כפתור (או תפר זיגזג באורך 0) בשני הצדדים. ומבחוץ, הוספתי תוית עם החותמת שהתחילה בכלל את כל הסיפור! החותמת מוחתמת עם דיו לבדים וצבועה גם בדיו כזה - אחרי קיבוע בגיהוץ התגית תחזיק מעמד גם בכביסות. כמובן שאיך שלי ראתה את המעיל היא רצתה גם לעצמה מעיל כזה - עבורה הגדלתי את הגיזרה ועשיתי לה מעיל בטורקיז עם בטנה ורודה בכובע - כשהפרימדונה תסכים לבוא לצילומים אז תהיינה לי גם תמונות... אני חייבת לומר שזה פשוט סיוט לתפור לולאה לכפתור על בד פליז כפול וזו הסיבה שהמעיל של לי נסגר עם לולאות גומי וכפתור. בינתיים אני מסיימת שמיכת פוך עם פלנל - ונשאר לי רק הגימור מסביב. זה עוד פרוייקט שלקחתי על עצמי וקיללתי לכל אורך הדרך. כנראה שמגיע לי... אגב, החל מהיום מתחיל פרוייקט quilt along בפורום טכסטיל בתפוז - זה פרוייקט שבו תופרים שמיכת טלאים לפי שלבים שמגדירים מראש - בכל שלב עושים משהו אחר (חלק עליון, תיפורים וגימור). הכיף הוא שיש עוד בנות שנמצאות יחד איתך באותו שלב עם אותן בעיות, אותם תסכולים ואותן שאלות ותוך כדי זה גם לומדים וגם יוצאים עם שמיכה. לא צריך להירשם, לא צריך להתחייב - פשוט מחליטים ויוצאים לדרך! למי שמצטרפת, רק עצה קטנה - לכו על שמיכה קטנה  ... מחר בערב אנחנו מארחים חברים ואני מבשלת (זה קורה לפעמים!) כך שרוב היום אני אהיה במטבח.. בשבת יש יקיצה מוקדמת כי יש לנו טיול משפחות לצפון הנגב וחוזרים בערב. הרבה זמן לנוח לא יהיה לי בסוף השבוע הקרוב - נקווה רק שמזג האוויר ישתף איתנו פעולה בשבת! ולסיום, אני מקבלת המון שאלות לגבי סדנאות נייר - כן, תהיינה סדנאות נוספות - בתקווה שבקרוב. העיכוב נבע בגלל עיכוב במשלוח של החומרים, אבל אני מקווה שאוטוטו זה נפתר ואוכל כבר בשבוע הבא אוכל להכין את הפרוייקט לסדנא הראשונה ואז לפתוח הרשמה. לגבי סדנאות תפירה, אולי תהיה סדנא לכזה מעיל, מתאים לכם? סוף שבוע נהדר! קרן.
42 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
|
|
|