לחן: אבבא מילים: עבדכם הנאמן הוספת תגובה | שלח לחבר | קישור ישיר לרשומה | 
הדפסת רשומה
הוספת תגובה | שלח לחבר | קישור ישיר לרשומה |
הדפסת רשומה
המקור בביצוע של גאריק אוסיפוב: התרגום: שני יהודים החליטו לחטוף מטוס רוסי וגם השתכנעו שהמהלך ישים. הם תכננו כל צעד ושעל בדיוק, מילאו את פיהם מים ליתר סודיות. קנו אקדח קפצונים ברשת Toys "R" Us, שני מטענים החביאו במעמקי ארגז. הורידו כמה שוטים, קינחו בעוף מתוק וממוסקבה המריאו לעיר ולדיווסטוק. בוא נדהר ונדהר ונדהר אוטוטו אל העם הנבחר. גם אתה, גם אני כמו פרפר בוא נדהר ונדהר ונדהר. בגובה שבע אלף הבוקר האדים. המחבלים שלנו חדרו לשירותים, צרכים עשו בשפע, הידקו חיתול סורר, באומץ אין כמוהו הלכו להסתער. אחד פרץ לקוקפיט ואת קולו הרים: "שַנּוּ את המסלול חיש אל ארץ העברים!" ואז ירה קפצון. השני איים לתקוף: במקום בחומר נפץ, נופף ברבע עוף. בוא נדהר ונדהר ונדהר אוטוטו אל העם הנבחר. גם אתה, גם אני כמו פרפר בוא נדהר ונדהר ונדהר. אך הנווט את אלה כפת ללא מורא, בעיר וולדיווסטוק הוא לנחות מהר הורה, על כבש המטוס לאיש ביטחון מלמל: "שני יהודים ניסו פה לברוח לִישראל". אז התרעם לו מוטי (הוא התפכח שם): "לא ישראל ביקשתי, כי אם בירוביג`ן. אל ארץ העברים הזאת ניתן לטוס כחוק, אז למה ומדוע עושים משנינו צחוק?" בוא נדהר ונדהר ונדהר אוטוטו אל העם הנבחר. גם אתה, גם אני כמו פרפר בוא נדהר ונדהר ונדהר. ננזף הקברניט מר ניקיטה קוליג`אן שהתבלבל בין ישראל לבירוביג`ן, ושני המסכנים שתודעתם צלולה במחנות סיביר שוב חוזרים על התפילה: "בוא נדהר ונדהר ונדהר עוד עשור אל העם הנבחר. גם אתה, גם אני כמו פרפר בוא נדהר ונדהר ונדהר". הוספת תגובה | שלח לחבר | קישור ישיר לרשומה |
הדפסת רשומה
אפעס, יולי תמיר, אֶת מתנייך אזרי כשתפקיד השרה אל קצהו יגיע, ומניין אביבך – למאה ועשרים. על קברך המהודר קומפלימנטים יתיזו. תעלי למרום, תעקפי מאדים, בסמטה את פנייך יקביל ז`בוטינסקי שהעפת מורשתו מתכנית לימודים. תלחשי "היי זאב" ותסמיקי נורא, אך מוצאו מאודסה, ויש לו גדול, שאותו ישגר הוא אֱלֵי אחורייך תוך כדי ביצועו את השיר "שתי גדות..." לך צפויים סאדו מאזו, אנאלי ומה לא, עם יוסף טרומפלדור ונתן מור-ילין. מיותר לציין, כי לבית דין של מעלה מעולם לא ניתנה אספקת וזלין. בעולם האמת זוהי דרך מודעת לטיפול רוחני בטמטום מהותי. תצטרכי רק לשתוק ולשפוך דמעותייך שיצמיחו תותים על חורשות מולדתי. הוספת תגובה | שלח לחבר | קישור ישיר לרשומה |
הדפסת רשומה
התורכים עם הסורים שחים. ציפי לבני, האם תמצצי לי במסגרת יישוב סכסוכים? ישראל לא נזנחת, חלילה, – אירועים לכבודה את הגית. תמצצי לי, רוחמה בלילא, ורצוי בנימה חגיגית. פעם עבד, עכשיו בן חורין הוא, העולה שאֶת שמך מפאר. תמצצי לי, סולודקין מרינה, כמו נטשה רוסטובה לפייר. מסתכל על הח"כים בדחילו ובפעם חוזר המיליון: תמצצי לי מהר, נדיה חילו, תמצצי לי, זהבה גלאון. תמצצי לי אי שם, איציק דליה בלשכה, בפינה חשוכה, אך בזמן ה-fellatio אל לך להכות בפטיש על שולחן. את דבריי לקלף כְּמו טיח לא אלך, לא אפריח בועות. לכל מי שתמצוץ לי מבטיח את קולי בבחירות הבאות. הוספת תגובה | שלח לחבר | קישור ישיר לרשומה |
הדפסת רשומה
בהדר הכרמל אז קניתי סט קנדונים כמעט חדשים. כמה שאפות לתקוע רציתי, שיפסיקו לבלוע חשיש. מתבונן בקנדונים הנ"ל – אותם בית חרושת סובייטי תפר. יש פד"ס מפורסם על הניילון: זהו פוטין, פשיסט מכוער! בקנדונים יש אנטרקס, יא חארות, חומר שמתפוצץ בשנייה, ניצני משטר טוטליטרי, הדהודים של מלחמת צ`צ`ניה, FSB צמא הדם וגם סבל נפגעי פעולות האיבה, יש בהם הסתה אנטישמית, פיצוצי הבתים במוסקבה. יצרני הקנדונים, תמותו! גם בלי זה נזיין בשלום מיליוני בחורות, כדי שפוטין יכרסם את הזין שלו. הוספת תגובה | שלח לחבר | קישור ישיר לרשומה |
הדפסת רשומה
ילדות קריית-גתית ועודף משקל. בגלוס את שפתיה מורחת, שולחת מבט לזוחל ויונק המאמי תרזה, הגברת נינט, לה "ים של דמעות" וקרחת. ורודת לְחָיַיִם וארוכת גֵו, בארץ הקודש קטין ובוגר אל מול צילומיה גונח, בלחש שופע נושא לה תחינות. והרצל ממש מתהפך בזקנו: ביודה אכן מקנא הוא. הו נינה, עינייך – ברקת גשומה! זמרת את לא, אבל את נשמה, פזרי בפריים-טיים את האגו – בעוד הירח שופע שׂיבה, כלבה לא תחרץ לשונה בסביבה, יונה לא תפליץ את מעיה. הוספת תגובה | שלח לחבר | קישור ישיר לרשומה |
הדפסת רשומה
המשוררת אחמטובה אנה בדמעה את שיריה יצרה, לו היגרה מארצה המודלקת, היא הייתה יכולה להיות לאה, לאה גולדברג במלוא המשרה, לסגל לועזית מדוברת לא מתוך מקראה או מחברת, אך בתוך רחובות ונופים, להרתיח על פרימוס מרק-תרד, לחלוש בגאון על קתדרה וקוראים דרדקים להפעים. היא הייתה מסתכלת מבעד הקולמוס, מייחלת לבעל ולקיץ הקל בלכתו, שקיעותיו ענוגות כמו ורד. וסובלת פחות, אך סובלת, כי אחרת אין טעם לכתוב. | 3 תגובות | הוספת תגובה | שלח לחבר | קישור ישיר לרשומה |
הדפסת רשומה
ארמני שלי חליפה חליפה. כשאני בתוכה, כל אישה נבוכה, וגברים לא משווים אז גדלים. ארמני שלי מרשרשת "I love", ארמני שלי נשואה לקולב. כשיבוא בן-דוד, על ארמני יביט, את גללי חמורו יעלים. ארמני, ארמני שלי, ארמני שלי 4x ארמני שלי היא אינה תפאורה, ארמני שלי בול עליי היא תפורה. עם מטפחת בכיס כל מפלצת אביס, כאשר שרווליי מופשלים. ארמני שלי זהובת כפתורים, ארמני שלי צווארון בה ארים, וחזה אז אבליט. ישתאו כולם בלי הבדלי גזע, דת ואקלים. ארמני, ארמני שלי, ארמני שלי 4x הוספת תגובה | שלח לחבר | קישור ישיר לרשומה |
הדפסת רשומה
הוספת תגובה | שלח לחבר | קישור ישיר לרשומה |
הדפסת רשומה
|
|
| צרו קשר | ||
|
||
|
||
| ארכיון רשומות |
|
|
|
||
| הצג הכל | ||
| הבלוגים שלי | |||
|
