|
tur2
תוכן
| פורסם ב-25 בינואר 2010, 7:50 | | במדור | כללי |
|
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-19 בדצמבר 2009, 18:00 | | במדור | משפחה |
|
כמה פעמים שאלתם חבר שהיו לו קשיים בזוגיות - "מה קורה?" ו-"איך הולך?", ואז הוא ענה לכם, "שמעו.... זה מסובך"? אחת הסיבות שמערכות יחסים הן כאלה "מסובכות", היא שאנשים לא באמת מתקשרים בכנות עם בן הזוג, והאמת היא שלעתים קרובות הם גם לא מתקשרים עם עצמם. הם מרגישים שהם מצויים במצב מלחמתי בו הם "חייבים להיות צודקים" או חייבים להיות במגננה מתמדת, כי כל דבר שהם אומרים משמש מיד נשק כנגדם ע"י בן-הזוג. כל השיטות שאני מכיר, החל משיטות פסיכולוגיות וכלה במאמנים אישיים כאלו ואחרים, כולם נוטים לאפשר לאותו אדם שפנה אליהם פשוט "לדבר על זה". נותנים לו לפרוק מעל ליבו את כל העוולות שבן הזוג גרם לו. "הוא לא משתדל", "הוא לא משתגל", "הוא מבזבז מלא כסף", "הוא נוהג בטיפשות", וכו`. זה אולי גורם לקצת הקלה נפשית אצל האדם לשטוח את תלונותיו בפני הפסיכולוג (אגב, יש סיבה שזה גורם להקלה נפשית), אבל אם נבחן את המסלול הזה נגלה שהוא בעצם גורם לאותו אדם להתחפר ולהתבצר בעמדותיו, להיות משוכנע שהוא היה בסדר, והבעיה היא בעצם אצל בן זוגו, שהוא ממש ילדותי / שרוט / טועה וכו`. אז עם גישה כזו, פלא שיש כלכך הרבה מקרי גירושין? אם הפתרון למערכות יחסים באמת היה מצוי בהאשמת הבן-זוג בכך שהוא א.. ב.. ג.. ד... אז העולם היה מקום מושלם לפחות מהבחינה הזו, כי נראה שכולם, כל המטפלים למיניהם, הולכים בכיוון הזה של "בוא ניתן לאדם לספר את כל התלונות שיש לו כנגד בן הזוג". ברם, במבחן התוצאה נראה שאחוז הגירושין רק עולה ועולה, אז כנראה שהאשמתו של בן הזוג היא לא הפתרון לבעיה והשיטה הזו לא באמת עובדת, שהרי גם בן-הזוג השני הולך לפסיכולוג ובטוח שהוא צודק והשני הוא הטועה. מה לדעתכם יקרה אם תאמצו את הגישה ההפוכה לבעיה? מה יקרה אם תגידו לבחור שבא אליכם ליעוץ: "חביבי, מה אתה עשית? לא, לא, אל תגיד לי משפטים כמו, "הייתי טוב מדי איתה", "אני נחמד מדי" וכו`, אלה סתם עוד ניסיונות להפוך את עצמך לצודק ואותה לטועה. ספר לי מה עשית נגדה. איפה אתה פגעת במערכת היחסים? מהי האחריות שלך לכל חלק וחלק בכישלון המשותף הזה?" מה יקרה לדעתכם אם נאמץ גישה כזו? אני יכול להגיד לכם מניסיון אישי שמי שנוקט בגישה הזו מגיע לתוצאות שונות מאוד מאלה שמגיעים אליהן אלה שפונים ליועצים ולפסיכולוגים למיניהם... אם לספר סיפור אישי, לי היתה מערכת יחסים מאוד קשה, מאוד טעונה, עם בחורה שהיו לי כלפיה הרבה תלונות מאוד "צודקות". חיפשתי כל דרך אפשרית לצאת מהמערכת הזו, תמיד התקפלתי, עד שהגיעו מים עד נפש ופירקתי את החבילה. זו היתה הנקודה בחיי בה גיליתי את הסיינטולוגיה ועשיתי את הקורס הראשון שלי, קורס "ערכים ושלמות אישית". ואחרי שלושה ימים בהם באתי לעשות את הקורס, בערב, אחרי העבודה, היתה לי מסקנה: זה לא משנה כמה אתם חושבים עכשיו שאתם צודקים והשני טועה, זה לא משנה כמה אתם חושבים ברגע זה שזה מאוחר מדי ושאתם כבר לא אוהבים. זה כלכך לא משנה.. כלום לא משתווה להרגשה הנקיה והזכה שחווים בסיום הקורס הזה. הרבה פחות מרירות. הרבה פחות כעס. הרבה יותר אהבה. גם אם אתם בטוחים שהאהבה מתה כבר מזמן... גם אם אתם חושבים שמעולם לא היתה שם אהבה מלכתחילה! הקורס הזה הוא כמו טיפול 10,000 לנשמה. צריך לחוות הכדי להבין. סודות הם דבר מאוד מכביד. חוסר יושר הוא דבר שמכביד על הנשמה. חוסר כנות מאוד מכביד. חוסר תקשורת עם בת הזוג - מאוד, מאוד מכביד. המשקל הזה הוא אמיתי לחלוטין. מאסה. בסיום הקורס הרגשתי, פיסית, שירד ממני משקל עצום. יצאתי לסיבוב בחוץ וכמעט ריחפתי מרוב קלילות. האם אתם יכולים לתאר לעצמכם הרגשה בלי כעס, בלי מרירות, ועם הרבה אהבה כלפי בן הזוג? אותו בן זוג שרק לפני כמה ימים היה בכם כלכך הרבה מטען כלפיו? תארו לכם עולם בלי תוכניות כמו "משפחה חורגת", בלי טורים ב-ynet על מערכות יחסים מלאי מרירות ורעל.. בלי גברים נגד נשים ונשים נגד גברים... הדברים האלה נפתרים כשתקשורת פתוחה מחליפה את ההצדקות והשקרים. הדברים האלה נפתרים בקורס ערכים ושלמות אישית. לצערי, זה לא מספיק להגיד לעצמך, "טוב עכשיו אני אקח אחריות". הסיבה שאני ממליץ על הקורס ולא נותן כאן הוראות מפורטות מה צריך לעשות, היא שזה לא יעבוד בצורה אחרת. בני-זוג כבר כלכך רגילים לקטול אחד את השני, שאם בן-זוג ירצה לקחת אחריות, לדוגמה, על בגידה שהוא ביצע ויבוא לספר את זה לבת-זוגו, סביר שהיא תתפרץ עליו בצרחות ותעשה שקשוקה מהביצים שלו. לא. לצערי, לנקות מערכת יחסים זה תהליך עדין ואני לא רואה דרך אחרת לעשות את זה מלבד מאשר עם מקצוענים שבקיאים ברזי הנפש האנושית. המרכז לסיינטולוגיה זה המקום הנכון לעשות את זה, כי רק שם אתה לומד לעשות את זה בצורה מספיק עדינה כך שבת הזוג לא תחתוך לך ת`ביצים מצד אחד, ואתה לא תשתולל מכעס כשהיא תספר לך דברים לא נעימים, מהצד השני. רק שם אתה לומד לעשות את זה נכון, לגרום למערכות היחסים שלך לשרוד, ולמעשה להביא אותן לרמה של אושר, שיתוף פעולה, ושלמות שכלל לא ידעת שיכולה להתקיים.
5 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-17 בדצמבר 2009, 7:35 | | במדור | כללי |
|
נפתח ארגון סיינטולוגיה מפואר בוושינגטון די.סי היסטוריה: דת הסיינטולוגיה נוסדה בוושינגטון בשנת 1955 אלפים נכחו בחנוכה החגיגית של הארגון
אלפים נכחו בפתיחתו של הבניין החדש של ארגון הסיינטולוגיה החדש בוושינגטון, די,סי. מנהיג הכנסייה הסיינטולוגית מר דויד מיסקביץ ניהל את האירוע ונציגים רשמיים שיבחו את התנועה הדתית על עבודתם למען זכויות האדם, שיקום פושעים, פעילות נגד סמים וסיוע באיזורי אסון. (31 באוקטובר) כשלושת אלפים איש השתתפו בחנוכת ארגון הסיינטולוגיה החדש בוושינגטון די. סי. הבניין החדש, הממוקם שישה בלוקים מהבית הלבן ומרחק של דקות מה"קפיטול", משתרע על פני שטח של 16,000 מ"ר. סיינטולוגיה נוסדה ב-1955 בוושינגטון די.סי. על-ידי ל.רון הבארד. היה זה חמש שנים לאחר פרסום ספרו של רון הבארד, "דיאנטיקה", טכניקה להקלה על מכאובי האדם. כתוצאה מהמשך מחקרו של הבארד וההתעניינות העצומה שספרו יצר בקרב הציבור, וכתגובה להצטרפותם של אלפי בני-אדם לתנועה, נוצר צורך בייסודו של ארגון דתי בילאומי. דת מודרנית זו, שאינה עומדת בסתירה לדתות ה"ותיקות" יותר ומשירותיה נהנים בני כל הדתות, היא הדת הגדולה היחידה שנוסדה במאה העשרים. מאז ייסודה של סיינטולוגיה התנועה גדלה במהירות שיא וכיום היא מונה 12,000,000 חברים ביותר מ-8000 ארגונים, מרכזים וקבוצות ב-165 מדינות. יו"ר הארגון העולמי, מר דויד מיסקביץ, דיבר בנאומו על היוזמות החברתיות של ארגון הסיינטולוגיה העולמי, בינהן היוזמה החינוכית כנגד שימוש בסמים. זוהי התוכנית הלא ממשלתית הגדולה ביותר מסוגה. כמו כן הזכיר את התוכנית לחינוך בנושא זכויות האדם ואת היועצים הרוחניים המתנדבים של סיינטולוגיה, ארגון אשר מונה כמאתיים אלף מתנדבים בעולם, אשר מאומנים לתת סיוע מהיר באיזורי אסון. "אתם חוזים בהתגלמותם של החופש והשוויון שבמקור נתנו השראה למדינה זו", אמר מיסקביץ`, "ארגון סיינטולוגיה זה מייצג חיים, חופש והחיפוש אחר אושר. וכן, הוא עומד כאן היום בגלל החופש שעליו נבנתה מדינה זו – חופש הדת. כאן, בבירתה של המדינה, נלחמנו וזכינו בהכרה". באולם קבלת הפנים של הארגון החדש עומדות עשרות מצגות המולטימדיה שנותנות נתונים בסיסיים על דת הסיינטולוגיה ועל התוכניות העולמיות שלה לשיפור חברתי.
לוושינגטון היה תפקיד מרכזי בחיי מייסד דת הסיינטולוגיה, ל.רון הבארד. בגיל 13 כמדריך הצופים הצעיר ביותר באמריקה שקיבל את תואר ה-Eagle Scout, חצה האברד את המדינה כדי להיפגש עם הנשיא דאז, קלווין קולידג`. כתלמיד באוניברסיטת ג`ורג וושינגטון בשנות השלושים המוקדמות, למד האברד את המתודולוגיה המדעית שלאחר מכן יישם בפתרון חידת המיינד האנושי והחיים. אחרי מלחמת העולם השנייה, הוא בחן טכניקות של דיאנטיקה על מספר רב של אנשים בבית החולים סיינט-אליזבט וכתב את כתב היד הראשון על גילוייו בדיאנטיקה: התיזה המקורית. ב-1955 הקים הבארד את הכנסייה המייסדת של סיינטולוגיה וניהל אותה. הדרישה הגוברת לסיינטולוגיה בעולם, הובילה לפתיחת ארגונים גדולים חדשים בברלין, יוהנסבורג, לונדון, מדריד, ניו יורק, סאן פרנסיסקו ובמקומות אחרים. השנה נפתחו ארגונים חדשים במאלמו בשבדיה, רומא באיטליה ודאלאס ונאשוויל בארה"ב. © 2009 TCSI. כל הזכויות שמורות. סיינטולוגיה הינה סימן מסחרי וסימן שירות בבעלותו שלReligious Technology Center ונמצאת בשימוש באישורו. שרותים הקשורים לפילוסופיה הדתית שלסיינטולוגיה מועברים באופן בלעדי ברחבי העולם על-ידי בעלי הרישיון של כנסיית הסיינטולוגיההבינלאומית, באישור Religious Technology Center, מחזיק הסימנים המסחריים של דיאנטיקה וסיינטולוגיה.
2 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-29 בנובמבר 2009, 11:21 | | במדור | סיפורים |
|
מי שלא נבהל מאנשים שלא תמיד יודעים על מה הם מדברים, ובאמת מחפש תשובות שעובדות, כלים אמיתיים לחיים טובים יותר, לא סמים פסיכיאטריים שגובים מחיר כבד בצד התועלת שאולי הם מביאים, או פסיכולוגים שלא ברור אם העצות שלהם מועילות או מזיקות, או רופאים, שהעזרה שלהם טובה (ואפילו מצויינת) לתחומים מסויימים [אבל לעתים קרובות מדי לא מצליחים להעלים כאבים בסיסיים כגון כאבי גב / בטן / מחזור / ראש וכו`], סביר שימצא את תשובותיו בדיאנטיקה ו/או בסיינטולוגיה. התשובות, תמיד (!) תשפרנה את חייו ואת חיי האנשים היקרים לו. אז למה לסבול? קשה לזוז מהכורסא שמול "האח הגדול", אני יודע. קשה עוד יותר לקום יום אחד ולגשת לארגון שלא ממש מכירים, שמכנה את עצמו ארגון דתי, ושחיפוש אודותיו באינטרנט מוביל להרבה לינקים של מלחמה ורפש. קשה, אבל מי שמוצא בעצמו את הכוחות לנסות, הולך להתקדם בחיים למקומות טובים וחזקים יותר מבחינתו. זה לא לוקח שעה וזה לא לוקח שעתיים. לא מוכרים אשליות, לא עושים מדיטציות, לא משננים מנטרות, וגם לא משתמשים "באנרגיות נסתרות של התת מודע" או של "היקום". לומדים על המיינד, מתרגלים, ומנקים את החיים בעזרת אודיטינג. יש כאלה שיצליחו להשיג הרבה דברים ומהר, ויש כאלה שיתקדמו קצת יותר לאט. כל אחד על פי המבנה האידיבידואלי שלו עצמו. אבל אין אחד (בהנחה שהוא כנה במטרותיו לשפר את חייו) שלא יצא מורווח. [במקור פורסם כחלק מהמאמר הקודם, אבל החלטתי שהוא עומד בפני עצמו]
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-21 בנובמבר 2009, 8:45 | | במדור | סיפורים |
|
בכדי להבין את הסטטוס של דת הסיינטולוגיה וארגוניה ברחבי העולם, יש לדעת קצת היסטוריה. אני לא רוצה להעביר כאן שיעור מקיף, אולם חשוב שאנשים ידעו את הרקע של השמצות שונות בתקשורת ובאינטרנט המופצות כבר עשרות שנים. חלק גדול מהשקרים הופצו במקור על ידי גוף המכונה IRS. ה-IRS הוא מס ההכנסה האמריקני. מאז 1993, אגב, ה-IRS כבר לא עושה זאת יותר (מפיץ שקרים), ואף הפיץ ביוזמתו מסמך תיקון ברחבי העולם בכדי לבטל נתונים שקריים מהעבר. אולם הנזק כבר נעשה והשקרים שהופצו מהווים בסיס לשנאת חינם ולרדיפתם של סיינטולוגים עד ימינו אנו. דוגמה לנזק מהסוג הזה הוא דו"ח תעסה גלזר הישראלי המתייג את הסיינטולוגיה ככת מסוכנת, ואשר פורסם בשנות ה-80`. הוא מתבסס ברובו על מידע לא נכון שהפיץ ה-IRS, ועל חקירות מאוסטרליה שגם הן היו מבוססות על אותם כזבים. כאמור, ה-IRS כבר חזר בו מאז, וגם שלח מכתבים לכל המדינות שקיבלו ממנו מידע שגוי. אולם הדו"ח הישראלי נכתב שנים לפני אותן הבהרות, ומכפישי הסיינטולוגיה כמו גם מכפישי ל. רון האברד, משתמשים בו כאסמכתא, למרות שהאסמכתאות שלו עצמו - הוכחו ככזבים. אולי ישאל הקורא התמים מדוע מס הכנסה האמריקני מלכתחילה רדף את דת הסיינטולוגיה, איזה אינטרס היה לו להשתמש בשקרים פרועים, ומה גרם לו לחזור בו לבסוף בשנת 1993. בקצרה, מסע הטרור הכלכלי והתעמולתי כנגד הסיינטולוגיה ומייסדה החל באמצע שנות ה-50`, כשהארגון הצעיר הצליח לעורר מחאה ציבורית ולהביא לביטולה של תוכנית להקמת מוסד פסיכיאטרי רחב ממדים על אדמת אלסקה. היה חשש כבד שמוסד כזה ינוצל להרחקת מתנגדי משטר ושלילת זכויות אדם באופן כללי (ע"ע מחנות העבודה בסיביר שהיו פעילים באותה תקופה מטעם השלטון הסובייטי, ובעצם למה ללכת רחוק? גם בישראל 2009 לעציר "נפשי" יש פחות זכויות מלעציר פלסטיני). ההצעה עברה בבית הנבחרים האמריקני, אך נפלה לבסוף בסנאט, לא מעט בזכות ל. רון האברד וארגון הסיינטולוגיה (קיים תיעוד מאותה תקופה, בדמות עיתונים שדיווחו על הנושא). הבחורה שהיתה אמורה לנהל את המוסד שבוטל, הוצבה במקום אחר, בתפקיד אחר... היא הוצבה ב-IRS, ובקשתה הראשונה היתה לטפל באופן אישי בכל נושא שקשור לארגון הסיינטולוגיה. יש לשער שמניעיה לבקשה לא היו טהורים ולא נבעו מרצון טוב. מאותו יום החל כדור שלג של השמצות, שקרים, חקירות, פשיטות, סוכנים סמויים, פרובוקטורים שתולים וכו` וגו`. כדור השלג גדל כלכך, שהוא המשיך גם אחרי לכתה של אותה בחורה שגרמה לו מלכתחילה והמשיך להתגלגל קרוב ל-40 שנים (!!!). (זו תשובה לאותו בחור שדיבר איתי והביע דעתו שאנחנו, הסיינטולוגים, פרנואידים. עובדתית - ממשלת ארה"ב רדפה את ארגון הסיינטולוגיה משך 40 שנה, ואף גרמה לממשלות נוספות [צרפת, גרמניה, אוסטרליה, ספרד, איטליה, אפילו ישראל] לפתוח בחקירות ולהשמיץ את הגוף. אז אולי אנחנו פרנואידים, אבל יש לכך סיבות טובות). המטרה היתה ליצור לחץ כלכלי עצום על הנהלת הסיינטולוגיה ועל תלמידיה. לדוגמה: בסוף שנות ה-80` הגישה הנהלת הסיינטולוגיה בקשה להכרה דתית ופטור ממס בארה"ב. ה-IRS דרש כמות דימיונית של מסמכים (למעלה ממיליון). הנהלת הסיינטולוגיה העבירה ל-IRS את כל המסמכים שנדרשו, אך קיבלה מכתב דחיה שהתאריך עליו היה עוד מלפני שהמסמכים הועברו. כאשר הנהלת הסיינטולוגיה ביקשה הסברים לכך, נאמר לה שמס הכנסה רשאי לדרוש מסמכים אך לא חייב לעיין בהם לצורך תשובתו (תשובה בירוקרטית טיפוסית). ה-IRS יצא אז בדרישה חדשה, לקבל את כל המסמכים הנוגעים לכל תלמיד או עובד של מוסדות הסיינטולוגיה, בכדי לפתוח בחקירות מס אישיות כנגדם. הנהלת הארגון לא ויתרה, החזירה מלחמה שערה בעזרת תביעות נגדיות ופרסומים בעיתונות, ולבסוף, ב-1993, הוקמה ועדת בדיקה חדשה ב-IRS שבאה עם ראש נקי ובדקה משך חצי שנה את כל הנושא מתחילתו ועד סופו. בסופו של דבר קיבלה הועדה החלטה חד-משמעית ש: 2. כל מוסדות הסיינטולוגיה, לרבות כל הארגונים החברתיים שקשורים אליה ישירות או בעקיפין, דתיים או חילוניים, הנם פטורים ממס ורשאים להעניק פטור ממס לכל ארגון תחתיהם (ז"א, אם הארגון הבינלאומי נגד סמים מקים סניף חדש, אזי הארגון הבינלאומי הוא שפוטר את הארגון החדש ממס, ואותו גוף לא צריך להגיש בקשה נפרדת למס הכנסה). להחלטה ההיא יש חשיבות רבה בתחומים רבים והיא בעצם מאשרת ש: 1. הסיינטולוגיה מוכרת על ידי הרשויות בארה"ב כדת לגטימית ולא ככת מסוכנת. 2. חלק עצום מהדברים שמסופרים בתקשורת מקורם בשקרים ותיקים. כיום ה-IRS מתנער מהשקרים האלה. 3. כל הכסף שמועבר למוסדות סיינטולוגיים, מושקע בדברים שסיינטולוגים מחשיבים כרצויים (לאמור, קידום הסיינטולוגיה עצמה + פרוייקטים חברתיים כדוגמת מאבק בנגע הסמים וקידום מיומנויות למידה). במאמר מוסגר אציין שמי שמכיר את גופי הסיינטולוגיה מקרוב, יודע ששם המילה "התנדבות" היא אמיתית. הכסף הולך בדיוק למטרות להן הוא מיועד, לא למשכורות עתק של בכירים. כמו במקרים אחרים, הציבור כועס וחשדני - ובצדק (לינק מאוד מעניין, אגב). רק שלעתים חלק מהכעס מופנה כלפי הגורמים הלא נכונים. בדיוק כמו אלה שבאים אליי וטוענים טענות שונות ומשונות נגד הסיינטולוגיה - ואז כשאני שואל אותם מה רמת ההיכרות שלהם עם הנושא - הם אומרים שהם נפלו קורבן לאיזו כת ולכן עכשיו הם נלחמים בכתות. רוצים להלחם בכתות או בעמותות מושחתות? ב ב ק ש ה . אבל בררו באמת את הפרטים. הסיינטולוגיה היא לא כת והעמותות שלה אינן מושחתות. בארה"ב היא נבדקה בזכוכית מגדלת ומכל הכיוונים וגם להם, לאחר בחינת העניין מקרוב ובדקדוק, לא היתה ברירה אלא להודות שמדובר בארגון לגטימי וטהור מבחינה מוסרית וכלכלית.
6 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-6 בנובמבר 2009, 12:54 | | במדור | כללי |
|
ראשית אני רוצה לפתוח בהתנצלות על ההעדרות הממושכת. אנשים רבים שאלו אותי מתי אכתוב עוד פוסטים, אז הנה אני כותב אחד, למרות שאין ספק שקצב הפרסום ירד משמעותית.
הסיבה לכך היא שכבר חודשים מספר אני פשוט "טובע בעבודה". פעם, כשהייתי שכיר, משפט כזה היה סוג של קללה בעיניי. עבודה היתה סוג של רע הכרחי בכדי שאוכל לקנות או לעשות דברים אחרים, מעניינים יותר. היום, כעצמאי, הגישה שלי "קצת" השתנתה. עבודה היא דבר מבורך. פרנסה, גאווה, כבוד. וכשיש ממנה הרבה זה סימן טוב. סימן להצלחה.
יש מספר גורמים שאני חב להם תודה על העובדה שאני מתפרנס היום בכבוד. זה לא יהיה נכון לתת את הקרדיט רק לדברים שעשיתי בסיינטולוגיה. חוץ מסיינטולוגיה יש גם חברים. אנשים שנתנו לי עבודה ושהעבירו אליי לקוחות. אני חב להם תודה גדולה (תודה א`, תודה ש`). במקביל אני חב תודה משמעותית גם לגשר הסיינטולוגי. הגשר הסיינטולוגי, למי שלא יודע, הוא אוסף של תהליכים מדורגים, מדוייקים ויסודיים שמשדרגים את האדם לרמה גבוהה יותר של יכולת ומודעות. (ושהמשפט הזה לא יכנס לכם באוזן אחת ויצא מהשניה! יש בו המון כוונה, משמעות ותוצאות גדולות למי שבוחר ללכת בדרך הזו).
כך שחברים טובים סיפקו לי עבודה ויחד עם היכולות המשודרגות שהגשר סיפק לי (תקשורת משופרת, יכולת לסבול עבודה, יכולת לעמוד מול לקוחות, יכולת לדרוש תמורה הולמת לעבודה שלי וכו`), הגעתי למצב שאני בקושי יכול לנשום ושאני מרוויח פחות או יותר את המקסימום שאני חושב שאוכל להרוויח כאדם בודד (אולי יש מקצועות או מצבים בהם הייתי משתכר יותר כאדם בודד, אבל לא במה שאני מתעסק בו - ורוצה להמשיך להתעסק בו). אני רק מאחל לעצמי להפיק את המירב מהמצב, ולהמשיך לגדול, להתרחב, לפרוח ולראות ברכה בעמלי.
אני רוצה להגיד שני דברים לסיכום הנושא הזה:
1. זה כיף גדול להשתחרר מהרעיון הכוזב שעבודה היא רע הכרחי שחוצץ בינינו לבין "הדברים שאנחנו רוצים". עבודה יכולה לספק שמחה, אושר וגאווה. היא יכולה להיות "הדברים שאנחנו רוצים".
2. סיינטולוגיה היא לא כת, היא לא מסוכנת, והיא לא הבעיה של החברה הזו. יש כל מיני כתות וחונטות, חלקן מאוד רעות ומסוכנות. בדקו לאיזה קבוצות הולכים כספי המיסים שלכם. בידקו מי כל הזמן עושה עליכם מניפולציות בתקשורת. גם המאבק התקשורתי נגד הסיינטולוגיה הוא מניפולציה של מי שרוצה להשאיר אתכם עבדים.
הסיינטולוגיה היא מאגר אדיר של ידע שימושי. אוצר. וכמו הגלולה האדומה שלקח ניאו בסרט "המטריקס", גם אתם, כשתפקחו את עיניכם - לא בהכרח תיראו עולם נפלא שכולו דבש ושושנים. אתם תיראו עולם במצוקה, חברה קורסת, אנשים אבודים שבצר להם פונים לפתרונות הרסניים ונלחמים נגד אויבים מדומים, במקום לאתר את הבעיות האמיתיות. אבל במקביל גם תהיו בעלי יכולת גבוהה יותר. תוכלו לעזור יותר לסביבתכם. תוכלו לשגשג בעולם הזה, למרות שהוא מסודר מתוך מטרה להכשיל אתכם ולהפוך אתכם לעבדים. לפני ש"עליתי על הגשר", ודיברו איתי בארגון הסיינטולוגיה על הנושאים של "עזרה" ו-"לעזור לאחרים", בליבי חשבתי, "על מה אתם מדברים?! אני זה שצריך עזרה!". ההרגשה שלי היתה שאני בקושי מצליח להשאיר את הראש מעל המים. שחיי הם מאבק מתמיד להשרדות (וכמו שאמרתי בפוסט קודם - לשאלה כמה כסף יש לאדם בחשבון אין שום קשר להרגשה הפנימית. פעם היה לי יותר כסף בחשבון. אז מה? כמעט הלכתי לקבל תרופות מפסיכיאטר באותה תקופה). עתה, כשההרגשה שלי טובה יותר, יציבה יותר, כשהפרנסה טובה (כמה שזה חשוב! זו לא רק קלישאה של אמהות מרוקאיות!), פתאום עולה גם הצורך לעזור לאחרים. להעסיק אותם ולהעביר אליהם עבודות בכדי שיתפרנסו בכבוד גם הם. בעצם, זה הכל להיום. מאחל לכולם פרנסה טובה, יציבות, וחברים טובים.
13 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-16 בספטמבר 2009, 8:52 | | במדור | כללי |
|
 |
מצב נפשי הוא כמו מגנט. כשמצבו הנפשי של אדם אינו טוב - הוא מושך לחייו דברים לא טובים. כשמצבו כן טוב - בד"כ מתרחשים דברים טובים בסביבתו. ברור שיש חריגים לאמירה הזו וכבר שמענו לא פעם ולא פעמיים על אדם מאושר שחלה במחלה קשה או שחווה אסון. אבל למרות החריגים, אנחנו מכירים גם את המשפט "צרות באות בצרורות" וגם את אותם "מניאקים" שתמיד הכל הולך להם בקלות וההזדמנויות פשוט נופלות להם על הראש. יש אנשים שהם מגנטים לצרות, ויש אנשים שהם מגנטים לדברים טובים, ולמרות שזה נראה עניין של גורל שנמצא מחוץ לשליטתו של האדם, זה מאוד תלוי במצבו הנפשי - ובזה בהחלט יש לו מה לעשות. אתן דוגמה אישית. פעם הייתי מאוד חמום מוח (גם היום, רק בלי ה-"מאוד"  ). אם מישהו היה חותך אותי בכביש, לדוגמה, הייתי יכול לרדוף אחריו, לעשות לו תנועות, לקלל, וכו`. כמובן שהתנהגות כזו, בלי קשר אם האדם צודק או לא צודק, יכולה לסבך אותו בצרות. בגלל זה הומצא המשפט, "בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם". בימינו, אם מישהו חותך אותי או נוהג כמו פסיכופט, אני מאט ונותן לו להתרחק. אני אומר לעצמי, "אני לא רוצה קשר עם האדם הזה. קישטה...". אז אני נותן לו להעלם מהר מה-space שלי וכך שומר שבעולם האישי שלי ישארו רק גורמים חיוביים. (אשתי בטח תזכיר לי שלפני שבוע או משהו כזה קיבלתי את הג`ננה על איזה אחד שניסה לעקוף אותי מימין תוך כדי צפצופים, בזמן שחניתי ברוורס ליד הבית. בסדר, אני לא מושלם, אני עדיין מתעצבן מדי פעם.. קורה..  . אה וגם היתה המוכרת הזו שהביאה לי את הסעיף. אבל יצאתי מהר לסיבוב הרגעה בחוץ. איטלקי או לא איטלקי? שיגידו תודה שאני לא מביא להם את ראשי המאפיה). בכל אופן, כל הרשומה הזו נוצרה כי רציתי בעצם להגיד לכם, "שנה טובה ומאושרת!" ורציתי שתהיה גם משמעות לאמירה הזו. שבאמת תפעלו בשנה הזו בכדי להיות מאושרים, כי אושר מביא לעוד אושר, ואומללות מביאה לעוד אומללות. אז אם אתם לא רוצים שצרות תנחתנה עליכם כמו מכות מצרים - שפרו את עצמכם. שפרו את מצבכם הנפשי. שנה טובה ומאושרת! 
3 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-12 בספטמבר 2009, 17:37 | | במדור | כללי |
|
1 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-25 באוגוסט 2009, 17:52 | | במדור | כללי |
|
 |
כאב חד פילח את כף רגלי הימנית. הרגשתי כאילו דרכתי על מסמר, או שמישהו חיבר את כף הרגל שלי למקור מתח גבוה, או.. הבנתם את הרעיון. מהר מאוד קלטתי שכנראה דבורה נכנסה למרווח שבין הסנדל לכף הרגל שלי, ובאקט יאוש מצידה, אמרה "תמות נפשי עם סיינטולוגים" ושלחה את חץ הרעל לרגלי. העפתי את הסנדל, אבל כבר לא ראיתי שום דבורה, כנראה שהיא התעופפה. צלעתי פנימה לתוך המזנון של אתר החרמון (מה עשיתי באתר החרמון באמצע אוגוסט? זה כבר נושא אחר, והאמת היא שזה לא כלכך מעניין), אשתי הביאה מהר חצי קילו קרח מהמוכר ובחצי השעה שבאה לאחר מכן, ישבתי עם קרח דבוק לכף הרגל. לאחר מכן הצלחתי לצלוע למכונית ונסענו משם, אשתי ואני, חזרה לצימר. תוך כדי הנסיעה כבר התחלתי לעשות לעצמי טיפול דמוי-דיאנטיקה (זה לא יכול להקרא דיאנטיקה, כי בשביל דיאנטיקה צריך שני אנשים, אבל זה דומה בעיקרון הבסיסי). שיחזרתי בראשי את כל המאורעות כאילו הם מתרחשים ברגע זה, לרבות המחשבות, הרגשות, הקליטות החושיות, וכו`. כשהגענו חזרה לצימר, טבלתי שוב את הרגל במים קרים מאוד, התקלחתי, והלכתי לנוח במיטה. שם הרצתי שוב בראשי את כל המאורע, ופתאום צפו ועלו פרטים שכבר הספקתי "לשכוח" (כל מה שנשכח לכאורה, מוקלט למעשה בתת המודע, או כפי שהוא מכונה בסיינטולוגיה - המיינד הריאקטיבי). נזכרתי איך בעצם הלכתי לכיוון חלון השרות של המזנון ואז אשתי אמרה לי שאפשר גם להכנס לשבת בתוך המבנה (בצל) וכשפניתי לכיוון המבנה, באותה נקודה נכנסה לי הדבורה לסנדל. נזכרתי באותו איש עם שיער ארוך שבא מולי כשאני עוד כולי המום ושאל, "עקצה אותך דבורה?", עניתי שכן, ואז הוא אמר, "כן, ראיתי אותה עפה לך מהרגל". ראיתי את הבחורה שעמדה מאחוריו והסתכלה עליי במבט מודאג. כך צפו ועלו פרטים רבים שלכאורה שכחתי אבל בכל זאת היו רשומים בזיכרון. אחרי שקמתי מאותה מנוחה, מרבית הכאב כבר נעלם. לא צלעתי. יצאתי לשולחנות הפיקניק שליד הצימר. רציתי להראות לאימי ולשאר הנוכחים את העקיצה. אבל אפילו נקודת חדירת הארס האדומה כבר לא היתה שם. הנוכחים לא האמינו לי שנעקצתי ע"י דבורה. מזל שאשתי, גיסי, ועוד קרוב משפחה היו נוכחים בזמן שנעקצתי וראו את מקום העקיצה הנפוח והאדום. ביומיים שבאו לאחר מכן עוד קצת גירד לי, ופה ושם גם היה כאב עמום. לאחר מכן הדברים נעלמו כלא היו. מהאירוע המצער למדתי לקח חשוב: מי שרוצה להתרברב בפני אנשים על כך שהוא נעקץ על-ידי דבורה, מוטב שלא ישתמש בטכניקות של דיאנטיקה, כי הן מאיצות מאוד (!) את ההחלמה. אזהרה מס` 2: הטכניקה שביצעתי (מה ששיחזרתי בראש), מיועדת רק לאירועים קלים מאוד! בשום אופן לא לאירועים רציניים יותר. אני ביצעתי אותה על עצמי כי אני אודיטור דיאנטיקה מוסמך (HDA), מכיר היטב את הטכניקה, ויודע מה אני יכול לעשות על עצמי ומה לא. כאשר מדובר באירועים רציניים יותר ו/או אנשים שלא מכירים את הטכניקה, יש לעשות את הטיפול בשניים (אחד משחזר - זהו הפרקליר, והשני מנחה אותו דרך הזיכרון - האודיטור). אודיטינג עצמי הוא מסוכן ומסיבות רבות ועשוי להסב יותר נזק מאשר תועלת. ניתן ללמוד כיצד לבצע את התראפיה, וכיצד לעזור לאחרים לעשות אותה בסמינר דיאנטיקה שיתקיים בסוף השבוע הקרוב. באם התאריך כבר עבר צרו קשר לטלפון המוצג בפרסומת ושאלו מתי הסמינר הקרוב. ידע בדיאנטיקה יעזור לכם בחיי היום-יום, בין אם דרכתם על דבורה, נפלתם במדרגות, עשיתם תאונת דרכים קלה, חליתם, עשיתם טיפול שיניים, חוויתם אובדן, וכו` וכו`. השימושים של דיאנטיקה לחיים הם אינסופיים. נ.ב. כל מה שנכתב בפוסט זה: סיפור העקיצה, השיחזור על פי עקרונות דיאנטיקה, וההחלמה המהירה שנבעה מכך, אמיתיים לחלוטין, והתרחשו ב-15/08/2009.
12 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-20 באוגוסט 2009, 21:04 | | במדור | כללי |
|
 |
ב-6 ביולי שלח טופז את המכתב האחרון מהכלא. הוא יועד למנכ"ל אמ"י, ינקל`ה מנדל, וזה מה שכתוב בו: "אין לי מושג איך נפלתי למצב שכזה, נשבע ביקר לי שאין לי מושג, האם זה אגו פגוע, תערובת של תרופות פסיכיאטריות שלקחתי או אולי פשוט חייתי בסרט מטורף". כבר שנים שאני אומר את זה. מי שישוטט בבלוג ימצא אינספור עדויות על אנשים שחוו התקפי זעם, רצחו עשרות, ובסוף התאבדו, בעקבות שימוש בכדורים פסיכיאטריים. טופז מת באי-ידיעה בנוגע לשאלה איך הוא איבד צלם אנוש והפך לחיית אדם ששלחה עבריינים להרביץ לאנשים. הוא אולי לא יודע. אבל הרבה אנשים כן יודעים. אלה הן התופעות של התרופות הפסיכיאטריות. נכון, כנראה שהיו לטופז נטיות אלימות גם לפני כן. אבל כמו אלכוהול, כך גם התרופות הפסיכיאטריות שיחררו את החיה שבו. לכל אחד מאיתנו יש פוטנציאל להפוך למכונה אכזרית. אבל בתנאי שיגרה יש לנו בקרה שמונעת מאיתנו לאבד צלם אנוש. החומרים הפסיכיאטריים הופכים אותנו לצל של עצמנו. לאישיות אחרת. רעה. ואת החומרים האלה אנחנו נותנים לילדים שלנו, בכדי להפוך אותם לתלמידים טובים... אני מחכה ליום שבו יתחילו להעמיד לדין את אלה שרושמים את מרשמי הסמים האלה. אלה שעומדים מאחורי הנשים שהטביעו את ילדיהן, מאחורי האב שרצח וקבר את ביתו בחורשה, מאחורי אינספור מעשי אלימות נתעבים אחרים. עוד על הקשר הפסיכיאטרי של דודו טופז בלינק הזה.
36 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
|
|
|