בפורום "עיצוב אלבומים וכרטיסי ברכה" בתפוז, בו אני מבלה את מיטב זמני, ארגנו החלפה מיוחדת- "עצבי דף לחברה". זו לא הפעם הראשונה שמתארגנת שם כזו החלפה, אבל זו הפעם הראשונה שאני משתתפת בה.

הרעיון- את מקבלת תמונות של מישהי אחרת וצריכה לעצב לה דף אלבום, 30*30. במקביל, כל אחת שולחת תמונה/תמונות של עצמה למישהי אחרת, ומקבלת דף אלבום מעוצב.

אני התבקשתי לעצב דף עבור kmorakefet המקסימה, לידה ישבתי בערב יצירה אצל דפי ב"מסטיקים". כמו כן התבקשתי לשלוח תמונות לדנדי פו האחת.

מכיוון שאני אוהבת תמיד לעבוד כשיש לי מבחר תמונות גדול מאוד (אחרי האלבום של אחותי נשארו לי בערך עוד 80 תמונות מפותחות) שלחתי לדנדי היקרה הרבה תמונות מאותה סיטואציה. kmorakefet שלחה לי תמונה אחת ויחידה. תמונה מקסימה של עצמה ליד פסל, בלי שום מידע נוסף....

אז הנה מה שעשיתי עם זה (הפנים טושטשו באכזריות לפי בקשה...):

 

 

קודם כל פיתחתי את התמונה במגוון צורות: 10*15 צבעוני, שחור-לבן וספיה, ועוד 3 עותקים קטנים של 4 תמונות: צבעוני, צבעוני-מטושטש, שחור-לבן וספיה. סה"כ 15 תמונות. עכשיו יכולתי להתחיל לעבוד :). התלבטתי אם לעבוד לפי הסגנון שלה או לפי הסגנון שלי. בחרתי באפשרות השנייה, בעיקר כי נראה לי שזו המטרה- לקבל דף שאת לא היית מכינה לבד. אז לקחתי קרטון KRAFT (החלק האחורי של חבילת דפים). את התמונה המקורית, הצבעונית, הדבקתי בשלושה עותקים על שארית נייר עם עיגולים מנצנצים. בצד יצרתי רצף של תמונות קטנות שונות, ועוד מקום לכיתוב שנעשה באמצעות החותמת החדשה שלי- של פילם. את הדף תחמתי בתיפורים בעט לבן ועברתי עליהם בג`ל נצנצים. הכותרת- ALL KINDS OF ME, קפצה לי לראש ברגע שהעמדתי את כל התמונות במקום. הדבקתי הכל, הוספתי בראד כוכב, ואז היה לי ריק בעיניים. הנחתי את הדף בצד לכמה ימים, ואז הייתה לי הארה. חיפשתי באינטרנט את המילים של השיר "אני תמיד נשאר אני", הזכור לכולנו לטובה מ"פרפר נחמד" (מילים: עוזי חיטמן). לקחתי עט-טוש לבן, שמנסיוני, על נייר KRAFT נראה יותר כמו סימן מים, וכתבתי את מילות השיר ברקע. סה"כ שלוש וחצי פעמים השיר חוזר על עצמו.

התוצאה עדיין קצת ריקה, אבל מאוד עדינה, ומאוד מתאימה בעיני לבחורה המקסימה שפגשתי. אם תרצי- את כמובן מוזמנת להוסיף עוד קישוטים!

לדף הוספתי תגית קטנה עם הקדשה:

 

 

קרטון לבן שנחתך בקאטל, מסגרת משארית נוספת של קרטון ה-KRAFT, דשא מעטיפה של שוקולד, פרח וגבעול מחבילת חרציות שקניתי בחנות יצירה. מאחורה- חותמות והקדשה. את התגית הכנסתי למעטפה יחד עם התמונות שנשארו לי, למקרה ש- kmorakefet תחליט לעשות לתמונות האלו דף נוסף משל עצמה...

ומה אני קיבלתי?

שלחתי לדנדי די הרבה תמונות (כמו שאמרתי, אני אוהבת לעצב עם מבחר...) מאירוע אחד- טיול שעשינו עם כמה חברים למעין "עין צמד". חבר עשה לנו "בוק" של תמונות זוגיות. דנדי לא פרסמה עדיין את התוצאה המדהימה שלה, אז אני מרשה לעצמי לפרסם כאן, אבל- כל הזכויות שמורות לה!!!

היא בחרה כיוון התמקדות מפתיע ומיוחד- השיער :)

 

 

אז תודה רבה לשני הצדדים של ההחלפה- נהניתי מאוד!

אמנם קצת באיחור, אבל גם אני החלטתי להענות לקריאה של TAMAR THE SUPERGIRL ולעשות ראיון עם עצמי. הכותרת- סתם כי אני מתה על הסרט הזה (כמעט כמו שאני אוהבת את "הנסיכה הקסומה". הטעם של בסרטים בוגר) אז- הרי אני לפניכם, לפי השאלות של תמר:

 

 

אני קרין, בת 24.

אני נשואה לבחור הכי מקסים בעולם, סטודנטית להפרעות בתקשורת (שזו דרך שלילית למדי להגיד שאני לומדת להיות קלינאית תקשורת, כלומר- איך לטפל בבעיות דיבור, שמיעה ותקשורת), גרה במושב ליד ירושלים.

במקור מר"ג, אח"כ ת"א, ירושלים, מושב 1 ועכשיו-מושב 2. היעד הבא הוא בהחלט מושב 3. שלושתם קרובים אחד לשני מאוד.

עשיתי הרבה צבא (4 שנים) ולא עשיתי שום טיול שאחרי. במקום זה נכנסתי עם כל הלב לעולם היצירה (שתמיד הייתי בתוכו, אבל רק עם חלק מהלב).

 

 

האמת? אני לא ממש זוכרת. היו לי את השלבים הרגילים של כל ילדה- רציתי להיות מורה/גננת, רציתי להיות ספרית. כשקצת גדלתי, תקופה ארוכה מאוד רציתי ללמוד בלשנות. אני מאוד אוהבת את התחום, אבל- הפרקטיות הפולנית ניצחה. הלכתי ללמוד מקצוע שמשלב שפה ועבודה עם אנשים. ידעתי שזה מה שאני רוצה ללמוד בערך מגיל 17. היום כבר יש הרהורים בנושא, אבל בנתיים- זה הכיוון.

 

 

לא הכי יפה שראיתי, אבל תמונה שאני אוהבת מאוד, לא בגלל הצילום אלא בגלל האובייקטים. צולמה בהולנד, בחלון ראווה של חנות בגדים:

 

 

וגם התמונות שבאלבום של אבא שלי. אין על תמונות ישנות. תראו כאן את כולן, לאט לאט.

 

 

לא שמעתי מוזיקה בבוקר. לצערי אני לא מספיקה לעשות את זה בבוקר... אבל אם הייתי יכולה לבחור זו כנראה הייתי חוה אלברשטיין. לא רק בבוקר, בכל שלב. יש עוד הרבה אפשרויות, אבל כרגע זה מה שבא לי לשמוע.

 

 

הו, זאת רשימה ארוכה. בראש: דפים וחותמות של papertreyink. אמן.

וגם: סירים חדשים (חייבת!), דיו סימן מים, תבנית חיתוך label 4 ולבבות, מתנה לבעלי (אמנם זה לא ממש לי, אבל בעקיפין, כי הוא ממש רוצה את זה- קורס ליצנות רפואית. זה יקר) ועוד ועוד. תזכורת לעצמי: לעשות רשומת wishlist לפני היומולדת (עוד המון זמן!)

 

 

להודיע שאני מתחתנת בגיל 22 (וחצי), עם בחור שהייתי איתו יחד רק שנה. ולהתחתן איתו בגיל 23. הראשונה מכל החברות (אני לא דתייה...). אה, וגם לעבור לגור איתו תוך פחות מחודש. מצחיק שאצלי "להתמסד" זה הדבר הכי משוגע שעשיתי, אבל ככה אני- חננה. וגם למדתי במדרשה שנוגדת את כל מה שאני מאמינה בו. בשביל האתגר.

 

 

 

 

 

 

שיהיה לי כלב. זה כנראה חלום שאמור לעבור באיזשהו שלב בחיים, אבל הוא מלווה אותי בערך מגיל 4. היום אנחנו גרים במושב, אבל אסור לנו לגדל בעלי חיים בבית, לפי החוזה. עוד אחת מהסיבות להמשיך לחלום הבא- בית משלי במושב מספר 3. וגם ילדים. מלא. אבל עוד מעט.

 

 

אני לא מצליחה לבחור שם ספציפי, אבל כמו הרבה נשים בחיי, שבשלב מסויים הצליחו לעזוב עבודה נוחה ושגרה מוכרת ולהתחיל מחדש, רק כדי לא לנבול. זה דורש אומץ מדהים, שבמקום בו אני נמצאת היום, לא נראה לי שיש לי.

 

 

את בעלי ואת המחשב. אני חושבת. זה מספיק קשר לעולם.

האמת? לא הייתי רוצה להגיע לאי-בודד. בכלל.

 

 

גיאוגרפית? אוסטרליה. תמיד חשבתי שאני אעשה שם טיול-אחרי-צבא. כשהגעתי לשלב הזה לא התחשק לי כבר לנסוע. היו לי דברים חשובים מידי להשאיר בארץ ולא בער לי לנדוד. אבל מאוד רוצה לבקר שם ועכשיו גם יש לי שם משפחה (מהצד של בעלי) שאני מאוד אוהבת. רוצה גם ארה"ב בשביל קניות סקראפ, אבל בגדול טוב לי בארץ, לא אוהבת כ"כ חו"ל.

לא גיאורפית- בית במושב מס` 3. במהרה בקרוב בימינו אמן.

 

(מושב מס` 3- הנוף)

 

 

לשיר. אבל זה כנראה אבוד. אני האדם הכי פחות מוזיקלי עלי אדמות. גם לגבי ציור אני סקפטית, אבל כנראה שזה היעד הבא. ותפירה, כמובן. אבל בנתיים- לא עושה את זה מטעמי חיסכון. תחביב אחד זה יקר מספיק לזוג סטודנטים.

 

 

בבית. עם בעלי. בטח לא בשיעור המשמים בו אני נמצאת. גם ב"מקסטוק" יכול להיות לא רע. אם הייתי יכולה הייתי מעבירה את הבית שלי לשם...

 

קנו אזני המן! המאפיות התחילו להתמלא בהן. זה האוכל-של-חג שאני הכי אוהבת. זה אפילו היה קינוח בחתונה שלי (התחתנו בפורים). זה גם החג האהוב עליי, אז אולי אני אנסח את זה כוללני יותר- התחילו להתכונן לפורים!!! בלי תחפושת ומשלוח מנות אל תבואו לבקר!

 

ולסיום, שלא יהיה פוסט-בלתי-יצירתי-בעליל, הנה תמונה גרועה של כרטיס שאריות חמוד שהכנתי לבת-דודתי האהובה. קניתי לה גם את הדיסק החדש של שלומי-שבן (גרסאות חדשות לשירים ישנים...). לפעמים אני קונה במתנה דברים שלא נעים לי לקנות לעצמי...

 

 

הצבעים ממש לא אמיתיים, הבסיס לבן, הריבועים: וורוד, ירוק (!),  כחול כהה, צהוב. הכיתוב מוחתם בירוק בהיר. נשבעת. המדבקות הקטנות הן מדבקות מעט מנצנצות לציפורניים. זה הכל להפעם...חפרתי!

התלבטתי המון אם להעלות את ההדפים מהאלבום של אבא שלי כמו שהעלתי את האלבום של אחותי- אחד או שניים בכל פעם, או שאני אחכה עד הסוף ואעלה הכל יחד?

כמובן שאני גרועה בדחיית סיפוקים ואחרת הבלוג שלי ישבוק חיים, כי אין לי ממש זמן לפרוייקטים נוספים במקביל, אז הנה כמה דפים שעשיתי עד כה.

האלבום מיועד ליום הולדתו ה-70 של אבי, שיחול בעוד חודשיים, פחות או יותר. האלבום בנוי כמילון, לפי הא-ב (ותודה למיכלי יקירתי על ההשראה).

זו דרך עבודה מאוד שונה ממה שאני רגילה-

הכל מאוד מתוכנן (כמובן שאני לא עובדת לפי סדר הא-ב, אלא לפי החשק), הצבעים קבועים ומוגבלים, הכל צריך להיות מינימליסטי, סימטרי, גברי.....הנה הנסיונות- חלק מוצלחים יותר וחלק מוצלחים פחות:

 

 

את הדף הראשון עשיתי אצל דפי מ"מסטיקים" בערב יצירה. למרות שקשה לי ליצור בערבים האלו, הם נותנים לי המון מוזה ואני חוזרת הביתה עם מלא חשק ליצור. את הדף הזה ספציפית לא מאוד אהבתי....

אח"כ בבית התחלתי לעבוד על הדף הזה. זהו שם המשפחה של אבי (ושל כל יתר המשפחה שלי...משם בא ה-DI ב- KARINDI):

 

התמונה קצת מטושטשת וקצת עקומה, אבל רואים את הכוונה. דף הבסיס של DCWV (נדמה לי), עליו מלבן מקרטון לבן. האותיות הן אותיות סול של "קסם שימושי".הסלסולים הכחולים הם חלק מהדף והחומים הם החתמה של INKADINKADO. התמונות- אחת מפעם (הוריו ואחיו של אבא שלי) ואחת מהיום (אשתו- שהיא אמא שלי, הילדים ובני זוגם). המילים הן חותמות חדשות דנדשות שקניתי במיי פאנצ`, מבית jillibean soup.

הדף הבא:

 

 

אבא שלי רקדן רציני מאוד. כאן האותיות הלבנות המנצנצות של "קסם שימושי" נצבעו בלק שחור, כך שעדיין רואים את הנצנוץ. המדבקה של הפטיפון נקנתה מזמן ב"ביג דיל". התפרים בעט, קצת אבני שחורות וכפתורים של dress it up. הכיתוב בכתב יד על תגית שקניתי בהולנד.

והדף האחרון להפעם, האהוב עליי ביותר עד כה:

 

 

דף הבסיס עם "כיתוב" ישן. את הפינות ואת המסגרת חתכתי מדף של BG. העיגולים נחתכו בקאטל מכרטיסיות ויושנו בדיו דיסטרס. שמות הילדים ותאריכי הלידה בכתב יד. הכותרת באותיות כתב של "קסם שימושי" (מוטיב חוזר באלבום) שהודבקו על קרטון גלי- שארית מארומה.

 

זהו עד כה, על השולחן יש עוד דף חצי גמור, ועוד דף להחלפת "עצבי דף לחברה" בפורום "עיצוב אלבומים וכרטיסי ברכה" ועוד שאריות להחלפת שאריות בקומונה CRAFTIME. עכשיו זה ברור למה אני כ"כ חוששת מתקופת המבחנים?

אני מרגישה ממש לא טוב כבר המון זמן, בלי שיפור אמיתי, ולא ממש מצליחה לעשות כלום- לא ללמוד, לא ליצור, בקושי לזוז...אז כדי שהבלוג שלי לא יסגור את שעריו עקב חוסר שימוש, החלטתי לתת הצצה קטנה לחדר העבודה שלי. כמו שכבר סיפרתי פה, כשעברנו לדירה הנוכחית קיבלתי חדר שלם לעצמי. החדר מכיל ארון גדול ומכוער, שולחן והרבה מאוד בלאגן. התמונות גרועות, יש לי הרבה תירוצים אבל אני אחסוך לכם...אז הנה כמה זוויות:

 זהו חלק מהארון שמכיל מדפים וחלק מאוד גדול מהחומרים שלי: במדף העליון צבעים, לקים, טוליפים, צ`יפבורדים ועוד אוצרות. במדף השני- חומרים ליצירה שלא נועדו להיות חומרים ליצירה (יש לי המונים כאלו), במדף השלישי ניירות שהם לא 30*30, במדף הרביעי מדבקות ובחמישי- קופסת ה"מקסטוק" שלי וחומרים לעטיפת מתנות:

 

מוט התלייה מעל השולחן- חותמות, טושים, פרחים, שאריות ארוכות:

 

מדף התצוגה שלי (בפזה לא מסודרת במיוחד) שנמצא בכניסה לחדר:

 

 

פינת הקאטלבאג. הוא מונח על מדף הפוך, על הרצפה. לידו תבניות וקופסת שאריות. מאחורה ניתן לראות כלמיני פרוייקטי קנבס בהכנה:

 

 

ועכשיו לכמה רעיונות אחסון- מדבקות רגילות מאוחסנות בקופסת בד מאיקאה:

 

 

מדבקות אותיות בתוך קופסת קומקום שנחתכה בזווית (הוצאתי די הרבה חבילות כדי שיהיה יותר ברור בצילום. זה לא ממש עבד):

 

 

 

הסרטים- זו עצת איחסון גרועה- הם פשוט מבלוגנים בתוך קופסת נעליים. רעיונות טובים יותר ללא עלות יתקבלו בברכה:

 

 

ניירות 30*30 מסודרים לפי צבעים בתוך קופסת בד גדולה של איקאה, שקניתי לפני הרבה שנים. חבילות שלמות מונחות ליד:

 

 

כפתורים, בראדים ועוד קישוטונים קטנטנים- בשתי קופסאות שקופות שמחולקות לתאים, ממויין לפי צבע, כמובן:

 

 

ולסיום- החלק הכי חדש בחדר שלי- הפרחים! קניתי ב"מקסטוק" 3 קופסאות שקופות שמיועדות לחדר האמבטיה, הן מתלבשות אחת על השנייה והפרחים מסודרים לפי צבעים (באופן כללי...):

 

 

זהו, מקווה לחזור בכוחות מחודשים בהמשך...

 אז סוף סוף החלפת הבתים והחלונות שסיפרתי עליה כאן, הגיעה לידי המקבלת- "אמא של מאור". כדאי לכם מאוד לבקר אצלה בבלוג ולגלות יוצרת מוכשרת במגוון תחומים, ביצירתיות מיוחדת, במיחזור, בכתיבה נפלאה ומחורזת ובהמון המון נתינה.

כמו שתיארתי בתהליך ההכנה, אני מתחילה מרצף אסוציאציות לשם ההחלפה. אז התחלתי משילוב של המילה "מפתח" שמתקשרת לי לבית ושל החלונות, ויצרתי מחזיק מפתחות עם חלונות לתמונות. צד אחד:

 

 

וצד שני:

 

 

הבסיס הוא שני חיתוכים מקרטון עבה (שהיה גב של חבילת ניירות), עליהם שאריות נייר ומסגרות מכוסות בשקף- כדי לשמור על התמונות של הנכדה המקסימה. הניירות כולם מצופים בלכה- שמרחתי לפני ההדבקה, כדי למנוע "גלים". המדבקות הקטנות בצד הצהוב הן מדבקות מנצנצות לציפורניים עם ציורים של כלי תחבורה!

 ובהמשך לנושא המפתחות, הכנתי מתלה למפתחות (או למגבות, תלוי כמובן רק במקבלת!)

 

 

הבסיס הוא שלט לדלת מעץ שנצבע באקרילי בורדו ומעל שכבת לכה עבה. המסגרת נעשתה בטוליפ נצנצים זהוב והמתלים עצמם נקנו, יחד עם התמונות המקסימות מקסימות האלו בטמבוריה הקרובה לביתי.

ומהמפתחות עברתי לאסוציאציה נוספת למילה בית- כביסה:

 

 

התמונה נוראית, אני מתנצלת, אבל אלו אטבי עץ קטנים שנקנו בחנות יצירה,מצופים בשאריות נייר צבעוניות וקישוטים תואמים. מאחורה- מגנט.

ואז עברתי לצד קצת פחות חיובי של הבית- החשבונות!

קניתי הרמוניקה לשמירת ניירת ביתית ושיפצתי אותה:

 

 

 

צבעתי באקריליק תכול מהמם והדבקתי חיתוך תלת מימדי ומגוון מדבקות שקופות, כולם של october afternoon. הוספתי קצת בלינגים וזה הכל. כמובן שאפשר להפוך את ההרמוניקה לבית עבור דברים אחרים- יצירות, שאריות, חומרים, שירים שהמקבלת אוהבת וגם כותבת ועוד.

 ולסיום כמובן- כרטיס. הייתה לי תחושה שלא התייחסתי מספיק לחלק של ה"חלונות" בהחלפה, אז עשיתי כרטיס פשוט, בסגנון המאוד אהוב עליי לאחרונה, עם חלון:

 

 

בסיס לבן, עליו חתיכת קנסון כתום, חלון חתוך בקאטלבאג והחתמות. בפנים כמובן- ברכה בכתב יד.

 

זאת ההחלפה שלי, אלו המחשבות שלי על "בתים וחלונות".היו לי עוד הרבה מחשבות, בעיקר על דירות שכורות, מעברי דירה, עיצוב פנים ומה הופך את הבית שלי (הנוכחי) למקום שאני כל כך אוהבת (בעלי!). בזמן הכנת ההחלפה כל הזמן עבר לי בראש משפט הקיטש שמככב בחותמות לאחרונה:

 

 

כמה קיטש, ככה נכון!

 

 

 

קרטון בסיס לבן, עליו דף לבבי של סספארס, שניהם חתוכים בקאטל המהמם שלי, ובתוך החלון החתמות. הציפורים הן חצי מחותמת מקסימה של Hampton Art, שקניתי אצל דפי ב"מסטיקים". מרחתי דיו רק על הציפורים ואת הכיתוב שמרתי להזדמנות אחרת. הכיתובים הם מהסט כיתובים המעולה שנמכר בעבר בביג דיל. אני יודעת שהשורה הראשונה טיפה "התפקששה", אבל לא היה זמן לתיקונים. ליד- מעטפה תואמת.

והצד האחורי:

 

 

החלטתי לא לטשטש את הפרטים, כי זה היה משמעותי בברכה שכתבנו להם, שכולה מילים שמתחילות באות ש`:

 

 

לברכה ולצ`ק הוספנו גם את הספר המעולה "החטא ועונשוקו" ( כתב. : זזי קרינר. ;. איירה. : רפאלה צרפתי. הוצאת קוראים. 1998), לא מצאתי תמונה של הכריכה, אבל הסיפור כולו מופיע ברשת (אפילו בתפוז) אבל ללא זכויות יוצרים אז אני נמנעת מלקשר. זה פשוט סיפור קטן ומקסים שכולו מתחיל בש`.

 

ולסיום משהו לא קשור- תגית קטנטנה שניתנה לחברתי היוצרת המוכשרת הדר לכבוד תחילת השנה האזרחית, וצורפה ללא-מתנה קטנה:

 

 

אז שוב- שנה טובה לנו, סופשבוע נעים ורק אהבה!!!

בד"כ אני לא יוצרת דברים לעצמי. לפעמים אני משאירה אצלי עבודות שאני לא אוהבת, לרוב בקופסת הכרטיסים שלי או בחלק האחורי של מדף ההחלפות החביב שלי. אבל הפעם, שלושה דברים שפרגנתי לעצמי:

 

הראשונה היא מחברת לסיכום השנה, תוכניות לשנה החדשה, רשימות ומחשבות. בפנים יש דפי שורות פשוטים וכל פעם שנוחתת עליי המוזה אני מקשטת עוד כמה דפים וכותבת בהם. הנה הכריכה שלה:

 

 

קצת קשה לראות פה בתמונה אבל על התג1 הקראפטי יש החתמה כתומה של החותמת האהובה עליי- ג`ירפה יפייפייה!

השני- יומן לשנת הלימודים, שהכנתי כבר די מזמן ואני לא ממש משתמשת בו, אני אני מאוד אוהבת אותו...

 

 

 

והשלישי- קופסת פח מגנטית שמונחת לי על השולחן, ומכילה את עשרות זוגות המספריים שלי. היא לא התחילה בתור מתנה לעצמי אבל התאהבתי:

 

 

את הציפור המדהימה הזו גזרה עבורי עדיבר במסיבת הסקראפ האחרונה מדף שהחלפתי עם אישה מקסימה בשם וורדה. והנה המגנטים על הקופסה, שלצערי מחזיקים בעיקר רשימות אינסופיות של מטלות:

 

 

וזהו להפעם- בתקווה לשנה מלאת בריאות ויצירה!

וממתק קטן לשנה מתוקה- אצל אליס ממי פאנצ`, שגם פתחה בלוג חדש לכבוד השנה החדשה וגם מציעה בו ממתק טעים טעים...שווה לבקר!!!

בדרך כלל כשאני נרשמת להחלפה, אין לי כמעט שום רעיון בראש. לפעמים יש לי כיוון כללי מאוד, אבל לרוב, אני פשוט נרשמת ומחכה.

השלב הראשון בתהליך התכנון הוא הגרלת השמות. ברגע שאני מקבלת את שם ה"גמד" (כלומר, מקבלת ההחלפה) אני מתחילה לחקור- האם יש לה בלוג? באילו חומרים היא יוצרת? אילו שילובי צבעים היא אוהבת? מה היא עושה בחיים? מי המשפחה שלה? מה היא ממש לא אוהבת? בקיצור- כמה שיותר פרטים, אותם אני רושמת בפנקס שמיועד לכך.

בשלב השני, באותו פנקס, אני עושה סיעור מוחות עם עצמי. אני כותבת את נושא ההחלפה במרכז, ומסביבו בשמש את כל האסוציאציות שעולות לי בראש. השלב הזה לרוב נמשך כמה ימים- בשיעורים, כשאני גולשת באינטרנט, באוטובוס, לפני השינה, במקלחת, בנסיעות...

אחרי שיש לי ביד שתי רשימות, אני מתחילה להפוך אותן לרעיונות אפשריים (יותר ופחות) לביצוע. במקביל, במקרה ומדובר בהחלפה גלויה (כלומר- כל אחת יודעת מי אמורה לשלוח לה), אני מתכתבת עם המקבלת במסרים ושואלת אותה על בקשות, ההעדפות ואנטי-העדפות מיוחדות. ואם אפשר גם כתובת למשלוח.

ואז מתחיל שלב הביצוע. זה כמובן השלב הכי ארוך, שכולל נסיונות, שינויים, שיטוטים בחנויות (יצירה, צעצועים, כלי בית וכל חנות שאני עוברת לידה....לפעמים ההשראה באה ממקומות בלתי צפויים!). לרוב אני עושה פריט או שניים, ואז מרגישה שזה לא מספיק ומוסיפה עוד משהו קטן וגם כרטיס, כמובן.

ואז, בדרך כלל בלילה שלפני התאריך האחרון למשלוח- אני יושבת, מצלמת, עוטפת, אורזת ותאריך המיועד עומדת שעות בדואר ושולחת. אז אני כותבת פוסט וממתינה במתח לתגובה. וכמובן- גם לחבילה שלי! הרי זה הרעיון של החלפה...

ולמה אני מספרת לכם את כל הסיפור הארוך הזה?!

כי בהחלפה בה אני משתתפת עכשיו, היו לי כל כך הרבה שינויים בדרך, שהחלטתי שגם לרעיונות שלא יצאו לפועל מגיע פוסט משלהם. אז יש לי עוד מעט שבועיים למשלוח, כמובן שההחלפה לא מוכנה, אבל היא מאוד מאוד קרובה לזה. ייתכן שאני אפילו אצליח לצלם את כולה לאור יום! אני לא אעלה כאן את מה שכן עשיתי, אלא רק את מה שנגנז.

נושא ההחלפה: בתים וחלונות.

אז הדבר הראשון שעלה לראש- מפתח! מצויין! בעקבות התחרות של חברת גורי-לינגו בפורום בתפוז קניתי כמה חבילות של חימר קל וזה נראה לי חומר אידאלי למחזיק מפתחות- עמיד, קל, צבעוני. ניסיתי פעם אחת, ניסיתי פעם שנייה, ערבבתי גוונים, חתכתי צורות וזה מה שיצא:

 

את זה אני, כמובן, לא יכולה לשלוח.

ואז עברתי לחלונות- מה יותר מתאים ממדבקת חלון? הורדתי תמונות מקסימות של פרחים מהאינטרנט והתחלתי לצייר בצבעי חלון. כאן מרפי לא עזב- הקווים לא יצאו ישרים, גיליתי שצריך תוחם, אותו לא ניתן להשיג באף אחת מהחנויות שאני מכירה באיזור, המדבקות יצאו שטוחות לגמרי, ללא שום תלת מימד, הנה כמה נסיונות:

 

גם זה, כמובן, נגנז.

ואז נשארתי עם החלונות. במשך יום לימודים שלם ישבתי ושירטטתי תיכנון לקנבס שהיה נראה פשוט מקסים. תכננתי מידות ופרופורציות, בחרתי צבעים ובדים (כן, בדים!), חיפשתי משפטים ותמונות. הגעתי הביתה ומיד התחלתי ליישם. שרטטתי בעפרון, הדגשתי בטוליפ, צבעתי באקריליים, גזרתי בד ואפילו תפרתי אותו. כאן הנחתי הכל בצד והרמתי ידיים. תראו:

 

אז נכון, יש פה פוטנציאל, אבל לא הרבה מעבר לזה...

ממש ייאוש. עזבתי את שולחן היצירה ליומיים. אחר כך חזרתי לעשות כמה דברים קטנים שהייתי חייבת. אחר כך התחלתי את ההחלפה מחדש ואני כל כך מרוצה ממנה! עכשיו רק חסר לי עוד דבר אחד קטן...וכרטיס!

אני מקווה שלא שעממתי יותר מידי עם הסיפור הארוך. אני מאוד אוהבת להציץ לתהליכי עבודה של אנשים אחרים, אז זאת הייתה הצצה לשלי...

איך אתן מכינות החלפה?!

 

כן, אני יודעת ששוב נעלמתי להרבה מאוד זמן...

לא היה לי זמן, לא הייתה לי מוזה, לא היה לי חשק. תירוצים תירוצים.

אבל עכשיו אני כאן עם שני כרטיסים חדשים, מאוד מאוד דומים, אבל לא זהים, שהכנתי לשתי נשים מקסימות, שתיהן חוגגות יומולדת בקריסמס (25.12) והשם של שתיהן מתחיל בל`. הראשונה היא חברה טובה והשנייה היא בתדודתי האהובה. אז- מצאי את ההבדלים:

 

 

והאח:

 

 

הכרטיסים נעשו בהשראת כרטיס מקסים שמצאתי ברשת, אבל אני לא זוכרת של מיהו ולכן אין תמונה או קרדיט...

הבסיס לשניהם הוא קנסון בצבע קרם, הניירות המדוגמים של cosmo cricket משתי חבילות 15*15 שונות שקניתי (חצי חצי עם הדר) אצל נתנאלה. הצורה (label1) נחתכה בקאטל, מאחורה יש שקף ועוד חתיכת קנסון, כדי שלא יראו את ההדבקה. ה-L נחתך ידנית משאריות הדף, הכיתוב הוא חותמת וקישוט קטן בכל כרטיס- פרח ובלינגים או שני כפתורי לבבות של dress it up מניצנץ. זה הכל...

מקווה לחזור לפעילות מלאה בקרוב!

שבוע נפלא

 

אמנם אני בחופש חנוכה אבל לצערי מאז סוף השבוע שעבר לא הייתה לי שנייה פנוייה ליצור, בעיקר בגלל המון לימודים.

תכננתי להעלות רשומת "ראיון עם עצמי" בעקבות הראיון הנפלא של תמר, אבל גם זה יצטרך לחכות שאני אסיים את שמונה העבודות שאני צריכה להגיש בשבוע הבא, אחת לכל נר...

ובנתיים...

המון הגרלות נפלאות רצות ברשת הסקראפ הישראלית...לנסות לא מזיק, ובדרך להחשף גם לבלוגים ולאתרים של בנות מוכשרות ומקסימות...

 

 

 

ואלו ההמלצות להיום, מקווה שכולם חוגגים בשמחה נר אחרון לחנוכה, ומספיק כבר עם הסופגניות האלו :)

שבת של שלום!