התבקשתי השבוע לכתוב למגזין הכותבים של ויקיפדיה, "הטילדה הרביעית", מאמר המספר קצת על הצד התקשורתי שהיה לחגיגות המאה אלף לוויקיפדיה העברית. אני מביא את המאמר בשלמותו, למי שמתעניין - וגם מציע לקרוא את המגזין האחרון בשלומותו..

יש משהו מיוחד, מצד אחד לא קל אך מצד שני מאתגר, בלדברר גופים כמו ויקימדיה וויקיפדיה. מדובר במותג מפורסם שזוכה לחשיפה רחבה ומאידך – גוף שלא באמת קיים. אנשים שלא מחויבים לאף אחד, תהליכים ופרויקטים שאין לך החלטה או השפעה עליהם, ושקיפות מלאה, שבעולם של סקופים ובלעדיות, לא קל לעבוד איתה.

את חגיגות המאה אלף לוויקיפדיה התחלנו לתכנן כבר לפני מספר חודשים, זה התחיל בתוך הוויקיפדיה – במיזם היובל, והמשיך בפגישה בביתי, מספר חודשים לפני יום הדין, כדי לחשוב על דרכים יצירתיות לחגוג את האירוע. העלנו הרבה רעיונות, אירועים ופרויקטים. אך עצם קיום החגיגות בחורף, שיקולי תקציב וחוסר מתנדבים – החזירו את רוב הפרויקטים הגרנדיוזיים שחשבנו עליהם, חזרה למחברת. צילום אוויר של מאה אלף? לך תרדוף אחר מתנדבים בחורף. אירוע גדול במועדון? לך תשיג תקציב וחסויות...

לבסוף החלטנו לקחת את האירוע בעיקר לצד התקשורתי ולהודות לכותבים המסורים. החלטנו בעמותה לחלק חולצות עם סמליל היובל כשי סמלי לכל הכותבים בה, להפיק גלויות פרסום ולעבוד חזק על נושא התקשורת. ודווקא על כך אני רוצה להרחיב, כי פה האתגר האמיתי.

כשאתה מדברר גוף גדול, יש לך את הפריבילגיה לנסח "בריף מרואיינים", מסמך דרישות שכזה ולהפיץ למנהלי האגפים והצוותים שימליצו על עובדים שיעניינו בראיונות לתקשורת. בוויקיפדיה – כולנו משתמשים אנונימיים, אלא אם כן בחרנו אחרת, וקשה למצוא את הסיפורים והאנשים. זה התחיל משיחות רקע עם חברים בקהילה, קבלת המלצות על כותבים עם סיפורים, פניות אישיות אליהם, חיפוש לפי תבניות וכו'. הכול במטרה לחפש את המרואיינים המעניינים ולהכין "רשימת מרואיינים פוטנציאליים" לכתבים שיסקרו את הנושא. משם פניות לכלי תקשורת שונים, לכל אחד מציעים צד אחד של הסיפור, ומרואיינים אחרים.

במקביל להפקת מפגש היובל באוניברסיטת תל אביב וסיור אלף מילים בחיפה – פניתי לידידתי, ח"כ יוליה שמאלוב ברוקביץ ולח"כ מאיר שטרית, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, וביקשנו ליזום דיון חגיגי על ויקיפדיה ותרומתה לישראל, לרגל מאה אלף הערכים. דיון שהיה חשוב לנו גם מהצד התוכני והערכי שלו, וגם מהצד התקשורתי והכבוד שהוא יביא לוויקיפדיה. השניים קיבלו את ההצעה מידית ויחד יזמנו ותכננו את דיון הוועדה המיוחד.

מבחינה שיווקית, החלטנו לחבר את חגיגות המאה אלף גם עם גיוס התרומות השנתי של הקרן, כדי לעלות את החשיפה למבצע ואיסוף תרומות לקרן ולהמשך פעילות ויקימדיה ישראל, ובתחילת ינואר כבר חשפנו את תוכנית החגיגות המלאה.

כיוון שלא ידענו מתי בדיוק ייכתב הערך המאה אלף, באותו יום כבר התחלתי לסגנן את ההודעה לעיתונות בדבר הערך, וביקשתי מאנשי הקרן סטטיסטיקות ומג'ימי ויילס ברכה לכותבים.

שיהיה לי בריא, ברוקלי והתקפת הערכים שלו, אני כבר תכננתי ב-10 בינואר לצאת לפגוש חברים כשחזרתי מהעבודה סוף סוף מוקדם, אך SMS שהודיע לי שעברנו את הערך המאה אלף קטע את כל התוכניות – ואצתי הביתה לעשות את השינויים והעדכונים בהודעה לעיתונות. תוך כדי זה, אני מגלה שכיאה לוויקיפדיה, גם על זהות הערך המאה אלף – יש ויכוח. לחוצים על ההודעה לעיתונות, התחלנו אני ותומר א. לבצע שיחות לאנשי הקרן, מטרידים אותם ביום החופש שלהם, במטרה לסיים את הדיון ולהפיץ כבר לכלי התקשורת את הידיעה המשמחת.

אחוזת סיטון דלאוואל! קיבלנו אישור לערך המאה אלף. תודה לאל. ההודעה לעיתונות משוחררת, הטלפונים לכלי התקשורת, המערכות והעיתונאים נמשכים עד 12 וחצי בלילה לתיאום כתבות וראיונות. תוך כדי האזנה למבזק החדשות של 12 בלילה בערוץ 2, ולשמוע ידיעה על ויקיפדיה. הרגשה כל כך מעולה :).

כ-40 ידיעות, כתבות ומבזקים – החל מאתרי אינטרנט קטנים ועד מהדורות החדשות ברדיו ובטלוויזיה אודות אירועי המאה אלף הם הצלחה אדירה לוויקיפדיה העברית. השבחים לחשיפה התקשורתית, הישג הערך המאה אלף ודיון הוועדה הפכו לדיונים לוהטים ברשימות התפוצה של אנשי הקרן, הצ'פטרים והדוברים. יש דברים שלפעמים אנחנו לא רואים או מעריכים במהלך השיחות במזנון ובכיכר העיר, אך ויקיפדיה העברית והפעילות של ויקימדיה בישראל – היא דבר מרשים בכל קנה מידה, שמרתק ומדהים את חברינו ברחבי העולם, שמפרגנים ללא הפסקה למה שאנו עושים.

ובסופו של דבר, זו ההרגשה הכי טובה. למרות כל הריבים, הוויכוחים, השעות ללא שינה, הכסף האישי והזמן שמשקיעים בהתנדבות בפרויקט הזה. המילה הטובה, התחושה שאתה משפיע – לטובת המיזם, והמטרה אותה הוא מייצג. זה הדבר שאיתו אתה הולך לישון בלילה, אחרי יום מטורף של עבודה, בהתנדבות. בידיעה שעשית משהו למען אחרים. למען קידום חופש הידע.